אלון גלזר בכנס CFO: "הפעם, מניות הנדל"ן לא יעצרו בירידה של 50%"

עם זאת, סמנכ"ל המחקר בלידר שוקי הון מנסה להרגיע בעקבות צניחה של 12.8% במניית הפועלים: "אנחנו לא נמצאים בסכנה לקריסה בסקטור הבנקאי"
אריאל אטיאס |

"הפעם, מניות הנדל"ן לא יעצרו בירידה של 50%", כך אומר היום אלון גלזר, בכנס פורום CFO (מנהלי כספיים ראשיים) המתקיים היום (ד') באילת.

גלזר, סמנכ"ל המחקר בלידר שוקי הון, פתח את סקירתו בהתייחסות לירידות הנרשמות במניות הבנקים המקומיים בימים האחרונים. "אנחנו לא נמצאים בסכנה לקריסה בסקטור הבנקאי", אמר גלזר כאשר הוא מתייחס לפאניקה בקרב המשקיעים. "הסיבה העיקרית לכך, היא שהבנקים הישראלים לא נתנו אשראי בלתי מרוסן וכמו כן, תודות לכך ששוק ההון לקח מהם לא מעט מהאשראי הבעייתי. נתון חשוב נוסף, הוא הלימות ההון הגבוהה בה נמצאים הבנקים, זאת יש לזקוף לרגולטור".

למרות זאת, הבנקים לא יוכלו להתחמק מהשפעות המשבר העולמי, אומר גלזר. "השאלה הגדולה היא כמה הם חשופים לבנקים בחו"ל. גם אנחנו העוקבים ומסקרים את הבנקים לא יכולים לדעת מה שיעור החשיפה במדויק, אך אנחנו יודעים בסבירות גבוהה שלא מדובר בחשיפה גבוהה, עד כדי סיכון. אין ספק שאנחנו לא הולכים לראות תוצאות טובות בקרב הבנקים, אך זה בעיקר כתוצאה מהגדלת ההפרשה לחובות מסופקים".

"אני חייב להודות שיש ממה לפחד", כך אומר גלזר בהתייחסו לחברות הנדל"ן. גלזר אומר שאם בוחנים את הגרפים מזווית היסטורית ניתן ללמוד שמניות הנדל"ן לא משלימות ירידה לפני שהן מאבדות לפחות 50%. "הפעם, אני לא חושב שנעצור בירידה של 50%".

בסקירה מקיפה על חברות הנדל"ן הישראליות מציין גלזר 4 בעיות: ראשונה, שחיקת ערך הנכסים בחו"ל – קיים פער זמנים עד שמחירי הנכסים הריאליים מגיבים לשינויים בשוק, הוא אומר ומוסיף, "שאנחנו רק בתחילת הירידות". שנייה, ייסוף השקל - התחזקות השקל מול מטבעות אחרים שוחקת את שווי הנכסים ופוגעת בהון העצמי - "ומרבית החברות לא ביצעו שום גידור על החשיפה למט"ח". שלישית, האינפלציה, מגדילה משמעותית את ההוצאות המימון. ואחרונה, העלייה במחירי תשומות הבנייה - פוגעת ביזמים הנמצאים בביצוע פרויקטים, פוגעת בקבלנים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בנימין נתניהובנימין נתניהו

משבר הגדלות הרמטכ"ל: הפשרה נדחתה, החקיקה בסכנה

הגדלות הרמטכ"ל הן תוספות של כספים לאנשי הקבע ללא הצדקה - מה זה בכלל, והאם הן יחולקו לפורשים מהצבא?

ענת גלעד |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

לאחר פגישה לילית בין ראש הממשלה בנימין נתניהו, יו"ר ועדת חוץ וביטחון ח"כ בועז ביסמוט וח"כ עמית הלוי מהליכוד, שינה נתניהו את עמדתו. במקום תמיכה בהכשרה מלאה של הגדלות הרמטכ"ל כפי שדרש אגף כוח האדם בצה"ל, הוא תמך בפשרה זמנית: הכשרת התוספות לשנתיים בלבד תוך החרגת פנסיות הגישור שמוענקות לפורשי קבע מגיל 42 עד 67. אגף כוח האדם דחה את ההצעה, מה שהוביל לביטול דיון שתוכנן בוועדה. המועד האחרון שקבע בג"ץ להסדרה הוא סוף החודש הנוכחי, והיעדר הסכמה עלול להקפיא את התוספות לפורשים חדשים, כ-1,200 איש בשנה.

המשבר מתרחש על רקע מחסור משמעותי בכוח אדם קבע בצה"ל לאחר יותר משנתיים של לחימה. שיעור השימור בקרב קצינים בכירים ירד ב-15% ועומד כיום על 70%. צה"ל רואה בהגדלות כלי מרכזי לשימור כוח אדם, בעוד משרד האוצר מזהיר מנטל תקציבי של 1.7 מיליארד שקל בשנה, מתוכם 700 מיליון שקל לפנסיות גישור.

הגדלות הרמטכ"ל הן תוספות שכר ופנסיה שמאשר הרמטכ"ל לפורשי קבע מעבר למסגרת החוקית. הנוהל נקבע ב-1987 כחריגים ייחודיים לפורשים שנפגעו ממעברים תפקודיים, אך בפועל הוענקו ל-98% מהפורשים ללא הבחנה. התוספת הממוצעת היא 9% משכר הפרישה, מקסימום 19%. היא כוללת צבירה כפולה של ותק, 4% לשנה במקום 2%,  כולל על שלוש שנות חובה, מה שמגדיל את הפנסיה המצטברת ב-12% נוספים. מבקר המדינה התריע על התופעה ב-2016 בשל חוסר פיקוח וחריגה מסמכות. העתירות הוגשו ב-2019 על ידי עמותות צדק פיננסי ורווח נקי.

בג"ץ קיבל את העתירות פה אחד וקבע שהנוהל חורג מסעיף 18(ב) לחוק שירות הקבע. בית המשפט השהה את היישום עד סוף החודש הנוכחי כדי לאפשר חקיקה. אין השבה כספית ל-15,000 פורשים קיימים שקיבלו את התוספת. הנוהל נוהל על ידי 12 רמטכ"לים רצופים, והיקף התשלומים הרטרואקטיביים מגיע ל-20 מיליארד שקל מאז 2010 ול-25 מיליארד שקל מאז 2015. ללא חקיקה, כ-500 פורשים בכירים בשנה יאבדו זכאות ששווה בממוצע 25,000 שקל בחודש.

הפשרה שהוצעה לאחרונה כללה הכשרה זמנית לשנתיים עם עבודת מטה להערכת עלויות והחרגת פנסיות הגישור, שמהוות 40% מהתוספת הכוללת ומגיעות ל-8,000 שקל בחודש בממוצע. אגף כוח האדם התעקש על הסדרה מקיפה מחשש לפגיעה בשימור. ביטול הדיון נבע גם מעומס הוועדה על חוק הפטור מגיוס חרדים, החיוני לאישור תקציב 2026. ח"כ הלוי איים בפיליבסטר שיאיים על התקציב, הכולל 110 מיליארד שקל למערכת הביטחון – עלייה של 12% לעומת השנה הקודמת. הדיון הבא נקבע לשבוע הבא, אך ללא הסכמת אגף כוח האדם סיכויי החקיקה נמוכים מ-30%.