סגירה מעורבת באחד העם: מניית אפריקה זינקה 6.5%, מודיעין יהש איבדה 3.9%

המעו"ף סגר ביציבות. מניות הבנקים זינקו ב-0.3% בממוצע. אפריקה טיפסה לאחר פרסום הדו"חות. אורכית הוסיפה 5.4% נוספים. אלרון עלתה 5.8%

הבורסה בתל אביב את המסחר ביציבות עם נטייה לירידות שערים, כאשר המסחר היה מנומנם במחזור נמוך בעוד שהבורסות בחו"ל סגורות וברקע לחג ההודיה שחל בסוף השבוע בארה"ב.

עד ליום שלישי הקרוב, סוף חודש נובמבר, כל החברות הציבוריות יפרסמו את תוצאותיהן הכספיות. לאורך היום פרסמו בין היתר חברת הביטוח מגדל שהראתה גידול של 10% ברווח הכולל, וכן אפריקה שהציגה רווח ברבעון השלישי.

עם סגירת המסחר, מדד המעו"ף נחלש ב-0.02% ל-1,262 נקודות, מדד ת"א 75 איבד ב-0.15% ומניות הבנקים התחזקו בעלייה של 0.32%. מחזור המסחר הסתכם היום ב-1.077 מיליארד שקל.

בשוק המניות בלטה היום לטובה מניית אפריקה, שזינקה במסחר ב-6.5% במחזור המסחר השני בגודלו, זאת לאחר שהחברה דיווחה על רווח ברבעון השלישי של השנה. מניית ענקית הגנריקה טבע עלתה במסחר ב-1.7%, בעוד שמניות כיל ורציו יהש, שבלטו אף הן במחזורים גבוהים, הוסיפו כ-0.6%.

בנוסף, היום בלטו בזינוקים גדולים מספר מניות נוספות: מניית אלרון עלתה ב-5.8%, הזדמנות יהש הוסיפה 6.2%, אורכית המשיכה להתקדם והוסיפה 5.4%, מג'יק זינקה 7.7%, דורי קבוצה עלתה 9.7% ותפרון טיפסה 10.4%.

מסביב לעולם, ירידות השערים של סוף השבוע האחרון באו על רקע המשבר הכלכלי הפוקד את אירלנד ומערער את יציבותה של הממשלה. כעת, כבר נשאלת השאלה האם תהיינה כלכלות נוספות באירופה, אשר יצטרפו למועדון הלא מכובד, של מדינות הזקוקות לסיוע חירום מהאיחוד האירופי, שכולל את יוון ובקרוב גם את אירלנד. שר התקשורת האירי העריך היום בראיונות כי האיחוד האירופי, קרן המטבע וממשלת אירלנד יציגו טיוטת הסכם לחילוץ כלכלת המדינה בתוך 24 שעות, לפני פתיחת השווקים בעולם.

הזירה הגיאופוליטית

כאמור, חילוצה של אירלנד ממשיך לרכז עניין והחשש הוא מפני תוכניות חילוץ נוספות לפורטוגל וספרד. אתמול אישר ראש ממשלת אירלנד, בריאן קוהן, כי הסכום האחרון שננקב עבור חבילת החילוץ עומד על 85 מיליארד אירו (114 מיליארד דולר). לדבריו, "הדיונים נמשכים כעת ואנו מנסים להגיע להבנה מהר ככל האפשר. צריך להמתין עד שהדברים יחתמו באופן סופי ואז נוכח להכריז הצעדים הבאים".

"הצרות באירופה יימשכו. מנהיגי היבשת לא יצליחו לעצור את התפשטות משבר החוב לאיזורים האחרים", כך אמר היום בלאק ג'ספרסן, מנהל השקעות בכיר במחלקת הפורקס של בנק מונטריאול.

המתח בקוריאה ממשיך לגבור לאחר שגורמים צבאיים בדרום קוריאה מסרו כי נשמע מטח ירי נוסף של פגזי ארטילריה צפונית לגבול בין המדינות. הירי מתרחש לאחר שמוקדם יותר השבוע ערכה צפון קוריאה מתקפת פתע של פגזי ארטילריה על האי יאונפיאונג שממוקם בסמוך לגבול בין המדינות.

המסחר בוול סטריט

ביום שישי המדדים המובילים בוול סטריט סגרו את המסחר של "יום שישי השחור" בירידות שערים. ברקע, המשקיעים בבורסות ניו יורק הושפעו מאירועים מחוץ לגבולות. עם סגירת המסחר, מדד הדאו ג'ונס איבד 0.85%, מדד הנאסד"ק השיל 0.34% ואילו מדד ה-S&P 500 ירד 0.75%. לסקירת המסחר המלאה

סקטור הגז והנפט

משקיעי סקטור הגז מפנים בימים הקרובים תשומת לב מיוחדת לקידוח 'לוויתן' ולשותפות שבו. על פי הערכות בימים הקרובים יפורסמו תוצאות הקידוח, אשר עשויים לשנות את משק האנרגיה של ישראל. בין השותפות המחזיקות בזכויות בקידוח נציין את רציו יהש, אבנר יהש ודלק קידוחים יהש.

שותפות רציו דיווחה היום כי השלימה את הסקרים הסייסמיים בהיתר הימי 'גל' בהשקעה של 6 מיליון דולר. פענוח הסקרים צפויים להסתיים בתוך מספר חודשים ואז יוחלט האם לבצע קידוח אקספלורציה בשטח ההיתר. לכתבה המלאה: הסתיימו הסקרים בהיתר גל

בסוף השבוע התראיין ל-Bizportal גיאולוג שותפות חיפוש הנפט גלוב אקספ יהש. בראיון מתייחס ד"ר ברוך דרין, לתוצאות הסקרים הסייסמיים ברישיון בר-אור שפורסמו לפני כשבועיים. לדברי דרין, "ממצאי דוח המכון הגיאופיזי בנוגע לרישיון בר-אור הם מעולים ואני מאד מרוצה מהם. התוצאות עולות בקנה אחד עם התאוריות וההנחות הגיאולוגיות שלי שפורסמו ברבים".לראיון עם הגאולוג

שותפות מודיעין יהש ריכזה ענין ברקע להנפקת חברת 'הכשרה אנרגיה'. החברה, השותפה איתה ברישיונות 'מירה' ו'שרה', השלימה ביום חמישי הנפקה ראשונית לציבור ובמסגרתה גייסה כ-100 מיליון שקל. ההנפקה הסתיימה

בתוך כך, מודיעין וזרח יהש הודיעו כי הממונה על ענייני הנפט במשרד התשתיות הלאומיות אישר את הארכת תוקף הרישיון רישיון "צורים" עד לסוף שנה הבאה וקבע כי תוך שמונה חודשים יש להתחיל בביצוע הקידוח בים המלח. הממונה האריך את רשיון 'צורים'

מניות במרכז

אפריקה ישראל דיווחה היום על רווח רבעוני של כמיליון שקל, זאת לעומת הפסד של 348 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. אחת הסיבות העיקריות לרווח הוא המימון מחדש שביצעה החברה לחוב על בניין האפת'ורפ במנהטן. לתוצאות אפריקה בהחרחבה

הנפקת הזכויות בבנק דיסקונט יצאה לדרך. כשבועיים לאחר שדירקטוריון הבנק אישר גיוס הון בהיקף של 400 מיליון שקל בשני שלבים, פרסם היום הבנק את השלב הראשון של התוכנית - גיוס 200 מיליון שקל מבעלי המניות הקיימים באמצעות הנפקת זכויות. הנפקת הזכויות יוצאת לדרך

חברת מגדל ביטוח פרסמה הבוקר את תוצאותיה הכספיות לרבעון השלישי. הרווח הכולל טיפס ב-10%, רווחי הביטוח הכללי נשחקו. הרווח הנקי הכולל של קבוצת מגדל ברבעון השלישי של השנה הגיע לכדי 318 מיליון שקלים, לעומת רווח כולל בסך 287 מיליון שקלים ברבעון המקביל אשתקד. הרווח הנקי ללא השינוי בקרנות ההון, הסתכם לכדי 232 מיליון שקלים, כנגד 262 מיליון שקלים ברבעון המקביל אשתקד. לכתבה המלאה: דוחות מגדל ביטוח

מניית טבע נסחרה ברקע להנחיות החדשות של מינהל התרופות האירופי המאפשרות חיקוי של חלק מתרופות הביוטכנולוגיה היקרות בעולם. הנחיות אלו פותחות עבור חברות כמו טבע ונוברטיס גישה לשוק בשווי של 36.4 מיליארד דולר. לידיעה בהרחבה

שטראוס גרופ הודיעה היום על התרחבות פעילותה ברוסיה ובמדינות חבר העמים, בהשקעה של 43 מיליון דולר. עיקר ההשקעה היא ברכישת מותג קפה הנמכר במדינות בריה"מ לשעבר. שטראוס מתרחבת ברוסיה

לאחר פרסום תוצאות בנק הפועלים ביום רביעי שעבר, בבית ההשקעות מיטב בחרו היום להעלות את מחיר היעד שלהם למניה ל-19.15 שקל, בהמלצת קניה. במיטב מרוצים מהפועלים

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביאלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייבי

הצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה; איך זה ישפיע על חשבון המים שלכם?

רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב; שאלות ותשובות על השינויים הצפויים

ליאור דנקנר |

לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.

על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.

שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.


עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות

ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.

בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.

בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%

הגירעון יורד ל-4.5% מהתוצר בעקבות שילוב של זינוק של 15% בהכנסות המדינה והאטה בקצב ההוצאות, בעוד הוצאות המלחמה המצטברות מאז אוקטובר 2023 מטפסות ל-226.9 מיליארד שקל; הגירעון החודשי בנובמבר התכווץ ל-3.3 מיליארד שקל והממשלה ממשיכה לנוע מתחת ליעד הגירעון השנתי של 2025

מנדי הניג |
נושאים בכתבה החשב הכללי באוצר

הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית.

התמונה בולטת במיוחד בנובמבר האחרון. הגירעון החודשי הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 12.2 מיליארד שקל בנובמבר אשתקד, פער שמחדד את התנודתיות בהוצאות הממשלה בסוף השנה ואת התרומה של הקפיצה בהכנסות ממסים. מתחילת השנה עומד הגירעון המצטבר על 74.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-36% בהשוואה ל-116.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024.

מנוע השיפור נמצא בצד ההכנסות. סך הכנסות המדינה מתחילת השנה הגיע ל-503.3 מיליארד שקל, עלייה של 15.1% לעומת התקופה המקבילה. הכנסות ממסים זינקו ב-15.6%, כאשר המסים הישירים, המשקפים בין היתר הכנסות משכר, רווחי חברות ורווחי הון – עלו ב-18.7%. המסים העקיפים, ובראשם מיסי צריכה, עלו ב-11.3%. בחודש נובמבר לבדו נרשמו הכנסות של 45.8 מיליארד שקל.

לצד זאת, הוצאות הממשלה עלו בקצב מתון בהרבה. מתחילת השנה הגיע היקף ההוצאות ל-578 מיליארד שקל, עלייה של 4.3% בלבד בהשוואה ל-2024. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-3.5%, והוצאות מערכת הביטחון עלו ב-2%. הגידול המתון משקף שילוב בין ריסון יחסי בהוצאות השוטפות לבין התזמון של העברות חד-פעמיות ורכישות ביטחוניות לאורך השנה.

מרכיב מרכזי בדו"ח נוגע להוצאות המלחמה. לפי אומדן החשכ"ל, הוצאות המלחמה ברוטו בשנת 2025 עומדות על 85.3 מיליארד שקל. מפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 מסתכם היקף ההוצאה המצטבר ב-226.9 מיליארד שקל, כולל 8.3 מיליארד שקל מקרן הפיצויים, מתוכם 3.8 מיליארד שקל בגין נזק ישיר. בנוסף נכללות בדו"ח הוצאות ביטחוניות שמומנו מסיוע אמריקאי והוצאות במסגרת תכנית "תקומה".