ת"א סגרה בצד הירוק: רבוע נדלן זינקה 18%, ישראמקו הוסיפה עוד 8.2%
המדדים בבורסה בתל אביב הצליחו לסגור יום תנודתי בצד הירוק, לאחר שלקראת דווקא נרשמה התמתנות בעליות. מוקדם יותר נסחר המעו"ף בעליות של עד 1% אך המגמה השלילית במניות הבנקים (בעיקר לאומי) ובמניית כיל העיבה על המעו"ף. מחזור המסחר הסתכם בכ-1.18 מיליארד שקל בלבד. מניית רבוע נדלן בלטה היום בעלייה של כ-18% וריכזה מחזור חריג ביותר (ראה הסבר בהמשך).
מדד ת"א 25 סגר לבסוף את היום בעליה של 0.4% ל-885 נקודות ומדד ת"א 75 רשם עליה של 1.33%. מדד הנדל"ו בלט בעליה של 2.3% ומנגד מדד הבנקים נסוג ב-0.6%.
דו"ח התעסוקה האמריקני שפורסם ביום שישי האחרון שיפר עוד יותר את הפרספקטיבה של המשקיעים אודות הכלכלה הגדולה בעולם, כשזה סיפק הפתעה לטובה מבחינת גריעת המשרות - 345 אלף בחודש מאי. אך איכזב בשיעור האבטלה. המשקיעים קיבלו אותו בתחילה בהתלהבות שהתחלפה באדישות. ביום שישי האחרון המסחר בוול סטריט הסתיים במגמה מעורבת. הדאו ג'ונס הוסיף 0.15%, הנאסד"ק השיל 0.03% ואילו מדד ה-S&P500 איבד 0.25%.
כלכלני הפועלים: מעקב אחרי רמת ה-900 נקודות
בשבוע האחרון ניסה מדד תל אביב 25 לחצות את רף 900 הנקודות, לראשונה מאז ספטמבר אשתקד. אומנם לפי שעה המדד הצליח לחצות את המשוכה במהלך מסחר התוך יומי בלבד, ולא הצליח להתבסס מעל לרף הפסיכולוגי, אולם כלכלני בנק הפועלים מציינים בסקירתם השבועית כי הצלחת המדד להתבסס מעל למשוכת ה-900 תהווה איתות חיובי לבאות.
עם זאת, בפועלים ממשיכים להזכיר כי "קביעת המגמה בבורסה בתל אביב נעשית מעבר לים, בוול סטריט. בחודשים אחרונים נהנו השווקים האמריקאיים מרוח גבית, אשר הביאה לעליות מסביב לגלובוס, וכמובן שגם בתל אביב. באם תשתנה המגמה בארה"ב, הדבר צפוי להשפיע לשלילה גם על הבורסה המקומית".
"לצד האופטימיות הזהירה שמתפתחת לאחרונה ועליות השערים בחודשים האחרונים עולה גם אי הוודאות באשר להמשך המומנטום בשוק ואנו מעדיפים להמשיך להיות שמרנים בחשיפה למניות, עם לא יותר מ- 10% בתיק הסולידי ועד 25% בספקולטיבי". כך מציינים כלכלני בנק אגוד בסקירה השבועית שלהם.
נפילות באג"ח מדינה: ממשלתי שקלי 1026 ירדה 1.1%
הדרמה בשוק אגרות החוב הממשלתי נמשכה גם היום, בעקבות המשך החולשה בשוק האג"ח האמריקני. השקליות הארוכות נפלו בשיעורים של עד 1.1% והצמודות הארוכות איבדו כ-0.8% מערכן. סדרה 1026 השלימה צניחה של כ-10% מתחילת אפריל.
מניות במרכז
מניית כיל רשמה ירידה של 0.7% וריכזה מחזור ער של כ-95 מיליון שקל. האנליסט גלעד אלפר מבית ההשקעות אקסלנס פרסם היום עדכון לסקירתו על כיל בה הוא מנסה לספק סיבה נוספת לחולשה במניה.
מניית כור סגרה בעליה של 3.4%. החברה שבשליטת איש העסקים נוחי דנקנר הודיעה לפני כניסת השבת על מכירה נוספת של מניות קרדיט סוויס בהן היא מחזיקה ובגינה תרשום רווח נוסף בסך של כ-374 מיליון שקל.
מניית טבע נסחרה בעלייה של 2.2% ולמעשה סגרה את הפער החיובי איתו הגיעה מוול סטריט. עליות חדות נרשמו במניות אפריקה, פרטנר וקרדן אן.וי.מניית גזית גלוב זינקה 6% בעקבות המלצה חיובית שפרסם היום בית ההשקעות אקסלנס על המניה.
בסקטור הביומד בלטה בעליה חדה מניית כלל ביוטכנו. החברה שיגרה הבוקר (א') הודעה חיובית לבורסה. החברה דיווחה כי די-פארם, חברת המוחזקת על ידה בשיעור של כ-41%, הודיעה כי מינהל התרופות והמזון בארצות הברית, ה-fda , אישר את בקשת ה-ind. אישור כאמור מתחייב לפני תחילת ניסוי קליני בארה"ב. בכלל ביוטכנולוגיה מציינים כי טרם הסתיים שלב הפיתוח של התרופה וכי אין ודאות כי התרופה תשיג את מטרות הניסוי כנדרש ו/או תגיע לשיווק על בסיס מסחרי.
עוד בלטו ברשימת היתר מניות רבוע נדלן, אזורים, די מדיקל, קמהדע, אלרוב, נסווקס, ואלרון. היום בשעה 10:52 בדיוק נעשתה עסקה בהיקף של 10 מיליון שקלים במניות רבוע נדלן, חברת בשליטת רבוע כחול. כעבור מספר שניות נעשתה עסקה גדולה נוספת בנייר, הפעם בהיקף של 5.7 מיליון שקלים. מדובר במניה עם מחזור יומי ממוצע של כ-50 אלף שקלים בלבד. ככל הנראה, חברת רבוע כחול, המחזיקה ב-80% ממניות רבוע נדלן פועלת להכנסתה של רבוע נדלן למדד ת"א-100 ולצורך כך נאלצת למכור מניות.
מניית איזי אנרגיה נסחרה ברקע להודעת החברה על השלמה העסקה לרכישת 41 תחנות דלק בארה"ב. החברה שבשליטת ד"ר אלי זהבי, הודיעה היום כי החברה הנכדה שבשליטת איזי ארה"ב השלימה את רכישת המקבץ הרביעי בן 41 תחנות דלק ו-3 מגרשים, המיועדים להקמת תחנות דלק בתמורה לכ-32.5 מיליון דולר מאת ענקית האנרגיה BP.
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףהממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים
התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף
הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.
בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.
הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים
עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.
התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.
- שיא- 361,255 נוסעים ברכבת ביום חמישי האחרון
- בעלות של 35 מיליון שקלים: מסוף אוטובוסים חדש יחובר לכביש 412
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
