הישראלים דבוקים למסכים - "צריכת התקשורת מגיעה לשיאים"
זה לא מפתיע שצריכת התקשורת של הישראלים זינקה מאז תחילת המלחמה - כולם מנסים להשיג איזושהי תחושה של שליטה לאור הכאוס שמתחולל מאז ה-7 באוקטובר והדאגה לחיילינו שנלחמים בחזית, אבל דוח התקשורת של בזק בזק 1.52% , מראה לנו עד כמה חל זינוק בצריכת התקשורת מאז תחילת הלחימה.
קפיצה בצריכת האינטרנט
בשבוע הראשון למלחמה זינקה צריכת האינטרנט הממוצעת למשק בית בישראל בכ-35% מ-15.9 ג'יגה ל-20.7 ג'יגה ביום. החל מהשבוע השני ללחימה צריכת האינטרנט הממוצעת למשק בית התייצבה על כ-18.8 ג'יגה ליום, גידול של יותר מ-18% מאשר בימי שגרה. מדובר בעלייה מהירה מאד בשימושים, שלא ניתן היה לחזות מראש. יש לציין שעלייה כזאת מאפיינת תקופות זמן של שנה ויותר.
עוד עולה מהדו"ח כי העלייה הגבוהה ביותר בישראל נרשמה בעיר קריית גת עם 34%. אחריה נמצאות קצרין, רעננה ורמת השרון בהן נרשמה עלייה של 30% ואחריהן חולון ופתח תקווה עם עלייה של 27%. בשלוש הערים הגדולות, נרשמה עלייה מתונה יותר: ירושלים עם 24%, תל אביב עם 19% וחיפה עם עלייה של 14% בלבד לעומת השגרה. מגמת העלייה היא לא כלל ארצית, ובערים שדרות, מטולה וקריית שמונה חלה ירידה של כ-80% בנפח הגלישה הממוצע לעיר – מה שמעיד על שיעור גדול של מפונים מהישוב.
זינוק ברשתות החברתיות
עיקר הקפיצה בשימוש באינטרנט היא לשימוש ברשתות החברתיות עם קפיצה של 44%, מ-206 דקות ביום בממוצע בזמן שגרה ל-297 דקות בתקופת המלחמה. ככל הנראה הסיבה לקפיצה היא הצורך שלנו להתעדכן בחדשות ממקורות נוספים מעבר לטלוויזיה המסורתית.
לעובדה שברשתות מופצים מצד אחד חומרים לא מצונזרים, ומצד שני הן מהוות מקום בו מתעדכנים במה שמתרחש מהסביבה הקרובה אלינו, הייתה השפעה מכרעת בקפיצה בשימוש בהם. הרשת החברתית שרשמה את העלייה הגדולה ביותר היא פייסבוק שמספר הדקות בו בילו בה המשתמשים גדל בכ-60% בשבוע הראשון ללחימה ונותר גבוה החל מהשבוע השני ואילך, אם כי בשיעור קל. הסיבה לקפיצה המשמעותית בפייסבוק היא ככל הנראה מכיוון שמדובר ברשת מאד "קהילתית" ואישית, התואמת את הצרכים שלנו בעת המלחמה. אינסטגרם וטיקטוק שרשמו עלייה בשבוע הראשון למלחמה, חזרו לרמת השימוש הכמעט רגילה שלהן. בטלגרם, אפליקציה שהפכה למזוהה כערוץ מידע לזוועות שהתרחשו, נרשמה קפיצה של פי 2 בכמות המכשירים שנכנסו עם גידול של 50% בכמות הכניסות הממוצעת ליום.
נצמדים למסך הטלוויזיה
בצד הטלוויזיה, מהדוח עולה כי חל שינוי קיצוני כאשר הצפייה גדלה פי 2 מאז פרוץ המלחמה. הצפייה הממוצעת בשבוע הראשון נעה בין 7 ל- 12 שעות ביום, לאחר מכן ירדה ל- 4-9 שעות ביום – שיעור גבוה מהרגיל לעומת השגרה. ניתן לומר שכולנו נצמדנו למסך במלחמה, ולאור נתוני הצמיחה ברשתות החברתיות, הרי שעשינו זאת בכמה מסכים במקביל. גם הגיימינג תרם לעלייה בצריכת האינטרנט הממוצעת למשק בית והוא רשם עלייה של כ-12%, ונבע מהזמן הרב בו הילדים נמצאים בבית ומחפשים אולי "בריחה" מהמציאות המאתגרת.
נתון מעניין נוסף העולה מהדוח הוא שייתכן והעסקים חוזרים לרמת פעילות המזכירה את הרמה לפני המלחמה - מספר דקות השיחה במגזק העסקי חזר לרמות שקדמו ל-7.10, מה שאולי מעיד על חזרה להיקפי פעילות דומים. במגזר העסקי ירדה התנועה בכ-35% בשבוע הראשון למלחמה, ממספר דקות ממוצע ביום העומד על כ-4.9 מיליון דקות לכ-3.2 מיליון דקות בממוצע ביום בשבוע הראשון למלחמה. בהדרגה החלה התאוששות כשהמספר הולך ועולה ועמד בשבוע שעבר על ממוצע של כ-4.3 מיליון דקות שיחה יוצאות ליום - ירידה של כ-18% בהשוואה למצב לפני המלחמה.
- אמזון מתכננת כיסוי אינטרנט לווייני עולמי עד 2028
- היום שבישר את תחילתו של עידן כלכלי שהעולם לא ידע כמוהו ומה קרה היום לפני 14 שנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
- 2.סווינגר 12/11/2023 13:34הגב לתגובה זולעדכוני שוק פיננסיים. תקופה מאוד אדומה, עם סיכון מוגבר ותשואה עודפת בהמשך. צריכת מידע לעניים, מותירה את פשוטי העם עניים, חרדתיים ופוחדים - בדיוק מה שבעלי ההון רוצים. אישית, כסרדין, נהנה מהתנועה של הלוויתנים בשוק. מידע פשוט מתעדכן פעם ביום, בסוף היום. בהצלחה לכולם.
- 1.לודמילה 12/11/2023 13:23הגב לתגובה זומקצועי, אובייקטיבי ושקול
איך הצליחו ברשות המסים להכניס 20 מיליארד שקל בשנה ולהציל את הקופה?
מה זה חשבונית פיקטיבית, איך הצליחו ברשות המסים לעלות על חשבוניות פיקטיביות ומה צפוי בהמשך?
מלחמה של שנתיים כמעט ולא מורגשת בגירעון של המדינה. יש הורדות דירוג, הציבור מרגיש את העול הכלכלי, הכלכלה פחות צומחת, ועדיין מבחינת הגירעון - הוא נמוך (להרחבה: הגירעון ממשיך להצטמצם: 4.7% מהתוצר באוגוסט). איך מסבירים את "הקסם" הזה? הכנסות גדולות ממסים. אבל, מסים הולכים יחד עם הכנסות - ההכנסות והרווחים של העסקים והציבור בירידה במקרה הרע, קיפאון במקרה הטוב - זה לא אמור להגדיל מסים.
הגידול במסים נובע מפעולות אסטרטגיות ויזומות של רשות המסים בניהולי של שי אהרונוביץ , לצד חקיקה שהגדילה את בסיס המס. החוק על מיסוי רווחים כלואים הוביל לכך שהרווחים חולקו או יחולקו והגדיל את המס על הדיבידנדים. הקפאת מדרגות המס הגדילה את המש השוטף על השכר. היוזמות להגברת בדיקות תשלומי המס והמע"מ, מניבות הכנסות משמעותיות, ונראה שחוד החנית של פעילות רשות המסים היא הפעילות נגד ההון השחור.
הון שחור בהיקף של מאות מיליארדים מסתובב במשק מדי שנה, ופעולה אחת חשובה חיסלה חלק ממנו - פרויקט חשבונית ישראל שקיבל כתף קרה מאוד מרואי החשבון, יועצי המס והשוק כולו, מתברר כחבל הצלה לתקציב השנתי. המתנגדים חששו גם לפרנסה שלהם - הפרויקט מדבר על דיגיטציה מלאה כזו שתקביל חשבונית שמוציא א' עם קבלת חשבונית שמדווח עליה ב'. ככה אי אפשר לזייף, או נכון יותר - קשה יותר לזייף. ככה עולים על חשבוניות פיקטיביות.
חשבונית פיקטיבית היא חשבונית של עסק בכאילו או של עסק אמיתי שנוצר רק כדי לייצר חשבוניות. בדרך הזו מייצרים הוצאות ל"מזמין החשבונית". דמיינו שיש לכם עסק עם הכנסות חודשיות נטו של 300 אלף והוצאות של 100 אלף שקל. יש לכם רווח של 200 אלף שקל. אתם צריכים לשלם על זה מס של 23% - כלומר 46 אלף שקל. אם תקנו חשבונית פיקטיבית של 200 אלף שקל - אתם במצב שאין לכם רווח ואין מס. יתרה מכך, אתם מקבלים את מע"מ התשומות - 36 אלף שקל (18% על 200 אלף שקל). כלומר חשבונית של 200 אלף שקל הניבה לכם 72 אלף שקל.
- נותנים לכם כסף ואתם לא לוקחים - לישראלים מגיע מיליארד שקל בשנה מרשות המס והם מוותרים
- מספרים לכם שיורידו לכם מסים על השכר - זה לא יקרה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשתמשים בחשבוניות הפיקטיביות היו ארגוני פשע, גופים מפוקפקים וחברות ועסקים אמיתיים שרימו את רשויות המס, ושכך הצליחו לגנוב מהמדינה עשרות מיליארדי שקלים. החשבוניות הפיקטיביות הגיעו לחפי ההערכות ל-100 מיליארד שקל בשנה. לא בכל מצב הזדכו על המס באופן מלא, אבל גם בהערכה שמרנית מדובר על רווח למשתמשים של מעל 30 מיליארד שקל.
הנגיד מודאג מחרם על תוצרת ישראלית, סיום המלחמה לא מבטיח הורדת ריבית
הכל יכול להשתנות ברגע, אבל בנקודת הזמן הזו הנגיד מודאג ודורש מהממשלה אחריות פיסקלית; הנה הסיבות שהריבית לא ירדה ואולי גם לא תרד בקרוב
בנק ישראל החליט בפעם ה־14 ברציפות להשאיר את הריבית ללא שינוי, בניגוד למגמה העולמית שבה בנקים מרכזיים החלו כבר להפחית את הריבית. הנגיד, פרופ' אמיר ירון, מבהיר: המדיניות המקומית אינה יכולה להישען על צעדים שננקטים בארה"ב, היא חייבת לשקף את המצב הייחודי של המשק הישראלי. להרחבה: הנגיד בחר בדרך הקלה - ואז מה אם לעם קשה
לדבריו, גם אם תסתיים הלחימה בעזה ותיחתם הפסקת אש שתפחית את רמת אי-הוודאות, אין לראות בכך בהכרח להביא להפחתת ריבית. לגישתו, השפעות המלחמה ניכרות הן בצד ההיצע והן בצד הביקוש. במצב כזה, השאלה המרכזית אינה מה יקרה מחר או בעוד חודש, אלא מהן המגמות שיתפתחו לאורך זמן, והאם הן יאפשרו לאינפלציה להתכנס בצורה עקבית אל היעד.
הנגיד תיאר מציאות שבה המשק הישראלי מתמודד במקביל עם שני כוחות מנוגדים: מצד אחד, גיוסי מילואים והגבלות היצע שיוצרים לחצי מחירים; מצד שני, סימנים ראשוניים של התמתנות ביקושים וחזרה הדרגתית לשגרה כלכלית. השילוב הזה מייצר רמת אי-וודאות גבוהה, מה שהופך את המדיניות המוניטרית לרגישה ביותר.
בבנק ישראל מסבירים כי תחזיות האינפלציה הפכו קשות במיוחד בחודשים האחרונים. נתוני מדד המחירים הפתיעו הן כלפי מעלה והן כלפי מטה, ולכן יש להיזהר מקבלת החלטות על בסיס נתון יחיד. האינפלציה אכן ירדה אל מתחת ל־3%, אך הנגיד מזכיר שמדובר בתוצאה של סביבת ריבית גבוהה, ולא בהכרח סימן לכך שהמשק יצא מסכנה אינפלציונית. יתרה מכך, השכר במגזר העסקי ממשיך לעלות. זה נתון שמצביע על חוסן מסוים, אך גם עלול להקשות על המשך ירידת האינפלציה – במיוחד אם יתלווה אליו שחרור ביקושים עם סיום הלחימה.
- הנגיד בחר בדרך הקלה - ואז מה אם לעם קשה
- הריבית בישראל לא הולכת לרדת בקרוב - הערכות הכלכלנים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנק ישראל לא צועד בעקבות הפד
בעוד הפד' החל להוריד את הריבית, בנק ישראל מעדיף להמתין. הנגיד מסביר שהמשק הישראלי אינו נמצא באותו מצב כמו כלכלות גדולות אחרות: בישראל מתקיימת מלחמה שמייצרת סיכון להתפרצות אינפלציונית, בעוד בארה״ב ההאטה הכלכלית היא זו שמדאיגה את קובעי המדיניות.
