מנכ"ל אורתם סהר מפתיע: "חברת הנדסה לא יכולה להסביר את הפסדיה רק בשל עליית המחירים"

אמיר נחום, המשמש כמנכ"ל וגם מחזיק בכ-40% מהשליטה בחברה, מדבר על תחום ההנדסה האזרחית, אזהרת הרווח של דניה סיבוס והאסטרטגיה של אורתם בתקופה הקרובה
ישראל הס |

אורתם סהר הינה חברה קבלנית המתמחה בביצוע פרוייקטים בתחום ההנדסה האזרחית. החברה מנוהלת על ידי אמיר נחום, המחזיק בכ-40% מהשליטה בה. החברה מתמקדת בפעילות בארץ כאשר לפני כ-3 חודשים החלה החברה החלה לפעול בבולגריה. המתחרים המשמעותיים של החברה הם חברת דניה סיבוס, תדהר ודורי הנדסה.

נחום מסביר כי "בתחום הקבלנות צמחנו ממחזור פעילות של 80 מיליון שקל בשנת 2004 למחזור של כ-485 מיליון שקל בשנת 2007. אנחנו לא מתיימרים להיות אחת מענקיות הנדל"ן. הייתי מגדיר אותנו כחברה קטנה מבין החברות הגדולות".

מניית החברה רשמה ירידה של כ-11% מאז תחילת השנה, ואג"ח א' של החברה נסחר בתשואה לפדיון של 6.5%. ניסנו להבין איך מתמודדת חברת ההנדסה עם הזינוקים החדים במחירי חומרי הגלם בעולם ועל רקע העובדה שמתחרתה הגדולה ביותר דיווחה לאחרונה על אזהרת רווח, הנובעת מגידול מהותי באומדן עלויות הביצוע.

"אנחנו פזורים על פני כל תחומי הקבלנות ולכן אין אצלנו ענף עיקרי אחד, עובדה המפחיתה את הסיכון העסקי שלנו במידה רבה. בנוסף, אפשר לראות שבניגוד לחברות אחרות לאורתם סהר אין תלות בלקוח גדול. להיפך, האסטרטגיה שלנו היא לא לאפשר את קיומו של הלקוח הגדול. מה שמגן עלינו הוא מדד תשומות הבנייה אליו אנחנו חשופים"

"מסגרת ההגנה מפני עליית מחירי הסחורות, אנחנו מבצעים הגנות על מחירי הברזל בין אם על ידי רכישה של חוזי גידור ובין אם רכישת כמויות גדולות של ברזל מראש."

"מה היתה הסיבה לדעתך לאזהרת הרווח של דניה סיבוס?"

"אני חושב שהתוצאה אליה הגיעה חברת דניה סיבוס היא תוצאה הנובעת מפעולות ניהוליות לא נכונות ולאוו דווקא בשל מחיריהם המאמירים של חומרי הגלם. קבלן ביצוע יכול להפסיד כתוצאה מבעיות ניהוליות, בעיות בתכנון הפרוייקט או בעיות הנובעות מטעם המזמין".

מהי האסטרטגיה העסקית של החברה בתקופה הקרובה?"

"בתחום האנרגיה נשמש כקבלן הביצוע של התחנה ההידרואלקטרית בגלבוע ונהנה מרווח קבלני של 13%. בתחום הקבלני, הכיוון שלנו הוא להגדיל את היקפי הפעילות על ידי צמיחה פנימית וללא שימוש בשותפים אסטרטגיים. לעומת זאת במסגרת פעילות החברה בחו"ל אני לא שולל שיתופי פעולה אסטרטגיים".

איך אתה רואה את התפתחות עסקיכם מחוץ לישראל בתקופה הקרובה?"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
דולר יורד
צילום: Photo by Ryan Quintal on Unsplash

״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״

מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה שער הדולר

השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף 0.02%   אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.

אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה. 

לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים. 

הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.


הנפגעים

מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות

דולר יורד
צילום: Photo by Ryan Quintal on Unsplash

״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״

מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה שער הדולר

השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף 0.02%   אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.

אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה. 

לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים. 

הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.


הנפגעים

מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות