יום כיפור - מהו סוד הקסם של המותג?

"נרצה או לא, לא משנה איך נגדיר את עצמנו, אנחנו מחפשים זהות". יורם לוי, סמנכ"ל הקריאייטיב בבאומן-בר-ריבנאי, בכמה מילים על יום כיפור הקרב ובא
יורם לוי |

אם להתחיל מהסוף, או כמו שכל כך אוהבים לקרוא לזה במחוזותינו - "מבחן התוצאה", יום כיפור הוא אחד המותגים החזקים ביותר במדד המותגים היהודי, אם לא החזק שבהם. הוא שרד אלפי שנים, תרבויות, שלטונות, ונדמה שהרלוונטיות שלו רק הולכת ומתגברת. מעניין שמכל הסממנים היהודים דווקא הוא תפס כל כך.

כיפור לא מציע לחם ושעשועים, אלא דווקא צום, תענית, חשבון נפש... והנה העובדות: אין חוק האוסר נסיעה ברכב ביום כיפור, ולמרות זאת, 99 אחוזים מהישראלים בכל זאת לא מתניעים ביום הזה. בתי הכנסת מלאים עד אפס מקום בתפילות "כל נדרי" ו-"ונעילה", ומנתונים שמוסרים בעמותת צהר, הרייטינג רק עולה משנה לשנה אחוז הצמים מהווה רוב מוחלט של החברה (בניגוד לאחוז הדתיים בה).

אפילו קבוצות כדורגל מהפרמייר ליג באנגליה משחררות את השחקנים והמאמנים הישראלים המבקשים לוותר על משחק ביום הקדוש (בקשה אמיצה שדורשת הקרבה ואומץ).

בואו ניקח לשם השוואה את הצום הלאומי השני - תשעה באב. מדובר במותג בבעיה קשה. אעיז ואקרא לו כישלון שיווקי. "מה אתם סוגרים לנו עוד פעם את בתי הקולנוע והמסעדות " אומרים לי עמיתיי החילונים. "לכו לכותל, תצומו, תתאבלו ותעזבו אותנו בשקט. בשביל מה צריך את החג הזה באמצע יולי שמדבר על משהו שקרה לפני 2000 שנה " גם אם יש בהקנטות מן הפופוליזם, הרי שיש בהם גם אמת המחייבת מחשבה עמוקה והתייחסות רצינית.

מה סוד הקסם של יום כיפור?

הנשמה של כולנו זקוקה ליום הזה של חשבון נפש פרטי וציבורי. גם אם כולנו עושים זאת בזמננו האישי, יש משמעות לתאריך המשותף.

השקט. יש בכיפור שקט ייחודי שאין באף יום אחר. וכמה אנחנו זקוקים לשקט הזה. כמו שכתבתי מעלה, הקולקטיב בוחר לא לנוסע למרות (ואולי בגלל!) שאין חוק כזה.

זהות. נרצה או לא, לא משנה איך נגדיר את עצמנו, אנחנו מחפשים זהות, והיום הזה מצליח להגדיר אותנו כיהודים איש איש בדרכו.

סליחה. "כולנו זקוקים לחסד" שרה נורית גלרון וכנראה גם לסלוח ולהיסלח. אמת. הוא לא מתחבא מאחורי מסכות, או 4 כוסות, או ארוחה משפחתית. זה אתה עם עצמך

בנוסף, כיפור מכיל את כל התנאים של מותג חזק

בידול - אין בעולם ובלוח השנה כולו עוד יום כזה בו הכבישים ריקים כל כך.

בולטות - כולם מכירים אותו יודעים בדיוק מתי הוא חל (בניגוד ל-ט באב) אפילו מעבר לים (אם כדורגלן ישראלי היה משחק בתשעה באב, זה לא היה מביא כותרת אפילו בעמוד האחורי של פילון).

מסר ממוקד - סליחה?

טיימלס - שרד הכל, עבר אפילו את אבסולוט וודקה

מדיה טובה - המיקום שלו במדיה של לוח השנה טוב משמעותית: אפשר להשוות בין סוף יולי, לבין תקופת החגים? (מדהים איך יום כיפור בכל שנה דואג להיות בשיא החגים).

מאחל לכל הבראנז'ה, חשבון נפש אמיתי, איש עם עצמו ועם אלוהיו באשר הוא שם... ושנה של יצירה, מצוינות, יושר מקצועי והרבה אמת.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |

קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

שמואל קצביאן
צילום: עזרא לוי

"השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"

דיסקונט ברוקראז' עם סקירה סלקטיבית ל-2026: רוב הסקטורים מקבלים "תשואת שוק" - אפסייד של 26% בנייס, אלביט עם מחיר יעד של 1850 שקל 

מנדי הניג |
נושאים בכתבה דיסקונט

אחרי שנת 2025 חריגה בכל קנה מידה, עם זינוק של כ-50% בת"א 125 וזרימה של כספי משקיעים זרים לבורסה המקומית, דיסקונט ברוקראז' מנסים לשרטט את השוק של 2026. מצד אחד, הכלכלה הריאלית בישראל הולכת להנות משנה של התאוששות משמעותית, אבל מצד שני, שוק המניות כבר לא זול, וקשה יהיה לשחזר (ועל זה יסכימו רבים) את מה שראינו בשנה האחרונה.

נקודת המוצא זה שלא נכנס להחמרה ביטחונית משמעותית. אם נניח ככה, בדיסקונט מעריכים ש-2026 תהיה שנה שבה הכלכלה הישראלית תצמח בקצב גבוה מהעולם ואפילו מרוב מדינות המערב. תחזית הצמיחה של הכלכלה המקומית עומדת על 4.5% עד 5.5%, לעומת כ-3% בלבד בעולם (לפי קונצנזוס בלומברג). המנועים המרכזיים יהיו השקעות, בעיקר למגורים, חזרה של הצריכה הפרטית, וחלק מענפי היצוא.

במקביל, בדיסקונט מצביעים על המשך התמתנות באינפלציה. אחרי שהאינפלציה השנתית כבר ירדה לתוך היעד, הצפי של מחלקת המחקר הוא לירידה נוספת עד כ-1.6% בסוף 2026. לכך תורמים, בין היתר, חוזק השקל, התמתנות באינפלציה הגלובלית, שחרור מגבלות היצע, והעובדה שבשונה מ-2025, לא צפויה העלאת מע"מ.

הסביבה הזאת תאפשר לבנק ישראל להמשיך ולהפחית ריבית. בדיסקונט מעריכים לפחות שלוש הפחתות ריבית במהלך 2026, לרמה של 3% עד 3.5% בסוף השנה. הריבית הריאלית בישראל עדיין גבוהה יחסית, גם היסטורית וגם בהשוואה לעולם, והפער הזה, יחד עם האטה באינפלציה ורגיעה בפרמיית הסיכון, יתמוך בהמשך מהלך ההפחתות שכבר התחיל.


אג"ח ומט"ח: השקל ימשיך להתחזק, ירידת תשואות בטווח הקצר


בשוק האג"ח, בדיסקונט ברוקראז' מעריכים כי התנאים המאקרו-כלכליים תומכים בירידת תשואות, בעיקר בחלק הקצר של עקום התשואות, לפחות בחודשים הראשונים של 2026. המשך התמתנות האינפלציה, לצד צפי להפחתות ריבית והנחה ליציבות יחסית בפרמיית הסיכון, יוצרים סביבה נוחה יותר לאג"ח הממשלתי. עם זאת, הם מדגישים כי במבט של שנה קדימה חוסר הוודאות גובר, בעיקר בשל השאלה כיצד יתפתחו התשואות בארה"ב, ובתרחיש הבסיס הם מצפים לתשואת החזקה חיובית באג"ח הממשלתי בישראל לאורך העקום, אך ללא אחידות בין הטווחים.