שנה טובה לפמס: הרווח זינק ב-69% ל-98.2 מ' ש'
חברת פמס, העוסקת בייצור פנלים ויריעות בליסטיים המשמשים בייצור אפודי מגן, ויריעות ופנלים להגנה המותקנים ברכבים ומתקנים אחרים, דיווחה היום (שלישי) על שיפור ניכר ברווחי השנה החולפת אל מול זו שקדמה לה. התוצאות המצוינות צועדות יד ביד עם העובדה, כי פמס קטפה בשנה החולפת את התואר המניה בעלת התשואה הגבוהה ביותר, עת העניקה למשקיעה תשואה של 180.1% והותירה מאחור רבות וטובות.
מכירות פמס זינקו בשנת 2004 ב-61.5% לגובה של 351.5 מיליון שקל, לעומת הכנסות של 217.64 מיליון שקל בשנת 2003. בפמס מסבירים, כי הגידול במכירות החברה נבע מהגדלת כושר הייצור ומוסיפים, כי החברה פועלית להגדלת כושר הייצור על מנת לאפשר לה להיענות להזמנות נוספות. הציוד שהוזמן ודווח ברבעונים הקודמים, ציינה החברה בדיווח, הגיע למפעל ובתחילת מארס 2005 יחל הייצור שיגדיל, כאמור, את כושר הייצור. מעניין ללמוד מהדו"ח, כי צבר ההזמנות של פמס נכון ל-31 בדצמבר 2004 מגיע לכ-210 מיליון שקל.
זאת ועוד. הרווח הגולמי של החברה קפץ ב-57% ל-140.5 מיליון שקל, הרווח התפעולי צמח ל-122.2 מיליון שקל - זינוק של 56% אל מול הרבעון המקביל, שנה קודם לכן. בשורה התחתונה, הגיע הרווח הנקי של המניה ל-98.2 מיליון שקל, אל מול רווח של 58 מיליון שקל בשנת 2003 - זינוק של 69%.
באשר לרבעון הרביעי של 2004 דיווחה פמס על שיפור בתוצאות, גם הוא בשיעורים מרשימים. מכירות הרבעון עלו ב-69% לגובה של 103.6 מיליון שקל והרווח הנקי צמח ב-69.5% לכ-30 מיליון שקל. שיפור קל רשמה החברה גם בשורת הרווח הגולמי ובשורת הרווח התפעולי, אלו הסתכמו בכ-39.3 מיליון שקל וב-34.4 מיליון שקל, בהתאמה.
פמס מתייחסת (כמתחייב) גם לחברת הבת בעעלותה המלאה פמקו אינג'ינירינג. באמצעות האחרונה מקימה פמקו תשתיות ייצור בחו"ל. פעילות החברה אמורה, להערכת פמס, לתרום להמשך רווחיותה.
עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקשכר המינימום מתעדכן, המציאות לא
שכר במינימום, יוקר במקסימום: הנוסחה הקיימת מעלה את השכר הנומינלי, אבל מתעלמת מהמחירים ומהכנסה פנויה וגם - בכמה יעלה יעלה שכר המינימום באפריל על פי המנגנון החדש?
שכר מינימום היום, ה-4 בינואר 2026, שוק העבודה הישראלי חווה רגע נדיר של נחת. מנגנון העדכון האוטומטי של חוק שכר מינימום נכנס לתוקפו, ובהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - השכר יזנק החל ממשכורת אפריל הקרוב בכ-3.3% לרמת שיא של 6,443.85 ש"ח. על הנייר, זוהי בשורה פנטסטית: בזמן שיוקר המחיה משתולל, העובדים ברמות השכר הנמוכות מקבלים תוספת של כ-196 ש"ח בחודש. במציאות שבה כ-23.3% מהשכירים בישראל משתכרים "שכר נמוך" (עד שני שלישים מהשכר החציוני), מדובר באוויר לנשימה.
הפרדוקס הישראלי: שכר גבוה, ארנק ריק
כדי להבין את ייחודיות המצב בישראל, כדאי להרים את הראש אל מעבר לים. האיחוד האירופי אימץ לאחרונה את דירקטיבת "שכר המינימום ההולם" (Adequate Minimum Wages), המהווה שינוי תפיסתי דרמטי: לא עוד מספר שרירותי, אלא יעד כפול - שכר מינימום שיהווה לפחות 60% מהשכר החציוני ו-50% מהשכר הממוצע.
כאן נחשף הפרדוקס: במונחים יחסיים, ישראל היא "מעצמת שוויון". שכר המינימום שלנו (כ-61% מהשכר החציוני) הוא מהגבוהים ב-OECD ביחס לשכר הכללי במשק. אולם, כשבודקים את יכולת ההשתכרות במונחי כוח קנייה (PPP), הבלון מתפוצץ. בגלל יוקר המחיה הקיצוני - מהדיור ועד מחירי המזון - השכר הישראלי קונה הרבה פחות משכר מקביל בגרמניה או בהולנד. בעוד אירופה מתמקדת ב"הלימות" ובקיום בכבוד, ישראל נצמדת לנוסחה מתמטית עיוורת (47.5% מהשכר הממוצע). נוסחה זו נגזרת מעליות השכר בענף ההייטק, אך מתעלמת לחלוטין ממחירי העגבנייה והשכירות. התוצאה? השכר הממוצע עולה נומינלית, אך ההכנסה הפנויה של משקי הבית נותרת מאחור.
זאת ועוד: העובד הישראלי נדרש לעבוד 42 שעות שבועיות כדי להגיע לשכר המינימום, לעומת ממוצע של 37 שעות ב-OECD. המשמעות היא שעלינו לעבוד 14% יותר ממקבילינו בעולם כדי להגיע לאותו רף בסיסי.
- רשתות השיווק לוחצות להגדיל את מכסת העובדים הזרים - על חשבון העובדים הישראלים
- גידול של מיליונים בהוצאות: איך העלאת שכר המינימום תשפיע על שופרסל?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שני צדדים למטבע הכלכלי
מול הנימוקים המוסריים והחברתיים של תומכי ההעלאה, ניצבים המתנגדים - המגזר העסקי וחלק מהאקדמיה הכלכלית. לשיטתם, התערבות אגרסיבית במחיר העבודה בעת משבר עלולה לפגוע במרקם העסקי ובתעסוקה. גם החשש מ"סחרור אינפלציוני" עולה בכל פעם שהשכר מתעדכן, וזאת למרות שהוכח כי משקלה של עליית שכר המינימום באינפלציה של השנים האחרונות היה זניח.
