יום כיפור - מהו סוד הקסם של המותג?

"נרצה או לא, לא משנה איך נגדיר את עצמנו, אנחנו מחפשים זהות". יורם לוי, סמנכ"ל הקריאייטיב בבאומן-בר-ריבנאי, בכמה מילים על יום כיפור הקרב ובא
יורם לוי |

אם להתחיל מהסוף, או כמו שכל כך אוהבים לקרוא לזה במחוזותינו - "מבחן התוצאה", יום כיפור הוא אחד המותגים החזקים ביותר במדד המותגים היהודי, אם לא החזק שבהם. הוא שרד אלפי שנים, תרבויות, שלטונות, ונדמה שהרלוונטיות שלו רק הולכת ומתגברת. מעניין שמכל הסממנים היהודים דווקא הוא תפס כל כך.

כיפור לא מציע לחם ושעשועים, אלא דווקא צום, תענית, חשבון נפש... והנה העובדות: אין חוק האוסר נסיעה ברכב ביום כיפור, ולמרות זאת, 99 אחוזים מהישראלים בכל זאת לא מתניעים ביום הזה. בתי הכנסת מלאים עד אפס מקום בתפילות "כל נדרי" ו-"ונעילה", ומנתונים שמוסרים בעמותת צהר, הרייטינג רק עולה משנה לשנה אחוז הצמים מהווה רוב מוחלט של החברה (בניגוד לאחוז הדתיים בה).

אפילו קבוצות כדורגל מהפרמייר ליג באנגליה משחררות את השחקנים והמאמנים הישראלים המבקשים לוותר על משחק ביום הקדוש (בקשה אמיצה שדורשת הקרבה ואומץ).

בואו ניקח לשם השוואה את הצום הלאומי השני - תשעה באב. מדובר במותג בבעיה קשה. אעיז ואקרא לו כישלון שיווקי. "מה אתם סוגרים לנו עוד פעם את בתי הקולנוע והמסעדות " אומרים לי עמיתיי החילונים. "לכו לכותל, תצומו, תתאבלו ותעזבו אותנו בשקט. בשביל מה צריך את החג הזה באמצע יולי שמדבר על משהו שקרה לפני 2000 שנה " גם אם יש בהקנטות מן הפופוליזם, הרי שיש בהם גם אמת המחייבת מחשבה עמוקה והתייחסות רצינית.

מה סוד הקסם של יום כיפור?

הנשמה של כולנו זקוקה ליום הזה של חשבון נפש פרטי וציבורי. גם אם כולנו עושים זאת בזמננו האישי, יש משמעות לתאריך המשותף.

השקט. יש בכיפור שקט ייחודי שאין באף יום אחר. וכמה אנחנו זקוקים לשקט הזה. כמו שכתבתי מעלה, הקולקטיב בוחר לא לנוסע למרות (ואולי בגלל!) שאין חוק כזה.

זהות. נרצה או לא, לא משנה איך נגדיר את עצמנו, אנחנו מחפשים זהות, והיום הזה מצליח להגדיר אותנו כיהודים איש איש בדרכו.

סליחה. "כולנו זקוקים לחסד" שרה נורית גלרון וכנראה גם לסלוח ולהיסלח. אמת. הוא לא מתחבא מאחורי מסכות, או 4 כוסות, או ארוחה משפחתית. זה אתה עם עצמך

בנוסף, כיפור מכיל את כל התנאים של מותג חזק

בידול - אין בעולם ובלוח השנה כולו עוד יום כזה בו הכבישים ריקים כל כך.

בולטות - כולם מכירים אותו יודעים בדיוק מתי הוא חל (בניגוד ל-ט באב) אפילו מעבר לים (אם כדורגלן ישראלי היה משחק בתשעה באב, זה לא היה מביא כותרת אפילו בעמוד האחורי של פילון).

מסר ממוקד - סליחה?

טיימלס - שרד הכל, עבר אפילו את אבסולוט וודקה

מדיה טובה - המיקום שלו במדיה של לוח השנה טוב משמעותית: אפשר להשוות בין סוף יולי, לבין תקופת החגים? (מדהים איך יום כיפור בכל שנה דואג להיות בשיא החגים).

מאחל לכל הבראנז'ה, חשבון נפש אמיתי, איש עם עצמו ועם אלוהיו באשר הוא שם... ושנה של יצירה, מצוינות, יושר מקצועי והרבה אמת.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
רו"ח ענת דואני, צילום: כרמית קלייןרו"ח ענת דואני, צילום: כרמית קליין
ראיון

הפעולות שחייבים לעשות כדי לחסוך במס; עצות למשקיעים, בעלי חברות ושכירים

חושבים שכבר שמעתם הכול על בדיקות סוף שנה? בראיון מקיף, רו"ח עינת דואני, מומחית למיסוי, מפרטת מה כדאי לעשות ב-15 ימים שנשארו לנו; עצות שרלוונטיות לשכירים, למשקיעים גם לבעלי חברות: דיברנו על חברות ארנק, רווחים כלואים וגילוי מרצון, ועד מימוש ניירות ערך בהפסד ועסקאות קריפטו; מה אתם חייבים לבצע לפני סוף השנה ומה יכול להמתין להמשך

מנדי הניג |

לפני שאתם ממשיכים הלאה וחושבים שכנראה שמעתם כבר את כל מה שאפשר לשמוע על "בדיקות סוף שנה" ואף אחד כבר לא יכול לחדש לכם, תעצרו. דווקא בחלון הזמן שאנחנו נמצאים בו, סה"כ 15 ימים לסוף שנת המס, יש לא מעט החלטות שיכולות להשפיע בפועל על חבות המס שלכם. בין אם אתם משקיעים בשוק ובין אם אתם בעלי חברה. אגב, זה לא 'טריקים' ואין כאן חלילה עקיפה של החוק, אלא תכנון מס לגיטימי, כזה שהחוק מאפשר ובמקרים מסוימים יש אפילו צפיה שתעשו את זה. לחלק מכם המשמעות יכולה להיות חיסכון של אלפי שקלים, ולאחרים אפילו הרבה מעבר לזה.

סוף שנת מס תמיד מגיע עם אותה שאלה שחוזרת על עצמה: מה עוד אפשר לעשות עכשיו, רגע לפני שהשנה נסגרת, ומה כבר מאוחר מדי לדחות לינואר. אלא שלדברי רו"ח עינת דואני, מומחית לענייני מיסוי, השאלה הזאת רחוקה מלהיות רק שאלה טכנית של תזמון. "יש פער מאוד גדול בין דברים שאפשר להשלים בדיעבד במסגרת הדוחות, לבין פעולות שאם לא נעשו בפועל בתוך שנת המס", היא אומרת. "יש דברים שאם לא עשיתם בשנת המס הקודמת, בדיקה בינואר לא תמיד תעזור, אפילו אם הכול היה נכון על הנייר".

יש מהלכים שאפשר לסגור גם אחרי סיום השנה, דרך התאמות חשבונאיות, אבל יש לא מעט פעולות שבהן הזמן עצמו הוא הגורם המכריע. אם הן לא בוצעו עד 31 בדצמבר, הן לא ייספרו לשנה הזאת ולא משנה כמה מוקדם תפתחו את הדוחות בינואר.

אז מה חייב לקרות עכשיו כדי שישפיע על המס, ואיזה משימות אפשר להשאיר להמשך?

"יש דברים שמאחר והם נמדדים לפי תקופת שנת המס, אם אנחנו רוצים שהם ייכנסו לאותה משבצת, לאותה קופסה, אנחנו חייבים לבצע אותם עד ה-31 בדצמבר", היא מסבירה. "אם עושים אותם אחרי, זה כבר נכנס לשנה העוקבת, ואין דרך לתקן את זה בדיעבד" חשוב להבחין בין פעולות חשבונאיות לבין פעולות משפטיות ומעשיות, "יש הפרשות שונות, כמו הפרשה לחוב אבוד או לירידת ערך, שאפשר לבצע לפני הגשת הדוחות, במסגרת התאמות חשבונאיות. אבל לא תמיד מכירים בהן לצורכי מס. לעומת זאת, כשמדובר בפעולות שמשפיעות ישירות על המס, יש דברים שחייבים להיעשות בפועל בתוך שנת המס".

דוגמה טובה לזה היא חלוקת דיבידנד. רבים מבעלי חברות מניחים שכל עוד את המס על הדיבידנד אפשר לשלם בתחילת השנה הבאה, גם עצם ההחלטה על החלוקה יכולה להמתין לינואר. בפועל, זה לא עובד כך. חלוקת דיבידנד אינה פעולה חשבונאית שניתן "להשלים בדיעבד", אלא החלטה משפטית לכל דבר. "גם אם את המס עצמו משלמים בינואר או בפברואר, ההחלטה המשפטית חייבת להתקבל עד סוף השנה. צריך פרוטוקול, החלטה של הדירקטוריון ושל האספה הכללית. מי שרוצה שדיבידנד ייחשב לשנת 2025, חייב שהמסמכים המשפטיים יראו שהחלוקה בוצעה השנה. אחרת זה פשוט לא זה".

סטודנטים, לימודים
צילום: Istock

OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה

דוח חדש של ה-OECD אומר כי בישראל יש המרה נמוכה בין רמת המיומנויות וההשכלה הגבוהה ובין איכות התעסוקה, שמתווספים לפערים גדולים במיומנויות ובכישורים המושפעים מהסטטוס הסוציו-אקונומי


הדס ברטל |

דוח חדש של ה-OECD שפורסם השבוע מצביע על משהו שישראלים רבים מרגישים: לא משנה כמה נשקיע בהשכלה גבוהה וברכישת כישורים ומיומנויות רלוונטיים, ההשקעה לא בהכרח מיתרגמת לעבודה איכותית או לשכר גבוה. הדוח מצביע גם על פערים סוציו אקונומיים משמעותיים ועמוקים ברמת המיומנויות וכן על פערי תעסוקה מגדרים שאינם מצטמצמים. מהשוואה מול מדינות אחרות, בהן לימודים והכשרה על תיכונית יביאו לעלייה במיומנויות שתביא לעלייה ברמת השכר, בישראל הלימודים וההכשרה העל תיכונית לא תביא לעלייה של ממש ברמת המיומנויות. אצלנו גובה רמת ההשכלה משפיע באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות, ואינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות. 


דוח OECD Skills Outlook 2025 בא לבחון את רמת המיומנויות התעסוקתיות במדינות החברות בארגון ואת המיומנויות הנדרשות בשוק העבודה במאה ה-21 ומהם הגורמים המשפיעים על רמת המיומנויות. עבור הדוח, מופו כ-3,500 מקצועות שונים שמאחוריהם כ-14,000 מיומנויות עבודה שונות. כאשר המיומנויות ההופכות לחיוניות ביותר בשוק העבודה המשתנה, זה שבצל האוטומציה והבינה המלאכותית, הן אוריינות, נומרציה, דיגיטל, יצירתיות ומעל הכל למידה מתמדת לאורך החיים. הדוח מלמד בבירור שהמיומנויות שלנו טובות יותר וברמה גבוהה יותר ככל שההשכלה שלנו גבוהה יותר, ולרוב כפועל יוצא מכך, יעלה הסיכוי שלנו להשתלב באופן אפקטיבי יותר בשוק העבודה ולהשתכר טוב יותר. אך בישראל גובה רמת ההשכלה משפיע אך באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות והיא אינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות. 

בישראל השכלה אינה שווה מיומנויות

הדוח מעלה תמונה לא טובה עבור ישראל. דוח ה-OECD משווה בכל מדינה בין רמת המיומנויות של ציבור שלא מסיים לימודי תיכון ובין הציבור שלו יש השכלה על תיכונית.המיומנויות שנבחנות על ידי ה-OECD היא אוריינות ויכולת הבנת טקסט, יכולת פתרון בעיות כמותניות ופתרון בעיות מורכבות. במדינות כמו ניו זילנד או פינלנד רואים פער משמעותי בין שתי הקבוצות, עם סטיית תקן העומד על כ-0.72 וכ-1.16 סטיות תקן בהתאמה. המשמעות של כך היא כי רמת המיומנויות של הציבור שמסיים תיכון וממשיך ללימודים על תיכוניים היא משמעותית גבוהה יותר מרמת המיומנויות של אלו שלא.  

לעומת פינלנד וניו זילנד, בישראל הפער נמוך בהרבה, עם כ-0.27 סטיות תקן במסלול מקצועי וכ-0.32 במסלול עיוני. המשמעות של הפער הוא כי בעוד שבמדינות אחרות ב-OECD נראה קשר חזק ועקבי בין עלייה ברמת ההשכלה לבין קפיצה גדולה במיומנויות חשיבה כמותית, בישראל ההשפעה של לימודים על תיכוניים היא מוגבלת הרבה יותר, ואין ללימודים על יסודיים או פוסט תיכוניים השפעה של ממש על המיומנויות של הציבור. 

ובכל זאת, מהדוח עולה כי המסלול שמראה את הפער הגדול ביותר מאנשים ללא השכלה, הוא המסלול של לימודים אקדמאיים, בעלי תואר ראשון ומעלה, כאשר שאר המסלולים העל תיכוניים אינם מציגים סטיית תקן גבוהה כלל, מה שאומר שאלו לימודים והכשרות שאינם משפרים את המיומנויות באופן ניכר. למעשה, השכלה גבוהה מעלה את איכות התעסוקה ב-18 נקודות אחוז בממוצע.