סגירה מעורבת באחד העם: מניית אפריקה זינקה 6.5%, מודיעין יהש איבדה 3.9%
הבורסה בתל אביב את המסחר ביציבות עם נטייה לירידות שערים, כאשר המסחר היה מנומנם במחזור נמוך בעוד שהבורסות בחו"ל סגורות וברקע לחג ההודיה שחל בסוף השבוע בארה"ב.
עד ליום שלישי הקרוב, סוף חודש נובמבר, כל החברות הציבוריות יפרסמו את תוצאותיהן הכספיות. לאורך היום פרסמו בין היתר חברת הביטוח מגדל שהראתה גידול של 10% ברווח הכולל, וכן אפריקה שהציגה רווח ברבעון השלישי.
עם סגירת המסחר, מדד המעו"ף נחלש ב-0.02% ל-1,262 נקודות, מדד ת"א 75 איבד ב-0.15% ומניות הבנקים התחזקו בעלייה של 0.32%. מחזור המסחר הסתכם היום ב-1.077 מיליארד שקל.
בשוק המניות בלטה היום לטובה מניית אפריקה, שזינקה במסחר ב-6.5% במחזור המסחר השני בגודלו, זאת לאחר שהחברה דיווחה על רווח ברבעון השלישי של השנה. מניית ענקית הגנריקה טבע עלתה במסחר ב-1.7%, בעוד שמניות כיל ורציו יהש, שבלטו אף הן במחזורים גבוהים, הוסיפו כ-0.6%.
בנוסף, היום בלטו בזינוקים גדולים מספר מניות נוספות: מניית אלרון עלתה ב-5.8%, הזדמנות יהש הוסיפה 6.2%, אורכית המשיכה להתקדם והוסיפה 5.4%, מג'יק זינקה 7.7%, דורי קבוצה עלתה 9.7% ותפרון טיפסה 10.4%.
מסביב לעולם, ירידות השערים של סוף השבוע האחרון באו על רקע המשבר הכלכלי הפוקד את אירלנד ומערער את יציבותה של הממשלה. כעת, כבר נשאלת השאלה האם תהיינה כלכלות נוספות באירופה, אשר יצטרפו למועדון הלא מכובד, של מדינות הזקוקות לסיוע חירום מהאיחוד האירופי, שכולל את יוון ובקרוב גם את אירלנד. שר התקשורת האירי העריך היום בראיונות כי האיחוד האירופי, קרן המטבע וממשלת אירלנד יציגו טיוטת הסכם לחילוץ כלכלת המדינה בתוך 24 שעות, לפני פתיחת השווקים בעולם.
הזירה הגיאופוליטית
כאמור, חילוצה של אירלנד ממשיך לרכז עניין והחשש הוא מפני תוכניות חילוץ נוספות לפורטוגל וספרד. אתמול אישר ראש ממשלת אירלנד, בריאן קוהן, כי הסכום האחרון שננקב עבור חבילת החילוץ עומד על 85 מיליארד אירו (114 מיליארד דולר). לדבריו, "הדיונים נמשכים כעת ואנו מנסים להגיע להבנה מהר ככל האפשר. צריך להמתין עד שהדברים יחתמו באופן סופי ואז נוכח להכריז הצעדים הבאים".
"הצרות באירופה יימשכו. מנהיגי היבשת לא יצליחו לעצור את התפשטות משבר החוב לאיזורים האחרים", כך אמר היום בלאק ג'ספרסן, מנהל השקעות בכיר במחלקת הפורקס של בנק מונטריאול.
המתח בקוריאה ממשיך לגבור לאחר שגורמים צבאיים בדרום קוריאה מסרו כי נשמע מטח ירי נוסף של פגזי ארטילריה צפונית לגבול בין המדינות. הירי מתרחש לאחר שמוקדם יותר השבוע ערכה צפון קוריאה מתקפת פתע של פגזי ארטילריה על האי יאונפיאונג שממוקם בסמוך לגבול בין המדינות.
המסחר בוול סטריט
ביום שישי המדדים המובילים בוול סטריט סגרו את המסחר של "יום שישי השחור" בירידות שערים. ברקע, המשקיעים בבורסות ניו יורק הושפעו מאירועים מחוץ לגבולות. עם סגירת המסחר, מדד הדאו ג'ונס איבד 0.85%, מדד הנאסד"ק השיל 0.34% ואילו מדד ה-S&P 500 ירד 0.75%.
סקטור הגז והנפט
משקיעי סקטור הגז מפנים בימים הקרובים תשומת לב מיוחדת לקידוח 'לוויתן' ולשותפות שבו. על פי הערכות בימים הקרובים יפורסמו תוצאות הקידוח, אשר עשויים לשנות את משק האנרגיה של ישראל. בין השותפות המחזיקות בזכויות בקידוח נציין את רציו יהש, אבנר יהש ודלק קידוחים יהש.
שותפות רציו דיווחה היום כי השלימה את הסקרים הסייסמיים בהיתר הימי 'גל' בהשקעה של 6 מיליון דולר. פענוח הסקרים צפויים להסתיים בתוך מספר חודשים ואז יוחלט האם לבצע קידוח אקספלורציה בשטח ההיתר.
בסוף השבוע התראיין ל-Bizportal גיאולוג שותפות חיפוש הנפט גלוב אקספ יהש. בראיון מתייחס ד"ר ברוך דרין, לתוצאות הסקרים הסייסמיים ברישיון בר-אור שפורסמו לפני כשבועיים. לדברי דרין, "ממצאי דוח המכון הגיאופיזי בנוגע לרישיון בר-אור הם מעולים ואני מאד מרוצה מהם. התוצאות עולות בקנה אחד עם התאוריות וההנחות הגיאולוגיות שלי שפורסמו ברבים".
שותפות מודיעין יהש ריכזה ענין ברקע להנפקת חברת 'הכשרה אנרגיה'. החברה, השותפה איתה ברישיונות 'מירה' ו'שרה', השלימה ביום חמישי הנפקה ראשונית לציבור ובמסגרתה גייסה כ-100 מיליון שקל.
בתוך כך, מודיעין וזרח יהש הודיעו כי הממונה על ענייני הנפט במשרד התשתיות הלאומיות אישר את הארכת תוקף הרישיון רישיון "צורים" עד לסוף שנה הבאה וקבע כי תוך שמונה חודשים יש להתחיל בביצוע הקידוח בים המלח.
מניות במרכז
אפריקה ישראל דיווחה היום על רווח רבעוני של כמיליון שקל, זאת לעומת הפסד של 348 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. אחת הסיבות העיקריות לרווח הוא המימון מחדש שביצעה החברה לחוב על בניין האפת'ורפ במנהטן.
הנפקת הזכויות בבנק דיסקונט יצאה לדרך. כשבועיים לאחר שדירקטוריון הבנק אישר גיוס הון בהיקף של 400 מיליון שקל בשני שלבים, פרסם היום הבנק את השלב הראשון של התוכנית - גיוס 200 מיליון שקל מבעלי המניות הקיימים באמצעות הנפקת זכויות.
חברת מגדל ביטוח פרסמה הבוקר את תוצאותיה הכספיות לרבעון השלישי. הרווח הכולל טיפס ב-10%, רווחי הביטוח הכללי נשחקו. הרווח הנקי הכולל של קבוצת מגדל ברבעון השלישי של השנה הגיע לכדי 318 מיליון שקלים, לעומת רווח כולל בסך 287 מיליון שקלים ברבעון המקביל אשתקד. הרווח הנקי ללא השינוי בקרנות ההון, הסתכם לכדי 232 מיליון שקלים, כנגד 262 מיליון שקלים ברבעון המקביל אשתקד.
מניית טבע נסחרה ברקע להנחיות החדשות של מינהל התרופות האירופי המאפשרות חיקוי של חלק מתרופות הביוטכנולוגיה היקרות בעולם. הנחיות אלו פותחות עבור חברות כמו טבע ונוברטיס גישה לשוק בשווי של 36.4 מיליארד דולר.
שטראוס גרופ הודיעה היום על התרחבות פעילותה ברוסיה ובמדינות חבר העמים, בהשקעה של 43 מיליון דולר. עיקר ההשקעה היא ברכישת מותג קפה הנמכר במדינות בריה"מ לשעבר.
לאחר פרסום תוצאות בנק הפועלים ביום רביעי שעבר, בבית ההשקעות מיטב בחרו היום להעלות את מחיר היעד שלהם למניה ל-19.15 שקל, בהמלצת קניה.

גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה על חשבון ישראל
כחלק ממערכת היחסים הסבוכה עם מצרים, ישראל דרך מאגר לוויתן מספקת גז למצרים שמשמש גם לייצוא. הרוו ח עליו הוא סביב 80% - ב-15 שנים הבאות תספק ישראל גז למצרים ב-130 מיליארד דולר, חלקו יעבור לאירופה וישאיר סכומי עתק במצרים - מחיר השלום
מצרים מתכננת להגדיל את יצוא ה-LNG לאירופה החל מנובמבר הקרוב. ידיעה לקונית שפורסמה בתקשורת האמריקאית והמצרית, מסתירה סיפור גדול. מצרים שלה מאגרי גז משל עצמה לא יכולה לשרת את האנרגיה שלה היא נזקקת והיא מייבאת גז מישראל בכמויות שהולכות וגדלות. אלא שחלק מגז הזה לא משמש לצרכים פנימיים כי הממשל עושה חשבון פשוט ורואה שכדאי לייצא את הגז הזה לאירופה ולהרוויח סכומי עתק.
כעת, בהמשך לפיתוח והרחבת ההפקה של מאגר לוויתן היקף העברת הגז למצרים יעלה. דיווח על כך ניתן לפני חודשיים ובמקביל מתברר מצרים תיערך להגדלת הייצוא. זה מהלך עסקי לכאורה, אבל יש כאן הרבה מאוד פוליטיקה וקשר עסקי שתומך בעצם בשלום. אחרי הכל, למה בעצם ישראל נותנת מתנה כזו גדולה לשכנה שלה ולא מוכרת בעצמה לאירופה? נכון, יש להקים תשתיות, אבל מלכתחילה הכוונה היתה לספק גז לשכנות (גם ירדן מקבלת גז מישראל) כסוג של עוגן להסכמי השלום והרחבת האינטרסים המשותפים. זה כנראה בחשבון הכולל משתלם - ירדן היתה שותפה שקטה בהגנה על ישראל בעת הטילים, מצרים דחפה להסכם. אבל זה החשבון המדיני, מה עם החשבון של השותפויות - ניו מד ורציו, ושל שברון המחזיקות במאגר?
האם יכול להיות שייצוא כבר לפני שנים לאירופה היה מגדיל את הרווחים שלהם? בטח. אבל, ייצוא הגז לצד שאלות כמה גז להשאיר לדורות הבאים ולאן לייצא הן שאלות פוליטיות. תחום הגז והנפט בעולם בכלל מעורב בפוליטיקה. המחזיקים בלוויתן התיישרו לפוליטיקה.
על פי הדיווחים האחרונים, הממשלה המצרית מנהלת מגעים למשלוח של גז נוזלי נוסף מדי חודש ממתקן ההנזלה באידקו, החל מחודש נובמבר ועד סוף מרץ. המהלך מתבצע על רקע מאמצים לחזק את שיתופי הפעולה עם חברות זרות ולהבטיח להן חלק מייצוא התפוקה המשותפת. לא מדובר כאן בשימוש בתוספת הייצוא של הגז הישראלי, זו תקפוץ מדרגה רק בהמשך. אבל, לא צריך להיות חכם גדול כדי להבין שלמצרים תהיה האפשרות להגדיל את הייצוא ולהגדיל רווחים, כשאירופה עדיין זקוקה מאוד לגז בהינתן המשבר הגדול מול רוסיה. עם זאת, מצרים עצמה מתנדנדת עם ייצוא הגז בהתאם לצרכים המקומיים. בשנה האחרונה היא הורידה את היקף הייצוא, על רקע דרישות הכרחיות של התעשייה המקומית.
- הבונוס של מצרים מסיום המלחמה ולמה היא קיבלה העלאת דירוג אשראי?
- פדיונות של 144 מיליארד דולר ביום אחד ותנועת המחאה שקמה בארה"ב וסחפה את העולם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הסכם הענק - 35 מיליארד דולר ל-130 BCM
באוגוסט האחרון נחתם הסכם ייצוא חדש בין שותפי לווייתן למצרים בהיקף של 35 מיליארד דולר, הגדול ביותר שנחתם אי פעם בתחום. ההסכם כולל ייצוא של כ-130 BCM עד לשנת 2040, בשני שלבים: כ-20 BCM בשלב הראשון החל מ-2026, ו-110 BCM נוספים לאחר הקמת צינור גז חדש. צינור זה, שייקרא "ניצנה", צפוי לחבר ישירות את מאגר לווייתן למצרים ולהכפיל את קיבולת ההולכה, עם תוספת של כ-600 מיליון רגל מעוקבת ליום. פרויקט זה, שהובילו שברון והחברות הישראליות, נועד לשדרג את תשתיות ההולכה ולהתאים את הייצוא לגידול העתידי.

גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה על חשבון ישראל
כחלק ממערכת היחסים הסבוכה עם מצרים, ישראל דרך מאגר לוויתן מספקת גז למצרים שמשמש גם לייצוא. הרוו ח עליו הוא סביב 80% - ב-15 שנים הבאות תספק ישראל גז למצרים ב-130 מיליארד דולר, חלקו יעבור לאירופה וישאיר סכומי עתק במצרים - מחיר השלום
מצרים מתכננת להגדיל את יצוא ה-LNG לאירופה החל מנובמבר הקרוב. ידיעה לקונית שפורסמה בתקשורת האמריקאית והמצרית, מסתירה סיפור גדול. מצרים שלה מאגרי גז משל עצמה לא יכולה לשרת את האנרגיה שלה היא נזקקת והיא מייבאת גז מישראל בכמויות שהולכות וגדלות. אלא שחלק מגז הזה לא משמש לצרכים פנימיים כי הממשל עושה חשבון פשוט ורואה שכדאי לייצא את הגז הזה לאירופה ולהרוויח סכומי עתק.
כעת, בהמשך לפיתוח והרחבת ההפקה של מאגר לוויתן היקף העברת הגז למצרים יעלה. דיווח על כך ניתן לפני חודשיים ובמקביל מתברר מצרים תיערך להגדלת הייצוא. זה מהלך עסקי לכאורה, אבל יש כאן הרבה מאוד פוליטיקה וקשר עסקי שתומך בעצם בשלום. אחרי הכל, למה בעצם ישראל נותנת מתנה כזו גדולה לשכנה שלה ולא מוכרת בעצמה לאירופה? נכון, יש להקים תשתיות, אבל מלכתחילה הכוונה היתה לספק גז לשכנות (גם ירדן מקבלת גז מישראל) כסוג של עוגן להסכמי השלום והרחבת האינטרסים המשותפים. זה כנראה בחשבון הכולל משתלם - ירדן היתה שותפה שקטה בהגנה על ישראל בעת הטילים, מצרים דחפה להסכם. אבל זה החשבון המדיני, מה עם החשבון של השותפויות - ניו מד ורציו, ושל שברון המחזיקות במאגר?
האם יכול להיות שייצוא כבר לפני שנים לאירופה היה מגדיל את הרווחים שלהם? בטח. אבל, ייצוא הגז לצד שאלות כמה גז להשאיר לדורות הבאים ולאן לייצא הן שאלות פוליטיות. תחום הגז והנפט בעולם בכלל מעורב בפוליטיקה. המחזיקים בלוויתן התיישרו לפוליטיקה.
על פי הדיווחים האחרונים, הממשלה המצרית מנהלת מגעים למשלוח של גז נוזלי נוסף מדי חודש ממתקן ההנזלה באידקו, החל מחודש נובמבר ועד סוף מרץ. המהלך מתבצע על רקע מאמצים לחזק את שיתופי הפעולה עם חברות זרות ולהבטיח להן חלק מייצוא התפוקה המשותפת. לא מדובר כאן בשימוש בתוספת הייצוא של הגז הישראלי, זו תקפוץ מדרגה רק בהמשך. אבל, לא צריך להיות חכם גדול כדי להבין שלמצרים תהיה האפשרות להגדיל את הייצוא ולהגדיל רווחים, כשאירופה עדיין זקוקה מאוד לגז בהינתן המשבר הגדול מול רוסיה. עם זאת, מצרים עצמה מתנדנדת עם ייצוא הגז בהתאם לצרכים המקומיים. בשנה האחרונה היא הורידה את היקף הייצוא, על רקע דרישות הכרחיות של התעשייה המקומית.
- הבונוס של מצרים מסיום המלחמה ולמה היא קיבלה העלאת דירוג אשראי?
- פדיונות של 144 מיליארד דולר ביום אחד ותנועת המחאה שקמה בארה"ב וסחפה את העולם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הסכם הענק - 35 מיליארד דולר ל-130 BCM
באוגוסט האחרון נחתם הסכם ייצוא חדש בין שותפי לווייתן למצרים בהיקף של 35 מיליארד דולר, הגדול ביותר שנחתם אי פעם בתחום. ההסכם כולל ייצוא של כ-130 BCM עד לשנת 2040, בשני שלבים: כ-20 BCM בשלב הראשון החל מ-2026, ו-110 BCM נוספים לאחר הקמת צינור גז חדש. צינור זה, שייקרא "ניצנה", צפוי לחבר ישירות את מאגר לווייתן למצרים ולהכפיל את קיבולת ההולכה, עם תוספת של כ-600 מיליון רגל מעוקבת ליום. פרויקט זה, שהובילו שברון והחברות הישראליות, נועד לשדרג את תשתיות ההולכה ולהתאים את הייצוא לגידול העתידי.