הרכבת הקלה דורסת את הסוחרים: צפויים להפסיד 600 מיליון ש'
עבודות הרכבת הקלה בירושלים צפויות להגיע השבוע גם לרחוב יפו, כך לפחות לפי פרסומי העירייה. העניין הוא שרחוב יפו, בניגוד לשאר רחובות העיר, הוא עורק המסחר העיקרי בעיר. מצופה היה כי כשיחלו העבודות ברחוב, יימצא פתרון לפגיעה הצפויה בעסקים הממוקמים באיזור. חסימת הכביש ברחוב יפו מהווה סתימת עורק ראשי בירושלים הפוגע בפעילות העסקית של הסוחרים ברחוב יפו וברחובות הסמוכים אליו. יצאנו לשטח על מנת לבדוק האם אכן ישנו פתרון לבעיה הצפויה.
אלי לוי יו"ר ועד הסוחרים במרכז העיר והבעלים של מסעדת אלדד וזהו מוסר ל-Bizportal, כי "המנכ"ל החדש של חברת סיטי פס, הזכיינית של פרוייקט הרכבת הקלה, העריך כי העבודות ברחוב יפו יימשכו 20 חודשים. אמרתי לו שזו בדיחה טובה. הרי אנחנו זוכרים שכאשר הרכיבו קטע בן 400 מטר מהמסילה ליד הר הרצל, הרכיבו ופירקו אותה 4 פעמים. למרות זאת, לאחרונה התחלף המנכ"ל של סיטי פס ואני מקווה כי למנכ"ל החדש יש אוזן קשבת".
1580 סוחרים צפויים להיפגע כתוצאה מסגירת הרחוב הראשי
לוי מוסר, כי "1580 סוחרים צפויים להיפגע כתוצאה מסגירת רחוב יפו. 1200 מקרב סוחרי מרכז העיר ו-380 מסוחרי השוק במחנה יהודה". לגבי התנהלות הזכיין מוסיף לוי, "באחת הישיבות האחרונות שערכה סיטי פס זרק אחד הבכירים בחברה, פליטת פה בה אמר שבנוסף לסגירת רחוב יפו ישנה תוכנית המיועדת לדילול התנועה במרכז העיר. לאחר ששמעתי את הדברים, הרגשתי שמוכרים לנו חתול בשק".
לוי מציע פתרון לבעיה ומוסר, כי "אם החלטתם לסגור את רחוב יפו, תנו לנו לפחות הנחה בתשלומי הארנונה". בסוף חודש ינואר 2008, שלח אלי מכתב לשר הפנים מאיר שטרית ובו בקשה למתן פטור בנושא תשלום הארנונה לבעלי העסקים במרכז העיר במהלך כל תקופת העבודות. אבל חשוב להבין כי ההנחה הזו רק מגרדת את אובדן ההכנסות לו אנחנו צפויים". ממשרד הפנים נמסר לנו כי הבקשה אכן הגיעה והיא נבחנת בימים אלו.
<היקף הפגיעה הצפוי לעסקים במרכז ירושלים - 630 מיליון שקל תוך פחות משנתיים
לשם אומדן הפגיעה בעסקים הירושלמים נעזרנו בלשכת המסחר של ירושלים שמסרה כי "הפגיעה המשמעותית ביותר תהייה ב-350 עסקים הממוקמים באיזור רחוב יפו וצפויה לעמוד על 84 מיליון שקל לשנה, כלומר הפסד של 40% מההכנסה השנתית של העסקים".
עם זאת, בעוד לשכת המסחר בחרה להתייחס רק ל-350 העסקים אשר ברחוב יפו, הפגיעה דה פקטו צפויה להיות רחבה הרבה יותר, בשל סגירת עורק תנועה ראשי זה, אשר מפנה את רוב התנועה למרכז העיר.
מהתחקיר שערכנו בהתבסס על בדיקה של עסקים שנפגעו בעבר בשל סגירת רחובות בירושלים, ובהתבסס על נתוני לשכת המסחר, נמצא כי הפגיעה ב-1580 העסקים הנמצאים באיזור מרכז העיר צפוי לעמוד על כ-630 מיליון שקל במשך כל מהלך העבודות ברחוב. זאת, בהנחה שעסקים אלה הולכים להיפגע במשך 20 חודשים .
היסטוריה של פורענות
בחנו עבודות דומות שחלו בעיר על מנת לבדוק מה צפוי לבעלי העסקים בעיר. בשנת 2004 החלו עבודות תשתיות ברחוב ש"ץ הממוקם במרכז העיר וזאת על מנת להפוך את הרחוב למדרחוב. משה בר הבעלים של הגלריה בספרות הנמצאת ברחוב מוסר כי "העסק שלי איבד הכנסה של כ-50% ומעלה ואתה יכול לראות כי השכן שלי, חנות הדיסקים 'בלנד' סגר את העסק כי לא יכל להתמודד עם האטימות של העירייה. לא ננקטה שום עזרה מצידם על מנת לעזור לנו כתוצאה מהנזק שנגרם לנו מהעבודות".
בתאריך ה-5 לאוגוסט 2007 החלו עבודות ברחוב חבצלת, הנמצא במרכז העיר וזאת על מנת להפוך גם אותו למדרחוב. ברכה רפאל בעלת החנות ציפי סיקסטיז מסרה כי "הפגיעה בהכנסות העסק עומדות על 50%. לא רק שלא קיבלנו הנחה בארנונה, בעלי הדירות אף הודיעו לנו כי יעלו לנו את מחירי השכירות כתוצאה מהפיכת הרחוב למדרחוב".

בנק ישראל מדבר על ירידה משמעותית בריבית, אבל יש נתון שעשוי לקלקל את התחזית
ריבית, אינפלציה וצמיחה - כל הפרמטרים האלו קשורים אחד לשני ומשפיעים אחד על השני. התחזית של בנק ישראל להורדת ריבית ועלייה בצמיחה, לצד ירידה באינפלציה - היא אתגר גדול. בצמיחה גבוהה לא מורידים ריבית. שאלות ותשובות
בנק ישראל פרסם תחזיות לפיהן תהיה אינפלציה מתונה יחסית, ריבית בירידה וצמיחה גבוהה. הבורסה מתמחרת אופטימיות וציפייה לסיום המלחמה ולתקופת שגשוג. אלא שצמיחה גבוהה ומהירה לא משתלבת עם ריבית נמוכה ולרוב גם לא עם ירידה באינפלציה. האם התחזיות של בנק ישראל להורדת ריבית ולצמיחה מוגזמות?
איך מתומחרת כיום האינפלציה בשוק?
פערי תשואות באג"ח משקפים אינפלציה צפויה של כ־2% לשנים הקרובות, אך בפועל היא נעה כבר זמן רב סביב 3%.
למה בנק ישראל צופה אינפלציה נמוכה יותר?
הבנק מעריך ירידה באינפלציה בזכות התמתנות בצריכה וצמצום גיוסי המילואים, שיפחיתו לחצי שכר. אלא שתחזית כזו מתעלמת מלחצים מבניים כמו מחירי הדיור ושוק עבודה הדוק.
מה מייצר את
הלחצים האינפלציוניים?
שוק עבודה חזק עם שיעור אבטלה נמוך, עליות חדות בשכר דירה בעקבות פגיעה בהיצע דירות במרכז הארץ, והצפי לזרימת תקציבי עתק לשיקום ולפיתוח - כולם תורמים לעליית מחירים.
- השווקים מצפים להורדת ריבית – אך כל נתון אינפלציה עלול לשנות את התמונה
- לקראת דוח התעסוקה - הסימנים מצביעים על שוק עבודה רך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מה המשמעות עבור משקיעים באג"ח?
בתנאים כאלה, אג"ח צמודות קצרות עשויות להעניק תשואה עודפת של עד אחוז וחצי בשנה הקרובה, לעומת אג"ח שקליות, משום שהן מתממשקות
טוב יותר עם סביבת אינפלציה גבוהה.

מנכ"ל ראיינאייר שוקל הפסקת פעילות כוללת בישראל
מייקל אולירי, מנכ"ל החברה אמר כי נגמרה לו הסבלנות להנחיות הבטחון המשתנות בישראל וטוען שהחברה לא תחדש את טיסותיה לפני סוף אוקטובר, וספק אם גם אחריו
למרות שלאחרונה נראה היה כי פעילות הטיסות חוזרת לשיגרה כלשהי, מנכ"ל ראיינאייר, מייקל אולירי, מעיב על האופטימיות וטוען כי כי החברה "לא בטוחה אם תחדש את פעילותה בישראל. לדבריו, אין ודאות שתשוב לפעול בישראל, גם לאחר שתסתיים הלחימה בעזה. מייקל אולירי, התראיין לרשת RTE באירלנד והוסיף האשמה ישירה כלפי הרשויות המקומיות: "משחקים איתנו".
ריינאייר הודיעה כבר מוקדם יותר הקיץ כי לא תחדש את טיסותיה לישראל לפני ה-25 באוקטובר. אולם דבריו של אולירי מציבים סימן שאלה מהותי לא רק לגבי הטווח הקצר, אלא גם לגבי חורף 2025-2026. הביקורת שהשמיע אינה חדשה. ריינאייר העלתה בעבר טענות נגד אגרות, תיאומים תפעוליים, ותנאים שהציבו הרשויות בישראל, אך אמירות כאלה, כאשר הן נאמרות בפורומים פומביים, מעידות לרוב על ניתוק במגעים בין הצדדים.
עבור הנוסעים הישראלים הדבר עלול לפגוע בהיצע הטיסות ולהפחית את הסיכוי להורדת מחירים. מצד שני, אלו הן חדשות טובות עבור אלעל, שבכל פעם שיש אירוע בטחוני כלשהו, המנייה שלה מזנקת. מבחינת חברות הלואו קוסט הנוספות, ככל הנראה וויזאייר היא זו שתמלא את החלל.
במהלך 2022, הפעילה ריינאייר למעלה מ-30 טיסות שבועיות מישראל, במחירים נמוכים. ב-2023 אף הצהירה על כוונה להרחיב את פעילותה בישראל, אולם התחזיות האלה התרסקו עם ההסלמה הביטחונית וקריסת תנועת התיירים הנכנסת.
- מנכ"ל ריאנאייר מאיים להעביר מטוסים בעקבות המצב הבטחוני
- חברת התעופה האירית שנמצאת בעמדה תחרותית חזקה יותר מכולן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אבל אולירי לא התייחס רק לישראל, אלא גם להשפעות העמוקות של הלחימה בין רוסיה לאוקראינה על תעופה אזרחית באירופה. לדבריו, התקיפה האווירית הרוסית על פולין, שכללה חדירה של רחפנים לשטח המדינה, יצרה שיבושים נרחבים ביום רביעי האחרון, ובאותו יום רק 60% מטיסות ריינאייר יצאו בזמן (לעומת 90% ביום רגיל). נמלי תעופה בוורשה, מודלין, ז'שוב ולובלין נסגרו זמנית, ואולירי הזהיר כי "מדובר באירוע שצפוי להימשך לאורך שנים". לדבריו, "אם האיחוד האירופי והבית הלבן לא ינקטו קו תקיף, עם סנקציות עונשיות נגד רוסיה, ההפרעות האלה לא ייפסקו".