אלון גלזר בכנס CFO: "הפעם, מניות הנדל"ן לא יעצרו בירידה של 50%"
"הפעם, מניות הנדל"ן לא יעצרו בירידה של 50%", כך אומר היום אלון גלזר, בכנס פורום CFO (מנהלי כספיים ראשיים) המתקיים היום (ד') באילת.
גלזר, סמנכ"ל המחקר בלידר שוקי הון, פתח את סקירתו בהתייחסות לירידות הנרשמות במניות הבנקים המקומיים בימים האחרונים. "אנחנו לא נמצאים בסכנה לקריסה בסקטור הבנקאי", אמר גלזר כאשר הוא מתייחס לפאניקה בקרב המשקיעים. "הסיבה העיקרית לכך, היא שהבנקים הישראלים לא נתנו אשראי בלתי מרוסן וכמו כן, תודות לכך ששוק ההון לקח מהם לא מעט מהאשראי הבעייתי. נתון חשוב נוסף, הוא הלימות ההון הגבוהה בה נמצאים הבנקים, זאת יש לזקוף לרגולטור".
למרות זאת, הבנקים לא יוכלו להתחמק מהשפעות המשבר העולמי, אומר גלזר. "השאלה הגדולה היא כמה הם חשופים לבנקים בחו"ל. גם אנחנו העוקבים ומסקרים את הבנקים לא יכולים לדעת מה שיעור החשיפה במדויק, אך אנחנו יודעים בסבירות גבוהה שלא מדובר בחשיפה גבוהה, עד כדי סיכון. אין ספק שאנחנו לא הולכים לראות תוצאות טובות בקרב הבנקים, אך זה בעיקר כתוצאה מהגדלת ההפרשה לחובות מסופקים".
"אני חייב להודות שיש ממה לפחד", כך אומר גלזר בהתייחסו לחברות הנדל"ן. גלזר אומר שאם בוחנים את הגרפים מזווית היסטורית ניתן ללמוד שמניות הנדל"ן לא משלימות ירידה לפני שהן מאבדות לפחות 50%. "הפעם, אני לא חושב שנעצור בירידה של 50%".
בסקירה מקיפה על חברות הנדל"ן הישראליות מציין גלזר 4 בעיות: ראשונה, שחיקת ערך הנכסים בחו"ל – קיים פער זמנים עד שמחירי הנכסים הריאליים מגיבים לשינויים בשוק, הוא אומר ומוסיף, "שאנחנו רק בתחילת הירידות". שנייה, ייסוף השקל - התחזקות השקל מול מטבעות אחרים שוחקת את שווי הנכסים ופוגעת בהון העצמי - "ומרבית החברות לא ביצעו שום גידור על החשיפה למט"ח". שלישית, האינפלציה, מגדילה משמעותית את ההוצאות המימון. ואחרונה, העלייה במחירי תשומות הבנייה - פוגעת ביזמים הנמצאים בביצוע פרויקטים, פוגעת בקבלנים.
הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.
עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת 2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.
עיקרי ההסכם:
שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר.
תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית.
- בקרוב? ההחלטה שעלולה לעלות למדינה מאות מיליונים
- פנסיה בגיל 50: כל הכלים לפרישה בטוחה בלי להתרסק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה.
חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד
המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים
צים ZIM Integrated Shipping Services -1.74% , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף. המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.
ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה.
היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי, להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.
כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים.
- דירקטוריון צים: "בודקים מכירת החברה; יש מציעים רבים"
- צים: "האנליסטים מעריכים שנה פחות טובה ב-2026, אבל אי אפשר לדעת"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית. בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.
