תקציב הביטחון מתנפח: האוצר מבקש תוספת משמעותית
בזמן שהמערכה הביטחונית מתארכת ומתרחבת התקציב מתנפח בהתאם: רק במהלך חודש יוני התבקשה תוספת של כ-4.6 מיליארד שקל לתקציב הביטחון
למרות שתקציב 2025 אושר רק לפני מספר חודשים, מתברר שהוא כבר לא רלוונטי בכל הנוגע להוצאות הביטחון. ממסמכים שהוגשו לוועדת הכספים של הכנסת עולה כי רק במהלך חודש יוני ביקש משרד האוצר תוספות תקציביות של כ-4.6 מיליארד שקלים, חלקן באופן גלוי, וחלקן תחת סיווג
ביטחוני.
הפנייה המשמעותית ביותר הוגשה היום (19 ביוני) וכוללת תוספת של כ-2.95 מיליארד שקלים עבור סעיף "הוצאות כוח אדם" בצה"ל, תחת נימוק של הימשכות ועצימות הלחימה. בנוסף, ביקש האוצר לאשר העברה נוספת של כ-700 מיליון שקלים למשרד הביטחון, מבלי לציין
את מטרת השימוש. במסמכים נכתב כי ההסברים יימסרו רק בפני הוועדה המשותפת לתקציב הביטחון.
עוד קודם לכן, ב-8 ביוני, עלתה לאישור גם תוספת של מיליארד שקלים למטה לביטחון לאומי (המל"ל), שמוגדרת כתקצוב לצרכים תפעוליים בעקבות מלחמת חרבות ברזל והפיכתו של
המל"ל לגוף ביטחוני בפועל.
רק לפני יומיים שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הצהיר פומבית במסיבת עיתונאים כי בכוונתו להגדיל את תקציב הביטחון וכי "כבר קיימת הצעה מוכנה" בתיאום עם הצבא. לדבריו, תקציב 2025 כלל מראש סעיפים ייעודיים כהיערכות לעימות אפשרי מול איראן,
לרבות תוספת של כ-6 מיליארד שקלים דרך ועדת נגל ומשרד ראש הממשלה.
- הגירעון ממשיך להצטמצם: 4.7% מהתוצר באוגוסט
- הממשלה אישרה את הצעת התקציב הנוסף לשנת 2025 למימון הוצאות המלחמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במערכת הביטחון טוענים כי ההוצאות הצפויות של צה"ל לשנת 2025 עלו בכ-25 מיליארד שקלים מעבר לתכנון. במשרד האוצר, מנגד, עדיין לא אישרו פתיחת "קופסה תקציבית" חדשה, אך בפועל הכסף כבר מתחיל
לזרום. המסמכים שהוגשו לוועדת הכספים מצביעים על שימוש מסיבי ברזרבה הכללית, כולל סעיף "רזרבת התאמות", כדי לעמוד בדרישות המערכת הביטחונית.
נדגיש שהגידול בהוצאות הביטחוניות אינן כוללות גידול לפיצויים לעסקים, משקי בית ורשויות מקומיות. אם המערכה תתארך
או תתרחב, עשוי להיות צורך להוסיף כספים נוספים גם לצורך פיצוי נזקים, ולכך טרם הוקצו משאבים נכון לעכשיו. עד כה התקבלו במוקדי קרן הפיצויים: 25,056 תביעות מאז תחילת המלחמה, מהן 20,370 בגין נזק למבנה, 2,087 בגין נזק לרכב,
ו-2,468 בגין נזק לתכולה וציוד. כ-5,000 איש פונו מביתם.
הוצאות שוטפות של 2.5 מיליארד שקל ביום
המחיר בחיי אדם הוא היקר ביותר, אבל יש גם מחיר כלכלי למלחמה. לפי הערכות, ההוצאה הישירה של מדינת ישראל בשלושת ימי הלחימה הראשונים עומדת על 7.5 מיליארד שקל, כלומר – קצב של 2.5 מיליארד שקל ליום. מדובר רק בהוצאה הביטחונית הישירה, לא בפיצויים, לא בנזק לתוצר, ולא בהשפעות ארוכות טווח.
- 21 חשודים נעצרו בחשד לזיוף תקנים בהיקף של 15 מיליון שקל
- ישראל חושפת את "אור איתן": מערכת יירוט לייזר מבצעית ראשונה בעולם
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- המענק לעובדים ייכנס כבר מחר: רשות המסים מקדימה את הפעימה...
החלוקה התקציבית, לפי הערכות, נותרת סימטרית: מחצית מהסכום הופנתה לפעולות התקפיות – בראשן מכת הפתיחה של חיל האוויר, פעילות חיל הים, שימוש באמצעי לחימה מדויקים, הפעלת לוויינים, תדלוקים ותחזוקת מערכים – והחצי השני לפעילות הגנתית: פריסת מערכות יירוט, גיוס מילואים בהיקף חסר תקדים, הגנה אזרחית נרחבת ופעילות מבצעית רחבה בכל רחבי הארץ.
ההשפעה על הגירעון
באופן
רשמי, תקציב המדינה לשנת 2025 כולל תקרת גירעון של 4.9% תוצר, כ־105 מיליארד שקל, ומתוכה נשמרה רזרבה ביטחונית למקרה חירום. אלא שהרזרבה הזו כמעט ונשחקה כבר במהלך הלחימה בעזה, והמערכה מול איראן לא נכללה כלל במסגרת התכנון. המשמעות: כל שקל שמוציאים כעת מקרב את הגירעון
לקו האדום או מחייב גיוס חוב נוסף.
- 4.איתן 19/06/2025 19:16הגב לתגובה זובסדמה שצריך עכשיו נותנים. זו מלחמה שאחריה אפשר וצריך לעצב מחדש את תקציבי הבטחון באופן מותאם לצרכים והאיומים לאחר המכות הגדולות שהנחתנו. בסוף סיום חזק של איראן ישפר את דירוג האשראי ויכולת גיוס החוב ובתקווה יקטין הוצאות עתידיות צבאיות עם תכנון נכון
- 3.ארקדי 19/06/2025 15:52הגב לתגובה זוהנוראית שמבצעת ההנהגה החרדית הארורה בקופת המדינה כאילו אין מלחמה.ממש עמלקים עם כיפות.
- 2.להפסיק ולהחזיר בחזרה את כל סכומי הגנבה של ההסכמים הקואליציונים בדיחה של שר אוצר (ל"ת)אנונימי 19/06/2025 14:57הגב לתגובה זו
- 1.זאב ערבות 19/06/2025 14:00הגב לתגובה זוחיסכון של 18 מיליארד לשנה

המענק לעובדים ייכנס כבר מחר: רשות המסים מקדימה את הפעימה השנייה
כ-201 אלף זכאים יקבלו כ-410 מיליון שקל ישירות לחשבון הבנק, חודש מוקדם מהמתוכנן, כדי להקל על משפחות לפני החגים. ניתן עדיין להגיש בקשות למענק עבור 2023 באתר רשות המסים
רשות המסים מודיעה על הקדמת הפעימה השנייה של מענק עבודה לשנת 2024. אשר תוקדם ותשולם כבר מחר, 18 בספטמבר, במקום באמצע אוקטובר כנהוג מדי שנה. במסגרת ההקדמה יועברו לחשבונות הבנק של הזכאים כ-410 מיליון שקל, שיחולקו לכ־201 אלף עובדים ועובדות. מדובר על סכום ממוצע של כ-2,000 שקל לזכאי. המהלך נועד להקל על משפחות וזכאים נוספים לקראת תקופת החגים, שבה נרשמות הוצאות חריגות.
מענק עבודה, המוכר גם כ"מס הכנסה שלילי" - נועד לחזק עובדים בעלי שכר נמוך ולעודד יציאה לתעסוקה. המענק משולם בארבע פעימות שנתיות, והקדמת התשלום הנוכחי מאפשרת לזכאים לקבל את הכסף מוקדם מהמתוכנן ולהיערך טוב יותר מבחינה כלכלית. מי שטרם הגיש בקשה עבור שנת 2024 עדיין יכול לעשות זאת באופן מקוון באתר רשות המסים, והכספים יועברו לו בהתאם לאישורי הזכאות בפעימות הבאות.
בנוסף, ניתן עד סוף השנה להגיש גם בקשות רטרואקטיביות עבור שנת 2023 - הזדמנות עבור מי שפספס את ההגשה במועד. בין הזכאים ניתן למנות שכירים ועצמאים בני 21 ומעלה שהם הורים, וכן בני 55 ומעלה גם ללא ילדים, בהתאם לרמות ההכנסה שנקבעו במדריך המענק. החל מהשנה מתווספת גם הטבה ייחודית להורים לפעוטות. כמו כן, נשים שכירות בנות 60 ומעלה (ילידות 1960 ואילך) יכולות לבקש מקדמה על חשבון מענק 2025, בכפוף לעמידה בקריטריונים.
רשות המסים מזכירה לזכאים לוודא כי פרטי חשבון הבנק שלהם מעודכנים כדי למנוע עיכובים בהעברה.
יגדיל את הצריכה הפרטית
הקדמת התשלום משתלבת בתוך מגמה רחבה יותר של צעדי מדיניות כלכלית שנועדו לתמוך במשקי הבית, במיוחד על רקע יוקר המחיה. כמו כן, הזרמת כ-410 מיליון שקל למחזור הכספי דווקא בסמוך לחגים צפויה להגדיל את הצריכה הפרטית בתקופה שממילא מתאפיינת בהוצאות גבוהות, ובכך לתרום גם לפעילות הכלכלית במשק.
- מחירי הדירות יורדים, אבל לא מספיק; הציבור הוא זה שממשיך לממן את בעלי האינטרסים
- העלימו מאות מיליוני שקלים - וזה העונש שנגזר עליהם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המענק מופנה בעיקר לאוכלוסיות שעובדות אך מתקשות לסגור את החודש, הורים צעירים, משפחות חד-הוריות וותיקים בגיל העבודה המאוחר. הקדמת התשלום מאפשרת להם להיכנס לתקופת החגים עם פחות דאגות כלכליות, ולנסות לעזור לרווחה בסיסית לילדים ולמשפחה. כמובן שלא מדובר על סכום גדול בהינתן שהסכום הוא לאורך זמן רב - אבל עדיין, מדובר על סכום שבהחלט יכול לעזור.

21 חשודים נעצרו בחשד לזיוף תקנים בהיקף של 15 מיליון שקל
בתום חקירה סמויה, עוכבו 21 חשודים בחשד למעורבות בביצוע עבירות שחיתות ציבורית חמורות בהן, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, שוחד, הלבנת הון, עבירות על חוק מע"מ ועל פקודת המכס ועבירות על פקודת היבוא והיצוא וחוק התקנים
במסגרת שיתוף פעולה בין היחידה הארצית למאבק בפשיעה הכלכלית (יאל"כ), להב 433, חקירות מכס מע"מ ת"א, בקרת יבוא במכס אשדוד ומשרד הכלכלה והתעשייה, עלה חשד כי אחת ממעבדות הבדיקה בתחום יבוא מוצרים לישראל, חברה לגורמים עבריינים ויחדיו קשרו לקשר שוחדי ומרמתי, במסגרתו שוחררו והופצו כמויות גדולות של מוצרים החייבים עמידה בדרישות תקנים רשמיים, מבלי שעברו את מלוא הבדיקות הנדרשות, ובנוסף לא הועבר הדיווח הנדרש לרשויות בהתאם.
מרגע שנודעו החשדות האמורים, הוקפאה ההכרה של המעבדה לבדיקות יבוא. בנוסף, עלו חשדות על קשר בין החשוד המרכזי למעבדה במערכת שוחדית, כאשר הוא מפנה אליה יבואנים, תמורת תשלום עמלות ואילו המעבדה בתמורה, מאשרת את שחרור המוצרים. ללא ביצוע הבדיקות וללא דיווח לרגולטור, כנדרש.
בדרך זו, עולה החשד, כי נכנסו לישראל כמויות גדולות של מוצרים החשודים כמסוכנים,
ללא הבדיקות הנדרשות וללא הדיווח הנדרש לרשויות. בשלב זה, על פי החשדות, המוצרים או מרביתם הועברו לשטחים. החקירה מלווה על ידי היחידה המשפטית לתיקים מיוחדים ברשות המיסים ויחידת התביעה הפלילית במשרד הכלכלה. סך עבירות המס נכון ליום זה של החקירה הינן למעלה מ-15 מיליון
שקל.
הליך היבוא התקני
הליך יבוא תקני לישראל נבנה כך שיוודא שכל מוצר שנכנס לשוק המקומי עומד ברף בטיחות ואיכות בסיסי, כך שגם המדינה וגם הצרכן לא נפגעים. הכל מתחיל ברשימון היבוא שמוגש למכס, מסמך רשמי שבו היבואן מפרט את כל פרטי הסחורה, היכן יוצרה, מה ערכה הכספי ומה הייעוד שלה. לאחר מכן מגיע שלב קריטי של בדיקות מעבדה ותקינה: מוצרים מתחומים רגישים כמו חשמל, צעצועים לילדים, קוסמטיקה או ציוד רפואי חייבים לעמוד בתקנים ישראליים מחייבים. כאן נכנסות לפעולה המעבדות המורשות, שאמורות לבדוק אם המוצרים אכן תואמים את התקנות מבחינת בטיחות שימוש, חומרים מסוכנים או התאמה חשמלית.
- 5 בכירים באוטומקס נעצרו בחשד לעבירות רבות
- נחשפה תשתית להלבנת הון בקריפטו בהיקף עשרות מיליוני דולרים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקביל, היבואן מחויב לשלם את כלל המיסים הנדרשים, מכס, מע"מ ולעיתים מסי קנייה נוספים, לפני שהמוצרים יכולים להשתחרר מהנמל. רק כאשר כל התנאים הללו מתקיימים, מקבל היבואן אישור רשמי לשחרור הסחורה לשוק המקומי ולהפצתה לצרכנים. כאשר התהליך הזה נעקף באמצעות שוחד, זיוף אישורים או העלמות מס, נגרמת פגיעה משולשת: ראשית, הציבור חשוף למוצרים שעלולים להיות מסוכנים, החל במוצרי חשמל לא תקינים ועד צעצועים עם חומרים רעילים; שנית, נפגעת התחרות מול יבואנים שמקפידים על החוק ונדרשים להוצאות גבוהות יותר; ושלישית, נגרע כסף רב מקופת המדינה עקב אובדן מסים.
וכך, הפרשה הנוכחית לא רק שגורעת כספים מהמדינה לטובת מוצרים שחלקם מועברים לשטחים, אלא גם חושפת את הציבור למוצרים שעלולים להוות סכנה.