סגירה מעורבת באחד העם: מניית אפריקה זינקה 6.5%, מודיעין יהש איבדה 3.9%
הבורסה בתל אביב את המסחר ביציבות עם נטייה לירידות שערים, כאשר המסחר היה מנומנם במחזור נמוך בעוד שהבורסות בחו"ל סגורות וברקע לחג ההודיה שחל בסוף השבוע בארה"ב.
עד ליום שלישי הקרוב, סוף חודש נובמבר, כל החברות הציבוריות יפרסמו את תוצאותיהן הכספיות. לאורך היום פרסמו בין היתר חברת הביטוח מגדל שהראתה גידול של 10% ברווח הכולל, וכן אפריקה שהציגה רווח ברבעון השלישי.
עם סגירת המסחר, מדד המעו"ף נחלש ב-0.02% ל-1,262 נקודות, מדד ת"א 75 איבד ב-0.15% ומניות הבנקים התחזקו בעלייה של 0.32%. מחזור המסחר הסתכם היום ב-1.077 מיליארד שקל.
בשוק המניות בלטה היום לטובה מניית אפריקה, שזינקה במסחר ב-6.5% במחזור המסחר השני בגודלו, זאת לאחר שהחברה דיווחה על רווח ברבעון השלישי של השנה. מניית ענקית הגנריקה טבע עלתה במסחר ב-1.7%, בעוד שמניות כיל ורציו יהש, שבלטו אף הן במחזורים גבוהים, הוסיפו כ-0.6%.
בנוסף, היום בלטו בזינוקים גדולים מספר מניות נוספות: מניית אלרון עלתה ב-5.8%, הזדמנות יהש הוסיפה 6.2%, אורכית המשיכה להתקדם והוסיפה 5.4%, מג'יק זינקה 7.7%, דורי קבוצה עלתה 9.7% ותפרון טיפסה 10.4%.
מסביב לעולם, ירידות השערים של סוף השבוע האחרון באו על רקע המשבר הכלכלי הפוקד את אירלנד ומערער את יציבותה של הממשלה. כעת, כבר נשאלת השאלה האם תהיינה כלכלות נוספות באירופה, אשר יצטרפו למועדון הלא מכובד, של מדינות הזקוקות לסיוע חירום מהאיחוד האירופי, שכולל את יוון ובקרוב גם את אירלנד. שר התקשורת האירי העריך היום בראיונות כי האיחוד האירופי, קרן המטבע וממשלת אירלנד יציגו טיוטת הסכם לחילוץ כלכלת המדינה בתוך 24 שעות, לפני פתיחת השווקים בעולם.
הזירה הגיאופוליטית
כאמור, חילוצה של אירלנד ממשיך לרכז עניין והחשש הוא מפני תוכניות חילוץ נוספות לפורטוגל וספרד. אתמול אישר ראש ממשלת אירלנד, בריאן קוהן, כי הסכום האחרון שננקב עבור חבילת החילוץ עומד על 85 מיליארד אירו (114 מיליארד דולר). לדבריו, "הדיונים נמשכים כעת ואנו מנסים להגיע להבנה מהר ככל האפשר. צריך להמתין עד שהדברים יחתמו באופן סופי ואז נוכח להכריז הצעדים הבאים".
"הצרות באירופה יימשכו. מנהיגי היבשת לא יצליחו לעצור את התפשטות משבר החוב לאיזורים האחרים", כך אמר היום בלאק ג'ספרסן, מנהל השקעות בכיר במחלקת הפורקס של בנק מונטריאול.
המתח בקוריאה ממשיך לגבור לאחר שגורמים צבאיים בדרום קוריאה מסרו כי נשמע מטח ירי נוסף של פגזי ארטילריה צפונית לגבול בין המדינות. הירי מתרחש לאחר שמוקדם יותר השבוע ערכה צפון קוריאה מתקפת פתע של פגזי ארטילריה על האי יאונפיאונג שממוקם בסמוך לגבול בין המדינות.
המסחר בוול סטריט
ביום שישי המדדים המובילים בוול סטריט סגרו את המסחר של "יום שישי השחור" בירידות שערים. ברקע, המשקיעים בבורסות ניו יורק הושפעו מאירועים מחוץ לגבולות. עם סגירת המסחר, מדד הדאו ג'ונס איבד 0.85%, מדד הנאסד"ק השיל 0.34% ואילו מדד ה-S&P 500 ירד 0.75%.
סקטור הגז והנפט
משקיעי סקטור הגז מפנים בימים הקרובים תשומת לב מיוחדת לקידוח 'לוויתן' ולשותפות שבו. על פי הערכות בימים הקרובים יפורסמו תוצאות הקידוח, אשר עשויים לשנות את משק האנרגיה של ישראל. בין השותפות המחזיקות בזכויות בקידוח נציין את רציו יהש, אבנר יהש ודלק קידוחים יהש.
שותפות רציו דיווחה היום כי השלימה את הסקרים הסייסמיים בהיתר הימי 'גל' בהשקעה של 6 מיליון דולר. פענוח הסקרים צפויים להסתיים בתוך מספר חודשים ואז יוחלט האם לבצע קידוח אקספלורציה בשטח ההיתר.
בסוף השבוע התראיין ל-Bizportal גיאולוג שותפות חיפוש הנפט גלוב אקספ יהש. בראיון מתייחס ד"ר ברוך דרין, לתוצאות הסקרים הסייסמיים ברישיון בר-אור שפורסמו לפני כשבועיים. לדברי דרין, "ממצאי דוח המכון הגיאופיזי בנוגע לרישיון בר-אור הם מעולים ואני מאד מרוצה מהם. התוצאות עולות בקנה אחד עם התאוריות וההנחות הגיאולוגיות שלי שפורסמו ברבים".
שותפות מודיעין יהש ריכזה ענין ברקע להנפקת חברת 'הכשרה אנרגיה'. החברה, השותפה איתה ברישיונות 'מירה' ו'שרה', השלימה ביום חמישי הנפקה ראשונית לציבור ובמסגרתה גייסה כ-100 מיליון שקל.
בתוך כך, מודיעין וזרח יהש הודיעו כי הממונה על ענייני הנפט במשרד התשתיות הלאומיות אישר את הארכת תוקף הרישיון רישיון "צורים" עד לסוף שנה הבאה וקבע כי תוך שמונה חודשים יש להתחיל בביצוע הקידוח בים המלח.
מניות במרכז
אפריקה ישראל דיווחה היום על רווח רבעוני של כמיליון שקל, זאת לעומת הפסד של 348 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. אחת הסיבות העיקריות לרווח הוא המימון מחדש שביצעה החברה לחוב על בניין האפת'ורפ במנהטן.
הנפקת הזכויות בבנק דיסקונט יצאה לדרך. כשבועיים לאחר שדירקטוריון הבנק אישר גיוס הון בהיקף של 400 מיליון שקל בשני שלבים, פרסם היום הבנק את השלב הראשון של התוכנית - גיוס 200 מיליון שקל מבעלי המניות הקיימים באמצעות הנפקת זכויות.
חברת מגדל ביטוח פרסמה הבוקר את תוצאותיה הכספיות לרבעון השלישי. הרווח הכולל טיפס ב-10%, רווחי הביטוח הכללי נשחקו. הרווח הנקי הכולל של קבוצת מגדל ברבעון השלישי של השנה הגיע לכדי 318 מיליון שקלים, לעומת רווח כולל בסך 287 מיליון שקלים ברבעון המקביל אשתקד. הרווח הנקי ללא השינוי בקרנות ההון, הסתכם לכדי 232 מיליון שקלים, כנגד 262 מיליון שקלים ברבעון המקביל אשתקד.
מניית טבע נסחרה ברקע להנחיות החדשות של מינהל התרופות האירופי המאפשרות חיקוי של חלק מתרופות הביוטכנולוגיה היקרות בעולם. הנחיות אלו פותחות עבור חברות כמו טבע ונוברטיס גישה לשוק בשווי של 36.4 מיליארד דולר.
שטראוס גרופ הודיעה היום על התרחבות פעילותה ברוסיה ובמדינות חבר העמים, בהשקעה של 43 מיליון דולר. עיקר ההשקעה היא ברכישת מותג קפה הנמכר במדינות בריה"מ לשעבר.
לאחר פרסום תוצאות בנק הפועלים ביום רביעי שעבר, בבית ההשקעות מיטב בחרו היום להעלות את מחיר היעד שלהם למניה ל-19.15 שקל, בהמלצת קניה.
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
הממשלה הכריעה: גלי צה״ל תיסגר
גלי צה״ל תיסגר עד מרץ 2026: הצעת שר הביטחון ישראל כ״ץ אושרה פה אחד, בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה; המיונים לתחנה נעצרו מיידית, חיילי היחידה ישובצו מחדש, וגלגלצ תיבחן בנפרד
גלי צה"ל אחרי דיונים ארוכים, המלצות ועתירות, הממשלה קיבלה הבוקר החלטה דרמטית בנוגע לאחת התחנות המזוהות ביותר עם המרחב הציבורי בישראל. שרי הממשלה אישרו פה אחד את הצעת שר הביטחון ישראל כ"ץ לסגור את תחנת הרדיו הצבאית גלי צה״ל, במהלך שצפוי להסתיים עד 1 במרץ 2026. ההחלטה כוללת צעדים מיידיים בשטח, ובראשם עצירת המיונים לתחנה ושיבוץ מחדש של החיילים המשרתים בה, והיא מתקבלת בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה, שהזהירה מפני פגיעה בשידור הציבורי ובחופש הביטוי.
"תחנה צבאית עם פוליטיקה אינה מודל דמוקרטי"
בדבריו בישיבת הממשלה הציג שר הביטחון את הקו שלו. לשיטתו, עצם קיומה של תחנה צבאית המשדרת תכני אקטואליה ופוליטיקה הוא חריג ואינו מקובל בדמוקרטיות מערביות. כ״ץ טען כי גלי צה״ל חרגה לאורך השנים מהמנדט שניתן לה, והפכה מגוף שנועד לשרת את חיילי צה״ל ומשפחותיהם לבמה לדעות פוליטיות, שחלקן כוללות ביקורת ישירה ולעיתים חריפה על הצבא עצמו, מפקדיו ופעילותו.
לדבריו, העיסוק הפוליטי פוגע באחדות הצבא ובמורל הלוחמים, בעיקר בתקופה של מלחמה מתמשכת, ואף יוצר בלבול מסוכן בזירה החיצונית. כ״ץ ציין כי אויבי ישראל עלולים לפרש מסרים המשודרים בתחנה כעמדה רשמית של צה״ל, בשל היותה יחידה צבאית. ראש הממשלה בנימין נתניהו הצטרף לעמדה הזו וחיזק אותה, כשהדגיש כי המצב הקיים אינו סביר ואינו מתאים למדינה דמוקרטית, ואף השווה אותו למודלים הנהוגים במשטרים שאינם רלוונטיים לישראל.
שרים נוספים בדיון העלו טענות משלימות, ובהן היעדר תשתית חוקית מוצקה להפעלת התחנה. לטענתם, האישור המקורי שניתן לגלי צה"ל בשנת 1950 היה זמני ומוגבל, ומאז לא עוגן בהחלטת ממשלה מסודרת או בחקיקה. כ״ץ הסתמך גם על עמדות של בכירי צבא בעבר ובהווה, כפי שהוצגו בפני ועדות מקצועיות, שלפיהן יש קושי מובנה בכך שיחידה צבאית פועלת כגוף תקשורת עצמאי עם חופש עריכה מלא.
- תיסגר או לא תיסגר: מה יקרה לגלי צה"ל וכמה היא מפסידה בשנה?
- גנץ לאחר סערת ברדוגו: "אין מקום לתחנה צבאית בישראל"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
התנגדות משפטית ועתירות לבג"ץ
לצד ההכרעה העקרונית, הממשלה אישרה שורה של צעדים אופרטיביים שנכנסים לתוקף באופן מיידי. שר הביטחון הנחה לעצור לאלתר את כלל המיונים לגלי צה״ל, הן לשירות סדיר והן לשירות מילואים, ולהפסיק שיבוץ של חיילים חדשים בתחנה. החיילים המשרתים כיום בגלי צה״ל צפויים לעבור תהליך הדרגתי של שיבוץ מחדש ביחידות צה״ל השונות, תוך מתן עדיפות לתפקידי לוחמה ותפקידי תומכי לחימה.
