שנה טובה לפמס: הרווח זינק ב-69% ל-98.2 מ' ש'

ההכנסות הציגו גם הן זינוק מרשים של 61.5% ל-351.5 מ' ש'. והיה גם רבעון מצוין: המכירות עלו ב-68.6% ל-103.6 מ' ש' והרווח הנקי עלה בכ-69.5% לכ-30 מ' ש'. בצבר ההזמנות: 210 מ' ש'
שרון שפורר |

חברת פמס, העוסקת בייצור פנלים ויריעות בליסטיים המשמשים בייצור אפודי מגן, ויריעות ופנלים להגנה המותקנים ברכבים ומתקנים אחרים, דיווחה היום (שלישי) על שיפור ניכר ברווחי השנה החולפת אל מול זו שקדמה לה. התוצאות המצוינות צועדות יד ביד עם העובדה, כי פמס קטפה בשנה החולפת את התואר המניה בעלת התשואה הגבוהה ביותר, עת העניקה למשקיעה תשואה של 180.1% והותירה מאחור רבות וטובות.

מכירות פמס זינקו בשנת 2004 ב-61.5% לגובה של 351.5 מיליון שקל, לעומת הכנסות של 217.64 מיליון שקל בשנת 2003. בפמס מסבירים, כי הגידול במכירות החברה נבע מהגדלת כושר הייצור ומוסיפים, כי החברה פועלית להגדלת כושר הייצור על מנת לאפשר לה להיענות להזמנות נוספות. הציוד שהוזמן ודווח ברבעונים הקודמים, ציינה החברה בדיווח, הגיע למפעל ובתחילת מארס 2005 יחל הייצור שיגדיל, כאמור, את כושר הייצור. מעניין ללמוד מהדו"ח, כי צבר ההזמנות של פמס נכון ל-31 בדצמבר 2004 מגיע לכ-210 מיליון שקל.

זאת ועוד. הרווח הגולמי של החברה קפץ ב-57% ל-140.5 מיליון שקל, הרווח התפעולי צמח ל-122.2 מיליון שקל - זינוק של 56% אל מול הרבעון המקביל, שנה קודם לכן. בשורה התחתונה, הגיע הרווח הנקי של המניה ל-98.2 מיליון שקל, אל מול רווח של 58 מיליון שקל בשנת 2003 - זינוק של 69%.

באשר לרבעון הרביעי של 2004 דיווחה פמס על שיפור בתוצאות, גם הוא בשיעורים מרשימים. מכירות הרבעון עלו ב-69% לגובה של 103.6 מיליון שקל והרווח הנקי צמח ב-69.5% לכ-30 מיליון שקל. שיפור קל רשמה החברה גם בשורת הרווח הגולמי ובשורת הרווח התפעולי, אלו הסתכמו בכ-39.3 מיליון שקל וב-34.4 מיליון שקל, בהתאמה.

פמס מתייחסת (כמתחייב) גם לחברת הבת בעעלותה המלאה פמקו אינג'ינירינג. באמצעות האחרונה מקימה פמקו תשתיות ייצור בחו"ל. פעילות החברה אמורה, להערכת פמס, לתרום להמשך רווחיותה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חיילים סייבר 8200
צילום: דובר צהל

משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת

השוק גואה, האפליקציות זמינות - ומחנות צה"ל הופכים לזירות של  מסחר ואמביציה; גם החיילים שחוזרים מהקרב משקיעים-מהמרים בשווקים; בינתיים כולם מרוויחים
ענת גלעד |
נושאים בכתבה חיילים בורסה

יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.

במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן. 

בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי. 

נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".

 חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם

הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.

אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביאלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייבי

הצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה

רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב

ליאור דנקנר |

לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.

על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.

שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.


עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות

ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.

בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.