ניתוח טכני במעו"ף: נראה כי התיקון הטכני תם

למרות שבדרך כלל חששות לגבי המשך הדרך מקבלים גיבוי על ידי פרסומים שליליים וציור של מציאות עגומה למדי, הפעם מבט על הדינאמיקה שאפפה את השווקים החל מהשליש הראשון של 2003 תגלה לנו שכל ירידה הייתה לצורך עלייה
אייל גורביץ |

עד כמה שאפשר לראות את הדברים מכאן, הרי ששוקי המניות המרכזיים אחריהם אנו נוטים לעקוב מדי שבוע, עברו בשבועות האחרונים תהליך של תיקון טכני. אם נסקור את ההיסטוריה של התיקונים הטכניים נגלה שכל תנועה כנגד המגמה מלווה בחששות לגבי המשך הדרך. חששות אלו מקבלים גיבוי על ידי פרסומים שליליים הערכות שחורות וציור של מציאות עגומה למדי. אלא שמבט על הדינאמיקה שאפפה את השווקים החל מהשליש הראשון של 2003 תגלה לנו שכל ירידה הייתה לצורך עלייה. רק תיקון טכני. וגם התיקון האחרון לווה בהערכות לא מחמיאות וחששות ממפולת העומדת לצאת לדרכה. אלא שכפי שזה נראה כעת, מדובר בעוד תיקון טכני במסגרת מגמת עלייה ארוכת טווח. מי שהיטיב להבין זאת, יכול היה לגרוף תשואה נאה בשבועיים שלושה האחרונים.

הדולר התאושש בשבוע האחרון מול השקל וזאת אחרי שהגיע לשפל של כ-3.80 שקלים לדולר. אלא שדומה שעלייה זו זמנית במהותה ופוטנציאל העליות של הדולר מוגבל בהיקפו. שני שווקים מעניינים נוספים הם הזהב והנפט. שני השווקים הללו נסוגים בשבועות האחרונים. נסוגים רק כדי לאזור כוח ולנסות ולתקוף את רמות השיא שלהם פעם נוספת.

האינדיקטורים

1. אם נביט על התנהלות מדד המעו"ף נוכל לראות בבירור שהשוק תיקן. גל העליות שעמד לתיקון החל ברמת 1,029 הנקודות והסתיים ברמת 1,248 הנקודות. מהלך שארך שמונה שבועות מלאים. מכאן אפשר לראות את התיקון שהסתיים 1,160 הנקודות, מעט יותר מ-33% ממהלך העליות שעמד לתיקון. במהלך התיקון לא התפתח שום מומנטום שלילי ולא נרשם שום לחץ מיוחד כלפי מטה, לא מבחינת מחזורי המסחר ולא מבחינת מדדי עוצמה למיניהם מה שמעלה את הסבירות שירידות המחירים היו אך ורק תיקון.

2. השבועיים האחרונים בהם רשם מדד המעו"ף עליות היו סימן מספיק ולפיו גבוהה הסבירות שהתיקון תם ופניו של מדד המעו"ף כלפי מעלה. כמו אחרי כל תיקון, אם אכן ההנחה תעמוד במבחן המציאות הרי שרמת 1,248 הנקודות אמורה להישבר כלפי מעלה במהלך השבועות הקרובים.

רמות תמיכה והתנגדות

בתקופה הקרובה יש לשים לב לרמת 1,204 הנקודות. רמה זו משמשת כרמת התמיכה הקרובה ביותר. היא אינדיקטיבית אך לא משמעותית ושבירתה מטה לא תעיד על סיום מגמת העלייה. מתחתיה אפשר למצוא את רמת 1,182 הנקודות. רמה זו תהיה משמעותית הרבה יותר ואם מדד המעו"ף יגיע אליה, נטפל בבעיה כשתתעורר.

רמות התנגדות הן רמות האמורות להתאפיין בריכוז גבוה של מוכרים. אזור מסוג זה מצוי ברמת 1,224ולאחר מכן ברמת 1,248 הנקודות.

סיכום

הדינאמיקה של מדד המעו"ף מעלה את הסבירות ולפיה התיקון הטכני תם. הכיוון אמור להיות מעלה בואכה רמות שיא חדשות.

* הכותב משמש כמנהל המקצועי של "המרכז להשכלה פיננסית" מקבוצת מטריקס ומלמד ניתוח טכני

* אין בסקירה זו משום המלצה לקנות את הנייר או למוכרו והעושה זאת פועל על סמך שיקול דעתו בלבד.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חומוס
צילום: רותם ליברזון

כמה מנות חומוס צריך למכור כדי להעלים הכנסות של כ-4 מיליון שקל?

רשות המסים הגישה כתב אישום חמור נגד יגאל פדלון, בעל רשת חומוסיות, בטענה שבמשך שלוש שנים דיווח על מחצית בלבד ממחזור עסקיו; לפי האישום, המע"מ שלא שולם עומד על יותר מ־700 אלף שקל

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמות מס

בפרשה נוספת של העלמת הכנסות, הגישה רשות המסים כתב אישום נגד יגאל פדלון, בעל רשת חומוסיות בת"א, נתניה ומודיעין, ונגד החברה שבבעלותו “יגאל פדלון מסעדות בע"מ”. על פי כתב האישום, בין השנים 2022 ל-2025 ביצע הנאשם עסקאות בהיקף כולל של מעל 9 מיליון שקל, אך דיווח לרשות המסים על עסקאות בהיקף של כ־4.8 מיליון שקל בלבד. בכך, נטען, השמיט פדלון עסקאות בסכום כולל של למעלה מ-4 מיליון שקל, תוך ניהול פנקסי חשבונות כוזבים והגשת דוחות כוזבים לרשות המסים. 

סכום המע"מ שנמנע מהמדינה כתוצאה מהשמטת העסקאות מוערך ביותר מ־700 אלף שקל, והוא מבוסס על נתונים כוזבים שהוגשו במשך 38 דוחות תקופתיים לרשות המסים, במטרה להתחמק מתשלום מס אמת.

מבט על הנתונים שצורפו לכתב התביעה מראה כי הממוצע החודשי עליו דיווח פדלון היה כ-125,000 שקל ואילו הממוצע החודשי שעליו לא דיווח היה כמעט 112,00 שקל. 

אם נעשה חישוב קצר, ונשערך שהזמנה ממוצעת של לקוח היא כ-50 שקלים, נראה שמדובר בכ-2250 לקוחות שעברו מדי חודש ברשת ולא דווחה עליהם הכנסה. בחישוב יומי ובחלוקה לשלושת הסניפים, מדובר על כ-25 לקוחות מדי יום בכל אחד מהסניפים שלא דווחו עבורם הכנסות. כמובן שזהו מידע משוערך בלבד, אבל הוא נותן סדר גודל לגבי היקף ההעלמות שבהן מואשם פדלון. 

רשת "חומוסים" נפתחה לפני כ-20 שנה במודיעין, ומאז התרחבה. הרשת מציעה אתר אינטרט, אפליקציה בחנות אפל ועובדת עם אפליקציות משלוחים חיצונית כגון וולט ותן ביס. ניתן רק לשער שהסכומים שלא דווחו לא עברו דרך הערוצים הדיגיטליים.

רשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיותרשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיות

רשות ני״ע: אישור גילוי מרצון לא מעיד על מקור חוקי של הכספים

בחוזר שפורסם לחברי הבורסה שאינם בנקים, הרשות מבהירה כי גם כספים שדווחו לרשות המסים במסגרת הליך גילוי מרצון עשויים לנבוע מפעילות פלילית. החברות נדרשות לבדוק את מקור הכספים בעצמן ולחזק את בקרות מניעת הלבנת ההון

צלי אהרון |

רשות ניירות ערך פרסמה הבהרה לחברי הבורסה ולזירות סוחר בנוגע ליחס להליך "גילוי מרצון" של רשות המסים. במסמך שהופץ מבהירה הרשות כי אין לראות באישור שמנפיקה רשות המסים במסגרת ההליך כהוכחה למקור חוקי של הכספים, וכי חובת בדיקת מקורם נותרת על כתפי הגופים המפוקחים. 

מטרת החוזר היא להגביר את המודעות בקרב זירות הסוחר והגופים המורשים לניהול חשבונות סחר פיננסיים, ולמנוע מצב שבו לקוחות משתמשים באישור מס כדי להלבין כספים שמקורם בפעילות פלילית או במימון טרור. בהתאם לנוהל שפרסמה רשות המסים לראשונה בשנת 2020, ניתנת לחייבים האפשרות לדווח על הכנסות שלא דווחו בעבר ולקבל חסינות מהעמדה לדין פלילי - אך ורק בגין עבירות מס.

כזכור רשות המסים יצאה במהלך דומה גם לאחרונה - אבל במהלך הזה היא לא נתנה את האפשרות להליך אנונימי. מה ששינה את השיטה באופן מהותי עבור רבים. ההליך נועד לעודד גילוי מרצון של הון לא מדווח, ולהכניס כספים למערכת באופן מוסדר ושקוף, אך הוא אינו מקנה הגנה מפני הליכים פליליים בעבירות אחרות, ובהן הלבנת הון, עבירות מקור ומימון טרור. במילים אחרות, גם מי שדיווח על הון שלא דווח בעבר וקיבל אישור מהרשויות - אינו נקי לחלוטין מחשד, אם קיים סיכוי שמקור הכסף עצמו אינו לגיטימי.

רשות ניירות ערך מציינת בחוזר כי קיים חשש ממשי שחלק מהלקוחות עשויים להציג אישור על סיום הליך גילוי מרצון כדי להלבין כספים שמקורם בעבירות פליליות אחרות, ובכך לנצל את חוסר ההבנה של הגופים הפיננסיים לגבי משמעות האישור. לפיכך, הרשות מדגישה כי אין להסתמך על אישור זה כאסמכתא למקור לגיטימי של הכספים, וכי על הזירות, הברוקרים וחברי הבורסה להמשיך לקיים את מלוא חובות הזהירות, הזיהוי והדיווח הקבועות בחוקי איסור הלבנת הון ומימון טרור.מדובר, בין היתר, בבדיקת מסמכים תומכים, זיהוי בעל השליטה האמיתי בכסף, והערכת רמת הסיכון של כל לקוח בהתאם לפעילותו.

הרשות מזכירה כי בהתאם לחוק ולצו איסור הלבנת הון, אין באישור מרשות המסים כדי לפטור את הגופים מהחובות החלות עליהם לפי הדין. כלומר, גם כאשר לקוח מציג אישור רשמי של רשות המסים על סיום הליך גילוי מרצון - עדיין יש לוודא את מקור הכספים, את מהות העסקה ואת זהות הנהנים הסופיים. החברות מצופות להפעיל מערך בקרה אפקטיבי, לעדכן את מדיניות ניהול הסיכונים שלהן, ולהכשיר את העובדים כך שידעו לזהות מקרים שבהם נעשה ניסיון להשתמש בהליך גילוי מרצון לצורך הטעיה.