ישראייר יוצאת במלחמה כנגד אל על: עתרה לבג"צ בדרישה לביטול אישור קו אילת
החלטת שר התחבורה לפני כחודש, לאפשר לחברת התעופה 'אל על' להכנס לקו אילת מסעירה את שוק התעופה ובעיקר את 'ישראייר' ו'ארקיע' אשר מנהלות מזה שנים את הקו לאילת.
היום (ב') חברת התעופה 'ישראייר' עתרה לבג"צ בדרישה לביטול החלטת שר התחבורה לאפשר ל'אל על' לטוס לאילת, "ההחלטה התקבלה בחטף וללא בחינה יסודית", נמסר מישראייר.
בעתירה, שהוגשה באמצעות עוה"ד יורם בונן, מרב שיבק וברק גליקמן ממשרד פישר בכר חן וול אוריון, טוענת ישראייר כי שאלת כניסתו של מוביל אווירי נוסף בקו לאילת הינה שאלה כבדת משקל, שלה השלכות נכבדות על שוק התעופה בישראל בכלל, ועל שוק התעופה הפנים ארצי בפרט.
החלטת שר התחבורה, ישראל כץ, התקבלה, לדברי ישראייר, באופן שרירותי, מבלי שקדם לה הליך בחינה מסודר של כל ההשלכות האפשריות על שוק התעופה, על הציבור ועל המפעילים הנוספים בקו לאילת. זאת, לאחר שבקשה דומה של אל על נדחתה על ידי רשות התעופה האזרחית בחודש אפריל 2009.
בעתירה מפרטת ישראייר כי ההחלטה התקבלה מבלי שהשר התייעץ עם ועדה מייעצת כפי הנדרש ממנו בחוק, מבלי שניתן לישראייר להביע את טענותיה בפני השר טרם קבלת ההחלטה וללא איסוף נתונים רלבנטיים שיסייעו לשר בגיבוש ההחלטה. יתרה מזאת, החלטת השר ניתנה ללא נימוקים והסברים. לאור כל זאת מבקשת ישראייר לבטל את החלטת השר, ולדון מחדש באופן רציני ויסודי באפשרות הוספת מפעיל נוסף בקו לאילת.
בנוסף טוענת ישראייר, כי "שר התחבורה גיבש את עמדתו בנושא באופן ש'המשחק מכור', ועל כן היא מבקשת שהנושא יידון על ידי שר אחר.
עוד נאמר בהודעת החברה, כי "ישראייר תומכת ומבינה את חשיבות התחרות בענף ותמשיך לפעול לקידומה. עם זאת, אנו מאמינים כי החלטה דרמטית כגון זו לא יכולה להתקבל בחטף וללא בחינה יסודית של כל ההיבטים הנדרשים. תהליך קבלתה פגום מן היסוד, ואנו מבקשים תהליך בחינה מחודש, מעמיק ורציני, על ידי גורם שיהיה נכון לדון בנושא בראייה כוללת של ההשלכות על התעופה הישראלית".
נזכיר כי לפני כחודש, שר התחבורה, ישראל כץ, הודיע כי הוא בחר לאמץ את המלצות רשות התעופה האזרחית ולאשר לחברת התעופה 'אל על' לבצע טיסות סדירות בין מנמל התעופה בן גוריון לנמל התעופה באילת.
חברות ארקיע וישראייר יאבדו בזאת את הבלעדיות על הקו ת"א-אילת בשל הנימוק כי המהלך יוביל להגדלת החשיפה של אילת ומדינת ישראל כיעד תיירותי, כך לדברי משרד התחבורה.
ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- יותר נשים חרדיות בהייטק, מספר הגברים חרדים והערבים נותר נמוך
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.
לבנון בין משבר לתקווה: כלכלה קורסת, רפורמות מתחילות והשקעות זרות חוזרות
בורסת לבנון, מהעתיקות במזרח התיכון מאז 1920, מציגה תמונה עגומה: מדד BLOM צנח ב-23% בשנה האחרונה. המדד משקף משבר כלכלי עמוק המשפיע על כל תחומי החיים, אך לצד התמונה האפלה צומחים גם סימני תקווה ראשונים.
לבנון בורסת ביירות, שהוקמה ב-1920 ואחת הוותיקות במזרח התיכון, היא בורסה במלחמה. המלחמה של ישראל בחיזבאללה וחוסר היכולת של לבנון להשתלט על ארגון הטרור מייצר אי וודאות גם לגבי ההמשך. המלחמה פגעה בכלכלה, הגדילה את אי הוודאות, אבל גם קודם הכלכלה הלבנונית היתה בקריסה ונשענה על לבנונים בחו"ל שמעבירים כספים לבני המשפחה.
מדד BLOM של המניות הנרכזיות בבורסה ירד בכ-23% ב-2025, ועמד על 1,888 נקודות בסוף דצמבר, וזאת על רקע משבר פיננסי מתמשך שהחל ב-2019 והוביל לאובדן 40% מהתמ"ג. הבנקים איבדו מעל 72 מיליארד דולר. עם זאת, יש קצת סימני התאוששות לאחר הפסקת האש בנובמבר 2024 והקמת ממשלה חדשה בתחילת 2025, עם צמיחה צפויה של 3.5%-4.7% בתמ"ג.
הממשלה קידמה רפורמות בעיקר בבנקאות, לצד צעדים תקציביים לקיצוץ הוצאות, רפורמת מסים ושקיפות. הבנק העולמי מציין כי לבנון לקראת תקציב מאוזן, גירעון חשבון שוטף 15% ואינפלציה של 15%. אלו לא נתונים טובים, אבל מעודדים לעומת העבר.
הירידות בבורסה מבטאות את המצב - תוצאות חלשות על רקע משבר קשה. מדד CLFI (מדד מניות הפיננסים) ירד מ-983 ל-791, כ-20% מהשיא; CLCI (בנייה) מ-6,679 ל-4,365 נקודות. השאלה מה יהיה בהמשך? המצב הביטחוני עדיין מתוח: הפסקת אש מחייבת פירוק חיזבאללה מדרום לליטני עד סוף 2025, אך זה לא קורה, וישראל מגיבה. אם לבנון לא תצליח להשתלט על חיזבאללה, התקיפות במרכז לבנון ובירות יכולות לחזור.
- ארה״ב ומדינות המפרץ לוחצות לפירוק חיזבאללה מנשקו - לבנון על סף עימות חדש
- איך הפכה לבנון מבת ערובה של חיזבאללה למדינה השולטת בגורלה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשנה האחרונה יש התאוששות בתיירות שעלתה בכ-20% עם 2.8 מיליון מבקרים. במקביל, מדינות מפרץ בשיחות עם הממשל על סיוע וזרם ההשקעות הזרות עלה ב-50% ל-1.45 מיליארד דולר
מהו מצב מדד BLOM נכון לסוף דצמבר 2025?
