ת"א סגרה בצד הירוק: רבוע נדלן זינקה 18%, ישראמקו הוסיפה עוד 8.2%
המדדים בבורסה בתל אביב הצליחו לסגור יום תנודתי בצד הירוק, לאחר שלקראת דווקא נרשמה התמתנות בעליות. מוקדם יותר נסחר המעו"ף בעליות של עד 1% אך המגמה השלילית במניות הבנקים (בעיקר לאומי) ובמניית כיל העיבה על המעו"ף. מחזור המסחר הסתכם בכ-1.18 מיליארד שקל בלבד. מניית רבוע נדלן בלטה היום בעלייה של כ-18% וריכזה מחזור חריג ביותר (ראה הסבר בהמשך).
מדד ת"א 25 סגר לבסוף את היום בעליה של 0.4% ל-885 נקודות ומדד ת"א 75 רשם עליה של 1.33%. מדד הנדל"ו בלט בעליה של 2.3% ומנגד מדד הבנקים נסוג ב-0.6%.
דו"ח התעסוקה האמריקני שפורסם ביום שישי האחרון שיפר עוד יותר את הפרספקטיבה של המשקיעים אודות הכלכלה הגדולה בעולם, כשזה סיפק הפתעה לטובה מבחינת גריעת המשרות - 345 אלף בחודש מאי. אך איכזב בשיעור האבטלה. המשקיעים קיבלו אותו בתחילה בהתלהבות שהתחלפה באדישות. ביום שישי האחרון המסחר בוול סטריט הסתיים במגמה מעורבת. הדאו ג'ונס הוסיף 0.15%, הנאסד"ק השיל 0.03% ואילו מדד ה-S&P500 איבד 0.25%.
כלכלני הפועלים: מעקב אחרי רמת ה-900 נקודות
בשבוע האחרון ניסה מדד תל אביב 25 לחצות את רף 900 הנקודות, לראשונה מאז ספטמבר אשתקד. אומנם לפי שעה המדד הצליח לחצות את המשוכה במהלך מסחר התוך יומי בלבד, ולא הצליח להתבסס מעל לרף הפסיכולוגי, אולם כלכלני בנק הפועלים מציינים בסקירתם השבועית כי הצלחת המדד להתבסס מעל למשוכת ה-900 תהווה איתות חיובי לבאות.
עם זאת, בפועלים ממשיכים להזכיר כי "קביעת המגמה בבורסה בתל אביב נעשית מעבר לים, בוול סטריט. בחודשים אחרונים נהנו השווקים האמריקאיים מרוח גבית, אשר הביאה לעליות מסביב לגלובוס, וכמובן שגם בתל אביב. באם תשתנה המגמה בארה"ב, הדבר צפוי להשפיע לשלילה גם על הבורסה המקומית".
"לצד האופטימיות הזהירה שמתפתחת לאחרונה ועליות השערים בחודשים האחרונים עולה גם אי הוודאות באשר להמשך המומנטום בשוק ואנו מעדיפים להמשיך להיות שמרנים בחשיפה למניות, עם לא יותר מ- 10% בתיק הסולידי ועד 25% בספקולטיבי". כך מציינים כלכלני בנק אגוד בסקירה השבועית שלהם.
נפילות באג"ח מדינה: ממשלתי שקלי 1026 ירדה 1.1%
הדרמה בשוק אגרות החוב הממשלתי נמשכה גם היום, בעקבות המשך החולשה בשוק האג"ח האמריקני. השקליות הארוכות נפלו בשיעורים של עד 1.1% והצמודות הארוכות איבדו כ-0.8% מערכן. סדרה 1026 השלימה צניחה של כ-10% מתחילת אפריל.
מניות במרכז
מניית כיל רשמה ירידה של 0.7% וריכזה מחזור ער של כ-95 מיליון שקל. האנליסט גלעד אלפר מבית ההשקעות אקסלנס פרסם היום עדכון לסקירתו על כיל בה הוא מנסה לספק סיבה נוספת לחולשה במניה.
מניית כור סגרה בעליה של 3.4%. החברה שבשליטת איש העסקים נוחי דנקנר הודיעה לפני כניסת השבת על מכירה נוספת של מניות קרדיט סוויס בהן היא מחזיקה ובגינה תרשום רווח נוסף בסך של כ-374 מיליון שקל.
מניית טבע נסחרה בעלייה של 2.2% ולמעשה סגרה את הפער החיובי איתו הגיעה מוול סטריט. עליות חדות נרשמו במניות אפריקה, פרטנר וקרדן אן.וי.מניית גזית גלוב זינקה 6% בעקבות המלצה חיובית שפרסם היום בית ההשקעות אקסלנס על המניה.
בסקטור הביומד בלטה בעליה חדה מניית כלל ביוטכנו. החברה שיגרה הבוקר (א') הודעה חיובית לבורסה. החברה דיווחה כי די-פארם, חברת המוחזקת על ידה בשיעור של כ-41%, הודיעה כי מינהל התרופות והמזון בארצות הברית, ה-fda , אישר את בקשת ה-ind. אישור כאמור מתחייב לפני תחילת ניסוי קליני בארה"ב. בכלל ביוטכנולוגיה מציינים כי טרם הסתיים שלב הפיתוח של התרופה וכי אין ודאות כי התרופה תשיג את מטרות הניסוי כנדרש ו/או תגיע לשיווק על בסיס מסחרי.
עוד בלטו ברשימת היתר מניות רבוע נדלן, אזורים, די מדיקל, קמהדע, אלרוב, נסווקס, ואלרון. היום בשעה 10:52 בדיוק נעשתה עסקה בהיקף של 10 מיליון שקלים במניות רבוע נדלן, חברת בשליטת רבוע כחול. כעבור מספר שניות נעשתה עסקה גדולה נוספת בנייר, הפעם בהיקף של 5.7 מיליון שקלים. מדובר במניה עם מחזור יומי ממוצע של כ-50 אלף שקלים בלבד. ככל הנראה, חברת רבוע כחול, המחזיקה ב-80% ממניות רבוע נדלן פועלת להכנסתה של רבוע נדלן למדד ת"א-100 ולצורך כך נאלצת למכור מניות.
מניית איזי אנרגיה נסחרה ברקע להודעת החברה על השלמה העסקה לרכישת 41 תחנות דלק בארה"ב. החברה שבשליטת ד"ר אלי זהבי, הודיעה היום כי החברה הנכדה שבשליטת איזי ארה"ב השלימה את רכישת המקבץ הרביעי בן 41 תחנות דלק ו-3 מגרשים, המיועדים להקמת תחנות דלק בתמורה לכ-32.5 מיליון דולר מאת ענקית האנרגיה BP.
מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- הנחיות חדשות במימון: איך משפיע קיבוע הקלות המשכנתא על הזינוק בהלוואות "לכל מטרה"?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.
