דקלה וגנר
צילום: יחצ
ראיון

"הטכנולוגיה היא הכלי המרכזי להפחתת נזקי חברות הביטוח באירועים כמו רעידות אדמה"

דקלה וגנר, מומחית אינשורטק וראש תחום החדשנות של ענקית ביטוח המשנה מיוניק רי בישראל; "הטכנולוגיה עוזרת לנו להבין קודם כל מה הנזק - מה הסבירות שהוא יקרה, מה התדירות וכו'. היכולת לחזות את הסיכון, לכמת אותו ולהיערך - בונה אצל המבוטחים חוסן"
דור עצמון | (3)

מספר קורבנות רעידת האדמה המחרידה שפקדה את טורקיה וסוריה רק ממשיך להאמיר וכבר חצה את רף ה-5,000 הרוגים כאשר ההערכות הן שהוא עלול להגיע אף ל-20,000. הרעידה הורגשה גם כאן בישראל והכניסה לחרדה אזרחים רבים שגרים בעיקר באזורים המסוכנים של השבר הסורי-אפריקאי ועמק יזרעאל, כמו גם תושבים המתגוררים בבתים ישנים בכל רחבי הארץ, מבנים שנבנו לפני עשרות שנים ואינם עמידים בפני רעידת אדמה חזקה.

כאן נכנסות תמונה חברות הביטוח שתצטרכנה להתמודד עם ההשלכות של רעידת אדמה קשה בישראל - ובתקווה שלא. ובכל זאת, חברות הביטוח משחקות תפקיד חשוב על מנת לסייע למבוטחים להשתקם שמא אסון כזה יתחרש בגבולותינו. חברות הביטוח השונות מציעות מגוון רחב של פוליסות ומותמודדות גם עם פגעי מזג אוויר שונים שאינם בהכרח רעידות אדמה.

דקלה וגנר, מומחית אינשורטק וראש תחום החדשנות של ענקית ביטוח המשנה מיוניק רי בישראל, אומרת כי "הנזקים מאסונות טבע בכלל היו בשנה שעברה בכל העולם בשווי של 270 מיליארד דולר, רובם בשל מזג-אוויר, ורק מתוכם רק 57% היו מכוסים ומבוטחים. כלומר יש כא כמות גדולה מאוד של אנשים שאיבדו את הבית שלהם, את העסק שלהם ואת הרכב שלהם, ולא היה להם מי שישלם להם על זה והם נאלצו לשאת בנטל בעצמם. רעידות אדמה גורמות כמעט בהכרח - ובמרבית המקרים - לנזק כלכלי אף יותר גדול, במיוחד כשעוצמת הרעידה גבוהה יותר. המגזר הפיננסי יכול להיפגע כי אי אפשר לפרוע הלוואות, וכשהוא נפגע אז גם בנקים ומשקיעים בניירות ערך יסבלו מהפסדים - זה נזק מתגלגל.

"הרעיון המסורתי שעומד מאחורי ביטוח הוא העברת האחריות במקרה של נזק לגורם אחר שיישא בתוצאות. הגישה היום היא להגיד איך אנחנו ממזערים את הנזק ולא רק להעביר את האחריות עליו. איך עושים את זה? עם טכנולוגיה. הטכנולוגיה עוזרת לנו להבין קודם כל מה הוא הנזק - מה הסבירות שהוא יקרה, מה התדירות וכו'. טכנולוגיה נותנת שילוב של מאגרי מידע עם בינה מלאכותית שעוזרת לנו להפיק את התובנות ממאגרי המידע ולפיהן את התובנות שיסייעו לי לצמצם את הנזק העתידי. אם יש לי יכולת לחזות את הסיכון, לכמת אותו ולהיערך - אני בונה אצל המבוטחים חוסן".

מה ההשפעה על חברות הביטוח כאשר קורית רעידת אדמה?

"הכל תלוי איפה היה הפרוטפוליו של חברת הביטוח. מה היא ביטחה? לכל חברה יש פרוטפוליו של נכסים שהיא מחליטה לבטח ופרוטפוליו של פוליסות. אם היא ביטחה את הנכס ספציפי ובתוך הפוליסה יש כיסוי לרעידות אדמה אז אכן יש לה חבות לכך. ביטוחי המשנה, שהן החברות שמבטחות את חברת הביטוח, נועדו למקרי קצה מסוג זה שיש פגיעה בהמון מבוטחים בבת אחת. המשמעות של זה היא שבמקרה שקורה אירוע מסוג זה, אזי חברת ביטוח המשנה יכולה לחברות את חברת הביטוח שיכולה לשפות את המבוטחים שלה".

האם ההפרשות להפסדי אשראי עלולות לגדול? תיתכנה פגיעה בתוצאות?

"במצבים קיצוניים, אם יש פגיעות באיזורים נרחבים והנכסים אינם מבוטחים אז ברור שבעליהם נושאים בנטל. כאשר בנאדם מתחיל במצב שכזה להיערך מחדש ולהקים את הבית ו/או העסק מחדש, יש מצב שהוא יהיה חדל פירעון ויהיה לו קושי בהחזרת הלוואות - וכאן יש לזה משמעות גם על הבנקים".

מה אחוז הכספים שהחברות עשויות להפריש? מה המשמעות של זה?

"קשה לאמוד את זה כי זה תלוי בפוליסות ובדברים נוספים. מה שכן, ההבטחה היא שחברות הביטוח תעשנה את השינוי הגישתי בבניית החוסן וההכנה כדי שיהיו פחות נזקים וכתוצאה מכך תהיינה פחות תביעות".

קיראו עוד ב"בארץ"

האם התמחור בשווקים של חברות הביטוח עלול להיפגע?

"תמחור הוא תוצאה של איך אני מבין את הסיכון. ככל שאני מבין יותר טוב את הסיכון, או מצליח יותר לדייק אותו, יש לי יותר כלים לכמת ולהבין איך הנזק ייראה ואז גם לחשוב כיצד לתמחר אותו. ברור שככל שיהיה יותר מידע, אני גם אוכל לבטח יותר דברים כי אני אבין מה המשמעות של נזק בהם וגם אני אוכל להיות יותר מדויק - ולרוב במצב כזה מצליחים גם להוזיל עלויות. אבל חשוב להדגיש כי כל מידע שמעשיר את התובנות והידע במועד החיתום, מסייע לנו לעשות אותו באופן יותר מדויק".

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    לילי 12/02/2023 09:38
    הגב לתגובה זו
    חברות הביטוח דוחות על הסף את כל התביעות . גם מוצדקות . החברות הביטוח תמיד יבקשו להתמקח ויגררו רגליים לבית משפט . ימשכו זמן וילחצו על הנפגעים לקבל חצי או רבע - כלומר ניצול מצוקת המבוטח .
  • 2.
    שאול 07/02/2023 23:35
    הגב לתגובה זו
    מאחר ועל המבוטחים לסיים את כינון הנזק בתוך 12 חודשים, לא יקרה מצב שבו המדינה תעדיף לתת ציוד אגרגטים וכ"א למגורים, לפני שישקמו תשתיות בריאות, מים, ביוב חשמל, תעבורה, נמלים, שדות תעופה ( אזרחי וצבאי) וכד'. עכשיו, אחרי שהמדינה תסיים, היא תפשיר את הרכיבים לטובת העסקים והאזרחים, וזה נחמד אבל, ככל שהאזרחים והתעשיות וכד' לא ישלימו את כינון הנזק בתוך 12 חודש מקרות האירוע, לא ישולם פיצוי של "חדש תמורת ישן" אלא שווי שוק. עכשיו נחשב את עלות הבנייה ( לא כולל קרקע) בניכוי פחת של 2% לשנה, אז אם לבנות באותו סטנדרד עולה כ 6,000 ש"ח למ"ר, כמה יקבלו מבנים בני 25 שנים? והמבנים שנבנו לפני שנכנס תקן 413? אז המבטחים ישלמו גרושים ( peanuts) באנגלית, וירוויחו את הפרמיה מכל השנים שלא היה בהם נזק, כולל המיוניק רי סוויס ואחרים...
  • 1.
    ארביטראז אדום (ל"ת)
    נסגאק מזנק 07/02/2023 20:04
    הגב לתגובה זו
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףמשה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסף

הממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים

התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף

ליאור דנקנר |

הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.

בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.


הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים

עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.

התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.

המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.


יבוא יצוא
צילום: תמר מצפי

הפטור ממע"מ ביבוא אישי עולה ל-150 דולר והלחץ עובר לשוק המקומי

התקרה החדשה נכנסת לתוקף בחצות, באוצר מציגים לחץ תחרותי על המחירים, ובשוק המקומי מזהירים מפגיעה בעסקים המקומיים

ליאור דנקנר |

הלילה בחצות נכנסת לתוקף הרחבת הפטור ממע"מ ביבוא אישי, כך שהתקרה עולה מ-75 דולר ל-150 דולר. בפועל זה פותח עוד שכבה גדולה של הזמנות מחו"ל שעד היום נפלו בין הכיסאות ונדרשו במע"מ.

הבדיקה נעשית לפי ערך החבילה ולא לפי מועד ההזמנה, והקובע הוא מועד הגעת החבילה למכס בישראל. המשמעות היא שאותה רכישה יכולה לקבל טיפול שונה לפי מועד השחרור, וגם לפי הדרך שבה החבילה פוצלה או אוחדה בדרך.

ההרחבה הגיעה אחרי פרסום טיוטת הצו להערות הציבור והשלמת הליך החתימה. באוצר מציגים את המהלך כחלק ממדיניות שנועדה לחזק תחרות וללחוץ את מחירי המדף בישראל דרך חלופה מחו"ל, בעיקר בתחומי האופנה ומוצרי הצריכה.


איך זה עובד בשטח ומה נחשב בתוך התקרה

הפטור מתייחס לערך המוצר עצמו. עלויות משלוח לא נכללות בחישוב המע"מ, אבל בפועל יכולות להתווסף עלויות טיפול ושחרור שמשתנות לפי אתר, ספק וחברת שילוח.

מבחינת המכס, הערך נבחן ברמת החבילה. כשכמה פריטים מגיעים יחד באותה חבילה, הם נספרים יחד לצורך התקרה, ובמקרים מסוימים המכס יכול להתייחס לפיצול שנראה מלאכותי כניסיון לעקוף את הכללים ולחייב בהתאם.