נפתחה המערכת להגשת תביעות מקוונות בגין נזק עקיף ממבצע מגן וחץ

תקופת הזכאות לפיצויים היא החל מ-9.5.2023 ועד 13.5.2023 לעסקים מ-7 עד 40 ק"מ מהרצועה, ועד 15.5.2023 לעסקים עד 7 ק"מ מהרצועה
דור עצמון |

רשות המסים פתחה את האפשרות להגשת תביעות מקוונות לפיצויים לעסקים בדרום עבור נזק עקיף שנגרם להם כתוצאה ממבצע 'מגן וחץ', ופרסמה את ההנחיות והטופס המקוון להגשת התביעה. הגשת התביעות תתאפשר עד 15.10.2023.

על פי מתווה הפיצויים שאושר על ידי ועדת הכספים, תקופת הזכאות לפיצויים היא החל מ-9.5.2023 ועד 13.5.2023 לעסקים מ-7 עד 40 ק"מ מהרצועה, ועד 15.5.2023 לעסקים עד 7 ק"מ מהרצועה. הפיצויים ישולמו באמצעות 3 מסלולים ירוקים חלופיים: מסלול שכר, מסלול מחזורים ומסלול חקלאים. תנאי הכרחי לתשלום פיצויים לעסקים הוא תשלום שכר עבודה לעובדים שלהם.

להלן עיקרי המסלולים הירוקים:

מסלול שכר עבודה – בגין אובדן שכר עבודה המשולם לעובדים המתגוררים עד 40 ק"מ מהרצועה נקבע סכום קצוב של 500 שקל ליום עבודה לכל עובד. מסלול זה רלוונטי בשל היעדרות עובדים המועסקים במוסדות חינוך שנסגרו לפי הנחיות פיקוד העורף, הורים שנעדרו מעבודתם כדי להשגיח על ילדיהם וכן עובדים עם מוגבלות ועובדים המתגוררים עד 7 ק"מ מהרצועה.

מסלול מחזורים – בגין אובדן הרווחים של העסק לפי הירידה במחזור העסקות, בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד, ועד תקרת פיצויים של 625,000 שקל לעוסק. עסקים מענף המסחר והשירותים מ-7 עד 40 ק"מ מהרצועה לא יוכלו להגיש תביעה במסלול זה, כי לא הייתה להם הפסקת פעילות של יותר מ-7 ימים.

מסלול חקלאים – פיצויים לפי מספר עובדים בשטח החקלאי וקרבתו לגדר המערכת.

עסקים עד 7 ק"מ יוכלו לבחור בין הגשת תביעה באמצעות המסלול האדום שבתקנות הקבועות לבין הגשת תביעה במסלול מחזורים ו/או שכר. תביעות של עסקים עד 7 ק"מ, הן במסלול האדום והן במסלול מחזורים ו/או שכר, יהיו ללא הגבלת סכום לפיצויים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ רשות המסים
צילום: דני שם טוב דוברות

העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?

למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית 

משה כדר |
נושאים בכתבה גילוי מרצון

לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.

ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.

כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת  בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:

תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?

הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.

שי אהרונוביץ רשות המסים
צילום: דני שם טוב דוברות

העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?

למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית 

משה כדר |
נושאים בכתבה גילוי מרצון

לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.

ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.

כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת  בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:

תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?

הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.