כסף ואני

כמה עולה טיול ללונדון כולל שני משחקי כדורגל? לא מה שחשבתם

כבר וויתרנו על כרטיסי הטיסה שהוזמנו חצי שנה מראש, עד  ש-8 שעות לפני הטיסה, התברר שיש כרטיסים זולים לווסטאהם נגד ליברפול; ואז הצלחנו לארגן הכל, במהירות-יעילות ובזול - כנראה שמקור ההשראה הטוב ביותר הוא הדדליין
נמרוד סופרין | (8)

שמונה שעות לפני הטיסה לא היה לי שום מושג שיש לי טיסה עוד שמונה שעות. חצי שנה לפני כן דווקא ידעתי, אבל באותו יום לא היה לי מושג. איפשהו באזור נובמבר החלטנו, חבר טוב ואני, כמדי כמעט שנה, לסגור כמה ימים של כדורגל בממלכה. בדרך כלל אנחנו לא מאלה שסוגרים דברים חצי שנה מראש, אבל בגלל שהיה ברור לנו שלשם זה הולך החלטנו שעדיף להינעל מראש על זמנים וככה המחירים גם יהיו שפויים.

מצאנו טיסה ישירה הלוך חזור תל אביב – לונדון בשש מאות שקל לאדם, כולל שינויים, ואת כל שאר הדברים המרכזיים שהם כרטיסים למשחקים ולינה נסגור כשתהיה וודאות סביב לוח המשחקים. לא אשחק אותה, ההחלטה לחכות עם המשחקים לא הייתה מתוך איזו אחריות גדולה או הגדלת ראש שלנו, זה פשוט ששנה שעברה קנינו כרטיסים למשחק וסגרנו את כל הטיסות סביב זה ושבוע לפני הודיעו שהמשחק נדחה ביום וזה התיישב בדיוק על הטיסה שלנו שכמובן הייתה ללא אפשרות לשינוי ככה שיצא שאו שאנחנו מפסידים את המשחק או שאנחנו מפסידים את הטיסה וצריכים לקנות כרטיס חדש, ואני מניח שמעטים היו בוחרים להפסיד את המשחק.

אז הפעם החלטנו לחכות, וכשתאריך הטיסה התקרב והתחלנו לברר על כרטיסים למשחקים, הבנו שכנראה בתקופה הזאת של החיים זה קצת גדול עלינו. אלף פאונד למשחק בין מנצ׳סטר סיטי לארסנל, שלוש מאות תשעים פאונד למשחק של מנצ׳סטר יונייטד מול טוטנהאם ועוד מאה שבעים וחמישה פאונד לווסטהאם מול ליברפול. ידענו שאפשר להשיג גם בפחות, אבל בחישוב מאוד לא גס הבנו שאנחנו לקראת טיול של משהו כמו חמש עשרה אלף שקל, שממש, אבל ממש אין לנו כרגע.

מאז ניסינו איזה פעם או פעמיים לבדוק אולי יש אפשרות לבטל את הכרטיסים או לפחות להזיז את התאריכים, וכשזה לא עבד פשוט שכחנו מזה. מפה לשם, שמונה שעות לפני הטיסה לא היה לי שום מושג שיש לי טיסה עוד שמונה שעות. אני בכלל הייתי בסופר שליד הבית ועשיתי קניות ליומיים שלושה של ארוחות לקראת יום הזיכרון ויום העצמאות תוך כדי שאני מתגעגע קצת לימים שהיינו עושים כל החברים על האש בחצר של אחד החברים ותוהה לעצמי אם לא הגיע הזמן שגם אני אפנה לצמחונות.

אחרי ששילמתי על כל המצרכים ויצאתי לכיוון הדירה ראיתי שקיבלתי מייל עם אפשרות לעשות צ׳ק אין אונליין לטיסה. עשיתי צילום מסך ושלחתי לחבר שאיתו קניתי את הכרטיסים עם סמיילי קורץ. לא עברה דקה והוא שלח לי תמונה שחבר מהעבודה שלו פרסם שהוא מוכר שני כרטיסים למשחק של ווסטאהם וליברפול בלונדון במחיר מנוי של שלושים וחמישה פאונד. לא היינו אחד ליד השני, אבל אם כן זה היה בדיוק הרגע שבו אנחנו מרימים את המבט ומסתכלים אחד לשני בעיניים ומבינים שזה קורה. אנחנו נוסעים. מיד אחרי שהבנו שזה הולך לקרות התחילו להגיע כל הסיבות – קודם כל כרטיסי טיסה כבר יש לנו. דבר שני מצאנו כרטיסים יותר זולים ממה שיכולנו לדמיין למשחק, וגם בלאו הכי יש בארץ כמה ימים של חופש, אז מה עוצר בעדנו?

כנראה שאני הבעיה, אבל באמת הרגשתי שהצעד הנכון היה לנסוע. הרגשתי שאם הכל כבר מסתדר, אז עדיף לי ליהנות מהזמן הזה ושכסף שיוצא על כיף כואב פחות מכסף שיוצא סתם, כמו שמונה מאות שקל על טיסה שאתה לא עולה עליה, גם אם אתה מוציא יותר. עם המחשבות האלה הלכתי ומהר מאוד העברתי מהליכה לכיוון הדירה לריצה ואת כל מה שקניתי ותכננתי לשים במקרר דחפתי למקפיא. דחפתי כמה חולצות וג׳ינס לתיק גב, את צעיף המזל שלי, כלי רחצה, דרכון ויצאתי לכיוונו. המשימה שלו בינתיים הייתה להשיג לנו כרטיסים למשחק של מנצ׳סטר וטוטנהאם ושלי הייתה למצוא לנו מקום לישון בו. ב׳בוקינג׳ הכל היה מלא לגמרי, ומה שהיה פנוי היה או יקר מדי או עלוב מדי.

הזמן עבר ולא מצאנו כלום. לא כרטיסים ולא מלון ולרגע היה נראה שאולי טעיתי כשהכנסתי הכל למקפיא. אחרי שעתיים של ניסיונות, כשאנחנו בעיקרון כבר צריכים לצאת לנתב״ג אם אנחנו רוצים להספיק לעלות על המטוס הזה בכל זאת, הוא מצא שני כרטיסים למשחק, שורה ראשונה, בתשעים פאונד. לא ידענו את נפשנו מרוב אושר. הזמנו מהר מונית והחלטנו שנסתדר על השינה תוך כדי תנועה.

קיראו עוד ב"בארץ"

בשדה תעופה נכנסתי לאתר של פלאפון כדי לעשות חבילה לחו״ל. הם שאלו לאן אני נוסע, לכמה זמן ואם אני רוצה רק לגלוש או גם לדבר ולסמס. עניתי שללונדון, לארבעה ימים ורק לגלוש. מיד אחר כך עלו ההצעות שלהם, שכולן כללו גלישה + זמן שיחה + סמסים ולתקופה של שלושים יום. זה שיגע אותי. קודם כל, מי משתמש בסמסים חוץ מהם? זה כמו החבילת טריפל של הוט עם הקו הטלפוני, שהרי לאף אחד אין קו טלפוני אבל הוא חלק מהחבילה ואין חבילה בלעדיו.

דבר שני, למה כל השאלות אם אתם בלאו הכי מציעים את אותו הדבר לכולם? ומעל הכל, על מה פאקינג מאתיים שקל בשביל להיכנס לוואטספ?! למרות שמאוד, מאוד לא רציתי לשתף פעולה עם הגזילה הזאת, לא הייתה לי ברירה כי היינו צריכים את הטלפון שם ולא יכולנו להסתמך על ווי פיי. וכנראה שחוסר הברירה הזה הוא מה שגורם להם להרשות לעצמם להציע חבילות כאלה.

בכל מקרה, חצי שעה לפני שעלינו למטוס מצאתי באייר בי אנד בי דירה מתוקה בשורדריץ׳ במחיר מציאה. וככה, בתוך שמונה שעות, ארגנו לעצמנו את הטיול שבחצי שנה לא הצלחנו, ועוד ברבע מחיר. ועל זה נאמר שלפעמים מקור ההשראה הגדול ביותר הוא דד ליין

כסף ואני - מונולוגים של נמרוד סופרין, בן 29, גר בתל אביב. סופר - לכל המונולוגים

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    יש 01/05/2023 10:04
    הגב לתגובה זו
    לעבור קורס אצל ראש הממשלה,לא המלצה
  • 7.
    יש 01/05/2023 10:02
    הגב לתגובה זו
    כמו במקרה בעליו של הסוס שכל יום נתן לו פחות עד שלא היה צורך בכלל
  • 6.
    ל 01/05/2023 09:53
    הגב לתגובה זו
    של כוסות הסודה שרכשתם בכסף ועמל רבים לא לשכוח זיעה,דם ויזע כן?
  • 5.
    ל 01/05/2023 09:51
    הגב לתגובה זו
    למה ש"גדול עליו"
  • 4.
    הימורים 01/05/2023 06:51
    הגב לתגובה זו
    זה פשוט צירוף מקרים של אירועים. אל תחשוב שאתה חכם בקטע הזה. כי לא תמיד יש מנצסטר נגד ארסנל שזה משחק העונה בחודש של טיסות זולות. אבל שאפו שמכרת חלום לאחרים ..
  • 3.
    אריה 30/04/2023 21:40
    הגב לתגובה זו
    כשהפגנתי נגד הפרזיטים החרדים
  • 2.
    אחד 29/04/2023 21:22
    הגב לתגובה זו
    האמת שהיום עם הטיסות הזולות ואייר בי אנד בי באמת שאפשר לראות עולם בסכומים מצחיקים
  • 1.
    גילי 29/04/2023 18:26
    הגב לתגובה זו
    ESIM בשליש מחיר הפעלה במיידי שורדיץ לא המקום הכי הכי, עדיף לחפש באתרים מקבלים לבוקינג. עד שורה 5-6 בכדורגל זה מבאס אלא אם המטרה להתלהב שהשחקנים רצים קרוב.
בנקים
צילום: אילוסטרציה
דירוג הבנקים

בנק ישראל: בנק מזרחי טפחות הוא הכי יקר בהלוואות ומשכנתאות

ההלוואות הכי יקרות בבנק מזרחי טפחות; מי הזול במערכת, ועל ההבדל בין ממוצע לחציון ומה הריבית הסבירה על ההלוואות?

רן קידר |
נושאים בכתבה בנקים הלוואות

השוואה פשוטה בין הריביות שגובים חמשת הבנקים הגדולים בישראל מראה פערים עצומים בין הבנקים, ומתבלט לרעה בנק מזרחי טפחות. כך עולה מהנתונים האחרונים של בנק ישראל וכך גם עלה לאורך כל התקופה האחרונה. בנק מזרחי טפחות הוא הכי גרוע ללווים, הכי גרוע ללוקחי המשכנתאות (ריבית המשכנתא ירדה, עוד לפני החלטת הנגיד)ומסתבר שהוא גם לא בולט במיוחד לחוסכים (ריבית על הפיקדונות נמוכה). 

מנתוני בנק ישראל עולה כי הריבית החציונית ללקוחות הבנק היא 11.3%. כלומר, מחצית ממהלווים מקבלים הלוואה בריבית גבוהה יותר ומחצית מתחת לריבית הזו. זו ריבית גבוהה במיוחד, כשבנק הפועלים השני במערכת ביוקר הריביות מספק ללקוחות שלו הלוואה חציונית ב-10.36%. שלושת הבנקים האחרים (לאומי, דיסקונט, הבינלאומי) בריבית חציונית של 8% פלוס.

ההפרש בריביות יכול לנבוע מרמת סיכון שונה של הלקוחות. ככל שהלקוחות "מסוכנים" יותר, כלומר יכולת החזר החוב שלהם מוטלת יותר בספק, אז הבנק ייקח פרמיית סיכון, כלומר ריבית גבוהה יותר. אבל, במספרים גדולים, צפוי (לא בטוח) שהמדגם של האוכלוסייה בין הבנקים די קרוב אחד לשני. כלומר שהסיכון של הלקוחות במזרחי טפחות, פועלים, לאומי, דיסקונט והבינלאומי די קרוב. יש גופים שפועלים במגזרים מסוימים, נראה שמרכנתיל של דיסקונט למשל פועל יותר במגזר הערבי והחרדי. גם מזרחי טפחות פועל במגר החרדי ודתי יותר מאשר אחרים, ועדיין, הסיכון הכולל, גם בשל גודל המדגם, צריך להיות דומה.    

 


   הריבית החציונית על הלוואות פרטיות צמודות לפריים

אם מסתכלים על הממוצע, ולא על החציון, התמונה נשארת דומה, וגם בחיתוך הזה מזרחי מוביל לרעה עם ריבית של 9.41%.  מדובר על אחוז מעל דיסקונט הנמוך במערכת, שממוצע הריבית על ההלוואות שלו עומד על 8.41%. גם בממוצעים, הריבית של בנק הפועלים גבוהה ביחס לשער, עם 9.23% ממוצע. ההפרשים בין בנק לאומי, הבינלאומי ודיסקונט הם נמוכים יחסית, ועומדים על כ-0.4%.


הריבית הממוצעת שונה מהחציון בכך שהיא סוכמת את הממוצע הפשוט של ההלוואות. לוקחים את כל הריביות לפי המשקל  של ההלוואות שנקבע על פי סכומי ההלוואות ומקבלים ריבית ממוצעת. במזרחי טפחות היו כנראה לווים גדולים שקיבלו (מן הסתם) הלוואה בריביות נמוכות ולכן הממוצע ירד, אם כי הוא כאמור גבוה מיתר הבנקים. 

למעשה, 

פרופ צבי אקשטיין  (אורן שלו)פרופ צבי אקשטיין (אורן שלו)

"כיבוש עזה אינו רק אתגר ביטחוני אלא איום כלכלי חמור על ישראל"

פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון למדיניות כלכלית: "הסדרה בשילוב רפורמות כלכליות יכולה להחזיר את המשק למסלול של יציבות וצמיחה"

רן קידר |

מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן מפרסם ניתוח הבוחן את ההשלכות הכלכליות של שלושה תרחישים ביטחוניים־מדיניים אפשריים הנוגעים לחזית עם עזה: סיום הלחימה והסדרה בינלאומית לניהול אזרחי של רצועת עזה; סיום הלחימה בעזה, ללא הסדרה. כיבוש מלא של רצועת עזה הכולל ניהול אזרחי מתמשך בידי ישראל

הניתוח שנבנה בשיתוף מומחי ביטחון מצביע כי כיבוש עזה כרוך בהוצאות ביטחוניות גבוהות, צפוי לגרור סנקציות כלכליות, ימנע יישום רפורמות תומכות צמיחה ויוביל לפגיעה ברמת החיים של האזרחים וביציבות הפיננסית של המשק. תרחיש כזה יוביל ל"עשור אבוד" – שנים רבות של צמיחה איטית - כפי שקרה לאחר מלחמת יום כיפור.  לעומת זאת, בתרחיש הסדרה והעברת הניהול האזרחי של רצועת עזה החל מ-2026 לאחריות בינלאומית תתאפשר חזרת המשק למסלול של צמיחה כלכלית כפי שקרה לאחר האינתיפאדה השנייה.

מכון אהרן מפריד בניתוח הכלכלי בין הטווח הקצר (2027-2025) לטווח הארוך (2035-2028). בכל אחד מהתרחישים הוערכו היקפי המילואים הנדרשים, היקף העובדים שיעדר ממקום העבודה, העלויות הביטחוניות והשפעותיהם על הגרעון, הצמיחה ויחס החוב לתוצר. 

כיבוש מלא של רצועת עזה

בתרחיש זה צה"ל נוקט בפעילות צבאית עצימה מאוד ברבעון האחרון של 2025 וכן ב-2026, לרבות גיוס מילואים רחב של כ-100 אלף אנשי מילואים. ישראל, מתוקף החוק הבינלאומי, מחויבת בחלוקת מזון ובשירותים אזרחיים בסיסיים לתושבי עזה. הפעילות הצבאית, יחד עם  ההוצאות בגין ניהולה האזרחי של עזה, לרבות חלוקת המזון, מגדילות את ההוצאות הצבאיות ב-2025 וב-2026 אל מעל ל-9% תוצר בשנה, ואת הגרעון בשנים אלו ל-7.6% ו-7.9% בהתאמה. החוקרים מדגישים שבכל התרחישים שנבחנו מתקיימת התאמה תקציבית של 2% תוצר (הפחתת הוצאות או העלאות מיסים) בשנים 2027-2026.  צמיחת התוצר בתרחיש זה תיפגע באופן משמעותית:  0.7% ב-2025 ו-1.1% ב-2026. ותוביל לצמיחה שלילית של התוצר לנפש (ירידה של 1.1% ב-2025,  ושל 0.7% ב-2026). תוצאות אלו הן סכנה של ממש ליציבות הפיננסית של ישראל – יחס החוב לתוצר צפוי לעלות ל-75.9% בסוף 2026 ול-78.8% ב-2027. רמות אלו של יחס חוב לתוצר צפויות להוביל להפחתה משמעותית של דירוג החוב של ישראל, לזינוק בפרמיית הסיכון ולעלייה בעלויות מימון ומחזור החוב של הממשלה. החוקרים מניחים כי תחת תרחיש כיבוש עזה לא יהיה ניתן ליישם רפורמות תומכות צמיחה כלכלית כגון השקעה בהון האנושי, בתעסוקה, בתשתיות ובעיקר תשתיות תחבורה ותשתיות דיגיטציה של המשק.

תרחיש זה טומן בחובו סיכונים גדולים לכלכלה הישראלים וליציבות המשק: ראשית, תנאים אלו לא יאפשרו מימון מלא של דרישות מערכת הביטחון  צפויה פגיעה משמעותית בשירותי האזרחיים, בעיקר בריאות, חינוך והשקעות בתחבורה. בנוסף, תרחיש כזה יחריף את מצבה המתדרדר של ישראל בזירה הבינלאומית הצפויה להטיל סנקציות כלכליות שיפגעו בחברות יצוא, בעיקר יצוא הייטק, ובייצור מקומי בשל קושי ביבוא מוצרי גלם וביניים.