פרופ' יוג'ין קנדל ופרופ' דניאל כהנמן -"הרפורמה המשפטית, מסוכנת לכלכלה"

מאות כלכלנים מכל קצוות הקשת הפוליטית והכלכלית מתריעים מפני פגיעה חמורה בכלכלה הישראלית בשל הרפורמה המשפטית הצפויה; האם צריך להקשיב להם ומה זה גורם לבורסה?

מאות כלכלנים מכל קצוות הקשת הפוליטית והכלכלית מתריעים מפני פגיעה חמורה בכלכלה הישראלית בשל הרפורמה המשפטית הצפויה. בין החותמים: זוכה פרס נובל לכלכלה פרופ' דניאל כהנמן, יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה לשעבר פרופ' יוג'ין קנדל ופרופ' מנואל טרכטנברג, פרופ' עומר מואב יועץ לשר האוצר יובל שטייניץ, מנכ"ל משרד האוצר לשעבר פרופ' אבי בן-בסט ובכירים נוספים

"קיומו של כוח פוליטי רב בידי הקבוצה השלטת ללא איזונים ובלמים חזקים, עלולים להוביל את המדינה לנחשלות כלכלית". הם מתריעים מפני פגיעה חמורה בכלכלה הישראלית.

לפני מספר ימים עלה כאן טור על כך שהבורסה לא מושפעת מהרפורמה (בינתיים), אבל ביומיים האחרונים הבורסה שלנו חלשה, בניגוד למה שקורה בעולם. עד לא מזמן, עלייה של 2% ויותר בוול סטריט תורגמה לעליות אצלנו. זה לא קרה בימים האחרונים. אז אולי החשש שהרפורמה תפגע בכלכלה, מחלחל לבורסה. אל תהיו עיוורים לדעות אחרות, לכלכלנים שחושבים שתהיה פגיעה, גם אם אתם חושבים אחרת. הכלכלנים שנוספו היום להתנגדות לרפורמה המלאה משיקולים וסיבות כלכליות הם לא דווקא מהצד הימני של המפה, הם לא מדברים פוליטיקה. הם מדברים כלכלה. 

כך או אחרת, מדובר ביוזמה ראשונה המאגדת חותמים מרוב מכריע של אנשי המקצוע בתחומי הכלכלה ומנהל העסקים ומשקפת הסכמה החוצה קווים אידיאולוגיים וכלכליים ברורים. בין החותמים 10 פרופסורים לכלכלה, משנים לנגיד בנק ישראל, נשיאי האגודה הישראלית לכלכלה בעבר ובהווה, ורבים אחרים. לדברי החותמים, הכלכלה הישראלית זוכה להערכה רבה בעולם, בין השאר בשל מערכת משפט חזקה ועצמאית, כך, שפגיעה במערכת המשפט עלולה לגרום לכלכלה נזק חסר תקדים.

עוד מתריעים הכלכלנים מפני צמצום ההשקעות בהייטק הישראלי שמהווה קטר משמעותי למשק, העברת מרכזי פיתוח בינלאומיים מישראל בשל החשש לפגיעה בזכויות אדם, וכן מציגים חשש מפני "בריחת מוחות" מישראל, דבר שיפגע בחוסן של הכלכלה הישראלית. 

תגובות לכתבה(30):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 26.
    00 25/01/2023 21:16
    הגב לתגובה זו
    ערמה של שמאלנים והמלקקים שלהם שיקנו מגבונים לחים וינגבו לפני שהם מלקקים
  • 25.
    כל העולם תלוי במה שיקרה בנאסדק, מעבר לזה הכל בולשיט ונובע מפוזיציה. (ל"ת)
    יוסיפון 25/01/2023 13:05
    הגב לתגובה זו
  • 24.
    סטטיסטיקה לאיזה מפלגות הם הצביעו תיתן את התשובה (ל"ת)
    אריק 25/01/2023 12:29
    הגב לתגובה זו
  • 23.
    רז 25/01/2023 12:15
    הגב לתגובה זו
    תעבירו כבר את הרפורמה,עד אז כוחות שמאל עם כיסים עמוקים ינסו לשחק בתודעה
  • 22.
    רק השמאלנים מתנגדים לרפורמה ?! כי כרגע כול הכוח בי 25/01/2023 11:41
    הגב לתגובה זו
    רק השמאלנים מתנגדים לרפורמה ?! כי כרגע כול הכוח בידם !?וחבל להם לפספס דבר חלומי כזה ?!
  • 21.
    ברגע זה ! כל הכוח והשליטה נמצאים בקבוצת כוח אחת!!ו 25/01/2023 11:38
    הגב לתגובה זו
    ברגע זה ! כל הכוח והשליטה נמצאים בקבוצת כוח אחת!!והרפורמה מנסה לעסות לזה סוף ע״י איזונים !!
  • 20.
    לרון 25/01/2023 11:36
    הגב לתגובה זו
    חצי שופטים ימניים וחצי שמאלניים ופשוט חשובה שיטת הבחירה בהם/הן
  • 19.
    עוזיאל 25/01/2023 11:33
    הגב לתגובה זו
    יועמשית ששוקלת להוציא ראש ממשלה נבחר לנבצרות זה כח ביד קבוצה קטנה שלא נבחרה
  • 18.
    שמחה לכולם 25/01/2023 11:13
    הגב לתגובה זו
    למה לדבר באוויר... יש לך נתונים שמראים את הקורולציה בין המצב הכלכלי לשינוי במעמד בית המשפט? יש דוגמא למדינות שעברו שינוי בבית המשפט וההשקעות הזרות הפחיתו השקעות בהם? החשש מפני בריחת מוחות הוא חשש שהשמאל כל הזמן מנפנף בו אך הוא לא מגובה בנתונים שאפילו מראים ההפך בקיצור הכל הנחות על גבי הנחות על גבי חרטות שמאלניות או שיש נתונים חד משמעיים?
  • 17.
    משקיע 25/01/2023 11:02
    הגב לתגובה זו
    חוץ מפוזיציה, אין כאן כלום. אף אחד לא נוקף אצבע לתקן כשלים שנמשכים כבר יותר מדור וכולם מבינים שאי אפשר להמשיך כך, אבל כשבאים לתקן לכל השמאלנים יש מה לומר. נצטט רק את רבין ז"ל שאמר: בלי בג"צ ובצלם.
  • Jakub 25/01/2023 11:13
    הגב לתגובה זו
    גרמניה בשנות השלושים עברה לדיקטטורה והכלכלה שלהם התחילה לצמוח ..
  • 16.
    אז לא להקשיב לרונית הביביסטית? (ל"ת)
    סתם אחד 25/01/2023 10:49
    הגב לתגובה זו
  • 15.
    רואה חשבון 25/01/2023 10:40
    הגב לתגובה זו
    לא ברור איך הם חושבים שיהיה כשזה הפוך למה שהם אומרים.הם טוענים שריכוז כוח גדול מידי בידי קבוצה מסויימת זה לא טוב לכלכלה, ולכן לפי זה שיש כוח גדול מידי בידי השופטים זה לא טוב לכלכלה ואת זה הרפורמה רוצה לשנות שיהיה אמזון בין הרשויות והכוח שבידי השופטים יקטן, ולכן לפי מה שהם טענו הרפורמה מצויינת לכלכלה.ולכן ברור שמה שהם כתבו שהרפורמה תפגע בכלכלה זה הפוך ממה שהם חושבים והם אומרים את זה רק בגלל עמדתם הפוליטית שהיא שמאל קיצונית.כשיש עמדות פוליטיות מסויימות אזי זה מה שמשפיע עליהם ותו לא.
  • 14.
    אריק 25/01/2023 10:40
    הגב לתגובה זו
    אני מתחיל לחשוב מה גורם באמת ליותר נזק האם ההצעות לרפורמה , אם יהיו , או כל הדעות וההפגנות שמעוררות את העולם לחשוב שאולי באמת יש כאן בעיה
  • 13.
    איציק 25/01/2023 10:30
    הגב לתגובה זו
    פרופ יקר אתה לא חכם יותר מחוכמת ההמונים. ופרופ שלא מקבל את הכרעות הדמוקרטיה בהצבעתם בקלפי אינו פרופ מבחינתי
  • אפתאיסט 25/01/2023 11:22
    הגב לתגובה זו
    עדר כבשים. נהגי מוניות ומשאיות. חכמת ההמונים פחחחחחחח
  • 12.
    יהויכין 25/01/2023 10:18
    הגב לתגובה זו
    לא הייתי קונה שום נייר ערך על פי המלצה שלהם. שום סיבה חוץ מהפחדות וציטוטים מאנשים עם אג'נדה שונה .משכורת של כל קשקשן שלהם היא פי שלושים מהממוצא במשק הם יכולים להמשיך להמליץ.
  • 11.
    ירושלמית 25/01/2023 10:10
    הגב לתגובה זו
    הפתרון לנושא מצוי אצל נתניהו. אם ימציאו לו דרך להינצל מחלון ודלת מסורגים תבוטל היוזמה המשפטית . חד וחלק.
  • 10.
    יריב 25/01/2023 10:08
    הגב לתגובה זו
    אנשים נכנסים לאתר כדי לקרוא דיעות על הרפורמה המשפטית, גם לא דעות של כלכלנים. הם נכנסים כדי לקרוא דיעות על מניות ומכשירים פיננסיים ועל השווקים בכלל.
  • 9.
    חיים 25/01/2023 10:00
    הגב לתגובה זו
    מדוע אינכם משתפים האנשים המעורבים ברפורמה המשפטית?לא מכבודכם? עדיף לשבת מהצד לקטר ולהאשים כל הזמן? חשבת מ מד לנגח ולקטר רק מראה את ה צריכות שחכם
  • 8.
    אז אמרו, 400000 מצביעי ש"ס חושבים אחרת... (ל"ת)
    יוסי 25/01/2023 09:58
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    ישראלי מודאג באמת 25/01/2023 09:56
    הגב לתגובה זו
    חבורה של מטורפים . אנשים רודפי שררה בכל מחיר גם במחיר של להרוס את החברה והמדינה .בראשם עבריינים , שקרנים נותני שוחד ומבטיחיי הבטחות ללא כיסוי . מי יהיה המבוגר האחראי שיעצור את הטרוף ?
  • 6.
    סגול השער רוצה לברוח ממאסר ושהמדינה תישרף (ל"ת)
    כלכלן 25/01/2023 09:55
    הגב לתגובה זו
  • לרון 25/01/2023 11:31
    הגב לתגובה זו
    שלא ידעתם,חידוש??ממש לא,בחרתם .....
  • 5.
    חכם 25/01/2023 09:53
    הגב לתגובה זו
    צריך להיות חכמים ולא צודקים- כדי להציל את המדינה שלנו מכל שינויי החקיקה האיומים ושאר הדברים- צריך להגיע דחוף לעסקת טיעון עם ביבי- בתמורה הוא יעזוב את הפוליטיקה לצמיתות, והפרקליטות תוותר על כתבי האישום. כך המדינה שלנו תנצל, תהיה קואליציה של הליכוד עם המרכז שמאל ולא יהיו סחיטות של סמוטרידג, בן גביר או הערבים.
  • לרון 25/01/2023 11:33
    הגב לתגובה זו
    אינו תלוי בביבי,המדינה פשוט נחצתה לשתיים,ממלכת יהודה הימנית מול ממלכת ישראל החילונית,עד בא משטר נשיאותי
  • 4.
    צדיק 25/01/2023 09:53
    הגב לתגובה זו
    פעם היתה התנקנות מחבל עזה וגרשו תושבים מלח הארץ מביתם. בג"ץ מנע בכוח הפגנה נגד. עצרו ילדות בנות 14 בכלא !!!!! ומנעו הפגנה. השמש לא זורחת מהתחת של ......... בהצלחה קולולולולו
  • 3.
    הדוקומנטציה 25/01/2023 09:52
    הגב לתגובה זו
    כל המאמרים המפולפלים של פרופסורים וידעני כלכלה כביכול,לא עומדים במיבחן המציאות.אם היו יודעים,אולי הכלכלה העולמית היתה שונה,לבטח הקשר שבין שינויים במערכת ללא חוקה כתובה ופוליטית,למציאות.
  • 2.
    והפוך זה לא מסוכן? די כבר עם הקישקושים (ל"ת)
    פזז 25/01/2023 09:51
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    יניב בן חמו 25/01/2023 09:41
    הגב לתגובה זו
    דיבורים כמו חול ולא יהיה מה לאכול ... הורדת דירוג האשראי תכניס את ישראל לסחרור
חיילי צהל חרבות ברזל
צילום: דובר צהל

בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה

האמנה החדשה, שנקראת "אמנת זמינות פיננסית לסיוע לחיילים וחיילות בשירות חובה", תעודד את הבנקים להעניק פתרונות יצירתיים, להקפיא הליכים משפטיים ולשפר את הנגישות הפיננסית של חיילים לאורך השירות ובסיומו

רן קידר |
נושאים בכתבה בנק ישראל חיילים

הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל השיק מהלך ראשון מסוגו, שמטרתו להעניק סיוע פיננסי ייעודי לחיילי וחיילות חובה. האמנה החדשה, שאומצה באופן וולונטרי על ידי כלל המערכת הבנקאית, מתיימרת להתמודד עם תופעה שהפכה בשנים האחרונות לנפוצה במיוחד: חיילים בשירות סדיר שמוצאים את עצמם תחת עומס כלכלי מהותי, לעיתים כבר במהלך השירות, ונושאים איתם את נטל החובות גם לאחר השחרור. 

היוזמה, הקרויה "אמנת זמינות פיננסית", נבנתה בשיתוף פעולה של שורת גופים ובהם הבנקים, חברות כרטיסי האשראי, איגוד הבנקים, משרד המשפטים (הסיוע המשפטי), רשות האכיפה והגבייה, ועמותת "נדן". לפי הפיקוח, מטרת האמנה אינה רק הקלה מידית על חיילים הנמצאים בקשיים, אלא גם מניעה, באמצעות כלים לשיפור הידע הפיננסי והנגישות לשירותים. 

מרכיב מרכזי באמנה הוא הטיפול בחוב. על פי המתווה, בנקים שיעמדו בהוראות יקפיאו הליכים משפטיים למשך שנה לחוב של עד 15 אלף שקל, וינסו לגבש עם החייל החייב הסדר תשלומים מקל, בהתאם ליכולותיו. ההקפאה תוארך בעוד חודש אם החייל ריצה עונש מאסר של 30 יום ומעלה. מדובר במהלך שיש בו היבט חברתי מובהק, אם כי המבחן המשמעותי יהיה מידת השימוש בו בפועל, ובעיקר מידת שיתוף הפעולה מצד הבנקים עצמם, שיכולים אמנם להעניק הקלות נוספות, אך אינם מחויבים לכך. 

כחלק מהשינוי, ימנו הבנקים אנשי קשר ייעודיים לחיילים, שיקבלו הכשרה ממוקדת בהובלת הגופים הרלוונטיים, כולל מפגש עם נציגי צה"ל והסיוע המשפטי, ויוכלו להציע פתרונות בהתאמה אישית. כל חייל יוכל לפנות לאיש הקשר בבנק שבו מתנהל חשבונו, ללא תלות במקום השירות או הסניף. במקביל, תוענק גמישות תפעולית, תעודת חוגר תוכר כאמצעי זיהוי רשמי לפעולות בסיסיות בבנק, חיילים יוכלו לפעול בכל סניף הקרוב אליהם ולא רק בסניף האם, ויונפקו כרטיסי חיוב דיגיטליים זמינים עבור חיילים המשרתים הרחק מהבית. 

באשר לאשראי, תצא המלצה להציע מסגרות מותאמות ליכולת הכלכלית של החיילים, תוך הפחתת סיכון להיכנסות למינוס או לחריגות לא מבוקרות. מעניין לראות שהאמנה אינה עוסקת רק בהיבט המיידי אלא גם בתקופות חריגות, כמו מלחמה. ההתייחסות למבצעים כמו "חרבות ברזל" ו-"עם כלביא" מעידה על לקח ברור שלמד הפיקוח: בתקופות לחימה נדרשת רמה גבוהה של גמישות ונכונות מצד המערכת הבנקאית לפעול ברגישות מול חיילים שנפגעו, נפצעו, או נמצאים בזמינות מבצעית אפסית. 

פרופ צבי אקשטיין  (אורן שלו)פרופ צבי אקשטיין (אורן שלו)

"כיבוש עזה אינו רק אתגר ביטחוני אלא איום כלכלי חמור על ישראל"

פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון למדיניות כלכלית: "הסדרה בשילוב רפורמות כלכליות יכולה להחזיר את המשק למסלול של יציבות וצמיחה"

רן קידר |

מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן מפרסם ניתוח הבוחן את ההשלכות הכלכליות של שלושה תרחישים ביטחוניים־מדיניים אפשריים הנוגעים לחזית עם עזה: סיום הלחימה והסדרה בינלאומית לניהול אזרחי של רצועת עזה; סיום הלחימה בעזה, ללא הסדרה. כיבוש מלא של רצועת עזה הכולל ניהול אזרחי מתמשך בידי ישראל

הניתוח שנבנה בשיתוף מומחי ביטחון מצביע כי כיבוש עזה כרוך בהוצאות ביטחוניות גבוהות, צפוי לגרור סנקציות כלכליות, ימנע יישום רפורמות תומכות צמיחה ויוביל לפגיעה ברמת החיים של האזרחים וביציבות הפיננסית של המשק. תרחיש כזה יוביל ל"עשור אבוד" – שנים רבות של צמיחה איטית - כפי שקרה לאחר מלחמת יום כיפור.  לעומת זאת, בתרחיש הסדרה והעברת הניהול האזרחי של רצועת עזה החל מ-2026 לאחריות בינלאומית תתאפשר חזרת המשק למסלול של צמיחה כלכלית כפי שקרה לאחר האינתיפאדה השנייה.

מכון אהרן מפריד בניתוח הכלכלי בין הטווח הקצר (2027-2025) לטווח הארוך (2035-2028). בכל אחד מהתרחישים הוערכו היקפי המילואים הנדרשים, היקף העובדים שיעדר ממקום העבודה, העלויות הביטחוניות והשפעותיהם על הגרעון, הצמיחה ויחס החוב לתוצר. 

כיבוש מלא של רצועת עזה

בתרחיש זה צה"ל נוקט בפעילות צבאית עצימה מאוד ברבעון האחרון של 2025 וכן ב-2026, לרבות גיוס מילואים רחב של כ-100 אלף אנשי מילואים. ישראל, מתוקף החוק הבינלאומי, מחויבת בחלוקת מזון ובשירותים אזרחיים בסיסיים לתושבי עזה. הפעילות הצבאית, יחד עם  ההוצאות בגין ניהולה האזרחי של עזה, לרבות חלוקת המזון, מגדילות את ההוצאות הצבאיות ב-2025 וב-2026 אל מעל ל-9% תוצר בשנה, ואת הגרעון בשנים אלו ל-7.6% ו-7.9% בהתאמה. החוקרים מדגישים שבכל התרחישים שנבחנו מתקיימת התאמה תקציבית של 2% תוצר (הפחתת הוצאות או העלאות מיסים) בשנים 2027-2026.  צמיחת התוצר בתרחיש זה תיפגע באופן משמעותית:  0.7% ב-2025 ו-1.1% ב-2026. ותוביל לצמיחה שלילית של התוצר לנפש (ירידה של 1.1% ב-2025,  ושל 0.7% ב-2026). תוצאות אלו הן סכנה של ממש ליציבות הפיננסית של ישראל – יחס החוב לתוצר צפוי לעלות ל-75.9% בסוף 2026 ול-78.8% ב-2027. רמות אלו של יחס חוב לתוצר צפויות להוביל להפחתה משמעותית של דירוג החוב של ישראל, לזינוק בפרמיית הסיכון ולעלייה בעלויות מימון ומחזור החוב של הממשלה. החוקרים מניחים כי תחת תרחיש כיבוש עזה לא יהיה ניתן ליישם רפורמות תומכות צמיחה כלכלית כגון השקעה בהון האנושי, בתעסוקה, בתשתיות ובעיקר תשתיות תחבורה ותשתיות דיגיטציה של המשק.

תרחיש זה טומן בחובו סיכונים גדולים לכלכלה הישראלים וליציבות המשק: ראשית, תנאים אלו לא יאפשרו מימון מלא של דרישות מערכת הביטחון  צפויה פגיעה משמעותית בשירותי האזרחיים, בעיקר בריאות, חינוך והשקעות בתחבורה. בנוסף, תרחיש כזה יחריף את מצבה המתדרדר של ישראל בזירה הבינלאומית הצפויה להטיל סנקציות כלכליות שיפגעו בחברות יצוא, בעיקר יצוא הייטק, ובייצור מקומי בשל קושי ביבוא מוצרי גלם וביניים.