יום כיפור - מהו סוד הקסם של המותג?
אם להתחיל מהסוף, או כמו שכל כך אוהבים לקרוא לזה במחוזותינו - "מבחן התוצאה", יום כיפור הוא אחד המותגים החזקים ביותר במדד המותגים היהודי, אם לא החזק שבהם. הוא שרד אלפי שנים, תרבויות, שלטונות, ונדמה שהרלוונטיות שלו רק הולכת ומתגברת. מעניין שמכל הסממנים היהודים דווקא הוא תפס כל כך.
כיפור לא מציע לחם ושעשועים, אלא דווקא צום, תענית, חשבון נפש... והנה העובדות: אין חוק האוסר נסיעה ברכב ביום כיפור, ולמרות זאת, 99 אחוזים מהישראלים בכל זאת לא מתניעים ביום הזה. בתי הכנסת מלאים עד אפס מקום בתפילות "כל נדרי" ו-"ונעילה", ומנתונים שמוסרים בעמותת צהר, הרייטינג רק עולה משנה לשנה אחוז הצמים מהווה רוב מוחלט של החברה (בניגוד לאחוז הדתיים בה).
אפילו קבוצות כדורגל מהפרמייר ליג באנגליה משחררות את השחקנים והמאמנים הישראלים המבקשים לוותר על משחק ביום הקדוש (בקשה אמיצה שדורשת הקרבה ואומץ).
בואו ניקח לשם השוואה את הצום הלאומי השני - תשעה באב. מדובר במותג בבעיה קשה. אעיז ואקרא לו כישלון שיווקי. "מה אתם סוגרים לנו עוד פעם את בתי הקולנוע והמסעדות " אומרים לי עמיתיי החילונים. "לכו לכותל, תצומו, תתאבלו ותעזבו אותנו בשקט. בשביל מה צריך את החג הזה באמצע יולי שמדבר על משהו שקרה לפני 2000 שנה " גם אם יש בהקנטות מן הפופוליזם, הרי שיש בהם גם אמת המחייבת מחשבה עמוקה והתייחסות רצינית.
מה סוד הקסם של יום כיפור?
הנשמה של כולנו זקוקה ליום הזה של חשבון נפש פרטי וציבורי. גם אם כולנו עושים זאת בזמננו האישי, יש משמעות לתאריך המשותף.
השקט. יש בכיפור שקט ייחודי שאין באף יום אחר. וכמה אנחנו זקוקים לשקט הזה. כמו שכתבתי מעלה, הקולקטיב בוחר לא לנוסע למרות (ואולי בגלל!) שאין חוק כזה.
זהות. נרצה או לא, לא משנה איך נגדיר את עצמנו, אנחנו מחפשים זהות, והיום הזה מצליח להגדיר אותנו כיהודים איש איש בדרכו.
סליחה. "כולנו זקוקים לחסד" שרה נורית גלרון וכנראה גם לסלוח ולהיסלח. אמת. הוא לא מתחבא מאחורי מסכות, או 4 כוסות, או ארוחה משפחתית. זה אתה עם עצמך
בנוסף, כיפור מכיל את כל התנאים של מותג חזק
בידול - אין בעולם ובלוח השנה כולו עוד יום כזה בו הכבישים ריקים כל כך.
בולטות - כולם מכירים אותו יודעים בדיוק מתי הוא חל (בניגוד ל-ט באב) אפילו מעבר לים (אם כדורגלן ישראלי היה משחק בתשעה באב, זה לא היה מביא כותרת אפילו בעמוד האחורי של פילון).
מסר ממוקד - סליחה?
טיימלס - שרד הכל, עבר אפילו את אבסולוט וודקה
מדיה טובה - המיקום שלו במדיה של לוח השנה טוב משמעותית: אפשר להשוות בין סוף יולי, לבין תקופת החגים? (מדהים איך יום כיפור בכל שנה דואג להיות בשיא החגים).
מאחל לכל הבראנז'ה, חשבון נפש אמיתי, איש עם עצמו ועם אלוהיו באשר הוא שם... ושנה של יצירה, מצוינות, יושר מקצועי והרבה אמת.

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
