שלילת פיצויי פיטורים ושלילת הודעה מוקדמת ייעשו במשורה ו"במקרים הקיצוניים ביותר" כ"גבול עליון לסמכות הענישה"

סע"ש 28936-01-13 ליאוניד חיימוב נגד טיב טעם רשתות בע"מ, בית דין אזורי לעבודה בתל אביב – יפו, ניתן ב-30.6.2014 תקציר פסק הדין מאת עו"ד עינב כהן
חשבים |
נושאים בכתבה חשבים

העובדות

ליאוניד חיימוב (להלן: "העובד") שימש כמנהל מחלקת בשר, ובמקביל כאחראי משמרת בטיב טעם רשתות בע"מ (להלן: "המעסיקה").

בתקופת עבודתו של העובד אירעו מספר אירועים שהוגדרו אצל המעסיקה כהפרות משמעת. הפרת המשמעת העיקרית הנטענת ע"י המעסיקה היא שכאשר בשעות הלילה שתה העובד לשכרה והיה מעורב בקטטה בעקבותיה נאלץ לפנות לסיוע רפואי. העובד איבד את מפתחות הרכב של המעסיקה, הותיר אותו בחנייה ולא הגיע לפתוח את דלתות הסניף בבוקר שלמחרת. בעקבות האירוע נערך לעובד ביום 1.2.2012 שימוע בסיומו הוזהר שככל שיחזור אירוע דומה בשלושת החודשים שלאחר מכן, הוא יפוטר מעבודתו.

לעובד נשלח ביום 14.4.2012 מכתב נזיפה בעניין "אי קיום הוראות פתיחה סגירת סניף", לאחר שלא סגר את דלתות הסניף כפי שנדרש ממנו.

ההליכים לפיטוריו של העובד החלו בזימונו לישיבת שימוע שנערכה ביום א', 22.7.2012. ההודעה אודות השימוע נמסרה לעובד בעל פה, ביום חמישי שקדם למועד הישיבה. העילות לשימוע, כפי שנרשמו בפרוטוקול הישיבה, היו השמדות מוצרים ללא רישום, העברת סחורה לזכיין ללא רישום, מכירת מוצרי בשר שפג תוקפם והחלפת תאריכים במדבקות על הבשר. לאחר סיום ישיבת השימוע הוחלט לפטר את העובד לאלתר, תוך שלילת פיצויי פיטורים.

העובד הגיש כנגד המעסיקה תביעה במסגרתה, בין היתר, נדרש בית הדין לשאלה: האם בנסיבות העניין רשאית המעסיקה לשלול מן העובד את תשלום פיצויי הפיטורים ופיצוי חלף הודעה מוקדמת. כמו כן, נדונה, בין היתר, שאלת זכאות העובד לפיצוי בגין אי עריכת שימוע כדין.

פסק הדין

קיראו עוד ב"בארץ"

בית הדין לעבודה קבע כי סמכותו של בית הדין לעבודה לפסוק פיצויי פיטורים לפי חוק פיצויי פיטורים, מכילה את הסמכות לשלול פיצויי פיטורים או להפחיתם בכפוף לתנאים המיוחדים שבסעיפים 16 ו-17לחוק.

ככלל, הפיטורים עצמם הם עונש לעובד גם אם שולמו לו פיצויי פיטורים. על כן, שלילת פיצויי פיטורים ושלילת הודעה מוקדמת ייעשו במשורה ו"במקרים הקיצוניים ביותר" כ"גבול עליון לסמכות הענישה".

בית הדין קבע כי המעסיקה לא הרימה את הנטל המוטל עליה ולא הוכחו נסיבות שיש בהן כדי להצדיק את הסנקציה החריפה והחמורה של פיטורים ללא הודעה מוקדמת וללא פיצויי פיטורים.

זכות הטיעון כוללת בחובה אף את הזכות להיוועץ ולהיות מיוצג על ידי עורך דין בהליך השימוע. שלילת זכויות קוגנטיות על רקע חוסר תום לב קיצוני של עובד, הינה צעד נדיר וחריג ביותר, שיינקט רק מקום שאין חולק כי העובד נהנה משך תקופת עבודה ארוכה מתנאי שכר חריגים לטובה וזכויות שהוענקו לו, והעלה טענותיו רק בדיעבד, לאחר ניתוק היחסים. לכן, בית הדין פסק לעובד פיצויי פיטורים בסך 40,551 ש"ח, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 1.8.12. פיצוי חלף הודעה מוקדמת בסך 11,110 ש"ח, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 1.8.12. פיצוי בגין פגמים בהליך השימוע בסך 33,330 ש"ח, נכון ליום מתן פסק הדין.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מטרו (נת"ע)מטרו (נת"ע)

אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן

מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של הפרויקט מתרבות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מטרו גוש דן

פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר  והיא צפויה לגבות אותו כלכלית. 

נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.


מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.


במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.


הפתרון התחבורתי של העתיד?

עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.