הרכבת הקלה דורסת את הסוחרים: צפויים להפסיד 600 מיליון ש'

אלי לוי יו"ר ועד הסוחרים במרכז העיר מוסר ל-Bizportal, כי "המנכ"ל החדש של חברת סיטי פס, הזכיינית של פרוייקט הרכבת הקלה, העריך כי העבודות ברחוב יפו יימשכו 20 חודשים. אמרתי לו שזו בדיחה טובה.
ישראל הס |

עבודות הרכבת הקלה בירושלים צפויות להגיע השבוע גם לרחוב יפו, כך לפחות לפי פרסומי העירייה. העניין הוא שרחוב יפו, בניגוד לשאר רחובות העיר, הוא עורק המסחר העיקרי בעיר. מצופה היה כי כשיחלו העבודות ברחוב, יימצא פתרון לפגיעה הצפויה בעסקים הממוקמים באיזור. חסימת הכביש ברחוב יפו מהווה סתימת עורק ראשי בירושלים הפוגע בפעילות העסקית של הסוחרים ברחוב יפו וברחובות הסמוכים אליו. יצאנו לשטח על מנת לבדוק האם אכן ישנו פתרון לבעיה הצפויה.

אלי לוי יו"ר ועד הסוחרים במרכז העיר והבעלים של מסעדת אלדד וזהו מוסר ל-Bizportal, כי "המנכ"ל החדש של חברת סיטי פס, הזכיינית של פרוייקט הרכבת הקלה, העריך כי העבודות ברחוב יפו יימשכו 20 חודשים. אמרתי לו שזו בדיחה טובה. הרי אנחנו זוכרים שכאשר הרכיבו קטע בן 400 מטר מהמסילה ליד הר הרצל, הרכיבו ופירקו אותה 4 פעמים. למרות זאת, לאחרונה התחלף המנכ"ל של סיטי פס ואני מקווה כי למנכ"ל החדש יש אוזן קשבת".

1580 סוחרים צפויים להיפגע כתוצאה מסגירת הרחוב הראשי

לוי מוסר, כי "1580 סוחרים צפויים להיפגע כתוצאה מסגירת רחוב יפו. 1200 מקרב סוחרי מרכז העיר ו-380 מסוחרי השוק במחנה יהודה". לגבי התנהלות הזכיין מוסיף לוי, "באחת הישיבות האחרונות שערכה סיטי פס זרק אחד הבכירים בחברה, פליטת פה בה אמר שבנוסף לסגירת רחוב יפו ישנה תוכנית המיועדת לדילול התנועה במרכז העיר. לאחר ששמעתי את הדברים, הרגשתי שמוכרים לנו חתול בשק".

לוי מציע פתרון לבעיה ומוסר, כי "אם החלטתם לסגור את רחוב יפו, תנו לנו לפחות הנחה בתשלומי הארנונה". בסוף חודש ינואר 2008, שלח אלי מכתב לשר הפנים מאיר שטרית ובו בקשה למתן פטור בנושא תשלום הארנונה לבעלי העסקים במרכז העיר במהלך כל תקופת העבודות. אבל חשוב להבין כי ההנחה הזו רק מגרדת את אובדן ההכנסות לו אנחנו צפויים". ממשרד הפנים נמסר לנו כי הבקשה אכן הגיעה והיא נבחנת בימים אלו.

<היקף הפגיעה הצפוי לעסקים במרכז ירושלים - 630 מיליון שקל תוך פחות משנתיים

לשם אומדן הפגיעה בעסקים הירושלמים נעזרנו בלשכת המסחר של ירושלים שמסרה כי "הפגיעה המשמעותית ביותר תהייה ב-350 עסקים הממוקמים באיזור רחוב יפו וצפויה לעמוד על 84 מיליון שקל לשנה, כלומר הפסד של 40% מההכנסה השנתית של העסקים".

עם זאת, בעוד לשכת המסחר בחרה להתייחס רק ל-350 העסקים אשר ברחוב יפו, הפגיעה דה פקטו צפויה להיות רחבה הרבה יותר, בשל סגירת עורק תנועה ראשי זה, אשר מפנה את רוב התנועה למרכז העיר.

מהתחקיר שערכנו בהתבסס על בדיקה של עסקים שנפגעו בעבר בשל סגירת רחובות בירושלים, ובהתבסס על נתוני לשכת המסחר, נמצא כי הפגיעה ב-1580 העסקים הנמצאים באיזור מרכז העיר צפוי לעמוד על כ-630 מיליון שקל במשך כל מהלך העבודות ברחוב. זאת, בהנחה שעסקים אלה הולכים להיפגע במשך 20 חודשים .

היסטוריה של פורענות

בחנו עבודות דומות שחלו בעיר על מנת לבדוק מה צפוי לבעלי העסקים בעיר. בשנת 2004 החלו עבודות תשתיות ברחוב ש"ץ הממוקם במרכז העיר וזאת על מנת להפוך את הרחוב למדרחוב. משה בר הבעלים של הגלריה בספרות הנמצאת ברחוב מוסר כי "העסק שלי איבד הכנסה של כ-50% ומעלה ואתה יכול לראות כי השכן שלי, חנות הדיסקים 'בלנד' סגר את העסק כי לא יכל להתמודד עם האטימות של העירייה. לא ננקטה שום עזרה מצידם על מנת לעזור לנו כתוצאה מהנזק שנגרם לנו מהעבודות".

בתאריך ה-5 לאוגוסט 2007 החלו עבודות ברחוב חבצלת, הנמצא במרכז העיר וזאת על מנת להפוך גם אותו למדרחוב. ברכה רפאל בעלת החנות ציפי סיקסטיז מסרה כי "הפגיעה בהכנסות העסק עומדות על 50%. לא רק שלא קיבלנו הנחה בארנונה, בעלי הדירות אף הודיעו לנו כי יעלו לנו את מחירי השכירות כתוצאה מהפיכת הרחוב למדרחוב".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
דולר יורד
צילום: Photo by Ryan Quintal on Unsplash

״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״

מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה שער הדולר

השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף 0.02%   אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.

אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה. 

לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים. 

הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.


הנפגעים

מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות

דולר יורד
צילום: Photo by Ryan Quintal on Unsplash

״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״

מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה שער הדולר

השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף 0.02%   אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.

אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה. 

לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים. 

הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.


הנפגעים

מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות