אם להתחיל מהסוף, או כמו שכל כך אוהבים לקרוא לזה במחוזותינו - "מבחן התוצאה", יום כיפור הוא אחד המותגים החזקים ביותר במדד המותגים היהודי, אם לא החזק שבהם. הוא שרד אלפי שנים, תרבויות, שלטונות, ונדמה שהרלוונטיות שלו רק הולכת ומתגברת. מעניין שמכל הסממנים היהודים דווקא הוא תפס כל כך.

כיפור לא מציע לחם ושעשועים, אלא דווקא צום, תענית, חשבון נפש... והנה העובדות: אין חוק האוסר נסיעה ברכב ביום כיפור, ולמרות זאת, 99 אחוזים מהישראלים בכל זאת לא מתניעים ביום הזה. בתי הכנסת מלאים עד אפס מקום בתפילות "כל נדרי" ו-"ונעילה", ומנתונים שמוסרים בעמותת צהר, הרייטינג רק עולה משנה לשנה אחוז הצמים מהווה רוב מוחלט של החברה (בניגוד לאחוז הדתיים בה).

אפילו קבוצות כדורגל מהפרמייר ליג באנגליה משחררות את השחקנים והמאמנים הישראלים המבקשים לוותר על משחק ביום הקדוש (בקשה אמיצה שדורשת הקרבה ואומץ).

בואו ניקח לשם השוואה את הצום הלאומי השני - תשעה באב. מדובר במותג בבעיה קשה. אעיז ואקרא לו כישלון שיווקי. "מה אתם סוגרים לנו עוד פעם את בתי הקולנוע והמסעדות " אומרים לי עמיתיי החילונים. "לכו לכותל, תצומו, תתאבלו ותעזבו אותנו בשקט. בשביל מה צריך את החג הזה באמצע יולי שמדבר על משהו שקרה לפני 2000 שנה " גם אם יש בהקנטות מן הפופוליזם, הרי שיש בהם גם אמת המחייבת מחשבה עמוקה והתייחסות רצינית.

מה סוד הקסם של יום כיפור?

הנשמה של כולנו זקוקה ליום הזה של חשבון נפש פרטי וציבורי. גם אם כולנו עושים זאת בזמננו האישי, יש משמעות לתאריך המשותף.

השקט. יש בכיפור שקט ייחודי שאין באף יום אחר. וכמה אנחנו זקוקים לשקט הזה. כמו שכתבתי מעלה, הקולקטיב בוחר לא לנוסע למרות (ואולי בגלל!) שאין חוק כזה.

זהות. נרצה או לא, לא משנה איך נגדיר את עצמנו, אנחנו מחפשים זהות, והיום הזה מצליח להגדיר אותנו כיהודים איש איש בדרכו.

סליחה. "כולנו זקוקים לחסד" שרה נורית גלרון וכנראה גם לסלוח ולהיסלח. אמת. הוא לא מתחבא מאחורי מסכות, או 4 כוסות, או ארוחה משפחתית. זה אתה עם עצמך

בנוסף, כיפור מכיל את כל התנאים של מותג חזק

בידול - אין בעולם ובלוח השנה כולו עוד יום כזה בו הכבישים ריקים כל כך.

בולטות - כולם מכירים אותו יודעים בדיוק מתי הוא חל (בניגוד ל-ט באב) אפילו מעבר לים (אם כדורגלן ישראלי היה משחק בתשעה באב, זה לא היה מביא כותרת אפילו בעמוד האחורי של פילון).

מסר ממוקד - סליחה?

טיימלס - שרד הכל, עבר אפילו את אבסולוט וודקה

מדיה טובה - המיקום שלו במדיה של לוח השנה טוב משמעותית: אפשר להשוות בין סוף יולי, לבין תקופת החגים? (מדהים איך יום כיפור בכל שנה דואג להיות בשיא החגים).

מאחל לכל הבראנז'ה, חשבון נפש אמיתי, איש עם עצמו ועם אלוהיו באשר הוא שם... ושנה של יצירה, מצוינות, יושר מקצועי והרבה אמת.