סגירה מעורבת באחד העם: מניית אפריקה זינקה 6.5%, מודיעין יהש איבדה 3.9%
הבורסה בתל אביב את המסחר ביציבות עם נטייה לירידות שערים, כאשר המסחר היה מנומנם במחזור נמוך בעוד שהבורסות בחו"ל סגורות וברקע לחג ההודיה שחל בסוף השבוע בארה"ב.
עד ליום שלישי הקרוב, סוף חודש נובמבר, כל החברות הציבוריות יפרסמו את תוצאותיהן הכספיות. לאורך היום פרסמו בין היתר חברת הביטוח מגדל שהראתה גידול של 10% ברווח הכולל, וכן אפריקה שהציגה רווח ברבעון השלישי.
עם סגירת המסחר, מדד המעו"ף נחלש ב-0.02% ל-1,262 נקודות, מדד ת"א 75 איבד ב-0.15% ומניות הבנקים התחזקו בעלייה של 0.32%. מחזור המסחר הסתכם היום ב-1.077 מיליארד שקל.
בשוק המניות בלטה היום לטובה מניית אפריקה, שזינקה במסחר ב-6.5% במחזור המסחר השני בגודלו, זאת לאחר שהחברה דיווחה על רווח ברבעון השלישי של השנה. מניית ענקית הגנריקה טבע עלתה במסחר ב-1.7%, בעוד שמניות כיל ורציו יהש, שבלטו אף הן במחזורים גבוהים, הוסיפו כ-0.6%.
בנוסף, היום בלטו בזינוקים גדולים מספר מניות נוספות: מניית אלרון עלתה ב-5.8%, הזדמנות יהש הוסיפה 6.2%, אורכית המשיכה להתקדם והוסיפה 5.4%, מג'יק זינקה 7.7%, דורי קבוצה עלתה 9.7% ותפרון טיפסה 10.4%.
מסביב לעולם, ירידות השערים של סוף השבוע האחרון באו על רקע המשבר הכלכלי הפוקד את אירלנד ומערער את יציבותה של הממשלה. כעת, כבר נשאלת השאלה האם תהיינה כלכלות נוספות באירופה, אשר יצטרפו למועדון הלא מכובד, של מדינות הזקוקות לסיוע חירום מהאיחוד האירופי, שכולל את יוון ובקרוב גם את אירלנד. שר התקשורת האירי העריך היום בראיונות כי האיחוד האירופי, קרן המטבע וממשלת אירלנד יציגו טיוטת הסכם לחילוץ כלכלת המדינה בתוך 24 שעות, לפני פתיחת השווקים בעולם.
הזירה הגיאופוליטית
כאמור, חילוצה של אירלנד ממשיך לרכז עניין והחשש הוא מפני תוכניות חילוץ נוספות לפורטוגל וספרד. אתמול אישר ראש ממשלת אירלנד, בריאן קוהן, כי הסכום האחרון שננקב עבור חבילת החילוץ עומד על 85 מיליארד אירו (114 מיליארד דולר). לדבריו, "הדיונים נמשכים כעת ואנו מנסים להגיע להבנה מהר ככל האפשר. צריך להמתין עד שהדברים יחתמו באופן סופי ואז נוכח להכריז הצעדים הבאים".
"הצרות באירופה יימשכו. מנהיגי היבשת לא יצליחו לעצור את התפשטות משבר החוב לאיזורים האחרים", כך אמר היום בלאק ג'ספרסן, מנהל השקעות בכיר במחלקת הפורקס של בנק מונטריאול.
המתח בקוריאה ממשיך לגבור לאחר שגורמים צבאיים בדרום קוריאה מסרו כי נשמע מטח ירי נוסף של פגזי ארטילריה צפונית לגבול בין המדינות. הירי מתרחש לאחר שמוקדם יותר השבוע ערכה צפון קוריאה מתקפת פתע של פגזי ארטילריה על האי יאונפיאונג שממוקם בסמוך לגבול בין המדינות.
המסחר בוול סטריט
ביום שישי המדדים המובילים בוול סטריט סגרו את המסחר של "יום שישי השחור" בירידות שערים. ברקע, המשקיעים בבורסות ניו יורק הושפעו מאירועים מחוץ לגבולות. עם סגירת המסחר, מדד הדאו ג'ונס איבד 0.85%, מדד הנאסד"ק השיל 0.34% ואילו מדד ה-S&P 500 ירד 0.75%.
סקטור הגז והנפט
משקיעי סקטור הגז מפנים בימים הקרובים תשומת לב מיוחדת לקידוח 'לוויתן' ולשותפות שבו. על פי הערכות בימים הקרובים יפורסמו תוצאות הקידוח, אשר עשויים לשנות את משק האנרגיה של ישראל. בין השותפות המחזיקות בזכויות בקידוח נציין את רציו יהש, אבנר יהש ודלק קידוחים יהש.
שותפות רציו דיווחה היום כי השלימה את הסקרים הסייסמיים בהיתר הימי 'גל' בהשקעה של 6 מיליון דולר. פענוח הסקרים צפויים להסתיים בתוך מספר חודשים ואז יוחלט האם לבצע קידוח אקספלורציה בשטח ההיתר.
בסוף השבוע התראיין ל-Bizportal גיאולוג שותפות חיפוש הנפט גלוב אקספ יהש. בראיון מתייחס ד"ר ברוך דרין, לתוצאות הסקרים הסייסמיים ברישיון בר-אור שפורסמו לפני כשבועיים. לדברי דרין, "ממצאי דוח המכון הגיאופיזי בנוגע לרישיון בר-אור הם מעולים ואני מאד מרוצה מהם. התוצאות עולות בקנה אחד עם התאוריות וההנחות הגיאולוגיות שלי שפורסמו ברבים".
שותפות מודיעין יהש ריכזה ענין ברקע להנפקת חברת 'הכשרה אנרגיה'. החברה, השותפה איתה ברישיונות 'מירה' ו'שרה', השלימה ביום חמישי הנפקה ראשונית לציבור ובמסגרתה גייסה כ-100 מיליון שקל.
בתוך כך, מודיעין וזרח יהש הודיעו כי הממונה על ענייני הנפט במשרד התשתיות הלאומיות אישר את הארכת תוקף הרישיון רישיון "צורים" עד לסוף שנה הבאה וקבע כי תוך שמונה חודשים יש להתחיל בביצוע הקידוח בים המלח.
מניות במרכז
אפריקה ישראל דיווחה היום על רווח רבעוני של כמיליון שקל, זאת לעומת הפסד של 348 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. אחת הסיבות העיקריות לרווח הוא המימון מחדש שביצעה החברה לחוב על בניין האפת'ורפ במנהטן.
הנפקת הזכויות בבנק דיסקונט יצאה לדרך. כשבועיים לאחר שדירקטוריון הבנק אישר גיוס הון בהיקף של 400 מיליון שקל בשני שלבים, פרסם היום הבנק את השלב הראשון של התוכנית - גיוס 200 מיליון שקל מבעלי המניות הקיימים באמצעות הנפקת זכויות.
חברת מגדל ביטוח פרסמה הבוקר את תוצאותיה הכספיות לרבעון השלישי. הרווח הכולל טיפס ב-10%, רווחי הביטוח הכללי נשחקו. הרווח הנקי הכולל של קבוצת מגדל ברבעון השלישי של השנה הגיע לכדי 318 מיליון שקלים, לעומת רווח כולל בסך 287 מיליון שקלים ברבעון המקביל אשתקד. הרווח הנקי ללא השינוי בקרנות ההון, הסתכם לכדי 232 מיליון שקלים, כנגד 262 מיליון שקלים ברבעון המקביל אשתקד.
מניית טבע נסחרה ברקע להנחיות החדשות של מינהל התרופות האירופי המאפשרות חיקוי של חלק מתרופות הביוטכנולוגיה היקרות בעולם. הנחיות אלו פותחות עבור חברות כמו טבע ונוברטיס גישה לשוק בשווי של 36.4 מיליארד דולר.
שטראוס גרופ הודיעה היום על התרחבות פעילותה ברוסיה ובמדינות חבר העמים, בהשקעה של 43 מיליון דולר. עיקר ההשקעה היא ברכישת מותג קפה הנמכר במדינות בריה"מ לשעבר.
לאחר פרסום תוצאות בנק הפועלים ביום רביעי שעבר, בבית ההשקעות מיטב בחרו היום להעלות את מחיר היעד שלהם למניה ל-19.15 שקל, בהמלצת קניה.
מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
אם חשבתם שישראל הרבה יותר יקרה מהעולם, המספרים מוכיחים אחרת: עשור של אינפלציה נמוכה מציב את ישראל בפער של יותר מפי 2.5 מול ה-OECD
מסתבר שקצב האינפלציה בישראל נמוך בהרבה מאשר ברוב המדינות המפותחות, ה-OECD. זאת בניגוד ל"תחושות בטן" שיש לנו. מסתבר גם שמדד מפתיע מראה שאפילו מחירי השירותים העירוניים בתל אביב, כבר אינם בראש רשימת הערים המרכזיות היקרות בעולם המערבי, כפי שהיה בעבר. המסקנות הללו מספקות ללא כל ספק עוד תחמושת לאלו הדורשים מבנק ישראל להוריד את הריבית במיידי וכמה שיותר.
בממוצע שנתי קצב האינפלציה בישראל ב-10 השנים האחרונות היה 1.4% לשנה מול ממוצע של 3.8% ב-OECD. משמע בחו"ל, ברבות מהמדינות המערביות, קצב האינפלציה הממוצע גבוה ביותר מפי 2.5 מאשר אצלנו!
המקור: עיבודי חיסונים פיננסים לפרסום של ה-OECD
www.oecd.org/content/dam/oecd/en/data/insights/statistical-releases/2025/7/consumer-prices-oecd-07-2025.pdf- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- מהאינפלציה לצמיחה: מלחמת הסחר חוזרת למרכז הבמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תל אביב (מבחינת יוקר המחייה) זה לא מה שהיה פעם
כדי להבין עד כמה תמונת האינפלציה מורכבת וכוללת הרבה מאד אלמנטים שהמדיה הכלכלית פעמים רבות מתעלמת מהם, להלן טבלה ובה בדיקה שפרסמו Visual Capitalist על בסיס נתונים שבדק דויטשה בנק, בנוגע לעלות החודשית שמשקי הבית ועסקים בערים שונות בעולם משלמים על שירותים עירוניים דוגמת חשמל, מים, פינוי אשפה וכו':
בנקים קרדיט מערכתהמס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"
שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות
דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי.
חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.
עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה.
בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל.
המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית
- מזרחי טפחות: רווח של 1.48 מיליארד שקל וחלוקת דיבידנד של 50%
- לאומי מסכם רבעון חיובי, התשואה להון 16.3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.
