ישראייר יוצאת במלחמה כנגד אל על: עתרה לבג"צ בדרישה לביטול אישור קו אילת
החלטת שר התחבורה לפני כחודש, לאפשר לחברת התעופה 'אל על' להכנס לקו אילת מסעירה את שוק התעופה ובעיקר את 'ישראייר' ו'ארקיע' אשר מנהלות מזה שנים את הקו לאילת.
היום (ב') חברת התעופה 'ישראייר' עתרה לבג"צ בדרישה לביטול החלטת שר התחבורה לאפשר ל'אל על' לטוס לאילת, "ההחלטה התקבלה בחטף וללא בחינה יסודית", נמסר מישראייר.
בעתירה, שהוגשה באמצעות עוה"ד יורם בונן, מרב שיבק וברק גליקמן ממשרד פישר בכר חן וול אוריון, טוענת ישראייר כי שאלת כניסתו של מוביל אווירי נוסף בקו לאילת הינה שאלה כבדת משקל, שלה השלכות נכבדות על שוק התעופה בישראל בכלל, ועל שוק התעופה הפנים ארצי בפרט.
החלטת שר התחבורה, ישראל כץ, התקבלה, לדברי ישראייר, באופן שרירותי, מבלי שקדם לה הליך בחינה מסודר של כל ההשלכות האפשריות על שוק התעופה, על הציבור ועל המפעילים הנוספים בקו לאילת. זאת, לאחר שבקשה דומה של אל על נדחתה על ידי רשות התעופה האזרחית בחודש אפריל 2009.
בעתירה מפרטת ישראייר כי ההחלטה התקבלה מבלי שהשר התייעץ עם ועדה מייעצת כפי הנדרש ממנו בחוק, מבלי שניתן לישראייר להביע את טענותיה בפני השר טרם קבלת ההחלטה וללא איסוף נתונים רלבנטיים שיסייעו לשר בגיבוש ההחלטה. יתרה מזאת, החלטת השר ניתנה ללא נימוקים והסברים. לאור כל זאת מבקשת ישראייר לבטל את החלטת השר, ולדון מחדש באופן רציני ויסודי באפשרות הוספת מפעיל נוסף בקו לאילת.
בנוסף טוענת ישראייר, כי "שר התחבורה גיבש את עמדתו בנושא באופן ש'המשחק מכור', ועל כן היא מבקשת שהנושא יידון על ידי שר אחר.
עוד נאמר בהודעת החברה, כי "ישראייר תומכת ומבינה את חשיבות התחרות בענף ותמשיך לפעול לקידומה. עם זאת, אנו מאמינים כי החלטה דרמטית כגון זו לא יכולה להתקבל בחטף וללא בחינה יסודית של כל ההיבטים הנדרשים. תהליך קבלתה פגום מן היסוד, ואנו מבקשים תהליך בחינה מחודש, מעמיק ורציני, על ידי גורם שיהיה נכון לדון בנושא בראייה כוללת של ההשלכות על התעופה הישראלית".
נזכיר כי לפני כחודש, שר התחבורה, ישראל כץ, הודיע כי הוא בחר לאמץ את המלצות רשות התעופה האזרחית ולאשר לחברת התעופה 'אל על' לבצע טיסות סדירות בין מנמל התעופה בן גוריון לנמל התעופה באילת.
חברות ארקיע וישראייר יאבדו בזאת את הבלעדיות על הקו ת"א-אילת בשל הנימוק כי המהלך יוביל להגדלת החשיפה של אילת ומדינת ישראל כיעד תיירותי, כך לדברי משרד התחבורה.
"אני מוכן לשבת בכלא 15 שנה תמורת 17 מיליון"; האם הפיצוי לזדורוב סביר?
רומן זדורוב יקבל 17 מיליון שקל כפיצוי על 15 שנות מאסר והציבור מגיב - יש חילוקי דעות על הסכום, אבל הרוב מסכימים שאין מחיר לחופש וסבורים שהם משלמים על הפשלות של הפרקליטות בעוד שם אף אחד לא משלם את המחיר; וגם - מה הפיצויים שנקבעים בעולם במצבים דומים?
התגובות הרבות בטוקבקים וברשת על הפשרה של הפרקליטות עם רומן זדורוב שישב 15 שנים בכלא וזוכה במשפט חוזר הם על כל הספקטרום. הרוב מתייחסים לסכום המרשים שנפסק - 17 מיליון שקל , שזה 1.13 מיליון שקל בשנה ומהרהרים אם "זה היה כדאי". יש גם תגובות של "אני מוכן לשבת בכלא 15 שנה תמורת 17 מיליון", אבל הרוב סבורים שאין מחיר לחופש.
תגובות רבות מעלות שאלות קשות שאין עליהם תשובות על מעשי זודורוב והיעלמות המכנסיים והנעליים שלו באותו היום, כמו גם - השיחה שלו עם המדובב. תגובות רבות אחרות מדברות על הפשלות של הפרקליטות בפרשה ועל כך שאנחנו משלמים את המחיר - 17 מיליון שקל אלו כספי ציבור.
בשורה התחתונה, רוב המגיבים חושבים שבהינתן פסק הדין והזיכוי של זדורוב, מגיע לו סכום כזה. ואכן, גבוה ככל שיהיה הסכום, בעצם לקחו לזודורוב חלק ממשמעותי מהחיים.
כמה משלמות מדינות בעולם פיצויים על ישיבה בכלא שהתבררה כטעות?
העולם ראה בשנים האחרונות שורה של פסקי פיצויים חסרי תקדים לנאשמים שזוכו לאחר שהורשעו בטעות. במקרים רבים מדובר לא רק בהחזר על שנות חירות שנגזלו אלא גם במסר חד נגד רשויות החוק והמשפט.
- רומן זדורוב יקבל מהמדינה פיצוי של 17 מיליון שקל
- רומן זדורוב למשטרה: החזירו לי את טבעת הנישואין
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בצפון קרוליינה, ארה"ב, שני גברים, הנרי מקולום וליאון בראון, זוכו לאחר 31 שנות מאסר על רצח שלא ביצעו. הם קיבלו פיצוי של כ-75 מיליון דולר, סכום שובר שיאים שנקבע לפי מיליון דולר על כל שנה בכלא, בתוספת פיצוי עונשי. בארה"ב נרשם גם המקרה של ג'ואן ריברה, שישב בכלא שלושה עשורים באילינוי, וזוכה לבסוף תוך קבלת פיצוי של 20 מיליון דולר.