ת"א סגרה בצד הירוק: רבוע נדלן זינקה 18%, ישראמקו הוסיפה עוד 8.2%

עליות חדות נרשמו במניות טבע, אפריקה, פרטנר, גזית גלוב וקרדן אן.וי. די מדיקל זינקה במחזור גבוה. המחזור הסתכם בכ-1.18 מיליארד שקל
שהם לוי |

המדדים בבורסה בתל אביב הצליחו לסגור יום תנודתי בצד הירוק, לאחר שלקראת דווקא נרשמה התמתנות בעליות. מוקדם יותר נסחר המעו"ף בעליות של עד 1% אך המגמה השלילית במניות הבנקים (בעיקר לאומי) ובמניית כיל העיבה על המעו"ף. מחזור המסחר הסתכם בכ-1.18 מיליארד שקל בלבד. מניית רבוע נדלן בלטה היום בעלייה של כ-18% וריכזה מחזור חריג ביותר (ראה הסבר בהמשך).

מדד ת"א 25 סגר לבסוף את היום בעליה של 0.4% ל-885 נקודות ומדד ת"א 75 רשם עליה של 1.33%. מדד הנדל"ו בלט בעליה של 2.3% ומנגד מדד הבנקים נסוג ב-0.6%.

דו"ח התעסוקה האמריקני שפורסם ביום שישי האחרון שיפר עוד יותר את הפרספקטיבה של המשקיעים אודות הכלכלה הגדולה בעולם, כשזה סיפק הפתעה לטובה מבחינת גריעת המשרות - 345 אלף בחודש מאי. אך איכזב בשיעור האבטלה. המשקיעים קיבלו אותו בתחילה בהתלהבות שהתחלפה באדישות. ביום שישי האחרון המסחר בוול סטריט הסתיים במגמה מעורבת. הדאו ג'ונס הוסיף 0.15%, הנאסד"ק השיל 0.03% ואילו מדד ה-S&P500 איבד 0.25%.

כלכלני הפועלים: מעקב אחרי רמת ה-900 נקודות

בשבוע האחרון ניסה מדד תל אביב 25 לחצות את רף 900 הנקודות, לראשונה מאז ספטמבר אשתקד. אומנם לפי שעה המדד הצליח לחצות את המשוכה במהלך מסחר התוך יומי בלבד, ולא הצליח להתבסס מעל לרף הפסיכולוגי, אולם כלכלני בנק הפועלים מציינים בסקירתם השבועית כי הצלחת המדד להתבסס מעל למשוכת ה-900 תהווה איתות חיובי לבאות.

עם זאת, בפועלים ממשיכים להזכיר כי "קביעת המגמה בבורסה בתל אביב נעשית מעבר לים, בוול סטריט. בחודשים אחרונים נהנו השווקים האמריקאיים מרוח גבית, אשר הביאה לעליות מסביב לגלובוס, וכמובן שגם בתל אביב. באם תשתנה המגמה בארה"ב, הדבר צפוי להשפיע לשלילה גם על הבורסה המקומית".

"לצד האופטימיות הזהירה שמתפתחת לאחרונה ועליות השערים בחודשים האחרונים עולה גם אי הוודאות באשר להמשך המומנטום בשוק ואנו מעדיפים להמשיך להיות שמרנים בחשיפה למניות, עם לא יותר מ- 10% בתיק הסולידי ועד 25% בספקולטיבי". כך מציינים כלכלני בנק אגוד בסקירה השבועית שלהם.

נפילות באג"ח מדינה: ממשלתי שקלי 1026 ירדה 1.1%

הדרמה בשוק אגרות החוב הממשלתי נמשכה גם היום, בעקבות המשך החולשה בשוק האג"ח האמריקני. השקליות הארוכות נפלו בשיעורים של עד 1.1% והצמודות הארוכות איבדו כ-0.8% מערכן. סדרה 1026 השלימה צניחה של כ-10% מתחילת אפריל.

מניות במרכז

מניית כיל רשמה ירידה של 0.7% וריכזה מחזור ער של כ-95 מיליון שקל. האנליסט גלעד אלפר מבית ההשקעות אקסלנס פרסם היום עדכון לסקירתו על כיל בה הוא מנסה לספק סיבה נוספת לחולשה במניה.

מניית כור סגרה בעליה של 3.4%. החברה שבשליטת איש העסקים נוחי דנקנר הודיעה לפני כניסת השבת על מכירה נוספת של מניות קרדיט סוויס בהן היא מחזיקה ובגינה תרשום רווח נוסף בסך של כ-374 מיליון שקל.

מניית טבע נסחרה בעלייה של 2.2% ולמעשה סגרה את הפער החיובי איתו הגיעה מוול סטריט. עליות חדות נרשמו במניות אפריקה, פרטנר וקרדן אן.וי.מניית גזית גלוב זינקה 6% בעקבות המלצה חיובית שפרסם היום בית ההשקעות אקסלנס על המניה.

בסקטור הביומד בלטה בעליה חדה מניית כלל ביוטכנו. החברה שיגרה הבוקר (א') הודעה חיובית לבורסה. החברה דיווחה כי די-פארם, חברת המוחזקת על ידה בשיעור של כ-41%, הודיעה כי מינהל התרופות והמזון בארצות הברית, ה-fda , אישר את בקשת ה-ind. אישור כאמור מתחייב לפני תחילת ניסוי קליני בארה"ב. בכלל ביוטכנולוגיה מציינים כי טרם הסתיים שלב הפיתוח של התרופה וכי אין ודאות כי התרופה תשיג את מטרות הניסוי כנדרש ו/או תגיע לשיווק על בסיס מסחרי.

עוד בלטו ברשימת היתר מניות רבוע נדלן, אזורים, די מדיקל, קמהדע, אלרוב, נסווקס, ואלרון. היום בשעה 10:52 בדיוק נעשתה עסקה בהיקף של 10 מיליון שקלים במניות רבוע נדלן, חברת בשליטת רבוע כחול. כעבור מספר שניות נעשתה עסקה גדולה נוספת בנייר, הפעם בהיקף של 5.7 מיליון שקלים. מדובר במניה עם מחזור יומי ממוצע של כ-50 אלף שקלים בלבד. ככל הנראה, חברת רבוע כחול, המחזיקה ב-80% ממניות רבוע נדלן פועלת להכנסתה של רבוע נדלן למדד ת"א-100 ולצורך כך נאלצת למכור מניות.

מניית איזי אנרגיה נסחרה ברקע להודעת החברה על השלמה העסקה לרכישת 41 תחנות דלק בארה"ב. החברה שבשליטת ד"ר אלי זהבי, הודיעה היום כי החברה הנכדה שבשליטת איזי ארה"ב השלימה את רכישת המקבץ הרביעי בן 41 תחנות דלק ו-3 מגרשים, המיועדים להקמת תחנות דלק בתמורה לכ-32.5 מיליון דולר מאת ענקית האנרגיה BP.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית


הדס ברטל |

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.

עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת  2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.

עיקרי ההסכם:

שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר. 

תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית. 

תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה. 


גיוס חרדים (צילום: חיים בן־הקון)גיוס חרדים (צילום: חיים בן־הקון)

חוק הגיוס: כשזה מגיע לחרדים, עוצמה יהודית מאבדת את העוצמה

עוצמה יהודית רוצה מלחמה בלי לוחמים: השתיקה המפלגתית על גיוס החרדים חושפת עד כמה המספרים מתעתעים, איך יוצאים בשאלה נספרים כחרדים, ואיך החוק החדש מאפשר להציג עמידה ביעדים כמעט בלי לגייס באמת, מהלך שמרחיק את החרדים מלהשתלב בתעסוקה ופוגע במשק כולו
ד"ר אדם רויטר |

במסגרת מאמציהם למנוע את רוע הגזירה, משמע לשאת בעול הביטחון כמו כל יהודי אחר במדינת ישראל, מנהיגי החרדים מייצרים כמה שיותר קומבינטוריקה וביסמוט נופל או מופל לפח. במסגרת ההסכמות שחוק הגיוס החדש והרע מאד הזה קובע, ייספרו בתוואי הגיוס כל הבנים שלמדו אי פעם במוסדות חרדיים, כולל 20% מהם שבכלל עזבו את המגזר. אסביר בסוף גם איך כל זה קשור לא רק לביטחון אלא גם לכלכלה.

מסתבר שכיום שיעור היוצאים בשאלה מכל שנתון חרדי עומד על שיעור של כ-20%. אתם קוראים נכון. לפי "עמותת הלל", שהיא הכתובת הראשית של יוצאות ויוצאים בשאלה מהמגזר - שמגיעים אליה ונעזרים בה לרוב כשהם בגילאי 17 עד 25, אלו מביניהם בגילאי 18 עד 20 מתגייסים ברובם לצה"ל. למעשה לפי עמותת הלל כ-75% בגילאים הללו מתגייסים לצה"ל.

בואו ניכנס רגע למספרים. בשנתון הגיוס של 2024-2025 (תשפ"ה) יש כ-76 אלף בנים שנולדו בשנת 2006, מתוכם כ-57 אלף הם יהודים שמתוכם כ-14 אלף הם מהמגזר החרדי. מתוכם התגייסו השנה כ-2,900 שהם כ-20% מהשנתון החרדי (המקור: עיתון "הארץ" )

יש לציין כי זו קפיצה משמעותית ביותר לעומת כ-1,200 מגויסים יוצאי המגזר בממוצע שנתי, משמע 8% מכל שנתון, בשנים שקדמו לתשפ"ה וזו לפחות בהחלט בשורה טובה.

כמה מתוך המתגייסים יצאו מהמגזר וכבר אינם חרדים? ע"פ הערכות כ-20% מכל שנתון עזבו את המגזר. משמע מתוך שנתון של 15,000 כ-3,000 כבר אינם חרדים. לפי עמותת הלל המלווה יוצאים ויוצאות מהמגזר, כ-75% מהם מתגייסים לצה"ל. משמע מתוך ה-2,900 שהתגייסו, שהם יוצאי המגזר החרדי ניתן להניח שכ-2,250 מהם בכלל עזבו את המגזר. מבחינתם, הם לא מתגייסים לצה"ל כחרדים אלא כדתיים לאומיים, כמסורתיים או כחילוניים (רובם נותרים קרובים לאמונה ולמסורת ואינם הופכים לחילוניים). אבל הם נספרים כמתגייסים חרדים - וזו נקודה מאד חשובה.