עמיר פרץ
צילום: גדעון שרון, לעמ

פרץ בעקבות כ"ץ - נותן מתנות לעסקים; אנחנו נשלם את החשבון

אחרי שישראל כ"ץ שר האוצר הנכנס סיפק מתנות לחברות שמחזירות עובדים (7,500 שקל על כל עובד שמוחזר מחודש יוני), עמיר פרץ, שר הכלכלה הנכנס מספק הטבות ענק והקלות לחברות ומפעלים - הם רוצים "להיות בסדר" ובדרך הם "דופקים" את הציבור
ערן סוקול | (11)

משרד האוצר ומשרד הכלכלה מתקוטטים. הם מתקוטטים על הקרדיט - הם רוצים להיזכר כאלו שנתנו לעסקים תמיכה ועזרו להם לצאת מהמשבר. הבעיה הגדולה היא שהם מתקוטטים "על הגב שלנו". המתנות הנדיבות שם נותנים לעסקים הם על חשבוננו - החשבון עוד יגיע, אם לא עכשיו אז בהמשך. היו מוכנים לספיגה. 

אחרי שישראל כ"ץ, שר האוצר הנכנס, החליט כי עסק שמחזיר עובדים יזכה למענק חד פעמי של 7.5 אלף שקל על כל עובד שיוחזר ורק כדי להבין - מדובר בהטבת ענק לחברות גדולות ובעיקר לרשתות הגדולות, הטבה שמסדרת להן רווחים פנומנליים, עמיר פרץ רוצה גם קרדיט.

פרץ שנכנס לתפקיד כשר הכלכלה מספק הקלות והטבות שאמנם קשה למדוד אותן אבל הם שווים כנראה מיליארדים. מדובר בהקלות בעמידה בתנאים למענקי הון ומענקי השקעות. כשמשרד הכלכלה מעניק הטבות למפעל מסוים אותו מפעל צריך לעמוד בתנאים מסוימים. מדובר גם בהטבות הוניות - מענקים וגם בהטבות מס - מיסוי נמוך.

אז מה פרץ בעצם עשה - הוא הוריד את התנאים כך שהחברות האלו לא צריכות לעמוד בתנאים, לא צריכות לדוגמה להעסיק עובדים בהיקף מסוים. הן יהיו זכאיות ממילא להטבות. האבסורד - מצד אחד - משלמים על כל עובד שיוחזר ומצד שני אומרים - לא נורא אם לא תחזירו, עדיין ניתן לכם הקלות. אבסורד גדול. והבעיה הגדולה - אנחנו נשלם כאמור את המחיר, את ההטבות הענקיות האלו לחברות, רשתות ומפעלים.

הקלות שיינתנו במסגרת מסלולי התעסוקה

משרד הכלכלה מסר כי הנהלים החדשים גובשו לאחר בחינת תוצאות סקר שערכה הרשות בקרב עשרות עסקים מענפים שונים ובגדלים שונים, להם כתבי אישור, אשר הצביעו על ההקלות שיכולות לסייע להם לצלוח תקופה זו. ככלל, ההקלות מותנות בהגשת בקשה לרשות, אשר מצביעה על קשר בין אי העמידה בכתב האישור לבין משבר הקורונה.

להלן פירוט חלק מההקלות:

ירידה במספר המשרות החדשות, תמהיל העובדים ועלות השכר אליהם התחייב העסק - כיום, עסק זכאי למענק החל מגיוס מספר משרות מינימלי הקבוע בהוראת המנכ"ל הרלוונטית, עמידה בתמהיל עובדים מסוים (למשל לפחות 70% מאוכלוסיות ששיעור השתתפותן בתעסוקה נמוך או 60% מתגוררים באזורי עדיפות לאומית) ועמידה בתשלום עלות השכר מינימלית (למשל 75% מהשכר הממוצע במשק). בעקבות ההקלה, יאושרו תשלומי מענקים בגין העסקה בפועל גם במקרה של ירידה של עד 20% ממספר המשרות, תמהיל העובדים ועלות השכר המינימליים הקבועים כתנאי סף בהוראת המנכ"ל הרלוונטית ובמקרה של עסקים קטנים החל מגיוס של 3 עובדים.

הקפאת תכנית או הארכת תקופת ההיערכות (הקמה) - ניתנה האפשרות להקפיא את התכנית או להאריך את תקופת ההקמה עד חודש ספטמבר 2020 והתכנית תוארך בהתאם. 

קיראו עוד ב"בארץ"

הקלה בהצגת אסמכתאות - תובנה מרכזית שעלתה היא, כי עסקים מתקשים בעת הזו להציג את כלל האסמכתאות הנדרשות לתשלום. על כן, אושר בנוהל כי העסק יוכל להשלים חלק מהמסמכים בהמשך במידה ויצהיר על נכונות הפרטים המדווחים. כמו כן ניתנה ארכה של 60 ימים נוספים להגשת דיווחים.

קיזוזים בעקבות סטייה מהתחייבות בכתב האישור - כיום, בתום כל שנת הפעלה נבדקת עמידת מקבל הסיוע בהתחייבויותיו לפי כתב האישור. במידה וקיימת סטייה מכתב האישור, מופחת מהמענק סכום מסוים בהתאם ל"עקרונות הקיזוז" כמפורטים בכתב האישור. בעקבות ההקלה, ככל שיוכח קשר סיבתי בין אי העמידה בתכנית לבין משבר הקורונה, לא יתבצע קיזוז מהסיוע.

שינויים בכתב האישור - על פי ההקלה, משבר הקורונה ייחשב כנסיבה אשר השפיעה על העסק, והביאה לצורך בשינויים בכתב האישור. בבקשות אשר יאושרו, ניתן יהיה להכיר בשינויים רטרואקטיבית החל מחודש מרץ 2020, מועד התפרצות הנגיף בישראל (ולא ממועד הגשת הבקשה, שתוגש מאוחר יותר).

חילוט ערבות והחזר מענקים - כיום, לוועדת ההקצאה ישנה סמכות לבטל את כתב האישור ולהחליט על חילוט מלא/יחסי/אי חילוט ערבות שהפקידה החברה כתנאי לקבלת המענק, וזאת בהתאם לנוהל חילוט ערבויות אשר מפורט בהוראות המנכ"ל. בעקבות ההקלה, נוהל חילוט הערבויות יכלול גם את משבר נגיף הקורונה. הקלות שיינתנו במסגרת מסלול מענקים עפ"י החוק לעידוד השקעות הון:

הארכת תקופת ביצוע של תכניות מאושרות משנתיים לחמש שנים – כל כתבי האישור הפעילים, ואלה שיינתנו בשנת 2020, יוארכו עד לתום חמש שנים מיום מתן כתב האישור לתכנית המאושרת המקורית, לא תידרש הגשת בקשה להארכה, החברה תודיע לרשות להשקעות בדבר רצונה לקבל הארכת מועד הביצוע עד לתום השנה החמישית.

בחינת ואישור שנת הפעלה – תורחב הסמכות לאשר שנה מסוימת כשנת הפעלה גם במקרים בהם יש חריגה מהקריטריונים שבנוהל, וזאת בכפוף לנימוק הבקשה ולאישורה. כאמור, שנת ההפעלה הינה מפתח למדידת הצלחת התכנית. הקלה זו מאפשרת את הגמישות אשר עשויה לסייע לחברה לעמוד בתכנית עצמה.

הקלות בבדיקת דוחות ביצוע סופיים – במידה והמועד האחרון לביצוע ההשקעות בתכנית המאושרת חל בשנים 2020-2021 או ששנת ההפעלה שנקבעה עבור התכנית היא בשנים אלה, ניתן יהיה לאשר הקפאה בטיפול בדוח הביצוע (ולא שנה כפי שנהוג במצב רגיל).

הקלה באישור דוחות ביצוע סופיים - עד כה בעל כתב אישור אשר עמד בתנאי הסף "מפעל בר תחרות" (ייצוא כחוק), ועמד ביעדי התכנית המאושרת בשיעור של 80% ומעלה אושר עבורו דוח ביצוע סופי ע"י מחלקת הביקורת ללא צורך באישור המנהלה. ההקלה כאן מאפשרת למחלקת ביקורת סמכות לאשר דוח ביצוע סופי למפעלים אשר עמדו ביעדי התכנית המאושרת בשיעור של 70% ומעלה. יש כאן הקלה מנהלית שמקצרת את זמני הביצוע של אישור דוחות ביצוע סופיים.

הקלה בעניין החזר מענקים בגין אי עמידה - בשיקולים לדרישת החזר חלקי של הטבות (מענקים) על פי נוהל עמידה ביעדים, יתווסף שיקול נוסף שהינו "השפעת נגיף הקורונה". המנהלה תהיה רשאית להתחשב בשל סעיף זה וזאת לאחר שהמפעל הציג לה מסמכים ותיעוד, וכן הוכח קשר סיבתי בין השפעת משבר הקורונה לאי עמידה מלאה בתנאי התכנית המאושרת.

בדיקת תכניות ביצוע השקעות מרחוק - נקבע נוהל ביניים לעניין בדיקת ביצוע השקעות במכונות וציוד ע"י מהנדסים וחברות מלוות זאת באמצעות בדיקה מרחוק ותיעוד דיגיטלי אשר ככל שהבדיקה תימצא כי ההשקעות בוצעו כנדרש, יתאפשר שחרור מענקים. 

תגובות לכתבה(11):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    דרור 07/06/2020 12:41
    הגב לתגובה זו
    איך לפרץ יש פנים להיות בפוליטיקה אחרי השקרים ששיקר את מצביעיו והמניפולציות המגעילות שלו . איזה דוגמא האיש משאיר לצעירים ולדור הבא שצריך לשרת בצבא ולהנהיג את המדינה .
  • 8.
    ג'ק 05/06/2020 15:16
    הגב לתגובה זו
    שלי שלי , שלך שלי. הכל מותר כדי לקדש את המטרה , גם לשקר וגם לרמוס מילים ועקרונות , פשוט מגעיל .
  • 7.
    דרור 05/06/2020 13:02
    הגב לתגובה זו
    פרץ לכלך בגדול . הכל מילים חסרות אחריות ומוסר . אסון שהדור הצעיר רואה מי הם "מנהיגיו " . עסקנים קטנים ומושחתים . עם קצת כבוד היו פורשים והולכים הביתה .
  • 6.
    ממשלה מושחתת ומתאבדת בתמיכת כחול לבן ומפלגת העבודה ל (ל"ת)
    יעל 03/06/2020 16:11
    הגב לתגובה זו
  • היא לא מתאבדת. אנחנו מיועדים לשחיטה או נכון יותר סחיטה (ל"ת)
    ג 03/06/2020 19:52
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    בני 03/06/2020 13:55
    הגב לתגובה זו
    למה משלם המיסים צריך לממן בעלי אולמות וגני ארועים,אמרגנים ומארגנים של מסיבות טראנס,יצרניות עוגות מעוצבות מתל אביב,אמנים בעיני עצמם ועוד כל מיני מקצועות אוויר? שילכו לעבוד במשהו מועיל ויצרני כמו בתעשייה חקלאות בניין,תמיד יש ביקוש שם לידיים עובדות.
  • 4.
    ארי 03/06/2020 13:28
    הגב לתגובה זו
    מתי היה דבר כזה שעסק ייצר ללא עובדים הרי ברור שזה האינטרס הראשון שלו למצוא עובדים וכאן הוכים יוצרות נותנים מתנה למי שבין כך יעשה את הדבר הראשון למצוא עובדים ללא כל מתנה , טמטום !
  • 3.
    העיתונאים הם חרא של עם - אם לא נותנים הם זועקים שדופקים את התעשייה ואם נותנים הם זועקים שדופקים את הציבור (ל"ת)
    אנונימי 03/06/2020 13:17
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    חיסול משק הגז 03/06/2020 13:09
    הגב לתגובה זו
    ייבוא גז כאשר יש לנו כמויות גז עצומות זה פיגוע ! פיגוע בחברות שהשקיעו מיליארדים. פיגוע במדינה השקיעה מיליארדים בביטחון ובצוללות . פיגוע בהכנסות המדינה ממסים .מס שישנסקי . פיגוע בתעסוקה .פיגוע הטייקון האחרון . דווקא בזמן משבר עולמי .חוצפה ישראלית ! למה לא לנסות ייבוא גז ? למה שהתחרות לא תהיה הוגנת ?
  • 1.
    דויד 03/06/2020 12:40
    הגב לתגובה זו
    הייתם צריכים להראות למדינה שהליכוד הביא אסון כלכלי ובבחירות הייתם מתרוממים אתה וגנץ טיפשים הקול שלי יעבור לתלם
  • גד 03/06/2020 19:54
    הגב לתגובה זו
    הם גרמו לממשלת הבזבוזים הגדולה, לשכות מיותרות ורכבי שרד על חשבון הקופה אפילו ביבי לבד מעולם לא הגיעה לכזו גזילת הקופה הציבורית
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

בנק ישראל רומז שהריבית תרד כבר בהחלטה הקרובה?

הנגיד רומז על שינוי טון מוניטרי ומותיר פתח להפחתת ריבית כבר בהחלטה הקרובה אם מגמת ההתמתנות באינפלציה תימשך; לצד האופטימיות, הוא מזהיר כי הורדה כזו תחייב אחריות תקציבית והמשך שמירה על היציבות הפיסקלית

תמיר חכמוף |

בכנס הפיקוח על הבנקים, נגיד בנק ישראל אמיר ירון כלל איתות ברור טון מוניטרי, אם כי כזה שמגיע בליווי זהירות מודעת. 

בהתייחסותו לאינפלציה, הנגיד אמר כי בתקופה האחרונה נמשכת מגמת ההתמתנות בעליות המחירים, וכי "המדד האחרון, שהפתיע את השוק כלפי מטה, מהווה התפתחות בכיוון הנכון". לדבריו, גם לאחר תקופת לחימה ממושכת, הפעילות הכלכלית נותרה ערה, עם גידול בהוצאות בכרטיסי אשראי, גיוסי הון מחודש בהייטק ותוצאות חיוביות בבורסה.

השילוב הזה, קרי ירידה באינפלציה במקביל לשיפור בפעילות, הוא בדיוק התנאי שבנק ישראל חיכה לו בחודשים האחרונים. כלומר, אחד החששות המרכזיים היו שהיציאה מהמלחמה תגרור איתה התפרצות אינפלציונית, אך נראה שלא כך המצב, ולמעשה לאור "שגרת המלחמה" שהייתה בחודשים האחרונים למלחמה, נראה שאין שינוי מהותי מצד הצרכנים בישראל. 

בין הכוחות שתומכים בירידת אינפלציה ציין הנגיד את התיסוף בשקל ואת הירידה הצפויה בהיקף גיוס המילואים, שעשויה להקל על שוק העבודה ולהפחית לחצי שכר. מנגד, הוא הזהיר כי שיפור במצב הגיאופוליטי עלול דווקא להוביל לגידול בביקושים, דבר שעלול להצית מחדש לחצי מחירים, אם כי עד כה זה לא המצב בפועל.

בהתייחסות למדיניות עד כה, הנגיד הדגיש כי הצעדים שננקטו עד כה שמרו על אמינות המדיניות, אך גם ציין שעד להחלטת הריבית הבאה יתפרסמו מדד מחירים נוסף ונתוני החשבונאות הלאומית לרבעון השלישי, “שיספקו תמונה בהירה יותר ויאפשרו קבלת החלטה מושכלת ומבוססת נתונים”. כלומר, הורדה אפשרית, אך רק לאחר שיתקבל אישור נוסף שהאינפלציה מתכנסת ליעד. במילים אחרות, אם לא תהיה הפתעה מהותית במדד אוקטובר שיתפרסם בעוד כשבוע וחצי, הריבית עשויה לרדת כבר בסוף החודש לראשונה מאז ינואר 2024.

המכשולים במבט קדימה

בהקשר רחב יותר, הנגיד התייחס גם לחוסן המאקרו-כלכלי של ישראל: “בקהילה הבינלאומית מופתעים מהיכולת של המשק הישראלי להציג עמידות יוצאת דופן בשנתיים האחרונות”, אמר, וציין כי החוסן הזה מתבטא גם בירידת פרמיית הסיכון של ישראל ובעליות בבורסה המקומית. למרות שנתוני הרבעון השני היו חלשים יחסית, בין היתר בשל השפעת המלחמה, ברבעון השלישי, וביתר שאת בשבועות האחרונים מאז הפסקת האש, האינדיקטורים הכלכליים מצביעים על התאוששות נאה, עם סימנים ראשונים לצמיחה מחודשת.