ת"א סגרה בצד הירוק: רבוע נדלן זינקה 18%, ישראמקו הוסיפה עוד 8.2%

עליות חדות נרשמו במניות טבע, אפריקה, פרטנר, גזית גלוב וקרדן אן.וי. די מדיקל זינקה במחזור גבוה. המחזור הסתכם בכ-1.18 מיליארד שקל
שהם לוי |

המדדים בבורסה בתל אביב הצליחו לסגור יום תנודתי בצד הירוק, לאחר שלקראת דווקא נרשמה התמתנות בעליות. מוקדם יותר נסחר המעו"ף בעליות של עד 1% אך המגמה השלילית במניות הבנקים (בעיקר לאומי) ובמניית כיל העיבה על המעו"ף. מחזור המסחר הסתכם בכ-1.18 מיליארד שקל בלבד. מניית רבוע נדלן בלטה היום בעלייה של כ-18% וריכזה מחזור חריג ביותר (ראה הסבר בהמשך).

מדד ת"א 25 סגר לבסוף את היום בעליה של 0.4% ל-885 נקודות ומדד ת"א 75 רשם עליה של 1.33%. מדד הנדל"ו בלט בעליה של 2.3% ומנגד מדד הבנקים נסוג ב-0.6%.

דו"ח התעסוקה האמריקני שפורסם ביום שישי האחרון שיפר עוד יותר את הפרספקטיבה של המשקיעים אודות הכלכלה הגדולה בעולם, כשזה סיפק הפתעה לטובה מבחינת גריעת המשרות - 345 אלף בחודש מאי. אך איכזב בשיעור האבטלה. המשקיעים קיבלו אותו בתחילה בהתלהבות שהתחלפה באדישות. ביום שישי האחרון המסחר בוול סטריט הסתיים במגמה מעורבת. הדאו ג'ונס הוסיף 0.15%, הנאסד"ק השיל 0.03% ואילו מדד ה-S&P500 איבד 0.25%.

כלכלני הפועלים: מעקב אחרי רמת ה-900 נקודות

בשבוע האחרון ניסה מדד תל אביב 25 לחצות את רף 900 הנקודות, לראשונה מאז ספטמבר אשתקד. אומנם לפי שעה המדד הצליח לחצות את המשוכה במהלך מסחר התוך יומי בלבד, ולא הצליח להתבסס מעל לרף הפסיכולוגי, אולם כלכלני בנק הפועלים מציינים בסקירתם השבועית כי הצלחת המדד להתבסס מעל למשוכת ה-900 תהווה איתות חיובי לבאות.

עם זאת, בפועלים ממשיכים להזכיר כי "קביעת המגמה בבורסה בתל אביב נעשית מעבר לים, בוול סטריט. בחודשים אחרונים נהנו השווקים האמריקאיים מרוח גבית, אשר הביאה לעליות מסביב לגלובוס, וכמובן שגם בתל אביב. באם תשתנה המגמה בארה"ב, הדבר צפוי להשפיע לשלילה גם על הבורסה המקומית".

"לצד האופטימיות הזהירה שמתפתחת לאחרונה ועליות השערים בחודשים האחרונים עולה גם אי הוודאות באשר להמשך המומנטום בשוק ואנו מעדיפים להמשיך להיות שמרנים בחשיפה למניות, עם לא יותר מ- 10% בתיק הסולידי ועד 25% בספקולטיבי". כך מציינים כלכלני בנק אגוד בסקירה השבועית שלהם.

נפילות באג"ח מדינה: ממשלתי שקלי 1026 ירדה 1.1%

הדרמה בשוק אגרות החוב הממשלתי נמשכה גם היום, בעקבות המשך החולשה בשוק האג"ח האמריקני. השקליות הארוכות נפלו בשיעורים של עד 1.1% והצמודות הארוכות איבדו כ-0.8% מערכן. סדרה 1026 השלימה צניחה של כ-10% מתחילת אפריל.

מניות במרכז

מניית כיל רשמה ירידה של 0.7% וריכזה מחזור ער של כ-95 מיליון שקל. האנליסט גלעד אלפר מבית ההשקעות אקסלנס פרסם היום עדכון לסקירתו על כיל בה הוא מנסה לספק סיבה נוספת לחולשה במניה.

מניית כור סגרה בעליה של 3.4%. החברה שבשליטת איש העסקים נוחי דנקנר הודיעה לפני כניסת השבת על מכירה נוספת של מניות קרדיט סוויס בהן היא מחזיקה ובגינה תרשום רווח נוסף בסך של כ-374 מיליון שקל.

מניית טבע נסחרה בעלייה של 2.2% ולמעשה סגרה את הפער החיובי איתו הגיעה מוול סטריט. עליות חדות נרשמו במניות אפריקה, פרטנר וקרדן אן.וי.מניית גזית גלוב זינקה 6% בעקבות המלצה חיובית שפרסם היום בית ההשקעות אקסלנס על המניה.

בסקטור הביומד בלטה בעליה חדה מניית כלל ביוטכנו. החברה שיגרה הבוקר (א') הודעה חיובית לבורסה. החברה דיווחה כי די-פארם, חברת המוחזקת על ידה בשיעור של כ-41%, הודיעה כי מינהל התרופות והמזון בארצות הברית, ה-fda , אישר את בקשת ה-ind. אישור כאמור מתחייב לפני תחילת ניסוי קליני בארה"ב. בכלל ביוטכנולוגיה מציינים כי טרם הסתיים שלב הפיתוח של התרופה וכי אין ודאות כי התרופה תשיג את מטרות הניסוי כנדרש ו/או תגיע לשיווק על בסיס מסחרי.

עוד בלטו ברשימת היתר מניות רבוע נדלן, אזורים, די מדיקל, קמהדע, אלרוב, נסווקס, ואלרון. היום בשעה 10:52 בדיוק נעשתה עסקה בהיקף של 10 מיליון שקלים במניות רבוע נדלן, חברת בשליטת רבוע כחול. כעבור מספר שניות נעשתה עסקה גדולה נוספת בנייר, הפעם בהיקף של 5.7 מיליון שקלים. מדובר במניה עם מחזור יומי ממוצע של כ-50 אלף שקלים בלבד. ככל הנראה, חברת רבוע כחול, המחזיקה ב-80% ממניות רבוע נדלן פועלת להכנסתה של רבוע נדלן למדד ת"א-100 ולצורך כך נאלצת למכור מניות.

מניית איזי אנרגיה נסחרה ברקע להודעת החברה על השלמה העסקה לרכישת 41 תחנות דלק בארה"ב. החברה שבשליטת ד"ר אלי זהבי, הודיעה היום כי החברה הנכדה שבשליטת איזי ארה"ב השלימה את רכישת המקבץ הרביעי בן 41 תחנות דלק ו-3 מגרשים, המיועדים להקמת תחנות דלק בתמורה לכ-32.5 מיליון דולר מאת ענקית האנרגיה BP.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

הממשלה אישרה את תקציב המדינה לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל

תקרת הגרעון בשנת 2026 תהיה בשיעור של 3.9% מהתוצר 

רן קידר |

אושר בממשלה התקציב לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל. מדובר על גירעון של 3.9%, בהחלט סביר. התקציב, מסבירים באוצר, נועד להחזיר את הכלכלה הישראלית למסלול של צמיחה ואחריות בצד הוצאות הממשלה, לאחר שלוש שנים של תקציבי מלחמה בהן הכלכלה הישראלית תמכה את המערכה הבטחונית.

במסגרת התכנית הכלכלית תהיה הפתחה במס הכנסה בדרך של ריווח מדרגות המס. תקציב משרד הביטחון יגדל באופן משמעותי על מנת להבטיח את ביטחון אזרחי מדינת ישראל ואת יכולתו של צה"ל להתמודד עם האיומים הנשקפים, והוא יעמוד על סך 112 מליארד ש"ח. ערב המלחמה עמד תקציב הבטחון על 65 מליארד ש"ח.


השרים אישרו את הרפורמה בענף החלב שנועדה להתמודד עם המונופולים הגדולים השולטים בשוק החלב ולהביא להוזלת החלב והגבינות. 


עוד מקצה התקציב תוספת משאבים משמעותית לשורת נושאים בעלי חשיבות ציבורית וכלכלית עליונה, ובהם הקצאה של למעלה מ-3 מיליארד ש"ח לתוכנית לקידום הבינה המלאכותית במשק והטמעתה במשרדי הממשלה, ונושאים רבים נוספים להרחבת ההשקעה בתשתיות והאצת הצמיחה במשק.


בין הרפורמות הנכללות במסגרת התכנית הכלכלית תקודם חבילת צעדים בתחום הפיננסי, החלת מס רכוש על קרקעות פרטיות פנויות שאינן חקלאיות, וכן חבילת תיקוני חקיקה להאצת פרוייקטים של תשתיות לאומיות.

מילואימניקים. קרדיט: Xמילואימניקים. קרדיט: X

הבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תקציב הביטחון

משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה. 

המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".

הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.