עמיר פרץ
צילום: גדעון שרון, לעמ

פרץ בעקבות כ"ץ - נותן מתנות לעסקים; אנחנו נשלם את החשבון

אחרי שישראל כ"ץ שר האוצר הנכנס סיפק מתנות לחברות שמחזירות עובדים (7,500 שקל על כל עובד שמוחזר מחודש יוני), עמיר פרץ, שר הכלכלה הנכנס מספק הטבות ענק והקלות לחברות ומפעלים - הם רוצים "להיות בסדר" ובדרך הם "דופקים" את הציבור
ערן סוקול | (11)

משרד האוצר ומשרד הכלכלה מתקוטטים. הם מתקוטטים על הקרדיט - הם רוצים להיזכר כאלו שנתנו לעסקים תמיכה ועזרו להם לצאת מהמשבר. הבעיה הגדולה היא שהם מתקוטטים "על הגב שלנו". המתנות הנדיבות שם נותנים לעסקים הם על חשבוננו - החשבון עוד יגיע, אם לא עכשיו אז בהמשך. היו מוכנים לספיגה. 

אחרי שישראל כ"ץ, שר האוצר הנכנס, החליט כי עסק שמחזיר עובדים יזכה למענק חד פעמי של 7.5 אלף שקל על כל עובד שיוחזר ורק כדי להבין - מדובר בהטבת ענק לחברות גדולות ובעיקר לרשתות הגדולות, הטבה שמסדרת להן רווחים פנומנליים, עמיר פרץ רוצה גם קרדיט.

פרץ שנכנס לתפקיד כשר הכלכלה מספק הקלות והטבות שאמנם קשה למדוד אותן אבל הם שווים כנראה מיליארדים. מדובר בהקלות בעמידה בתנאים למענקי הון ומענקי השקעות. כשמשרד הכלכלה מעניק הטבות למפעל מסוים אותו מפעל צריך לעמוד בתנאים מסוימים. מדובר גם בהטבות הוניות - מענקים וגם בהטבות מס - מיסוי נמוך.

אז מה פרץ בעצם עשה - הוא הוריד את התנאים כך שהחברות האלו לא צריכות לעמוד בתנאים, לא צריכות לדוגמה להעסיק עובדים בהיקף מסוים. הן יהיו זכאיות ממילא להטבות. האבסורד - מצד אחד - משלמים על כל עובד שיוחזר ומצד שני אומרים - לא נורא אם לא תחזירו, עדיין ניתן לכם הקלות. אבסורד גדול. והבעיה הגדולה - אנחנו נשלם כאמור את המחיר, את ההטבות הענקיות האלו לחברות, רשתות ומפעלים.

הקלות שיינתנו במסגרת מסלולי התעסוקה

משרד הכלכלה מסר כי הנהלים החדשים גובשו לאחר בחינת תוצאות סקר שערכה הרשות בקרב עשרות עסקים מענפים שונים ובגדלים שונים, להם כתבי אישור, אשר הצביעו על ההקלות שיכולות לסייע להם לצלוח תקופה זו. ככלל, ההקלות מותנות בהגשת בקשה לרשות, אשר מצביעה על קשר בין אי העמידה בכתב האישור לבין משבר הקורונה.

להלן פירוט חלק מההקלות:

ירידה במספר המשרות החדשות, תמהיל העובדים ועלות השכר אליהם התחייב העסק - כיום, עסק זכאי למענק החל מגיוס מספר משרות מינימלי הקבוע בהוראת המנכ"ל הרלוונטית, עמידה בתמהיל עובדים מסוים (למשל לפחות 70% מאוכלוסיות ששיעור השתתפותן בתעסוקה נמוך או 60% מתגוררים באזורי עדיפות לאומית) ועמידה בתשלום עלות השכר מינימלית (למשל 75% מהשכר הממוצע במשק). בעקבות ההקלה, יאושרו תשלומי מענקים בגין העסקה בפועל גם במקרה של ירידה של עד 20% ממספר המשרות, תמהיל העובדים ועלות השכר המינימליים הקבועים כתנאי סף בהוראת המנכ"ל הרלוונטית ובמקרה של עסקים קטנים החל מגיוס של 3 עובדים.

הקפאת תכנית או הארכת תקופת ההיערכות (הקמה) - ניתנה האפשרות להקפיא את התכנית או להאריך את תקופת ההקמה עד חודש ספטמבר 2020 והתכנית תוארך בהתאם. 

קיראו עוד ב"בארץ"

הקלה בהצגת אסמכתאות - תובנה מרכזית שעלתה היא, כי עסקים מתקשים בעת הזו להציג את כלל האסמכתאות הנדרשות לתשלום. על כן, אושר בנוהל כי העסק יוכל להשלים חלק מהמסמכים בהמשך במידה ויצהיר על נכונות הפרטים המדווחים. כמו כן ניתנה ארכה של 60 ימים נוספים להגשת דיווחים.

קיזוזים בעקבות סטייה מהתחייבות בכתב האישור - כיום, בתום כל שנת הפעלה נבדקת עמידת מקבל הסיוע בהתחייבויותיו לפי כתב האישור. במידה וקיימת סטייה מכתב האישור, מופחת מהמענק סכום מסוים בהתאם ל"עקרונות הקיזוז" כמפורטים בכתב האישור. בעקבות ההקלה, ככל שיוכח קשר סיבתי בין אי העמידה בתכנית לבין משבר הקורונה, לא יתבצע קיזוז מהסיוע.

שינויים בכתב האישור - על פי ההקלה, משבר הקורונה ייחשב כנסיבה אשר השפיעה על העסק, והביאה לצורך בשינויים בכתב האישור. בבקשות אשר יאושרו, ניתן יהיה להכיר בשינויים רטרואקטיבית החל מחודש מרץ 2020, מועד התפרצות הנגיף בישראל (ולא ממועד הגשת הבקשה, שתוגש מאוחר יותר).

חילוט ערבות והחזר מענקים - כיום, לוועדת ההקצאה ישנה סמכות לבטל את כתב האישור ולהחליט על חילוט מלא/יחסי/אי חילוט ערבות שהפקידה החברה כתנאי לקבלת המענק, וזאת בהתאם לנוהל חילוט ערבויות אשר מפורט בהוראות המנכ"ל. בעקבות ההקלה, נוהל חילוט הערבויות יכלול גם את משבר נגיף הקורונה. הקלות שיינתנו במסגרת מסלול מענקים עפ"י החוק לעידוד השקעות הון:

הארכת תקופת ביצוע של תכניות מאושרות משנתיים לחמש שנים – כל כתבי האישור הפעילים, ואלה שיינתנו בשנת 2020, יוארכו עד לתום חמש שנים מיום מתן כתב האישור לתכנית המאושרת המקורית, לא תידרש הגשת בקשה להארכה, החברה תודיע לרשות להשקעות בדבר רצונה לקבל הארכת מועד הביצוע עד לתום השנה החמישית.

בחינת ואישור שנת הפעלה – תורחב הסמכות לאשר שנה מסוימת כשנת הפעלה גם במקרים בהם יש חריגה מהקריטריונים שבנוהל, וזאת בכפוף לנימוק הבקשה ולאישורה. כאמור, שנת ההפעלה הינה מפתח למדידת הצלחת התכנית. הקלה זו מאפשרת את הגמישות אשר עשויה לסייע לחברה לעמוד בתכנית עצמה.

הקלות בבדיקת דוחות ביצוע סופיים – במידה והמועד האחרון לביצוע ההשקעות בתכנית המאושרת חל בשנים 2020-2021 או ששנת ההפעלה שנקבעה עבור התכנית היא בשנים אלה, ניתן יהיה לאשר הקפאה בטיפול בדוח הביצוע (ולא שנה כפי שנהוג במצב רגיל).

הקלה באישור דוחות ביצוע סופיים - עד כה בעל כתב אישור אשר עמד בתנאי הסף "מפעל בר תחרות" (ייצוא כחוק), ועמד ביעדי התכנית המאושרת בשיעור של 80% ומעלה אושר עבורו דוח ביצוע סופי ע"י מחלקת הביקורת ללא צורך באישור המנהלה. ההקלה כאן מאפשרת למחלקת ביקורת סמכות לאשר דוח ביצוע סופי למפעלים אשר עמדו ביעדי התכנית המאושרת בשיעור של 70% ומעלה. יש כאן הקלה מנהלית שמקצרת את זמני הביצוע של אישור דוחות ביצוע סופיים.

הקלה בעניין החזר מענקים בגין אי עמידה - בשיקולים לדרישת החזר חלקי של הטבות (מענקים) על פי נוהל עמידה ביעדים, יתווסף שיקול נוסף שהינו "השפעת נגיף הקורונה". המנהלה תהיה רשאית להתחשב בשל סעיף זה וזאת לאחר שהמפעל הציג לה מסמכים ותיעוד, וכן הוכח קשר סיבתי בין השפעת משבר הקורונה לאי עמידה מלאה בתנאי התכנית המאושרת.

בדיקת תכניות ביצוע השקעות מרחוק - נקבע נוהל ביניים לעניין בדיקת ביצוע השקעות במכונות וציוד ע"י מהנדסים וחברות מלוות זאת באמצעות בדיקה מרחוק ותיעוד דיגיטלי אשר ככל שהבדיקה תימצא כי ההשקעות בוצעו כנדרש, יתאפשר שחרור מענקים. 

תגובות לכתבה(11):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    דרור 07/06/2020 12:41
    הגב לתגובה זו
    איך לפרץ יש פנים להיות בפוליטיקה אחרי השקרים ששיקר את מצביעיו והמניפולציות המגעילות שלו . איזה דוגמא האיש משאיר לצעירים ולדור הבא שצריך לשרת בצבא ולהנהיג את המדינה .
  • 8.
    ג'ק 05/06/2020 15:16
    הגב לתגובה זו
    שלי שלי , שלך שלי. הכל מותר כדי לקדש את המטרה , גם לשקר וגם לרמוס מילים ועקרונות , פשוט מגעיל .
  • 7.
    דרור 05/06/2020 13:02
    הגב לתגובה זו
    פרץ לכלך בגדול . הכל מילים חסרות אחריות ומוסר . אסון שהדור הצעיר רואה מי הם "מנהיגיו " . עסקנים קטנים ומושחתים . עם קצת כבוד היו פורשים והולכים הביתה .
  • 6.
    ממשלה מושחתת ומתאבדת בתמיכת כחול לבן ומפלגת העבודה ל (ל"ת)
    יעל 03/06/2020 16:11
    הגב לתגובה זו
  • היא לא מתאבדת. אנחנו מיועדים לשחיטה או נכון יותר סחיטה (ל"ת)
    ג 03/06/2020 19:52
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    בני 03/06/2020 13:55
    הגב לתגובה זו
    למה משלם המיסים צריך לממן בעלי אולמות וגני ארועים,אמרגנים ומארגנים של מסיבות טראנס,יצרניות עוגות מעוצבות מתל אביב,אמנים בעיני עצמם ועוד כל מיני מקצועות אוויר? שילכו לעבוד במשהו מועיל ויצרני כמו בתעשייה חקלאות בניין,תמיד יש ביקוש שם לידיים עובדות.
  • 4.
    ארי 03/06/2020 13:28
    הגב לתגובה זו
    מתי היה דבר כזה שעסק ייצר ללא עובדים הרי ברור שזה האינטרס הראשון שלו למצוא עובדים וכאן הוכים יוצרות נותנים מתנה למי שבין כך יעשה את הדבר הראשון למצוא עובדים ללא כל מתנה , טמטום !
  • 3.
    העיתונאים הם חרא של עם - אם לא נותנים הם זועקים שדופקים את התעשייה ואם נותנים הם זועקים שדופקים את הציבור (ל"ת)
    אנונימי 03/06/2020 13:17
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    חיסול משק הגז 03/06/2020 13:09
    הגב לתגובה זו
    ייבוא גז כאשר יש לנו כמויות גז עצומות זה פיגוע ! פיגוע בחברות שהשקיעו מיליארדים. פיגוע במדינה השקיעה מיליארדים בביטחון ובצוללות . פיגוע בהכנסות המדינה ממסים .מס שישנסקי . פיגוע בתעסוקה .פיגוע הטייקון האחרון . דווקא בזמן משבר עולמי .חוצפה ישראלית ! למה לא לנסות ייבוא גז ? למה שהתחרות לא תהיה הוגנת ?
  • 1.
    דויד 03/06/2020 12:40
    הגב לתגובה זו
    הייתם צריכים להראות למדינה שהליכוד הביא אסון כלכלי ובבחירות הייתם מתרוממים אתה וגנץ טיפשים הקול שלי יעבור לתלם
  • גד 03/06/2020 19:54
    הגב לתגובה זו
    הם גרמו לממשלת הבזבוזים הגדולה, לשכות מיותרות ורכבי שרד על חשבון הקופה אפילו ביבי לבד מעולם לא הגיעה לכזו גזילת הקופה הציבורית
פטריק דרהי (יוטיוב)פטריק דרהי (יוטיוב)

התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת

העברת נכסים, להטוטים פיננסים, הסדר חוב, פשיטת רגל כלכלית וניצול של כספי אג"ח במיליארדים - דרהי שלא הכרתם

רן קידר |
נושאים בכתבה פטריק דרהי

קבוצת אלטיס של פטריק דרהי בצרות - השווי הנכסי שלה מוערך בסכום שלילי. זה אומר שהנכסים שווים פחות מההתחייבויות. גירעון בהון הכלכלי, זו בעצם פשיטת רגל. אבל פשיטת רגל מתרחשת רק כשיש טריגר. כלומר, אם יש גירעון בהון, אבל החוב הוא לתשלום בעוד 3 שנים, אז לכאורה החברה יכולה לתפקד. יש לה עוד זמן להציל את עצמה. 

זו סוגיה מורכבת והיא תלויה בחוקים בכל מדינה, אבל המצב הזה של גירעון בהון הכלכלי ויכולת לתפקד בזכות חובות לרוב מהציבור הוא כשל שוק שאנשי עסקים יכולים לנצל אותו לטובתם - הם נשארים בעמדת מפתח, הם גם מוכרים סיפור שאם הם לא יהיו החברה תקרוס כי הם מחזיקים בידע. במקרים רבים זה נכון והם באמ מנסים להציל את המצב במקביל לסוג של הסדר חוב. במקרים רבים אחרים הם מגיעים להסכמות עם קרנות גידור שמחזיקות בחוב שנסחר נמוך במטרה להשביח את הפעילות. יש מקרים שזה מצליח, יש מקרים שזה כישלון טוטאלי. אין הרבה מקרים שבתקופת "החסד" הזו, הבעלים זורק כסף.

הרי זה לא הכסף שלהם, זה הכסף של מחזיקי החוב, הם הנושים הראשונים של החברה. פטריק דרהי החזיק צעצוע בשם i24news - חברת חדשות שבשנתיים האחרונות גם הרחיבה מאוד את הפעילות בארץ בהשקעה של מאות מיליונים וכל זה על חשבון המשקיעים הצרפתים. דרהי רצה להיות טייקון תקשורת בארץ, אבל הוא פושט רגל בצרפת. זה לא מסתדר. אם אתה רוצה להשקיע כספים שסיכוי מאוד גבוה שהולכים לפח, תעשה את זה בכסף שלך, לא בכסף של מחזיקי אג"ח צרפתים. אם אתה רוצה תדמית נקייה בישראל כי אתה יהודי אוהב המדינה, תעשה זאת בכסף שלך - הצרפתים לא צריכים לשלם על זה. 

אבל דרהי הצליח למשוך כמה שנים טובות, עד שהשבוע באופן פתאומי אלטיס החליטה לסגור-להעביר את הפעילות ההפסדית של  i24news ולהישאר רק עם הפעילות באנגלית. דרהי אמר שהוא ייקח על עצמו את הפעילות בארץ, כשהפעילות תעבור תוכנית הבראה. 

איזו חוסר הגינות. כשזה לא הכסף שלך, אתה מתפרע בבזבוזים, העיקר שתהיה טייקון תקשורת. כאשר זה הכסף שלך, אתה עושה תוכנית הבראה ורה ארגון. אבל יש פה עוד שאלה - למה בכלל להעביר את הפעילות לדרהי. למה אלטיס לא עושה מכרז ומוכרת לכל המרבה במחיר, אפילו כמה מיליונים בודדים? דרהי בעצם לוקח את הערוץ אחרי השקעה של מאות מיליונים בחינם. זה תרגיל בריבוע - גם גרמת לחברה פושטת רגל בבעלותך שיש לה כסף של אחרים (חובות ואג"ח) להשקיע כספים במקום שטוב לך ולא לחברה, וגם אחר כך קיבלת את זה כנראה באפס. כך לפחות על פי הידוע מהדיווחים.  


בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

"המס על הבנקים הוא מס על הציבור - והוא זה שישלם את המחיר"

בהמשך לכוונת שר האוצר סמוטריץ’ למסות את הבנקים, איגוד הבנקים מגיש את תגובתו לדו"ח עבודת צוות האוצר וטוען כי הדו"ח חסר השוואות לרווחיות בענפים אחרים, לא בחנו את ההשלכות הכלכליות, והמס צפוי לפגוע בציבור הרחב; מנכ"ל איגוד הבנקים, איתן מדמון "שר האוצר מבקש, באמצעות המהלך הזה, לגבות מס נוסף, בדרך עקיפה ולכאורה מתוחכמת מהציבור"

מנדי הניג |

ברקע הכוונה של שר האוצר בצלאל סמוטריץ’ להטיל מס מיוחד נוסף על הבנקים, איגוד הבנקים מגיש את עמדתו לדו"ח עבודת הצוות שבחן את המהלך. לטענת האיגוד, הדו"ח שאמור היה לשמש בסיס מקצועי להחלטה, לוקה בחוסרים מהותיים, מדלג על בדיקות קריטיות ובעיקר אינו מתמודד עם השאלה מי ישלם בסופו של דבר את מחיר המס.

המסמך מוגש אף שעמדת בנק ישראל, שהוא חלק בלתי נפרד מהצוות, טרם פורסמה, ובאיגוד סבורים כי מדובר בהליך שמתקדם מהר מדי, בלי בחינה כלכלית מלאה של ההשלכות על הציבור והמשק.

לטענת איגוד הבנקים, הדו"ח שפרסם הצוות באוצר לא כולל את שתי הבדיקות המרכזיות שעל הבסיס שלהן אפשר בכלל לדון בהטלת מס על סקטור ספציפי. קודם כל, בדו"ח אין כל השוואה בין הרווחיות של הבנקים לבין הרווחיות של ענפים אחרים במשק. באיגוד מדגישים כי זה  בדיוק הבדיקה שנדרשה מהצוות לבצע, כדי לבחון האם מתקיימות נסיבות חריגות שמצדיקות מיסוי מיוחד של ענף אחד בלבד. למרות זאת, הדו"ח, כך נטען, מדלג לחלוטין על השוואה כזאת.

שנית, הדו"ח לא בוחן את ההשלכות הכלכליות של המהלך על המשק הישראלי. אמנם מצויין בדו"ח כי הטלת מס על הבנקים עלולה להוביל לעליית ריבית, לצמצום האשראי, לפגיעה במשקיעים ולנזק לציבור הרחב, אבל בפועל לא ניסו לאמוד את ההשפעות האלה או להעריך את ההיקף שלהן. באיגוד מציינים כי מדובר בתוצאות שכבר התרחשו בפועל במדינות שבהן הוטל מס דומה, ולכן היעדר ניתוח עלות־תועלת מהווה, לדבריהם, כשל מהותי בעבודת הצוות ואף עומד בניגוד לעקרונות חוק האסדרה.

כמו כן, באיגוד טוענים כי הדו"ח מציג נתון שגוי שלפיו הציבור מחזיק בכ-70% ממניות הבנקים, בעוד שבפועל שיעור אחזקות הציבור עומד על כ-90%. לטענתם, מדובר בפער מהותי, שכן הציבור הוא זה שנושא בפועל בעלות של כל מס שיוטל על הבנקים. למרות זאת, בדו"ח אין כל ניסיון לאמוד את הפגיעה הצפויה בחיסכון הציבורי, בדיבידנדים או בשווי אחזקות הציבור. באיגוד מדגישים כי מבנה בעלות כזה אינו קיים באף מדינה אחרת שהטילה מס על הבנקים, ולכן השוואות בינלאומיות מחייבות זהירות מיוחדת.