יום כיפור - מהו סוד הקסם של המותג?
אם להתחיל מהסוף, או כמו שכל כך אוהבים לקרוא לזה במחוזותינו - "מבחן התוצאה", יום כיפור הוא אחד המותגים החזקים ביותר במדד המותגים היהודי, אם לא החזק שבהם. הוא שרד אלפי שנים, תרבויות, שלטונות, ונדמה שהרלוונטיות שלו רק הולכת ומתגברת. מעניין שמכל הסממנים היהודים דווקא הוא תפס כל כך.
כיפור לא מציע לחם ושעשועים, אלא דווקא צום, תענית, חשבון נפש... והנה העובדות: אין חוק האוסר נסיעה ברכב ביום כיפור, ולמרות זאת, 99 אחוזים מהישראלים בכל זאת לא מתניעים ביום הזה. בתי הכנסת מלאים עד אפס מקום בתפילות "כל נדרי" ו-"ונעילה", ומנתונים שמוסרים בעמותת צהר, הרייטינג רק עולה משנה לשנה אחוז הצמים מהווה רוב מוחלט של החברה (בניגוד לאחוז הדתיים בה).
אפילו קבוצות כדורגל מהפרמייר ליג באנגליה משחררות את השחקנים והמאמנים הישראלים המבקשים לוותר על משחק ביום הקדוש (בקשה אמיצה שדורשת הקרבה ואומץ).
בואו ניקח לשם השוואה את הצום הלאומי השני - תשעה באב. מדובר במותג בבעיה קשה. אעיז ואקרא לו כישלון שיווקי. "מה אתם סוגרים לנו עוד פעם את בתי הקולנוע והמסעדות " אומרים לי עמיתיי החילונים. "לכו לכותל, תצומו, תתאבלו ותעזבו אותנו בשקט. בשביל מה צריך את החג הזה באמצע יולי שמדבר על משהו שקרה לפני 2000 שנה " גם אם יש בהקנטות מן הפופוליזם, הרי שיש בהם גם אמת המחייבת מחשבה עמוקה והתייחסות רצינית.
מה סוד הקסם של יום כיפור?
הנשמה של כולנו זקוקה ליום הזה של חשבון נפש פרטי וציבורי. גם אם כולנו עושים זאת בזמננו האישי, יש משמעות לתאריך המשותף.
השקט. יש בכיפור שקט ייחודי שאין באף יום אחר. וכמה אנחנו זקוקים לשקט הזה. כמו שכתבתי מעלה, הקולקטיב בוחר לא לנוסע למרות (ואולי בגלל!) שאין חוק כזה.
זהות. נרצה או לא, לא משנה איך נגדיר את עצמנו, אנחנו מחפשים זהות, והיום הזה מצליח להגדיר אותנו כיהודים איש איש בדרכו.
סליחה. "כולנו זקוקים לחסד" שרה נורית גלרון וכנראה גם לסלוח ולהיסלח. אמת. הוא לא מתחבא מאחורי מסכות, או 4 כוסות, או ארוחה משפחתית. זה אתה עם עצמך
בנוסף, כיפור מכיל את כל התנאים של מותג חזק
בידול - אין בעולם ובלוח השנה כולו עוד יום כזה בו הכבישים ריקים כל כך.
בולטות - כולם מכירים אותו יודעים בדיוק מתי הוא חל (בניגוד ל-ט באב) אפילו מעבר לים (אם כדורגלן ישראלי היה משחק בתשעה באב, זה לא היה מביא כותרת אפילו בעמוד האחורי של פילון).
מסר ממוקד - סליחה?
טיימלס - שרד הכל, עבר אפילו את אבסולוט וודקה
מדיה טובה - המיקום שלו במדיה של לוח השנה טוב משמעותית: אפשר להשוות בין סוף יולי, לבין תקופת החגים? (מדהים איך יום כיפור בכל שנה דואג להיות בשיא החגים).
מאחל לכל הבראנז'ה, חשבון נפש אמיתי, איש עם עצמו ועם אלוהיו באשר הוא שם... ושנה של יצירה, מצוינות, יושר מקצועי והרבה אמת.
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)לקראת מימוש חוק הרווחים הכלואים - המוקש הגדול שטמון בהעברת נכסים מחברה לידיים פרטיות
חוק הרווחים הכלואים מייצר אי וודאות ובלבול רב. מדובר בחוק שמתמרץ בעצם במקרים רבים סגירת חברות והעברת הנכסים לבעלי המניות - לפעמים זה מוביל לנזק גדול; על החוק ועל הסיכונים
רווחים כלואים במסגרת חוק הרווחים הכלואים (או בשמו הרשמי: חוק ההתייעלות הכלכלית), אישרה הכנסת הוראת שעה שמקנה הקלות במס לחברות ולבעלי המניות שלהן. סעיף 6 לחוק מאפשר העברת נכסים מחברה לבעל מניות בשני דרכים: הליך פירוק החברה או העברת נכסים מהחברה לבעל מניות פרטי, וזאת בפטור ממס רכישה וממס שבח.
ואולם, בניגוד לפטור שניתן בעניין מס רכישה ומס שבח, החוק "שותק" בכל הנוגע להיטל השבחה והיטלי פיתוח, ואינו מקנה פטור מהיטלים אלה במסגרת העברת הנכסים.
מדובר במוקש גדול שיכול "לצוף" בדיעבד, לאחר השלמת המהלך, בדמות של היטל השבחה או היטל פיתוח. אי הוודאות הזו בעת ביצוע ההעברה, עלולה לגרור למיסוי מוניציפלי בו ייתקל בעל המניות המעביר, בשלב מאוחר יותר.
בימים אלה אנו מצויים בישורת האחרונה של יישום וביצוע הוראת השעה, שכאמור כוללת שתי אפשרויות אשר ביצוען צריך להיות עד סוף השנה ואף מוקדם מכך.
- רשות המסים הצליחה - 10 מיליארד שקל ממיסוי רווחים כלואים זורמים לקופה
- עתירה נגד החוק על רווחים כלואים - האם יש סיכוי למנוע את החוק?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מסלול פירוק - פירוק מלא של החברה והעברת כל נכסיה והתחייבויותיה לבעלי המניות. מועד הפירוק חייב להסתיים עד 31 בדצמבר 2025 והמס על רווחים ראויים לחלוקה מחושב במועד זה.
וויז אייר בדרך להקים מרכז פעילות בישראל באפריל 2026
בתום ביקור בארץ של מנכ"ל וויזאייר חברת הלואו קוסט ההונגרית מאשרת כי היא מקדמת תוכנית לפתוח בסיס מקומי, צעד שעשוי להגביר תחרות ולהוזיל את מחירי הטיסה - מניות חברות התעופה הישראליות בירידות
התרחבות שוק הלואו-קוסט בישראל מקבלת היום איתות משמעותי, אחרי שמנכ"ל וויז אייר הודיע בתום פגישה עם שרת התחבורה מירי רגב כי החברה מתכננת לפתוח מרכז פעילות מקומי באפריל 2026. ההכרזה מציבה את הענף לקראת חודשים של דיונים רגולטוריים, מתיחות עם החברות הישראליות, ושאלות פתוחות לגבי מיקום הבסיס החדש - נתב"ג או רמון.
בפגישה שנערכה בירושלים הצהירה וויז אייר כי כבר בחורף הקרוב תתחיל להיערך להקמת המרכז, צעד שמוגדר במשרד התחבורה כמהלך שיוכל לשנות את מבנה השוק. הקמת בסיס בישראל תאפשר לחברה להציב מטוסים וצוותים באופן קבוע בארץ, לנצל סלוטים בשעות העמוסות ולהגדיל את מספר היעדים. לצד ההבטחה להגברת התחרות ולהוזלת מחירי הכרטיסים, הצדדים מודים כי חסמים רגולטוריים עדיין דורשים טיפול, והם יעמדו במוקד סבב דיונים נוסף בינואר.
בענף מציינים כי שאלת מיקום המרכז היא עדיין במחלוקת: וויז אייר מעדיפה לפעול מנתב"ג בשל הביקוש הגבוה והנגישות, בעוד במשרד התחבורה שוקלים את שדה רמון כאופציה שתעניק דחיפה לתעופה הדרומית ותפחית את הלחץ בנתב"ג. החברה אף בוחנת הפעלה של טיסות פנים לאילת וקידום מסלול טיסה מעל עומאן, שיוכל לקצר משמעותית את זמני ההגעה לתאילנד ויעדים נוספים במזרח.
על רקע התוכניות החדשות, חברות התעופה הישראליות לא מסתירות את אי־נוחותן. בימים האחרונים נשמעו איומי השבתה מצד ועדי העובדים, לצד טענות שלפיהן המהלך יוצר אפליה לטובת חברה זרה שתזכה בתנאי בסיס זהים לאלו של חברות ישראליות - אך בלי הרגולציה הביטחונית המחמירה שמוטלת עליהן.
- בין חידוש הקווים למרוקו לבסיס החדש של וייז אייר - תמורות בענף התיירות
- יו"ר ועד עובדי אל על נגד רגב: "מהלך מסוכן"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שרת התחבורה הביעה הבנה לחששות, אך הדגישה כי מדיניות המשרד נועדה להגביר תחרות ולהוזיל מחירים, במיוחד בתקופה שבה - לדבריה - מחירי הטיסות הורגשו כמופקעים. במשרד מודעים לרגישות הביטחונית, והנושא יעמוד כחלק מהמשא ומתן מול וויז אייר, במיוחד בכל הנוגע להתחייבות שלא להפסיק פעילות בימי חירום.
