וול סטריט חתמה יום חיובי נוסף: חברת IBM הציתה את הראלי
המדדים המובילים בוול סטריט חתמו את יום שלישי בעליות שערים. ברקע למסחר היום, מדד המחירים ליצרן פספס בגדול את תחזיות האנליסטים, ושידר למשקיעים כי האינפלציה מתחזקת אך דיווח שהוציאה חברת IBM העפיל על נתוני מהאקרו שהביא לסגירה החיובית.
עוד בצד החדשות הרעות, הדיווח של ענקית הקמעונאות, חברת Target, על האטה בהיקף המכירות ופרסום מדד אמון הצרכנים, אשר רשם ירידה לרמת שפל של 5 שנים.
מכונת העסקים הבינלאומית, חברת IBM, עדכנה היום את תחזיותיה לשנה הנוכחית וחשפה בפני ציבור המשקיעים את תוכניתה לרכישה מחדש של מניותיה בהיקף של 15 מיליארד דולר. על פי תחזיות החברה, הרווח למניה, בתיאום שנתי, יעמוד על 8.25 דולר למניה, ואף יתכן כי יעלה לרמה של 8.35 דולר למניה, עלייה בהשוואה לתחזיות הקודמות, רווח של 8.2-8.3 דולר למניה.
בחזית המאקרו, טרום פתיחת המסחר פורסם מדד המחירים ליצרן, אשר עלה בחודש ינואר ב-1%, מעבר לתחזיות שעמדו על 0.4% בלבד. ליבת המדד עלתה ב-0.4%, בעוד האנליסטים ציפו לעלייה של 0.2%. הנתונים הצביעו על עלייה ניכרת בלחצים האינפלציוניים במשק, עלייה מדאיגה שמשמעותה הצרת צעדיו של הפדרל ריזרב בראשות היו"ר בן ברננקי להמשך הפחתות הריבית.
"היקף הכותרות העצום בעניין האינפלציה, בנוסף לגאות בשיעורי הליבה, אמורים לתקוע תריז במהלכים המוניטרים של ה'פד', וזאת למרות שאר האיומים הכלכליים", ציינו האנליסטים ב- Action Economics.
כחצי שעה לאחר פתיחת המסחר פורסם מדד אמון הצרכנים. מדד אמון הצרכנים לחודש פברואר פספס את תחזיות האנליסטים כאשר צנח לרמה הנמוכה ביותר מזה 5 שנים, כתוצאה מהחלשות שוק העבודה והאטת הכלכלה. עוד מהנתונים, שוק התעסוקה נחלש וציפיות הציבור נגררו אחריו לרמה הנמוכה ביותר מאז ינואר 1991, אז פרצה מלחמת המפרץ.
"כל החדשות הרעות האלו צריכות להסתכם בירידה תלת סיפרתית של מדד הדאו ג'ונס, אך רוב החדשות הרעות כבר תומחרו במחירי השוק", ציין ארט הוגן, אסטרטג ב-Jefferies & Co.
לאחר שאתמול סוכנות הדרוג S&P הודיעה, כי היא מותירה את הדרוג לאמבאק ול-MBIA על AAA, היום הודיעה חברת הדירוג מודיס כי היא משאירה את דירוגה של מבטחת אגרות החוב, MBIA, ללא שינוי ברמה של AAA. בתוך כך, הוסר איום הורדת הדירוג אשר היה מצית הפסדי עתק במגזר הפיננסים.
בין חדשות הסאב-פריים של היום: בחודש ינואר מספר עיקולי הבתים בידי הבנקים כמעט והוכפל, בעוד כמות הבתים שהועברה להחזקת הבנקים זינקה ב-90% ל-45.3 אלף במספר. המספר הכולל של עיקולי הבתים, הכולל את הודעות העיקולים והעמדה למכירה פומבית של הבתים, עלה ב-57%.
מדדים מובילים: אינדקס הנאסד"ק ננעל בעלייה של 0.56% לרמה של 2,340 נקודות. מדד הדאו ג'ונס חתם בעלייה של 0.79% לרמה של 12,684 נקודות. אינדקס ה-S&P500 סגר בעלייה של 0.49% לרמה של 1,378 נקודות.
במאקרו
המדד השבועי של מכירות רשתות הקמעונאיות יהיה הנתון הראשון שיתפרסם. נתון חשוב בימים טרופים אלו בהתחשב בכך שהוצאות הצרכנים תורמים ליותר משני שלישים מכלכלה. מדד השינוי השבועי רשם עלייה של 0.5%, בעוד מדד השינוי השנתי רשם עלייה של 2.3% בהיקף המכירות. העלייה בשיעורי המכירות מיוחסות להצלחת המכירות בחג "יום הנשיא", ובכל זאת העלייה כעת מוגדרת כמתונה.
הנתון החשוב של היום, מדד המחירים ליצרן (PPI) לחודש ינואר, מדד המחירים ליצרן עלה בחודש ינואר ב-1%, מעבר לתחזיות שעמדו על 0.4% בלבד. ליבת המדד עלתה ב-0.4%, בעוד האנליסטים ציפו לעלייה של 0.2%. בחישוב שנתי, האינפלציה ליצרן זינקה ב-7.4% נכון ל-12 החודשים שהסתיימו בינואר, בעוד שליבת האינפלציה (בניכוי השינוי במחירי המזון והאנרגיה) עלתה ב-2.3%.
מדד ביטחון הצרכנים לחודש פברואר, סקר חשוב הבודק את גישות הצרכנים כלפי התנאים הכלכליים העכשוויים והצפויים בעתיד, הציג ירידה לרמה של 75 נקודות, זאת בהשוואה לרמה של 87.3 נקודות בחודש ינואר. וזאת לאחר שהאנליסטים ציפו כי מדד אמון הצרכנים ירשום ירידה מתונה יותר, לרמה של 82 נקודות.
החוזים העתידים על מחיר הנפט ננעלו בעלייה של 1.65 דולר למחיר שיא של 100.88 דולר לחבית.
החוזים העתידים על מחיר הזהב ננעלו בעלייה של 8.4 דולר למחיר של 948.9 דולר לאונקיה.
מניות במרכז
מניות ענקית האינטרנט, GOOGLE, צנחו היום בכ-4.6% כתוצאה מפרסום נתונים המצביעים על ירידה במספר הגולשים אשר "מקליקים" על הבאנרים הפירסומיים באתר, אשר מחוללים הכנסות עתק עבורה.
חברת Home Depot דיווחה לפני הפתיחה, כי הרווח ברבעון הרביעי של 2007 נפל ב-27% ל-671 מיליון דולר, או 40 סנט למניה, מ-925 מיליון דולר, או 46 סנט למניה, בעקבות הוצאות ניהול גבוהות יותר. המכירות ברבעון גדלו ב-1.5% ל-17.66 מיליארד דולר. החברה פספסה את תחזיות האנליסטים לרווח של 43 סנט למניה על הכנסות של 18.02 מיליארד דולר.
ענקית הקמעונאות, Target, הצביעה היום על החלשותה של הכלכלה האמריקנית, כאשר דיווחה כי רווחיה לרבעון הרביעי צנחו לרמה של 1.03 מיליארד דולר, בהשוואה לרמה של 1.12 מיליארד דולר אשתקד.
מניות Circuit City Stores משכו את תשומת הלב, לאחר שאחד מבעלי העניין בקמעונאית מוצרי האלקטרוניקה הודיע לחברה, כי הוא מתכוון לנסות להחליף 5 דירקטוריונים מתוך 12 החברים. חברת ההשקעות מלאס ווגאס, Wattles Capital Management LLC, מחזיקה בכ-6.5% מהחברה.
ישראליות במרכז
חברת סרגון חו"ל נטוורקס (סימול: CRNT) דיווחה היום, כי KPN, ספקית התקשורת המובילה בהולנד, בחרה שוב בפתרונות סרגון לרשת ה-Backhaul (תקשורת אלחוטית בין תחנות הבסיס למתג הראשי) עבור תקשורת סלולרית מהדור השלישי. פתרונות סרגון יאפשרו את הרחבת הרשת של KPN והספקת שירותי סלולר בקצבים גבוהים מאוד, באיכות הדומה לקצבים של סיב אופטי. יצוין, כי מדובר באזורים כפריים בהם תשתית סיבים אופטיים אינה קיימת והיא יקרה מדי לפריסה. העסקה מוערכת במיליון דולר.
חברת דלק US דיווחה היום, כי רשמה הפסד של 12.1 מיליון דולר, שהם 23 סנט למניה, ברבעון החולף. זאת, בהשוואה לרווח נקי של 11.6 מיליון דולר, שהם 22 סנט למניה, ברבעון המקביל ב-2006. החברה פספסה בגדול את תחזיות האנליסטים, שכן קונצנזוס התחזיות עמד על הפסד של 9 סנט למניה בלבד
מניית טבע חו"ל ניסתה לשבור את רף ה-50 מיליון דולר ולקבוע שיא חדש. החברה הגנרית מרכזת עניין רב מאז הדוחות ויום האנליסטים שערכה.
חברת אינטרנט זהב דיווחה היום על עלייה של 147% בהכנסות הרבעון הרביעי שהסתכמו ב-286 מיליון שקל, זאת בהשוואה ל-115.8 מיליון שקל ברבעון הרביעי ב-2006. בשורת הרווח, החברה רשמה 108 מיליון שקל, זאת בהשוואה לרווח של 6 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.
מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
אם חשבתם שישראל הרבה יותר יקרה מהעולם, המספרים מוכיחים אחרת: עשור של אינפלציה נמוכה מציב את ישראל בפער של יותר מפי 2.5 מול ה-OECD
מסתבר שקצב האינפלציה בישראל נמוך בהרבה מאשר ברוב המדינות המפותחות, ה-OECD. זאת בניגוד ל"תחושות בטן" שיש לנו. מסתבר גם שמדד מפתיע מראה שאפילו מחירי השירותים העירוניים בתל אביב, כבר אינם בראש רשימת הערים המרכזיות היקרות בעולם המערבי, כפי שהיה בעבר. המסקנות הללו מספקות ללא כל ספק עוד תחמושת לאלו הדורשים מבנק ישראל להוריד את הריבית במיידי וכמה שיותר.
בממוצע שנתי קצב האינפלציה בישראל ב-10 השנים האחרונות היה 1.4% לשנה מול ממוצע של 3.8% ב-OECD. משמע בחו"ל, ברבות מהמדינות המערביות, קצב האינפלציה הממוצע גבוה ביותר מפי 2.5 מאשר אצלנו!
המקור: עיבודי חיסונים פיננסים לפרסום של ה-OECD
www.oecd.org/content/dam/oecd/en/data/insights/statistical-releases/2025/7/consumer-prices-oecd-07-2025.pdf- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- מהאינפלציה לצמיחה: מלחמת הסחר חוזרת למרכז הבמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תל אביב (מבחינת יוקר המחייה) זה לא מה שהיה פעם
כדי להבין עד כמה תמונת האינפלציה מורכבת וכוללת הרבה מאד אלמנטים שהמדיה הכלכלית פעמים רבות מתעלמת מהם, להלן טבלה ובה בדיקה שפרסמו Visual Capitalist על בסיס נתונים שבדק דויטשה בנק, בנוגע לעלות החודשית שמשקי הבית ועסקים בערים שונות בעולם משלמים על שירותים עירוניים דוגמת חשמל, מים, פינוי אשפה וכו':
בנקים קרדיט מערכתהמס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"
שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות
דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי.
חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.
עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה.
בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל.
המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית
- מזרחי טפחות: רווח של 1.48 מיליארד שקל וחלוקת דיבידנד של 50%
- לאומי מסכם רבעון חיובי, התשואה להון 16.3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.
