יום נוסף של ירידות בוול-סטריט: הנאסד"ק השיל 0.74%
בוול-סטריט נחתם היום המסחר במגמה שלילית, זהו היום השני ברציפות. אמש רשמו המדדים ירידות משמעותיות, אשר המשיכו גם ליום המסחר הנוכחי. ביום שישי הקרוב צפויים להתפרסם בארה"ב נתוני התעסוקה של חודש דצמבר, ונראה, כי האינדיקציות הראשוניות שמגיעות מכיוון מדד מנהלי הרכש, מצביעות על אפשרות שהנתונים של יום שישי לא ישמחו את המשקיעים.
נוסף לזאת יש לקחת בחשבון את פרסומם של תמלילי הפגישה האחרונה של וועדת השווקים החופשיים של הפ"ד אשר מעידים על כוונתם של קובעי המדיניות של ארה"ב להמשיך ולעלות את שיעורי הריבית המקומית, זאת בכדי למנוע התפתחותו של תהליך אינפלציוני על רקע חולשתו המתמשכת של הדולר מול המטבעות העקריים בעולם.
מדד הנאסד"ק איבד 0.74% וחתם את המסחר מתחת לרמת ה-2,100 נקודות, ב-2,091 נקודות. מדד הדאו-ג'ונס איבד גם הוא 0.31% ל-10,600 נק'.
המניות הישראליות
חברת הביוטכנולוגיה הישראלית, קריקס, המריאה היום ב-26%, זאת בעקבות דיווח שלה, כי וועדת הביקורת השמשמת במהלך הניסוי לגירסה האורלית של הסולודקסייד לא מצאה בעיות בטיחות שעשויות היו למנוע את המשך השלב השלישי של הניסוי.
מניות ריטליקס ירדו ב-1.99%. ההנהלה קבעה היום מועד לשיחת ועידה לאחר פרסום התוצאות לרבעון הראשון. היא חזרה ואשררה את הערכותיה המקדמיות להיקפי הרווחיות וההכנסות שלה. ריטליקס אשרה שוב פעם את הערכותיה הקודמות לשנת 2004, והיא צופה כי ההכנסות לרבעון הרביעי של 2004 יעלו על 34 מיליון דולר וכי ההכנסות לשנת 2004 יעלו על 122 מיליון דולר. כמו כן, בהתאם להערכותיה הקודמות, ריטליקס צופה כי הרווח הנקי השנתי לשנת 2004 יעלה על 5.5 מיליון דולר. נראה, כי התוצאות הללו לא משביעות את רצונם של המשקיעים.
טבע שחתמה על חוזה עם חברת הביוטכנולוגיה הישראלית טרנספארמה מדיקל ירדה ב-1.97%. האחרונה עוסקת בפיתוח מערכות יחודיות להובלת תרופות דרך העור, והיא הודיעה היום כי חתמה על הסכם עם טבע. פרטיה הפיננסים של העיסקה לא נמסרו אך חברת טרנספארמה ציינה כי ההסכם הינו בעל ערך כלכלי ניכר וארוך טווח. טבע נסחרה היום גם על רקע החלטת ביהמ"ש האמריקני להכיר בפגיעה שבצעה בפטנט של החברה הגרמנית שוורץ פארמה.
דלתא גליל נפלה ב-6.87%. היום פרסמה החברה אזהרת הכנסות לרבעון הרביעי של 2004. הכנסות החברה בתקופה יסתכמו ב-164 מיליון דולר, והפסד אפשרי של 500 אלף דולר, נמוך יותר מן ההתחזיות שפורסמו עם פרסום דוחות הרבעון השלישי של 2004. הסיבה העקרית לאזהרה היא בעיה של החברה מול הלקוחות שלה בשוק האמריקני. כמו כן דיווחה דלתא על סגירת המרכז הלוגיסטי בהונגריה.

האם מתפתחת בבנק ישראל "דיקטטורה מחשבתית"?
הדיונים הסגורים של הוועדה המוניטרית מה-19-20 לאוגוסט חושפים: כל ששת החברים תמכו בהשארת הריבית על 4.5% - בשוק הכלכלנים חלוקים כשרבים ואפילו הרוב סברו שהגיע הזמן להפחתה - אז איך ייתכן שבתוך בנק ישראל כולם חושבים אותו דבר?
בנק ישראל החליט לאחרונה להותיר את הריבית על כנה ברמה של 4.5% כשכל ששת חברי הועדה המוניטרית, כמו שמגלים הפרוטקולים, תמכו בהחלטה פה אחד. הדיונים של הועדה נערכו יום לפני ההחלטה וביום ההחלטה עצמו, גם בפורום רחב וגם בפורום מצומצם כשלחברים מוצגים כל נתוני
המאקרו הרלוונטים כדי לאפשר להם לקבל החלטה מושכלת.
אמנם זה היה צפוי שבנק ישראל ישאיר את הריבית ללא שינוי, בבנק ישראל גם היסטורית מעדיפים לחכות (ולחקות) את מה שעושים בבנק הפדרלי האמריקאי והסיכויים אז להורדת ריבית בארה"ב באותו החודש היו נמוכים. אבל מה שכן מפתיע זו תמימות הדעים. זה שאפילו חבר אחד לא הביע התנגדות. התנגדות לכאן ולכאן, אנחנו רק רואים התיישרות למה שהנגיד מכווין, במה שנראה כמו סוג של דיקטטורה מחשבתית.
הנתונים שהוצגו לוועדה
אי אפשר לטעון שחברי הועדה לא נחשפו לנתונים, מדובר באנשי מקצוע שמעורים היטב בכלכלה המקומית וגם העולמית ובנוסף לזה הם קיבלו סקירה מלאה של המצב לפני שניגשו להצביע. הצבעה שבסופה כאמור הם החליטו "פה אחד" לא להוריד או להעלות ריבית.
הוועדה שהתכנסה ב-19 לאוגוסט דנה בסביבת האינפלציה שהסתכמה בחודש יולי ב־3.1%, קצת מעל לגבול היעד העליון של הבנק. גם הציפיות לאינפלציה לשנה קדימה הם עדיין סביב מרכז היעד, כשלטווחים ארוכים יותר הן יציבות. שהדאיג אולי את חברי הועדה זה בעיקר המתיחות והרחבת הלחימה שהחמירה את המצב הגיאופוליטי, כמו גם אפשרות להרעה מסוימת בתנאי הסחר העולמיים בעקבות מלחמות הסחר של טראמפ.
- סמוטריץ' נגד בנק ישראל: "אם הנגיד לא יוריד את הריבית אני אוריד מיסים"
- הורדת הריבית מתרחקת: המציאות הבטחונית מכתיבה את הקצב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ברבעון השני נרשמה ירידה של 3.5% בתוצר הכולל ו־6.2% בתוצר העסקי. בבנק הדגישו שהמספרים הללו משקפים בראש ובראשונה את השיתוק הכלכלי שקרה במהלך מבצע "עם כלביא". ובאמת אחרי ההכרעה המהירה מול איראן, אפשר היה לראות התאוששות: הצריכה בכרטיסי
אשראי חזרה לעלות, היבוא והיצוא גדלו, וגם סקרי המגמות של הלמ"ס במגזר העסקי הראו עלייה בציפיות להמשך שיפור.