בגלל צים, החברה לישראל - עכשיו זה הזמן

רו"ח ארז זלצמן סוקר את החברה לישראל
רו''ח ארז זלצמן |

המידעים האחרונים באשר לניסיונות להפעיל את תוכנית ההבראה לחברת צים, חשפו אף נתונים הנוגעים לפעילותה ולחובות בהם שרויה אשר הדירו שינה מעיניהם של לא מעט משקיעים אשר מזהים, ובצדק, את 'החברה לישראל בעלת השליטה ב'צים' כאחת ממניות העם, וחרדים באשר להשקעותיהם.

ניתוח מהלך אישור תוכנית ההבראה לצים ונכונותם של בעלייה להזרים כספים לחברה, ויותר מכך, התבוננות ריאלית בפעילות הרב שנתית של חברת הספנות, מלמד כי מדובר בהזדמנות השקעה נכונה ורלוונטית מתמיד.

צים נקלעה בשנה האחרונה למשבר קשה כתוצאה ממשבר עולמי בענף, וחובות כבדים בהיקף של מיליארדי דולרים הרובצים עליה. חלק מההתחייבויות מיוחסות לרכישת אניות שחלקן הגיעו מבית הייצור של חברות שבשליטת משפחת עופר. כיום, כ-15 אחוז ממצבת האוניות של החברה מוחכרות מחברות הנמצאות בשליטת משפחת עופר.

בחברה לישראל מעריכים כי צים תיקלע לגירעון תזרימי של כמיליארד דולר עד שנת 2013. בשל כך, נמצאת החברה כבר בימים אלה במו"מ להסדר חוב כולל ומורכב, במסגרתו אמורה החברה לישראל להזרים לצים 350 מיליון דולר.

זמנים של משבר הוכחו, ברמה ההיסטורית, כזמנים בהם נוצרות הזדמנויות עסקיות אדירות.

ענף הספנות סובל במהלך המשבר הנוכחי מהאטה מהותית, בשל הירידה האדירה בסחר בין מדינות ויבשות. בהשפעת המשבר הפיננסי העולמי ניתן אף לכנות את הירידה בפעילות כקיצונית בפרספקטיבה רב שנתית. המשבר שגרם להקטנת הצריכה פגע עוד יותר בענף הספנות וזאת כתוצאה מפעילות אקטיבית של מדינות שונות, לתחום את כלכלתן ככל שניתן ע"י החלשת המטבע, העלאת מכסים ואף עידוד ישיר של רכישת תוצרת מקומית. כל אלה תורמים להקטנת היקף הסחר העולמי.

מצב זה, תורם להקטנת היעילות העולמית ובכך בהכרח מרע את מצבו של הצרכן לטווח הארוך. הוכח במקרים רבים כי התערבות ממשלתית מסיבית, אשר תוצאותיה מסיטות משאבים למקום בו לא נוצרת היעילות האופטימאלית עבור אותה חברה, לא יכולה לשרוד זמן רב.

ניתוח מקרו-כלכלי רחב הן של פעילות החברה לישראל ובכלל זה צים והן של ענף הספנות העולמי, שעדיין מהווה את הכלי האפקטיבי והזול לשינוע סחורות ומוצרים, מצביע על כך שהענף כולו צפוי ליהנות מהמשך צמיחה ולשפר את ביצועיו, זאת כאמור בגלל תרבות הצריכה המודרנית

אחת התוצאות של המשבר הפיננסי העולמי, כמו בכל משבר, היא שינוי מפת הבעלויות בתאגידי ענק שאופן שבו חברות חלשות נעלמות וחברות חזקות מתחזקות ע"י הגדלת נתח שוק והגדלת רווחיות כתוצר של ירידה בתחרות. חשוב לזכור לצים גב חזק שמגדיל בצורה מהותית את סיכוייה להיות בצד המרוויחות הגדולות מהמשבר.

מאת: רו"ח ארז זלצמן, מנכ"ל בית ההשקעות KZI

*אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.