6 נקודות שצריך לקחת בחשבון בעידן טראמפ

איל קאופמן, ראש תחום אנליזה בענף המחקר של בנק לאומי מסביר על נקודות המפנה של ארה"ב עם כניסת הנשיא החדש לתפקיד 
איל קאופמן | (1)
נושאים בכתבה טראמפ

ב-20 בינואר יושבע דונלד טראמפ לנשיא ה-45 של ארה"ב. כניסתו לתפקיד של הנשיא הנבחר עשויה להוות נקודת מפנה בתחומים רבים. טראמפ ואנשי הממשל המיועדים מחזיקים על פי רוב בדעות שונות ואף מנוגדות לאלה של הממשל היוצא. נושאים אלה כוללים מיסוי, עצמאות תאגידית, נושאים סביבתיים ופיקוח נשק. לעומתם, קיימים גם נושאים שלגביהם קיימת הסכמה משני צדי המתרס כמו הצורך בהשקעה מסיבית בתשתיות בארה"ב. להלן מספר הזדמנויות פוטנציאליות בתחום ההשקעות ב-2017 הנובעות מכך.

מיסוי:

ממשל טראמפ, כמו המפלגה הרפובליקנית, מאמין כי יש להוריד את שיעור המס בארה"ב. שיעור מס החברות הפדרלי בארה"ב עומד על כ-35% (למעט עסקים קטנים), תכניתו של טראמפ היא להוריד את שעור המס ל-15%. עם רוב בשני בתי הקונגרס הסבירות ליישום התכנית גבוהה. ירידה כה חדה בשיעור המס תגדיל את רווחי החברות ותביא לעלייה במניותיהן.

על מנת למתן את הפגיעה בהכנסות הממשל ממסים, מבקש טראמפ מצד שני להגדיל את בסיס המס באמצעות "החזרת כסף הביתה". הוא עושה זאת באמצעות מתן הקלות לחברות שמחזיקות מזומן מחוץ לארה"ב, משום שאינן מעוניינות לשלם מסים בארה"ב. חברות כמו גוגל, אפל, פייסבוק וסיסקו מחזיקות מאות מיליוני דולרים מחוץ לארה"ב והערכות על סך המזומן בחו"ל, שמחזיקות החברות האמריקאיות מגיע ל-2.5 טריליון דולר.

הממשל היוצא ניסה למצוא פתרון רגולטורי לבעיה זו, אך ללא הצלחה. במידה והממשל הנכנס יצליח לפתות את החברות להשיב את המזומן הביתה, ישמש כסף זה לתשלום התחייבויות ולהשקעות הוניות אך גם לקניית מניות (BUY BACK) ולדיבידנדים מיוחדים. הסבירות להתממשות תרחיש זה נמוכה עד בינונית.

מיתון הרגולציה:

עודף הרגולציה נחשב בעיני הרפובליקנים לגורם מעכב עסקים. אמנם לא סביר שהממשל הנכנס יצליח לבטל את החוקים שנחקקו בעקבות המשבר ב-2008, דוגמת Dodd Frank לחלוטין, אך בהחלט סביר כי הרוח המנשבת במסדרונות הבית הלבן תהיה פרו-עסקית.

עליית תשואות (ותלילות העקום):

בחירתו של טראמפ ב-8/11 הביאה לעלייה חדה בתשואות איגרות החוב בארה"ב. מרמה של 1.85% לאיגרת ל-10 שנים לרמה של קרוב ל-2.4% בימים אלה. עלייה זו מגלמת ציפייה לעלייה באינפלציה ולצמיחה כלכלית. בעבר התבטא טראמפ נגד מדיניות הפד לשמירה ריבית נמוכה מאוד. עם זאת, סביר כי הפד, שהחל כבר להעלות את הריבית, ישמור על עצמאותו. שילוב של ריבית נמוכה יחסית בטווח הקצר (המושפעת ממדיניות הפד) וריבית גבוהה, ביחס לעבר, בטווח הארוך הופכת את עקום התשואות לתלול. עלייה זו בתלילות העקום מיטיבה עם חברות הפיננסים בכלל ועם הבנקים בפרט. שילוב של מיתון רגולציה יחד עם עקום תלול סביר שיתמכו במניות הבנקים ב-2017.

השקעה בתשתיות:

במסע הבחירות שלו דיבר טראמפ על השקעה של טריליון דולר בתשתיות בארה"ב ב-10 השנים הבאות. לא ברור מהיכן תקציב זה יגיע, במיוחד עם קונגרס רפובליקני שתומך במשמעת תקציבית. עם זאת, לשתי המפלגות ברור כי קיים צורך משמעותי לשדרוג תשתיות הכבישים, בתי הספר, המים, והחשמל. בדו"ח שפורסם ב-2013 על ידי האגודה האמריקאית של מהנדסים אזרחיים (ASCE) הוערך פער המימון, או הדרישה לשיקום והבאת התשתיות לרמה נאותה, על 1.4 טריליון $ בין 2014 ל-2020. כמחצית מההשקעה דרושה במערכת הכבישים המהירים, והמחצית הנותרת מתחלקת בין בתי ספר, תשתיות מים, תשתיות חשמל ותקשורת, ועוד. גיוס סכומים שכאלה ללא השלכות פיסקליות משמעותיות על ארה"ב אינו סביר. אך חלק מהמקורות למימון יכולים להגיע מהסקטור הפרטי ומשוק ההון. החברות שייהנו מתנופת הפיתוח נמצאות לאורך השרשרת מחברות המייצרות חומרי הגלם ועד חברות הביצוע.

קיראו עוד ב"בארץ"

קידוחי נפט:

הממשל היוצא כמו הממשל הנכנס תומכים שניהם בעצמאות אנרגטית לארה"ב. ההבדל בין השניים הוא במדיניות איכות הסביבה. ממשל אובמה העדיף לרוב את שיקולי איכות הסביבה על פני שיקולים אחרים. סביר ששיקולים אלה לא יהיו בראש סדר עדיפויות הממשל הנכנס, וזו בלשון המעטה. עלייה באישורי קידוח, ואישור אפשרי של צינור הובלת הנפט מקנדה לטקסס, צינור ה-Keystone XL, אותו פסל ממשל אובמה בסוף 2015, יועיל לתעשיית האנרגיה האמריקאית. בפרט יוטב מצבן של חברות שירותי הקידוח וחברות הובלת הנפט והגז.

פרוטקציוניזם וסחר חוץ:

במהלך מסע הבחירות האשים טראמפ את סין במניפולציית מטבע, ובחודש דצמבר האחרון הזכיר אפשרות להעלות את מכסי המגן על המוצרים המיובאים מסין מרמה של 3% ל-45%. מול מקסיקו ניהל טראמפ חזית לכל אורך מסע הבחירות, בשל הבטחתו לבנות חומה בין ארה"ב למקסיקו, שתמומן על ידי האחרונה. זאת למניעת הסתננות מקסיקנים לארה"ב. לטעמנו, הסיכוי כי הצהרות אלה יתממשו נמוך, אך ייתכן כי המתיחות בין ארה"ב לשותפות הסחר שלה תעלה וכי חברות רב לאומיות ישלמו על כך מחיר.

לסיכום: נאמר כי אנו צופים כי כניסת הממשל החדש תביא בשורה לעסקים, בעיקר הורדת מסים והקלה ברגולציה. עם זאת יש לזכור כי לטראמפ היו התבטאויות לא עקביות בעבר, וייתכן כי ישנה את דעתו לגבי נושאים שונים, וזאת ללא אזהרה מוקדמת. מצד שני, ייתכן כי בתור נשיא בפועל ימתן טראמפ את התבטאויותיו, יפעל בשיקול דעת ויישם רק חלק מהבטחות מסע הבחירות. בכל מקרה 2017 בוודאי תהיה שנה מעניינת.

 

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אנונימי 18/01/2017 13:00
    הגב לתגובה זו
    הבנק המולאם שווה לממשל 90 מילארד דולר כתוספת להכנסות האוצר
מתניהו אנגלמן מבקר המדינה
צילום: יחצ

בוקר טוב למבקר המדינה שחשף ש"מלחמה עולה כסף": הדוח הלא רלוונטי של מתניהו אנגלמן

דוח המבקר חושף כשלים בהיערכות הכלכלית למלחמה, התנהלות בעייתית של הקבינט החברתי-כלכלי והיעדר מענה מערכתי ליישובי הצפון ומאשים בנזקים כלכליים חמורים, אבל זה לא דוח עמוק, מלא ואובייקטיבי; והכי חשוב: המצב האמיתי הוא לא "התרסקות כלכלית", הכלכלה הישראלית ניצחה - התועלת מהמלחמה ומהחזרת החטופים החיים עולה על כל פיפס בגירעון

רן קידר |

מעמד של מבקר הוא מעמד על. אתה נמצא למעלה, שולט, מסתכל למטה ומחליט מה לבקר, איך לבקר, כמה לבקר. אין כנראה גוף ציבורי אחד שתיפקד באופן מושלם מה-7 באוקטובר הארור. גם משרד האוצר וכל ההתנהלות הכלכלית שלו היתה מחדל, אם כי הדרג המקצועי התעשת שם יחסית מהר. הראש - לא. מה לעשות? שר האוצר במלחמה, ויש לו אג'נדה ברורה. הכלכלה מבחינתו בעדיפות שנייה, שלישית. ברור שזה מחדל, זה היה כך מהיום הראשון, כנראה שכל אזרח כאן ראה ורואה את זה. אגב, באופן יחסי, חייבים להגיד וגם לשבח - הכלכלה מצוינת. המבקר מבקר, אבל צריך להגיד מילה טובה  לעם, לעסקים, לממשלה, לאוצר. רוב המדינות אחרי שנתיים של מלחמה היו מגדילות את הגירעון במספרים מטורפים ואפילו קורסות אצלנו העלות יחסית נמוכה. 

המבקר טועה שהוא כותב על נזק-עלות ענקית לדורות הבאיםומבליט את זה בדוח שלו. זו תמונה חלקית, ולא אובייקטיבית. הוא כנראה צריך לחזור ולהתרענן בקורסים בכלכלה. אף אחד לא חושב שמלחמה לא עולה כסף, אבל מול העלות הזו יש גם תועלת. שיבדוק המבקר מה באמת קרה בכלכלה ומה העלות לעומת מה התועלת במלחמות בכמה חזיתות ויבין שהעלות ששילמנו באופן יחסי היא נמוכה -  כמה שווה להוריד את האיום האיראני? יש לזה בכלל מחיר?

כמה שווה להחזיר את החטופים החיים ורוב החללים? יש לזה מחיר? 

בכלכלה יש מונחים מאוד ברורים - מדברים שם על תועל ועלות וזה לא חייב להיות בכסף, זה במשאבים, במקורות ועוד. התועלת שבהחזרת כוח ההרתעה שווה הרבה. המבקר צריך לתת לנו גם את ההתייחסות לזה. אחרת, מה עשה בעצם - אמר לנו שמלחמה עולה כסף?    

ובכן, בוקר טוב, אדוני המבקר, מתניהו אנגלמן. אומרים עלייך ועל תפקידך שבסוף אלו אנשים והאנשים מוטים. אנחנו לא חשבנו שאתה מוטה, אבל הדוח שלך הוא לא רציני. אתה צודק לחלוטין לגבי סמוטריץ', לגבי הקבינט הכלכלי שלא תיפקד, לגבי ההפקרה של התושבים בצפון. אבל דוח צריך להאיר גם על המקומות שהיו תקינים ולתת תמונה מלאה. הדוח הזה יצא לא מאוזן, לא אובייקטיבי ולא רלבנטי. 

בתמונה הגדולה, הכלכלה היא המקום שתיפקד הכי טוב בשנתיים האחרונות.   


ונביא כאן את ריכוז עיקרי הממצאים של הדוח שמשתרע על פני מאות עמודים וחושף תמונה מדאיגה ומורכבת של כשלים מערכתיים בהיערכות הכלכלית לשעת חירום, התנהלות בעייתית ואף מחדלים בתפקוד הקבינט החברתי-כלכלי, והיעדר מענה מערכתי ראוי לתושבי הצפון שספגו את נזקי המלחמה הממושכת.