בנק לאומי
צילום: יחצ

ארה"ב הטילה סנקציות על המתנחלים - למה הבנקים בישראל משתפים פעולה?

ארה"ב החליטה להטיל סנקציות וחשבונות הבנק של ארבעה מתנחלים הוקפאו. למה הבנקים בישראל משתפים פעולה עם זה, האם הם יכולים להימנע ומה יקרה להם אם יחליטו לההגן על הלקוחות שלהם? הסיפור מאחורי הפרשה שמעסיקה את הבנקים 
איציק יצחקי | (8)

בימים האחרונים החליט בנק לאומי להקפיא את חשבונו של ינון לוי, מתנחל מאזור דרום הר חברון, שנכלל ברשימת הסנקציות האמריקאיות בעקבות תקיפת פלסטינים. זאת הייתה התגובה הראשונה של בנק ישראל להחלטה האמריקאית להטיל מגבלות על אזרחים ישראלים.

בהמשך, התברר שבנק הדואר, שנמצא בבעלות ממשלתית, חסם חשבון של דוד חי חסדאי, אחד המתנחלים שהממשל האמריקאי הטיל עליהם סנקציות בטענה שהיו מעורבים בפעילות אלימה נגד פלסטינים ביהודה ושומרון. מלבד לוי וחסדאי, גם עינן טנג'יל ושלום זיכרמן נכללו ברשימה.

לפי הצו הנשיאותי, נכסים וחשבונות בנק של הארבעה יוקפאו וחל איסור להעביר להם כספים מארה"ב ולהפך. לשניים האחרים, כך מתברר, יש חשבון בבנק הפועלים וככל הנראה הבנק הטיל גם עליהם סנקציות.

כדי להבין מדוע בישראל עשו את הצעד הזה, חשוב להסביר איך המנגנון עובד. תחילה, שמות הארבעה הועברו לאופק (OFAC), שהוא גוף במשרד האוצר בארה"ב שאחראי על הסנקציות. הגוף הזה מעדכן מדי יום את הרשימות של אותם אנשים ברחבי העולם שמוטלות עליהם מוגבלות והשמות נשלחים לבנקים ומוסדות פיננסיים בעולם. הרשימה הזאת מתעדכנת גם בישראל, ואלה מבצעים את החסימה באופן אוטומטי. בבנק ישראל כבר הבהירו בעבר כי יש לציית למשטר הסנקציות הבינלאומי, שהוטל בזמנו על רוסיה וכעת על אזרחים ישראלים.

למה הבנקים בישראל משתפים פעולה? משום שלפי החוק האמריקאי, כל אזרח או תאגיד שעובד עם מפר סנקציות, נחשב למפר. הבנקים מעדיפים לחסום את החשבונות של הלקוחות, מאשר להסתכסך עם ארה"ב. בלי קשר לכך שארה"ב הבטיחה לטפל בבנקים שיפרו את ההנחיה, גם מוסדות פיננסיים בעולם יפסיקו לעבוד איתם. הסנקציה הראשונה היא ניתוק ממערכת שנקראת סוויפט - מערכת עולמית שבאמצעותה מעבירים תשלומים. במקרה כזה, מדובר בפעולה שיכולה להוביל לקריסת הבנק - סנקציה שאף בנק לא יכול להרשות לעצמו, גם במחיר של הגנה מלאה על הלקוח.

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    Bill Hwang 07/02/2024 08:53
    הגב לתגובה זו
    זו לא המפלגה הדמוקרטית של לפני 20 שנה ורואים זאת למשל בטיפול במשבר הפליטים בטקסס. השימוש בסנקציות כאלו הן רק ההתחלה ומחר יוטלו על אזרחים אחרים, יותר נורמטיביים, למשל החוסמים את מעבר כרם שלום, וכו' ואין לזה סוף. חסימת חשבונות בנק לא מאפשרת קיום בעולם המודרני ולא יתכן שגם אם אתה הפושע הנתעב ביותר, יוטל עליך עונש דרקוני במדינתך שלך ללא דין ודיין. האחריות המוטלת על המדינה היא להגן על אזרחיה מפני התעמרות בינ"ל, ולמצוא דרך לאפשר להם להתקיים, גם אם הם הציבור השנוא ביותר, שעשה פשעים איומים ונוראיים, כל עוד זה נעשה ללא משפט.
  • 5.
    "לקוח"?? אלה מתנחבלים ששר האוצר ההזוי מסבך אותנו בשבילם (ל"ת)
    ממשלת חורבן הביתה 06/02/2024 13:43
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    מאוחר מדי 06/02/2024 11:36
    הגב לתגובה זו
    ככה היה נמנע האסון
  • נכון, היה צריך לחסום לכל המתנחלים בהרצליה את החשבונות (ל"ת)
    מאיר 06/02/2024 12:55
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    ארהב היא הסיכון האמיתי לשלום וליציבות אזורית. (ל"ת)
    יוני 06/02/2024 10:35
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    אבישלום 06/02/2024 10:34
    הגב לתגובה זו
    חבורת בוגדים עסוקה בלמרר את החיים למתנחלים וליצור את עלילת הדם של "אלימות המתנחלים". אף אחד מהארבעה לא הואשם ולא הורשע בדין אבל העיקר שימררו את חייהם. הבושה הגדולה ביותר היא שהפיקוד הבכיר של צהל משתף פעולה עם עלילת הדם. אלוף פיקוד מרכז אפילו הגדיר אמש את המתנחלים כאוייבים, פשוט פושע.
  • 1.
    חיישראל 06/02/2024 09:43
    הגב לתגובה זו
    רוחשי רעתנו. כל זמן שיש בתוכנו אנשים שנותנים לגיטימציה לרצח יהודים, לא יהיו חיים כאן!
  • אתה הוזה 06/02/2024 11:35
    הגב לתגובה זו
    או אולי הבריונים של בן גביר עברו את הגבול ? תפעיל את המוח אם יש לך...
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןגרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאלין

יותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים

5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?  

רן קידר |
נושאים בכתבה מיליונרים הייטק

בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר. 

לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים. 

שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק

שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.

לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.

שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.

בצלאל סמוטריץ
צילום: נגה מסה לעמ

השכר נטו יעלה - אבל, לא לכולם; התוכנית של האוצר נחשפת

משרד האוצר מרווח את מדרגות המס - זה יעזור בעיקר לבעלי שכר גבוה מ-16 אלף שקל; מס רכוש יהיה 1.5% - ההצעה של האוצר לתקציב 2026

רן קידר |
נושאים בכתבה מסים

משרד האוצר נערך להגיש את המתווה לשינויים במיסוי ב-2026. זה לא סופי, יהיו עוד שינויים רבים. בינתיים, כפי שאישרו בכירים באוצר לביזפורטל נראה שיש בשורה לשכירים, אבל לא לכולם. מי שמרוויחים בחודש יותר מ‑16 אלף שקל (193 800 שקל בשנה) ייהנו מריווח מדרגות המס. הכוונה באוצר להעלות את מדרגת  המס של 20% לרף שכר של 19 אלף שקל במקום מדרגה קיימת של 31%. המשמעות היא שתשלום המס במדרגה הזו (שמתחילה בכ-16.1 אלף שקל בחודש) יהיה 20%. 

דוגמה - בשכר של 19 אלף שקל, תשלום המס יפחת בכ-330 שקלים. בנוסף, גם המדרגות הבאות בתור ידחו, כך שככל שהשכר גבוה יותר, ההטבה גדולה יותר. אבל, רגע, מה עם בעלי השכר הנמוך? הם אלו ששילמו ביוקר בשנתיים האחרונות, כשגם מדרגות המס עליהם הוקפאו. למה לא לתת הטבה גם להם? באוצר הדגישו בעבר כי הם מעוניינים לתת להם הטבות, ונראה שהכוונה, כבר בתקציב 2026 להחזיר את ההצמדה על המדרגות וכן נשקל לרווח את המדרגות גם בשכר נמוך יותר.  

 

מס רכוש של 1.5% על קרקעות פנויות

משרד האוצר מציע להחיות את מס רכוש, כפי שחשפנו לאחרונה. על פי ההצעה מס רכוש יעמוד על 1.5% ויחול על קרקעות פנויוֹת שאינן חקלאיות, כולל קרקע עסקית. מדובר בצעד שלא היה בשימוש ונועד להוביל לגבייה של כ-8 מיליארד שקל, במקביל להוצאה של קרקעות לבנייה - שזו המטרה העיקרית של המהלך. במשרד האוצר סבורים שהמיסוי יוביל אנשים וגופים שונים לבנות על קרקעות דבר שיגדיל את היצע הדירות, אך צריך לומר ש-1.5% לא בהכרח ישפיע על בעלי הקרקעות. זה מיסוי נמוך יחסית. כמו כן, גם אם יהיו כאלו שיעדיפו לבנות או למכור, הרי שעד שזה יתגלגל להיצע דירות ייקח זמן. 

בתחום התחבורה והסביבה מופיע סעיף דרמטי: מס זיהום אוויר שייגבה על טיסות היוצאות מישראל, לפי מרחק ומשקל המטוס. המס ינוע בין 1.5 אלף שקל לטיסה קצרה עם מטוס קל ועד 100 אלף שקל לטיסה ארוכה עם מטוס כבד. הבעיה במיסוי הזה היא שהוא בעצם יתגלגל למחירי הטיסה, כלומר הצרכנים הם אלו שישלמו אותו.   

המהלך מתבסס על ההיגיון שהתחבורה האווירית אחראית לכ‑3.5% מהפליטות בישראל, ועל הצורך לתמרץ תעשיית תעופה “ירוקה” יותר. במספר מדינות מתקדמות באירופה כבר קיים מס  דומה.