נדחתה תביעה לדמי אבטלה של בעל שליטה שהעביר מניות לאחיינו

רו"ח אורנה צח-גלרט,  חיים חיטמן ורו"ח (משפטן) ישי חיבה

נדחתה תביעה לדמי אבטלה  של בעל שליטה שהעביר מניות לאחיינו
|
בית משפט, צילום: יח"צ

בית הדין האזורי לעבודה (ב"ל 24919-02-12) דחה ביום 16 במרץ 2015 את תביעתו של מוחמד כריים (להלן: "המבוטח") לדמי אבטלה, מאחר שלטענת בית הדין מכירת העסק לאחיינו, ככל שנעשתה, הייתה "למראית עין" בלבד.
תמצית עיקרי החוק
על פי חוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה-1995 החל מיום 1/1/2004 בעל שליטה בחברת מעטים [לפי סעיף 76 לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961, להלן: "הפקודה"] אינו מבוטח בביטוח אבטלה.
בעל שליטה - לפי סעיף 32(9) לפקודה
מי שמחזיק, במישרין או בעקיפין, לבדו או ביחד עם קרובו באחת מאלה:
א.  ב-10% לפחות מהון המניות שהוצא או ב-10% לפחות מכוח ההצבעה.
ב.  בזכות להחזיק ב-10% לפחות מהון המניות שהוצא או ב-10% לפחות מכוח ההצבעה או בזכות לרכשן.
ג.   בזכות לקבל 10% לפחות מהרווחים.
ד.   בזכות למנות מנהל.
תמצית עובדתית וטענות הצדדים
המבוטח עבד בחברת טיולי הכרמים בע"מ (להלן: "החברה") מחודש 7/1993 והפך לבעל שליטה יחיד בחברת מעטים ב-4/2008.
לטענתו, ביום 1/3/2010 מכר את כל מניות החברה לאחיינו תמורת תשלום של 20,000 ש"ח. המבוטח המשיך לעבוד בחברה כעובד עד שפוטר ביום 28/2/2011.
לאחר פיטוריו הגיש למוסד לביטוח לאומי (להלן: "המל"ל") תביעה לדמי אבטלה שנדחתה.
לטענת המל"ל העברת המניות הייתה פיקטיבית ולכן יש לראות במבוטח בעל שליטה בחברת מעטים כבעבר.
לטענת המל"ל לא הוכחו יחסי עובד ומעביד בין החברה לבין המערער. בדיקת שכרו העלתה כי השכר היה הגבוה משכר כל העובדים בחברה ויותר מכפליים משכר אחיינו שרכש את המניות, וכי לא השתנה עם העברת המניות. לא נערך חוזה עבודה בין הצדדים ולא הומצאו הוכחות על תשלום שכר בפועל.
לטענת המבוטח, הוא עבד בחברה הן כסדרן עבודה והן כנהג רכב הסעות, תחילה כשכיר, לאחר מכן כבעלים, ושוב כשכיר עד ליום פיטוריו. לטענתו אין בעובדת היותו עובד ובעלים בחברה בעבר כדי לגרוע מיחסי עובד ומעביד רגילים בהמשך.
דיון והחלטה
בית הדין קובע כי תחילה יש לבחון היעדר שליטה בחברה הן במישרין והן בעקיפין, וכי גם בהיעדר שליטה - נדרש קיום של יחסי עובד ומעביד. בית הדין לא שוכנע כי מדובר בהסכם מכירת מניות אמיתי, מכמה סיבות:
העדויות בעניין תשלום התמורה היו סותרות ובלתי מדויקות. לדעת בית הדין, כאשר מדובר בהסכם שכל מטרתו להיות "למראית עין", הצדדים אינם מקפידים על פרטיו, שהרי אין כוונה ליישמו. לדוגמה: בהסכם לא צוין כלל מי יהיה אחראי על חובות העבר של החברה, זאת אף על פי שהחברה הוגבלה והייתה בחובות.
תשלום בסך 20,000 ש"ח בעד 100% ממניות העסק נראה לדעת בית הדין בלתי ריאלי בעסק הסעות מתפקד.
התברר כי האחיין כלל לא ידע לנהל את העסק והמבוטח המשיך לנהלו כפי שהיה קודם.
נוסף על כך קובע בית הדין כי בהסכם צוין כי האחיין מתחייב להמשיך להעסיק את המערער בתפקיד ניהולי ובאותו שכר כפי שהיה קודם לכן. לפיכך - המבוטח הוא זה שהחליט על המשך עבודתו בחברה. חיזוק נוסף למסקנות בית הדין הוא העובדה שבטופס תביעת דמי האבטלה ציין המבוטח כי אין קרבה בינו לבין המעסיק.
לנוכח כל הראיות שלעיל קבע בית הדין באופן חד משמעי כי לא חל שינוי במעמדו של המבוטח כבעל שליטה ודחה את התביעה לדמי אבטלה.

הכותבים – אורנה צח-גלרט, רואת חשבון, יועצת ומרצה לענייני הביטוח הלאומי ornazachcpa@gmail.com; חיים חיטמן ורו"ח (משפטן) ישי חיבה - ממשרד ארצי, חיבה, אלמקייס, כהן - פתרונות מיסוי בע"מ
 
<center>>

תגובות לכתבה(0):

התחבר לאתר

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
חיפוש ני"ע חיפוש כתבות