תקציב הביטחון מתנפח: האוצר מבקש תוספת משמעותית

למרות שתקציב 2025 אושר רק לפני מספר חודשים, מתברר שהוא כבר לא רלוונטי בכל הנוגע להוצאות הביטחון. ממסמכים שהוגשו לוועדת הכספים של הכנסת עולה כי רק במהלך חודש יוני ביקש משרד האוצר תוספות תקציביות של כ-4.6 מיליארד שקלים, חלקן באופן גלוי, וחלקן תחת סיווג ביטחוני.

הפנייה המשמעותית ביותר הוגשה היום (19 ביוני) וכוללת תוספת של כ-2.95 מיליארד שקלים עבור סעיף "הוצאות כוח אדם" בצה"ל, תחת נימוק של הימשכות ועצימות הלחימה. בנוסף, ביקש האוצר לאשר העברה נוספת של כ-700 מיליון שקלים למשרד הביטחון, מבלי לציין את מטרת השימוש. במסמכים נכתב כי ההסברים יימסרו רק בפני הוועדה המשותפת לתקציב הביטחון.

עוד קודם לכן, ב-8 ביוני, עלתה לאישור גם תוספת של מיליארד שקלים למטה לביטחון לאומי (המל"ל), שמוגדרת כתקצוב לצרכים תפעוליים בעקבות מלחמת חרבות ברזל והפיכתו של המל"ל לגוף ביטחוני בפועל.

רק לפני יומיים שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הצהיר פומבית במסיבת עיתונאים כי בכוונתו להגדיל את תקציב הביטחון וכי "כבר קיימת הצעה מוכנה" בתיאום עם הצבא. לדבריו, תקציב 2025 כלל מראש סעיפים ייעודיים כהיערכות לעימות אפשרי מול איראן, לרבות תוספת של כ-6 מיליארד שקלים דרך ועדת נגל ומשרד ראש הממשלה.

• 3 ימים, 7.5 מיליארד שקל: כך נראית שורת התקציב של המלחמה מול איראן
• רשות המסים היא חבל ההצלה של הכלכלה הישראלית

במערכת הביטחון טוענים כי ההוצאות הצפויות של צה"ל לשנת 2025 עלו בכ-25 מיליארד שקלים מעבר לתכנון. במשרד האוצר, מנגד, עדיין לא אישרו פתיחת "קופסה תקציבית" חדשה, אך בפועל הכסף כבר מתחיל לזרום. המסמכים שהוגשו לוועדת הכספים מצביעים על שימוש מסיבי ברזרבה הכללית, כולל סעיף "רזרבת התאמות", כדי לעמוד בדרישות המערכת הביטחונית.

נדגיש שהגידול בהוצאות הביטחוניות אינן כוללות גידול לפיצויים לעסקים, משקי בית ורשויות מקומיות. אם המערכה תתארך או תתרחב, עשוי להיות צורך להוסיף כספים נוספים גם לצורך פיצוי נזקים, ולכך טרם הוקצו משאבים נכון לעכשיו. עד כה התקבלו במוקדי קרן הפיצויים: 25,056 תביעות מאז תחילת המלחמה, מהן 20,370 בגין נזק למבנה, 2,087 בגין נזק לרכב, ו-2,468 בגין נזק לתכולה וציוד. כ-5,000 איש פונו מביתם.

הוצאות שוטפות של 2.5 מיליארד שקל ביום

המחיר בחיי אדם הוא היקר ביותר, אבל יש גם מחיר כלכלי למלחמה. לפי הערכות, ההוצאה הישירה של מדינת ישראל בשלושת ימי הלחימה הראשונים עומדת על 7.5 מיליארד שקל, כלומר – קצב של 2.5 מיליארד שקל ליום. מדובר רק בהוצאה הביטחונית הישירה, לא בפיצויים, לא בנזק לתוצר, ולא בהשפעות ארוכות טווח.

• קרן הפיצויים: יותר מ-25 אלף תביעות מתחילת המלחמה
• מי יכול לעזוב את הארץ ומתי? ועדת חריגים תאשר טיסות מישראל
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

החלוקה התקציבית, לפי הערכות, נותרת סימטרית: מחצית מהסכום הופנתה לפעולות התקפיות – בראשן מכת הפתיחה של חיל האוויר, פעילות חיל הים, שימוש באמצעי לחימה מדויקים, הפעלת לוויינים, תדלוקים ותחזוקת מערכים – והחצי השני לפעילות הגנתית: פריסת מערכות יירוט, גיוס מילואים בהיקף חסר תקדים, הגנה אזרחית נרחבת ופעילות מבצעית רחבה בכל רחבי הארץ.

ההשפעה על הגירעון

באופן רשמי, תקציב המדינה לשנת 2025 כולל תקרת גירעון של 4.9% תוצר, כ־105 מיליארד שקל, ומתוכה נשמרה רזרבה ביטחונית למקרה חירום. אלא שהרזרבה הזו כמעט ונשחקה כבר במהלך הלחימה בעזה, והמערכה מול איראן לא נכללה כלל במסגרת התכנון. המשמעות: כל שקל שמוציאים כעת מקרב את הגירעון לקו האדום או מחייב גיוס חוב נוסף.

נכון לעכשיו, תחזית ההכנסות עודכנה כלפי מעלה ב-21.5 מיליארד שקל, לרמה של 539 מיליארד שקל בעיקר הודות לגבייה גבוהה מהרגיל. אך ככל שהלחימה תתארך, גם צד ההכנסות צפוי להיפגע, הן כתוצאה מירידה בפעילות העסקית והן בשל פגיעה בצריכה, ביצוא ובשוק העבודה. לפי הערכה שמרנית, עימות מול איראן שיימשך כשבועיים עלול להביא לעלייה בגירעון של 25–30 מיליארד שקלים, והמספרים עשויים לטפס ל-40 מיליארד ויותר, אם כוללים את ההשלכות הלא-ישירות. כלומר, הגירעון יכול להתקרב בקלות לאזור 6% בסוף השנה, ככל וההוצאות האלה יהיו חלק מההוצאה התקציבית ולא מ"קופסא תקציבית".