מרבית סוכנויות הביטוח עומדות ברף הבינוני-גבוה של חוק הגנת הפרטיות
לאחרונה סיימה הרשות חקירה פלילית, שחשפה רשת סחר בנתונים אישיים של מבוטחים בשלוש מחברות הביטוח הגדולות בישראל, ממנה עלה כי סוכנות ביטוח הפעילה במהלך שנתיים עובדי מכירות בחברות הביטוח, שהופעלו על בסיס קבוע, תמורת תשלום
מגזר סוכנויות הביטוח בישראל, נקבע כאחד מיעדי פיקוח הרוחב המשמעותיים של הרשות להגנת הפרטיות, וזאת בשל מאפייניו הייחודיים בהיבטי פרטיות, שבאים לידי ביטוי בשימוש נרחב של כלל הציבור בשירותי סוכנויות הביטוח, באיסוף מידע בהיקפים נרחבים ושמירתו לתקופה ממושכת ובהחזקת מידע רגיש, כגון מצב נפשי ומצב בריאותי. בנוסף, המעבר הטכנולוגי המואץ לרכישת שירותי ביטוח במרחב הדיגיטלי, מעלה סיכונים נוספים לפריצה למאגרי מידע וגניבת נתונים, כדוגמת פרשת "שירביט", אשר המחישה את חשיבות העמידה בחוק הגנת הפרטיות ובתקנות מכוחו, במיוחד בקרב סוכנויות ביטוח המספקות שירותי ביטוח לחברות וגורמים ביטחוניים.
במסגרת פיקוח הרוחב, בחנה הרשות להגנת הפרטיות את עמידת סוכנויות הביטוח בקריטריונים הבאים: בקרה ארגונית, ניהול מאגרי מידע, אבטחת מידע ועיבוד מידע אישי במיקור חוץ.
ממצאי דו"ח הפיקוח העלו, כי נמצאו ליקויים בתחום אבטחת המידע וכי על מנת לשפר את רמת העמידה של הסוכנויות, עליהן לוודא, בין היתר, כי תיעוד של כל אירועי אבטחת המידע יישמר וכן לגבש נוהל עבודה סדור, בהתאם לתקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע), לרבות קיום דיון מעת לעת באירועי אבטחה. כמו כן, על סוכנויות הביטוח לבחון את הצורך בחיבור התקנים ניידים למערכותיהן, וככל שלא קיים צורך או שהוא מינימאלי, להגביל את השימוש בהם למתכונת ההולמת את רמת אבטחת המידע שחלה על המאגר, רגישות המידע והסיכונים למערכות המאגר או למידע הנובעים מחיבור ההתקן הנייד למערכת לרבות קיומם של אמצעי הגנה מתאימים מפני סיכונים אלה.
בהתייחס לקריטריון של ניהול מאגרי מידע, עולה מממצאי הדו"ח, כי ישנה אי בהירות בקרב סוכנויות הביטוח בנוגע לשימושים שמותר להן לעשות במידע שהן אוספות על הלקוחות, כאשר הן משמשות כמחזיקות עבור חברות הביטוח. עמדת הרשות היא כי בעסקת ביטוח טיפוסית כגון ביטוח חיים, בריאות, נכסים וכיוצ"ב, חברת הביטוח היא בעלת מאגר המידע וסוכנות הביטוח משמשת כמחזיקה, ומשכך אסור לה להשתמש במידע על הלקוחות למטרותיה, ככל שהן חורגות מהמטרות, שביחס אליהן ניתנה הסכמת הלקוח לחברות הביטוח. המשמעות היא, שההסכמה הניתנת על ידי המבוטח לחברת הביטוח למטרות המוצהרות, אינה מהווה הסכמה לשימושים נוספים על יד סוכנות הביטוח, גם אם המטרה דומה, כשאין בכך כדי לשלול את האפשרות של סוכנות הביטוח להקים מאגרי מידע בבעלותה.
- צילם גבר עירום בחוף והפיץ ברשת - האם זו פגיעה בפרטיות?
- האם סנאפצ'ט פוגעת בפרטיות של קטינים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מממצאי הדו"ח המתייחסים לקריטריון של עיבוד מידע אישי במיקור חוץ, עולה כי במגזר סוכנויות הביטוח נמצאה רמת עמידה בינונית בהוראות חוק הגנת הפרטיות. כמו כן, עולה מהממצאים כי סוכנויות רבות כלל אינן מודעות לכך שהשימוש שהן עושות בתוכנות ניהול אינטרנטיות, מהווה למעשה העברת מידע למיקור חוץ. כפי שעולה מהדו"ח, על הגופים המסתייעים בגורם חיצוני לצורך עיבוד מידע לבחון, עוד בטרם ההתקשרות, את סיכוני אבטחת המידע הכרוכים בהתקשרות.
לאור הממצאים, שעלו מהליך פיקוח הרוחב, קיבלו 26 גופים מתוך 28 הגופים שנבדקו הנחיות ספציפיות לתיקון הליקויים שנמצאו אצלם. לנוכח הכשלים שהתגלו בהליך פיקוח הרוחב, המפורטים בממצאי הדו"ח, נשלחו הנחיות לכלל הגופים הפועלים במגזר, באשר לצעדים שעליהם לנקוט כדי לעמוד בדרישות החוק והתקנות.
כשני שליש מהסוכנויות (75%) עמדו ברמה גבוהה בהוראות חוק הגנת הפרטיות בנוגע לאבטחת מידע, 92% מהסוכנויות עמדו ברמה גבוהה בקריטריון של ניהול מאגרי מידע וכ- 71% מהסוכנויות עמדו ברמה גבוהה בקריטריון של בקרה ארגונית. יחד עם זאת, רק 32% מהסוכנויות המשתמשות בשירותי מיקור חוץ לעיבוד מידע, עמדו ברמה גבוהה בהוראות התקנות, המתייחסות לחובות החלות על החברות במקרים של עיבוד מידע אישי באמצעות מיקור חוץ.
- מחירי הדלק ירדו ב-16 אגורות החל ממוצ"ש
- "אל תיגעו בכסף שלנו" הדיל המפוקפק של נתניהו ולפיד
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- ביטוח לאומי: מאות אלפי זכאים יקבלו עד 1,200 ש"ח בחשבון
עו"ד רביד פטל, הממונה על פיקוח הרוחב ברשות להגנת הפרטיות: "פעילות מגזר סוכנויות הביטוח טומנת בחובה סיכונים לפרטיות לקוחותיהן, כתוצאה מהיקף המידע ורגישותו ובשל הקשר הישיר עם הלקוחות, באמצעות הסוכנויות עצמן וגופי מיקור חוץ. לאור האמור, נדרשת הקפדה יתרה בכל הנוגע להגנה על פרטיות, נושאי המידע ואבטחתו, בהתאם להוראות חוק הגנת הפרטיות והתקנות מכוחו".
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)רשות המסים הצליחה - 10 מיליארד שקל ממיסוי רווחים כלואים זורמים לקופה
רבבות רבות של עסקים ישלמו מסים על חלוקת רווחי עבר, חלק יעדיפו לשלם את הקנס; עד סוף נובמבר 3,000 בעלי מניות יבקשו בהתאם להוראת שעה לפרק את החברה שלהם כדי לדחות מסים; בקרוב: סימולטור באתר רשות המסים שיעשה סדר לגבי חבות המס שלכם - ביזפורטל עושים סדר בחוק כנראה הכי לא חוקי ולא הוגן שחוקק בישראל בשנים האחרונות
רווחים כלואים החוק על מיסוי הרווחים הכלואים מקומם מכמה סיבות. בראש וראשונה כי הוא לא היה אמור לחול על עסקים לגיטימיים, יצרנים, כלכליים. הוא היה אמור לחול על עסקים שיצרו מבנים של תכנון מס מתוחכם שבעיקר דוחה את המס על השכר. לא הוגן שכל העובדים במשק ישלמו מס, אבל עשירים יקימו חברה שדרכה יצליחו לברוח ממס וישלמו רק 23% מס על הרווחים. אם כולם משלמים עד 50%, אז בטח שעשירים צריכים לשלם 50%.
אלא שרשות המסים שהתחילה בהתמקדות בגופים האלו ובעיקר בשיטה שנקראת - חברות ארנק, לקחה את ההזדמנות בשתי ידיים ומיסתה את כולם. כמעט כולם - חוץ מהעשירים. זה אפילו מקומם מהנקודה הקודמת. דווקא את העשירים שמשתכרים מעל 30 מיליון שקל ודווקא מבני שותפויות עם מעל 5 שותפים היא הוציאה מתחולת החוק. במילים אחרות, רצו למסות את אלו שמתכננים לברוח ממס, ובסוף מיסו את כולם והוציאו דווקא את אלו עם תכנוני המס, לרבות משרדי רואי החשבון ועורכי הדין הגדולים שהתחמקו מהמס הזה.
המס הזה מסדר למדינה את הקופה ומקטין את הגירעון. הוא צפוי להביא 10 מיליארד שקל השנה ובכנס של יועצי המס, נציגי רשות המסים אמרו שהם בפרוש רואים את זה קורה, למרות כל הספקות שהיו בתחילת הדרך. זה המקום להדגיש כי רשות המסים מצליחה הרבה יותר מהתחזית. היא תגבה ב-30 מיליארד שקל יותר מהתחזית וכך היא בעצם "מצילה" את הגירעון. הכלכלה הישראלית חזקה גם בזכות גבייה חזקה. ההוצאות אומנם עלו מאוד בשנתיים של מלחמה, אבל המסים קיזזו חלק גדול מהעלייה הזו (שי אהרונוביץ מציל את הגירעון התקציבי; גביית המסים זינקה ב-16.6%)
רו"ח כארים כנעאן, ראש מטה מנהל רשות המסים, אמר בכנס של יועצי המס כי עד כה הוגשו מעל 1,200 בקשות לניצול הוראת השעה שמשמעותה בגדול סוג של שינוי מבנה החברה (פירוק, חלוקה) שבמסגרתו יש הקלות במס. מעביירם את הנכסים לבעל השליטה ודוחים את המס ובמקביל יש הקלה גם במס רכישה.
- עתירה נגד החוק על רווחים כלואים - האם יש סיכוי למנוע את החוק?
- שי אהרונוביץ' על הרווחים הכלואים: "חברות דוגרות על מיליארדים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"אנחנו בקצב של 100 בקשות ביום, נגיע ל-3,000 עד סוף נובמבר", מעריך כנעאן. הבקשות האלו דווקא דוחות מס, אבל כנעאן מסביר כי צפי הגבייה נותר 10 מיליארד שקל; כשאתם רואים גירעון תקציבי נמוך, תזכרו שזה בזכות רשות המסים לרבות גביית מס על דיבידנדים (חלוקתם מפחיתה, מונעת את המיסוי על רווחים ראויים לחלוקה). רשות המסים בעצם אומרת דבר מאוד פשוט - הרווחתם בעבר - תשלמו את הרווחים האלו כדיבידנד, אל תאגרו רווחים בחברה. חלוקת דיבידנד מחויבת במס - בעל השליטה מחויב ב-30% וזה במקרים רבים עולה לאור מס על עשירים (הרחבה: מס על עשירים)
הרחבת מודל "העסק הזעיר" עלולה לעלות למדינה מאות מיליונים ולפגוע בעצמאיים עצמם
רשות המסים לאחרונה פורסם כי שי אהרונוביץ' מנהל רשות המסים מציע להרחיב את הפטור ממס לעסקים עם מחזור של עד 300 אלף שקל, בעקבות הצלחת הפטור הקודם לעסקים עד 120 אלף שקל. ההצעה נועדה להקל על נישומים ולצמצם את הבירוקרטיה. כעת, רשות המסים תוכל לגבות מס נמוך יותר מעסקים אלו, תוך שמירה על גבייה יעילה. התנאים להמשך המהלך כוללים גבייה מרשימה ותחזיות צמיחה חיוביות.
בואו ונעשה קצת סדר.
החל משנת 2024 נקבע מושג חדש שנקרא "עסק זעיר" לעניין מס הכנסה.
מי שיכול להירשם כ"עסק זעיר" הוא מי שמחזור הכנסותיו השנתי (לא רווח) הוא עד 120,000 שקל. אותו עסק זעיר יכול להיות עוסק פטור או עוסק מורשה לעניין מע"מ, מה שחשוב זה מחזור ההכנסות השנתי.
מי שרשום כ"עסק זעיר" מקבל מהמדינה שתי סוכריות:
1. 30% ממחזור ההכנסות שלו מהוות הוצאות מוכרות באופן אוטומטי, מבלי שהוא נדרש להוכיח תשלום וללא צורך לשמור אסמכתאות להוצאות.
2. פטור מהגשת דוח שנתי למס הכנסה ופטור מהגשת הצהרת הון, כך שנתוני הדיווח לא ייבדקו.
כ-40-45 אלף עוסקים שעונים להגדרה כבר נרשמו לסיווג החדש. במקרים רבים מאוד מדובר בנותני שירותים, כגון: מורים פרטיים, נגנים, מטפלים ברפואה משלימה ועוד, שאין להם באמת הוצאות בהיקף של 30% וגם לא 20% אלא 10% לכל היותר.
כעת, מנהל רשות המסים מבקש להרחיב את מודל ה"עסק זעיר" כך שיוגדל סכום ההכנסות השנתי ל-300 אלף שקל במקום 120 אלף שקל, אלא שבהצעה קיימת התעלמות מוחלטת ממספר השפעות שליליות משמעותיות שעלולות לעלות לקופת המדינה מאות מיליוני שקלים ולציבור שמסווג כעסק זעיר הרבה מאוד כסף והמידע נסתר מהם ולכן, אני מתנגד נחרצות למהלך המוצע מהסיבות הבאות:
- המספר היומי - איך 2.25 נקודות זכות משפיעות על המס שלך?
- הצעה: עסקים עד מחזור של 300 אלף שקל לא ידווחו למס הכנסה; מה הסיכויים שזה יקרה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ראשית, לא פורסמה העלות הצפויה למהלך, הלא היא "השתתפות המדינה" בהפחתת מס הכנסה וביטוח לאומי למי שמחזור ההכנסות השנתי שלהם הוא עד 300 אלף שקל. בהעדר המידע, לא ניתן לקבוע אם המהלך כלכלי לקופת המדינה?
תהיה פגיעה בתגמולים שישולמו מביטוח לאומי כתוצאה מרווח חייב במס נמוך בעשרות אחוזים מהרווח ה"אמיתי" ובעיקר:
