אלון גלזר בכנס CFO: "הפעם, מניות הנדל"ן לא יעצרו בירידה של 50%"
"הפעם, מניות הנדל"ן לא יעצרו בירידה של 50%", כך אומר היום אלון גלזר, בכנס פורום CFO (מנהלי כספיים ראשיים) המתקיים היום (ד') באילת.
גלזר, סמנכ"ל המחקר בלידר שוקי הון, פתח את סקירתו בהתייחסות לירידות הנרשמות במניות הבנקים המקומיים בימים האחרונים. "אנחנו לא נמצאים בסכנה לקריסה בסקטור הבנקאי", אמר גלזר כאשר הוא מתייחס לפאניקה בקרב המשקיעים. "הסיבה העיקרית לכך, היא שהבנקים הישראלים לא נתנו אשראי בלתי מרוסן וכמו כן, תודות לכך ששוק ההון לקח מהם לא מעט מהאשראי הבעייתי. נתון חשוב נוסף, הוא הלימות ההון הגבוהה בה נמצאים הבנקים, זאת יש לזקוף לרגולטור".
למרות זאת, הבנקים לא יוכלו להתחמק מהשפעות המשבר העולמי, אומר גלזר. "השאלה הגדולה היא כמה הם חשופים לבנקים בחו"ל. גם אנחנו העוקבים ומסקרים את הבנקים לא יכולים לדעת מה שיעור החשיפה במדויק, אך אנחנו יודעים בסבירות גבוהה שלא מדובר בחשיפה גבוהה, עד כדי סיכון. אין ספק שאנחנו לא הולכים לראות תוצאות טובות בקרב הבנקים, אך זה בעיקר כתוצאה מהגדלת ההפרשה לחובות מסופקים".
"אני חייב להודות שיש ממה לפחד", כך אומר גלזר בהתייחסו לחברות הנדל"ן. גלזר אומר שאם בוחנים את הגרפים מזווית היסטורית ניתן ללמוד שמניות הנדל"ן לא משלימות ירידה לפני שהן מאבדות לפחות 50%. "הפעם, אני לא חושב שנעצור בירידה של 50%".
בסקירה מקיפה על חברות הנדל"ן הישראליות מציין גלזר 4 בעיות: ראשונה, שחיקת ערך הנכסים בחו"ל – קיים פער זמנים עד שמחירי הנכסים הריאליים מגיבים לשינויים בשוק, הוא אומר ומוסיף, "שאנחנו רק בתחילת הירידות". שנייה, ייסוף השקל - התחזקות השקל מול מטבעות אחרים שוחקת את שווי הנכסים ופוגעת בהון העצמי - "ומרבית החברות לא ביצעו שום גידור על החשיפה למט"ח". שלישית, האינפלציה, מגדילה משמעותית את ההוצאות המימון. ואחרונה, העלייה במחירי תשומות הבנייה - פוגעת ביזמים הנמצאים בביצוע פרויקטים, פוגעת בקבלנים.
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)לקראת מימוש חוק הרווחים הכלואים - המוקש הגדול שטמון בהעברת נכסים מחברה לידיים פרטיות
חוק הרווחים הכלואים מייצר אי וודאות ובלבול רב. מדובר בחוק שמתמרץ בעצם במקרים רבים סגירת חברות והעברת הנכסים לבעלי המניות - לפעמים זה מוביל לנזק גדול; על החוק ועל הסיכונים
רווחים כלואים במסגרת חוק הרווחים הכלואים (או בשמו הרשמי: חוק ההתייעלות הכלכלית), אישרה הכנסת הוראת שעה שמקנה הקלות במס לחברות ולבעלי המניות שלהן. סעיף 6 לחוק מאפשר העברת נכסים מחברה לבעל מניות בשני דרכים: הליך פירוק החברה או העברת נכסים מהחברה לבעל מניות פרטי, וזאת בפטור ממס רכישה וממס שבח.
ואולם, בניגוד לפטור שניתן בעניין מס רכישה ומס שבח, החוק "שותק" בכל הנוגע להיטל השבחה והיטלי פיתוח, ואינו מקנה פטור מהיטלים אלה במסגרת העברת הנכסים.
מדובר במוקש גדול שיכול "לצוף" בדיעבד, לאחר השלמת המהלך, בדמות של היטל השבחה או היטל פיתוח. אי הוודאות הזו בעת ביצוע ההעברה, עלולה לגרור למיסוי מוניציפלי בו ייתקל בעל המניות המעביר, בשלב מאוחר יותר.
בימים אלה אנו מצויים בישורת האחרונה של יישום וביצוע הוראת השעה, שכאמור כוללת שתי אפשרויות אשר ביצוען צריך להיות עד סוף השנה ואף מוקדם מכך.
- רשות המסים הצליחה - 10 מיליארד שקל ממיסוי רווחים כלואים זורמים לקופה
- עתירה נגד החוק על רווחים כלואים - האם יש סיכוי למנוע את החוק?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מסלול פירוק - פירוק מלא של החברה והעברת כל נכסיה והתחייבויותיה לבעלי המניות. מועד הפירוק חייב להסתיים עד 31 בדצמבר 2025 והמס על רווחים ראויים לחלוקה מחושב במועד זה.
.jpg "ביטוח לאומי")
ביטוח לאומי מסרב להיות אחראי על בדיקות תגי הנכים
המוסד לביטוח לאומי - "העומסים חריגים, הוועדות מטפלות ב-600 אלף תיקים בשנה"
הצעה שמופיעה בטיוטות חוק ההסדרים לשנת 2026 מבקשת לבצע שינוי דרמטי בתהליך הנפקת תגי חניה לנכים: ביטול הבדיקות הרפואיות הישירות ברשות הרישוי של משרד התחבורה, והעברת הסמכות להחליט על הזכאות לגופים אחרים, בעיקר הביטוח הלאומי, משרד הביטחון ומשרד העבודה והרווחה. במקום בדיקה חדשה בכל בקשה, המערכת תסתמך על אישורים רפואיים קיימים שכבר ניתנו לאותם אנשים במסגרת קצבאות נכות או שיקום.
הביטוח הלאומי מתנגד נחרצות. המוסד טוען שהוועדות הרפואיות שלו מטפלות כיום בכ-600 אלף תיקים בשנה, מספר שיא שנובע בעיקר מהשלכות מלחמת “חרבות ברזל”, תביעות מילואימניקים, נפגעי פעולות איבה ומשפחות חטופים ונעדרים. הוספת מאות אלפי בקשות לתגי חניה תגרום לעיכובים של חודשים ארוכים, ודווקא האנשים שהתג נועד לסייע להם, נכים קשים, חולים כרוניים וילדים עם מוגבלות – יישארו ללא פתרון ניידות מיידי.
תגים מזוייפים
בישראל חל זינוק חסר תקדים במספר תגי הנכה. ב-2020 עמד המספר על כ-90 אלף תגים פעילים; כעת הוא הגיע כ-660 אלף גידול של פי 7.5 בחמש שנים בלבד. חקירות משטרה ודוחות מבקר המדינה חשפו כי עשרות עד מאות אלפי תגים הונפקו במרמה, באמצעות מסמכים רפואיים מזויפים או “רופאים מומחים” שחתמו בתשלום. התוצאה בשטח: חניות נכים תפוסות על ידי מי שאינם זכאים, ונכים אמיתיים נאלצים לחפש חניה רחוק או לוותר על יציאה מהבית.
במהלך השנה פרסם משרד התחבורה נוהל חדש וקשוח יותר להנפקת תגים, שכלל דרישה למסמכים עדכניים וביטול חידושים אוטומטיים. אולם יישום הנוהל נדחה שוב ושוב, וההצעה הנוכחית בחוק ההסדרים נתפסת כניסיון לעקוף את הבעיה הבירוקרטית על ידי העברת האחריות לגוף אחר.
- בנקאי נורה מחוץ לביתו - והוכר כנפגע בתאונת עבודה
- קיבלתם חוב מהביטוח הלאומי? ייתכן שהוא בכלל לא שלכם - כך תיפטרו ממנו בקלות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הביטוח הלאומי מדגיש שוב ושוב כי “תגי חניה לנכים אינם בסמכותנו ואינם חלק מהמשימות שלנו”. נציגי המוסד אמרו בדיונים בכנסת שהעומסים כבר כיום חריגים, וקליטת הנושא תפגע קודם כל באוכלוסיות המוחלשות ביותר. מנגד, משרד האוצר ומש משרד התחבורה טוענים שהשינוי יחסוך כסף ציבורי, יקטין משמעותית את הזיופים ויאפשר בדיקה מחודשת שיטתית של כל התגים שהונפקו בעשור האחרון. לפי הערכות פנימיות, שלילת התגים הלא-כשרים עשויה להחזיר לשוק מאות אלפי מקומות חניה ייעודיים. בחלק מגרסאות ההצעה נקבע גם שתושבי חוץ ומי שאינם זכאי קצבה מביטוח לאומי או ממשרד הביטחון ימשיכו להיבדק במשרד התחבורה – כדי למנוע ניצול נוסף של הפרצה.
