אביגדור ליברמן
צילום: גלעד קולרציק

ליברמן נגד העלאת שכר המינימום: "זה לא יעזור ורק ייצור אינפלציה"

"בארה"ב לוקח להוציא היתר בניה 85 יום. אצלנו? 350 יום. גם הבניה לוקחת פי 2 זמן" הוסיף שר האוצר. ליברמן גם אמר שהוא לא נגד הציבור החרדי אלא רק נגד המפלגות החרדיות "איך יכול להיות שהם שותפים בשלטון 40 שנה ברצף ועדיין חיים בעוני"
נתנאל אריאל | (12)

שר האוצר אביגדור ליברמן מתנגד להעלאת שכר המינימום ומסביר כי חברי הכנסת שמקדמים את המהלך הם פופוליסטים: "בכנסת רוצים להעביר חוק להעלות את שכר המינימום ל-40 שקל לשעה, ואני שואל למה לא 80 שקל? הם רוצים להקפיץ את שכר המינימום ביותר מ-30%. ברגע שאתה מעלה את שכר המינימום אז גם 'שכר המקסימום' עולה וגם השכר הממוצע עולה. אם אותו מעסיק צריך להקפיץ יותר מ-30% שכר אז הוא יגלגל את זה על הצרכן וזה יצור אינפלציה ודברים אחרים". את הדברים אמר ליברמן בכנס השנתי של מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן.

אגב, כשליברמן מדבר על דברים אחרים הוא מתכוון למשל לעובדה שכאשר שכר המינימום של עובדים עולה אז הם פחות רוצים לגייס עובדים חדשים. הסיבה פשוטה: עלויות השכר של העובדים עולות אז המעסיק רוצה וצריך לחסוך. רוב העסקים בישראל אינם תאגידי ענק עם כיסים עמוקים, אלא עסקים קטנים, שלא בהכרח יש להם מאיפה לשלם שכר גבוה יותר לעובדים.

המשמעות היא שמי שעובד השכר שלו יעלה (בהנחה שהמעסיק לא יצטרך לפטר אותו) אבל במקביל - נמנעת כניסתם לשוק העבודה של אנשים שכרגע הם מובטלים. האם זה מה שרוצים להשיג הח"כים הפופוליסטיים? 

"קצב גידול האוכלוסיה בישראל חסר תקדים, אין שינוי בכניסה למעגל העבודה אצל נשים ערביות וגברים חרדים"

בנוגע לסוגיית הפריון במשק אמר שר האוצר "אנחנו חייבים בנושא של הצמיחה והפריון שני משתנים - להבטיח צמיחה יותר גבוהה ממדינות המערב כי גידול האוכלוסייה בישראל הוא גבוה מאד. שאני משווה את האינפלציה נניח יפן זו לא חוכמה כי ביפן האוכלוסייה פוחתת ומבחינת ה-OECD קצב הגידול הוא חסר תקדים ולכן צריך קצב צמיחה מאד גבוה. לצערי, שני סקטורים שלא לוקחים חלק במעגל העבודה זה נשים ערביות וגברים חרדים שם לצערי אין שינוי"

"אני לא נגד חרדים - אלא נגד ההנהגה. איך יכול להיות שהם שותפים בשלטון 40 שנה ברצף ועדיין חיים בעוני"

בנוגע ליחסו לחברה החרדית אמר ליברמן כי "יש חוסר הבנה בסיסית, אני לא נגד חרדים אלא נגד ההנהגה החרדית, בעד חרדים ונגד הנהגה חרדית. המפלגות החרדיות מאז 77, חוץ מכמה הפסקות כל הזמן היו בשלטון. איך יכול להיות שהמגזר הזה חי בעוני ומצוקה בהשוואה לכל סקטור אחר - התשובה היא הזכאות לבגרות. למשל, במודיעין לעומת מודיעין עילית הזכאות לבגרות במודיעין אני מניח בערך 93 אחוז ובמודיעין עילית בין 3-4 אחוז. בני ברק מול גבעתיים - בגבעתיים 95 אחוז ובבני ברק 7.5 אחוז - זהו כל ההבדל. לכן אנחנו מדברים על שתי קבוצות שלא לוקחות חלק במאמץ היצירתי ולא מייצרות שום דבר וכמובן ההשכלה וההכשרה" 

"הסתכלתי על הניסיונות לתת לחרדים תואר ראשון, כמעט כולם נושרים כי אין להם בגרות או יסודות. ישראל חיה עם פיצול אישיות: מצד אחד מוציאים מאות מיליונים להשלמת בגרויות ומצד שני ממנים מוסדות שפטורים לפי חוק מלימודי ליבה - זה אבסורד שחייב להיפסק. מי שאשם זה הנהגת ש"ס ויהדות תורה כי מה שמעניין את ההנהגה שלהם זה רק כוח כסף וכבוד. כמה שהעוני יותר עמוק ויותר רחב והמצוקה יותר רחבה ככה החרדים יותר תלויים בקצבאות בגמ"חים ובנדבות. אנחנו רוצים שהציבור החרדי יקבל השכלה, יקבל מקצוע ויעבוד ואז אף אחד לא יכתיב להם איזה פתק לשים בקלפי"

"בארה"ב לוקח להוציא היתר בניה 85 יום. אצלנו? 350 יום. גם הבניה לוקחת פי 2 זמן"

ומה בנוגע לשוק הדיור ולתחום התשתיות? ליברמן מעריך כי הפיגור בתשתיות מוערך במיליארדי שקלים: "מפסי רכבת, תחנות כוח וייצור חשמל, כבישים מהירים, סיבים אופטיים ופס רחב. בכל פרמטר של תשתיות מודרניות אנחנו מפגרים וחייבים להקדיש לזה מאמץ עילאי. בשנת 1996 יזמתי חוק תשתיות לאומיות ומאז לא הצלחנו, אני מקווה שנצליח להכניס את זה לחוק ההסדרים. השיח הציבורי גם לא השתנה, אנחנו חייבים את החוק על מנת לסגור את הפער בתחום התשתיות".

קיראו עוד ב"בארץ"

בנוגע לסוגיית הבירוקרטיה אמר ליברמן: "בירוקרטיה היא כל מיני מנגנונים שייצרנו באופן מלאכותי כדי למנוע מהכלכלה להתפתח. אתן דוגמה אחת מתוך מאות: במדינת ישראל לוקח 350 יום להוציא היתר בניה ובארה"ב 85 יום. בניה של יחידת דיור בארץ זה 30 חודשים ובארה"ב 16 חודשים. שיש לך כ"כ הרבה בירוקרטיה וועדות זה סיפור שהוא פשוט בלתי סביר". 

תגובות לכתבה(12):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 11.
    אנונימי 08/06/2022 18:43
    הגב לתגובה זו
    העיקר שחשבון הבנק של הבת שלו מנופח מבלי לעבוד אפילו יום אחד
  • 10.
    העיקר חשבון הבנק של הבת שלו מנופח (ל"ת)
    דודו 08/06/2022 18:43
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    איציקו 08/06/2022 17:20
    הגב לתגובה זו
    את המפלגות ? הופה , זה לא דמוקרטי מר ליברמן .
  • 8.
    למה תגובתי לא פורסמה? (ל"ת)
    נועה 08/06/2022 17:08
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    נועה 08/06/2022 17:05
    הגב לתגובה זו
    שיסביר למה הוא ובנט לא נילחמו לממן ב-100% את הלימודים לחיילים הקרביים עם קיצבת קיום כמו לחרדים. ולחרדים המדינה מממנת ב-100% את הלימודים כולל מכינה וקיצבת קיום נדיבה? כי בנט לא שם על החיילים הקרביים שרובם המוחלט חילוניים. הכיפות מאורגנים בישיבות ולהם הרבנן דואגים. למה הוא ממשיך לפמפם על החרדים העניים כשהוא יודע בדיוק כמה כסף הוא מעביר להם לחיים הטובים דרך עמותות חסד, קואליציונים, מענקים, פטורים. הוא הבטיח להוציא חרדים בעלי ילדים מהישיבות לעבודה - כשהוא ידע טוב מאוד שאף אחד לא יתמוך בפגיעה בקיצבאות של חרדים בעלי משפחות. ועובדה שהוא לא הצליח. גרוע מכך, בתכניתו הכלכלית הוא למעשה רוצה להלבין את הכסף השחור של האברכים, שמקבלים קיצבה מהישיבה ועובדים בשחור ולא משלמים מיסים. והראיה שגם הביטוח הלאומי אומר שלחרדים יש רמת חיים גבוהה יותר מההכנסות שהם מצהירים. אבל לתרגיל המסריח הזה, של ללמוד חצי יום בישיבה אבל לקבל את מלוא הקיצבה, ולעבוד חצי יום, זה רק הראש החרדי של בנט או הרבנן יכלו להגות.
  • 6.
    אנונימי 08/06/2022 16:21
    הגב לתגובה זו
    הלוווו יש פה אינפלציה. מכיר את המושג או שאתה צריך לפתוח גוגל ???דברים מדהימים אתה עושה פה.. מעלה את מחירי השתייה הקלה.. מעלה את החד פעמי.. אבל משכורות ? פה פתאום תהיה פה אינפלציה. בן אדם הזיה
  • 5.
    אנונימי 08/06/2022 16:06
    הגב לתגובה זו
    לשר האוצר אין חמלה . הוא רואה איל הכל עולה במדינה חוץ מהמשכורת לא שונה את מדרגות המס , לא נתן תוספת חוקר כי מזכיר ההסתדרות סגר איתו עיסקה על גב העובדים וכל מעמד הביניים הלך אחורה ומי שמשתכר שכר מינימום חי בעו י ולשר האוצר לא איכפת
  • 4.
    נ.ש. 08/06/2022 15:54
    הגב לתגובה זו
    בקשר לשאר הדברים עדיף שלא ידבר המעשים שלו מדברים בעד עצמם ושום הכחשה לא תעזור
  • 3.
    שישקו 08/06/2022 15:47
    הגב לתגובה זו
    לו שאים השכר שלו יעלה אז שכר הבכירים יעלה וזה לא טוב..לפי ההגיון שלו הגדלת הפער בן מהמעמדות תעזור ליצור שכבת עבדים שתהיה תלויה בביטוח לאומי ומבחינתו זה סבבה..
  • 2.
    שבי 08/06/2022 15:46
    הגב לתגובה זו
    במערב אירופה שכר הפועלים כפול מפה ומחירי המוצרים זולים מפה . שכר מינימום זה עוני מחפיר זה לא מתאים למחיה ביקרה שבמדינות המערב
  • 1.
    בממשלות ישראל הכל רגוע, המיסים דופקים כמו שעון , הרכב אוסף אותך הבוקר והכל בסבבה (ל"ת)
    רון 08/06/2022 15:34
    הגב לתגובה זו
  • אחמדבנט 08/06/2022 16:40
    הגב לתגובה זו
    שר אוצר ישר למזבלה עם מריצה
חיילים סייבר 8200
צילום: דובר צהל

משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת

השוק גואה, האפליקציות זמינות - ומחנות צה"ל הופכים לזירות של  מסחר ואמביציה; גם החיילים שחוזרים מהקרב משקיעים-מהמרים בשווקים; בינתיים כולם מרוויחים
ענת גלעד |
נושאים בכתבה חיילים בורסה

יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.

במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן. 

בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי. 

נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".

 חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם

הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.

אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביאלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייבי

הצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה

רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב

ליאור דנקנר |

לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.

על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.

שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.


עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות

ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.

בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.