שנה טובה לפמס: הרווח זינק ב-69% ל-98.2 מ' ש'
חברת פמס, העוסקת בייצור פנלים ויריעות בליסטיים המשמשים בייצור אפודי מגן, ויריעות ופנלים להגנה המותקנים ברכבים ומתקנים אחרים, דיווחה היום (שלישי) על שיפור ניכר ברווחי השנה החולפת אל מול זו שקדמה לה. התוצאות המצוינות צועדות יד ביד עם העובדה, כי פמס קטפה בשנה החולפת את התואר המניה בעלת התשואה הגבוהה ביותר, עת העניקה למשקיעה תשואה של 180.1% והותירה מאחור רבות וטובות.
מכירות פמס זינקו בשנת 2004 ב-61.5% לגובה של 351.5 מיליון שקל, לעומת הכנסות של 217.64 מיליון שקל בשנת 2003. בפמס מסבירים, כי הגידול במכירות החברה נבע מהגדלת כושר הייצור ומוסיפים, כי החברה פועלית להגדלת כושר הייצור על מנת לאפשר לה להיענות להזמנות נוספות. הציוד שהוזמן ודווח ברבעונים הקודמים, ציינה החברה בדיווח, הגיע למפעל ובתחילת מארס 2005 יחל הייצור שיגדיל, כאמור, את כושר הייצור. מעניין ללמוד מהדו"ח, כי צבר ההזמנות של פמס נכון ל-31 בדצמבר 2004 מגיע לכ-210 מיליון שקל.
זאת ועוד. הרווח הגולמי של החברה קפץ ב-57% ל-140.5 מיליון שקל, הרווח התפעולי צמח ל-122.2 מיליון שקל - זינוק של 56% אל מול הרבעון המקביל, שנה קודם לכן. בשורה התחתונה, הגיע הרווח הנקי של המניה ל-98.2 מיליון שקל, אל מול רווח של 58 מיליון שקל בשנת 2003 - זינוק של 69%.
באשר לרבעון הרביעי של 2004 דיווחה פמס על שיפור בתוצאות, גם הוא בשיעורים מרשימים. מכירות הרבעון עלו ב-69% לגובה של 103.6 מיליון שקל והרווח הנקי צמח ב-69.5% לכ-30 מיליון שקל. שיפור קל רשמה החברה גם בשורת הרווח הגולמי ובשורת הרווח התפעולי, אלו הסתכמו בכ-39.3 מיליון שקל וב-34.4 מיליון שקל, בהתאמה.
פמס מתייחסת (כמתחייב) גם לחברת הבת בעעלותה המלאה פמקו אינג'ינירינג. באמצעות האחרונה מקימה פמקו תשתיות ייצור בחו"ל. פעילות החברה אמורה, להערכת פמס, לתרום להמשך רווחיותה.
בנימין נתניהומשבר הגדלות הרמטכ"ל: הפשרה נדחתה, החקיקה בסכנה
הגדלות הרמטכ"ל הן תוספות של כספים לאנשי הקבע ללא הצדקה - מה זה בכלל, והאם הן יחולקו לפורשים מהצבא?
פנסיה תקציבית לאחר פגישה לילית בין ראש הממשלה בנימין נתניהו, יו"ר ועדת חוץ וביטחון ח"כ בועז ביסמוט וח"כ עמית הלוי מהליכוד, שינה נתניהו את עמדתו. במקום תמיכה בהכשרה מלאה של הגדלות הרמטכ"ל כפי שדרש אגף כוח האדם בצה"ל, הוא תמך בפשרה זמנית: הכשרת התוספות לשנתיים בלבד תוך החרגת פנסיות הגישור שמוענקות לפורשי קבע מגיל 42 עד 67. אגף כוח האדם דחה את ההצעה, מה שהוביל לביטול דיון שתוכנן בוועדה. המועד האחרון שקבע בג"ץ להסדרה הוא סוף החודש הנוכחי, והיעדר הסכמה עלול להקפיא את התוספות לפורשים חדשים, כ-1,200 איש בשנה.
המשבר מתרחש על רקע מחסור משמעותי בכוח אדם קבע בצה"ל לאחר יותר משנתיים של לחימה. שיעור השימור בקרב קצינים בכירים ירד ב-15% ועומד כיום על 70%. צה"ל רואה בהגדלות כלי מרכזי לשימור כוח אדם, בעוד משרד האוצר מזהיר מנטל תקציבי של 1.7 מיליארד שקל בשנה, מתוכם 700 מיליון שקל לפנסיות גישור.
הגדלות הרמטכ"ל הן תוספות שכר ופנסיה שמאשר הרמטכ"ל לפורשי קבע מעבר למסגרת החוקית. הנוהל נקבע ב-1987 כחריגים ייחודיים לפורשים שנפגעו ממעברים תפקודיים, אך בפועל הוענקו ל-98% מהפורשים ללא הבחנה. התוספת הממוצעת היא 9% משכר הפרישה, מקסימום 19%. היא כוללת צבירה כפולה של ותק, 4% לשנה במקום 2%, כולל על שלוש שנות חובה, מה שמגדיל את הפנסיה המצטברת ב-12% נוספים. מבקר המדינה התריע על התופעה ב-2016 בשל חוסר פיקוח וחריגה מסמכות. העתירות הוגשו ב-2019 על ידי עמותות צדק פיננסי ורווח נקי.
בג"ץ קיבל את העתירות פה אחד וקבע שהנוהל חורג מסעיף 18(ב) לחוק שירות הקבע. בית המשפט השהה את היישום עד סוף החודש הנוכחי כדי לאפשר חקיקה. אין השבה כספית ל-15,000 פורשים קיימים שקיבלו את התוספת. הנוהל נוהל על ידי 12 רמטכ"לים רצופים, והיקף התשלומים הרטרואקטיביים מגיע ל-20 מיליארד שקל מאז 2010 ול-25 מיליארד שקל מאז 2015. ללא חקיקה, כ-500 פורשים בכירים בשנה יאבדו זכאות ששווה בממוצע 25,000 שקל בחודש.
- הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה
- הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפשרה שהוצעה לאחרונה כללה הכשרה זמנית לשנתיים עם עבודת מטה להערכת עלויות והחרגת פנסיות הגישור, שמהוות 40% מהתוספת הכוללת ומגיעות ל-8,000 שקל בחודש בממוצע. אגף כוח האדם התעקש על הסדרה מקיפה מחשש לפגיעה בשימור. ביטול הדיון נבע גם מעומס הוועדה על חוק הפטור מגיוס חרדים, החיוני לאישור תקציב 2026. ח"כ הלוי איים בפיליבסטר שיאיים על התקציב, הכולל 110 מיליארד שקל למערכת הביטחון – עלייה של 12% לעומת השנה הקודמת. הדיון הבא נקבע לשבוע הבא, אך ללא הסכמת אגף כוח האדם סיכויי החקיקה נמוכים מ-30%.
