אלון גלזר בכנס CFO: "הפעם, מניות הנדל"ן לא יעצרו בירידה של 50%"

עם זאת, סמנכ"ל המחקר בלידר שוקי הון מנסה להרגיע בעקבות צניחה של 12.8% במניית הפועלים: "אנחנו לא נמצאים בסכנה לקריסה בסקטור הבנקאי"
אריאל אטיאס |

"הפעם, מניות הנדל"ן לא יעצרו בירידה של 50%", כך אומר היום אלון גלזר, בכנס פורום CFO (מנהלי כספיים ראשיים) המתקיים היום (ד') באילת.

גלזר, סמנכ"ל המחקר בלידר שוקי הון, פתח את סקירתו בהתייחסות לירידות הנרשמות במניות הבנקים המקומיים בימים האחרונים. "אנחנו לא נמצאים בסכנה לקריסה בסקטור הבנקאי", אמר גלזר כאשר הוא מתייחס לפאניקה בקרב המשקיעים. "הסיבה העיקרית לכך, היא שהבנקים הישראלים לא נתנו אשראי בלתי מרוסן וכמו כן, תודות לכך ששוק ההון לקח מהם לא מעט מהאשראי הבעייתי. נתון חשוב נוסף, הוא הלימות ההון הגבוהה בה נמצאים הבנקים, זאת יש לזקוף לרגולטור".

למרות זאת, הבנקים לא יוכלו להתחמק מהשפעות המשבר העולמי, אומר גלזר. "השאלה הגדולה היא כמה הם חשופים לבנקים בחו"ל. גם אנחנו העוקבים ומסקרים את הבנקים לא יכולים לדעת מה שיעור החשיפה במדויק, אך אנחנו יודעים בסבירות גבוהה שלא מדובר בחשיפה גבוהה, עד כדי סיכון. אין ספק שאנחנו לא הולכים לראות תוצאות טובות בקרב הבנקים, אך זה בעיקר כתוצאה מהגדלת ההפרשה לחובות מסופקים".

"אני חייב להודות שיש ממה לפחד", כך אומר גלזר בהתייחסו לחברות הנדל"ן. גלזר אומר שאם בוחנים את הגרפים מזווית היסטורית ניתן ללמוד שמניות הנדל"ן לא משלימות ירידה לפני שהן מאבדות לפחות 50%. "הפעם, אני לא חושב שנעצור בירידה של 50%".

בסקירה מקיפה על חברות הנדל"ן הישראליות מציין גלזר 4 בעיות: ראשונה, שחיקת ערך הנכסים בחו"ל – קיים פער זמנים עד שמחירי הנכסים הריאליים מגיבים לשינויים בשוק, הוא אומר ומוסיף, "שאנחנו רק בתחילת הירידות". שנייה, ייסוף השקל - התחזקות השקל מול מטבעות אחרים שוחקת את שווי הנכסים ופוגעת בהון העצמי - "ומרבית החברות לא ביצעו שום גידור על החשיפה למט"ח". שלישית, האינפלציה, מגדילה משמעותית את ההוצאות המימון. ואחרונה, העלייה במחירי תשומות הבנייה - פוגעת ביזמים הנמצאים בביצוע פרויקטים, פוגעת בקבלנים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בנימין נתניהובנימין נתניהו
פרשנות

האם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים

הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות

מנדי הניג |

ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש. 

בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".

הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים. 

כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל

סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.

במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.

למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו?  מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים".  הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".