כשהמדינה מתערבת: "מודיעין אזרחי" תשיב כספים לעובדיה בעקבות איומי החשכ"ל

חברות אבטחה הפכו מזמן לשם כולל של מעסיק ידוע לשמצה, אבל עובדיה של "מודיעין אזרחי" יכולים לחייך כשהמדינה מתערבת לטובתם. הממשלה רוצה להוות דוגמה ומופת, רק חבל שהיא מתעוררת כשזה נוגע לה אישית
משה בנימין |

ליקויים שנמצאו בהתנהלות חברת האבטחה "מודיעין אזרחי" המספקת שירותים למדינה גרמו לחשב הכללי להתערב בנעשה. שוקי אורן, החשכ"ל: "המדינה לא תעמוד בקשר חוזי עם חברות שיפרו את חוקי העבודה".

כנראה ש"מודיעין אזרחי" לא רוצה להסתבך עם המדינה

בעקבות תביעתה של המדינה ובראשה החשב הודיעה "מודיעין אזרחי" כי היא תשיב כספים לעובדיה. החשב הכללי הודיע לחברה, "כי במידה ולא תשלם החברה את כל הכספים שמגיעים לעובדיה המאבטחים על פי חוק, יחולטו ערבויותיה ואף תבחן הפסקת התקשרותה מול משרדי הממשלה".

הרקע לתביעת החשב מקורו בבדיקות שערכה יחידת הביקורת באגף החשב הכללי ו"העלתה ממצאים חמורים באשר לאי עמידתה של מודיעין אזרחי בהסכמי ההתקשרות השונים בנושא שירותי אבטחה בפרויקטים של משרדי הממשלה".

בעקבות החלטתו של אורן, התחייבה "מודיעין אזרחי" בפני החשב הכללי להפקיד חמישה מיליון שקלים בחשבון נאמנות מיוחד להבטחת התחייבותה. בנוסף דרש אורן כי ימונה רואה חשבון, אשר יבדוק את הפרות השכר של כל מאבטח ומאבטח בפרויקטים ועם סיום הבדיקה החברה תעביר לעובדים את תשלום הפרשי השכר באופן מיידי, מחשבונה השוטף.

לצורך מעקב על תיקון הליקויים, מינה החשב הכללי צוות שיפקח על תיקון הלקויים בהתאם להתחייבותה של החברה כבר בחודשים הקרובים.

החשב הכללי במשרד האוצר, שוקי אורן התייחס לממצאים ואמר: "בכוונתי לדאוג לכך שהמדינה לא תעמוד בקשר חוזי עם חברות שיפגעו בשכר ובתנאי העסקה של עובדים על פי חוק. משרדי הממשלה צריכים להוות דוגמא ומופת לניהול יחסי עבודה תקינים ועמידה מוחלטת בחוקי העבודה גם כאשר מדובר בחברות קבלניות. אני מקווה שחברת "מודיעין אזרחי" אכן תפעל במהרה לתיקון הליקויים והשבת הכספים". החשב הכללי הדגיש כי במידה והחברה תפר את התחייבותה בהליך, יופעלו נגדה סנקציות.

"מודיעין אזרחי" מ-2006 - הפרות שכר בגובה 15 מיליון שקל

הבדיקה מול "מודיעין אזרחי" החלה בשנת 2006, ממצאי הבדיקה העלו כי החברה הפרה באופן בוטה את הסכמיה עם משרדי ממשלה. החברה לא שילמה את שכר היסוד עליו התחייבה בהסכם ההתקשרות ופגעה בזכויות העובדים. לפי בדיקת יחידת הביקורת באגף החשב הכללי, הפרות השכר נאמדו בכ- 15 מיליון שקל בגין פרויקטים שונים.

כמה זה נוח כשהמדינה מאחוריך

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מטרו (נת"ע)מטרו (נת"ע)

אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן

מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של הפרויקט מתרבות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מטרו גוש דן

פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר  והיא צפויה לגבות אותו כלכלית. 

נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.


מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.


במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.


הפתרון התחבורתי של העתיד?

עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.