2008 היא שנת מפנה: להלן סיפור
להלן סיפור - לפני ימים מספר, שוחחתי עם חבר טוב שלי, שהתחיל לעבוד כמנהל פרויקט בחברת הייטק גדולה, וכך לדבריו: "היה לי יום מטורף, מפגישה לפגישה ועוד נתקעה לי פגישה עם הסוכן ביטוח. 5 דקות נתתי לו, חתמתי על השם יודע מה והמשכתי הלאה, יום מטורף". האמת שנשמע יום סטנדרטי של הבן אדם, אבל החמש דקות האלה עם סוכן הביטוח הטרידו במעט את מנוחתי, בעיקר בגלל שמדובר באחד שבודק את תיק המניות שלו כל 5 דקות ומושגים כמו 'קרנות נאמנות' או 'תעודות סל' זה בגדר מילים גסות עבורו. בן אדם שלא ייתן גם לוורן באפט לנהל את כספו וכך לאחר יד הוא נותן לסוכן ביטוח אלמוני לדאוג למיטב כספו העתידי.
נשמע לכם מוכר? סביר שחלקכם הגדול מאוד דומה לו, גם באופי הפגישה עם סוכן הביטוח וגם בתדירות בדיקת תיק המניות. אנשי שוק ההון מרגישים מאוד חכמים, בעיקר בכל הנוגע לניהול כסף, אבל הכסף העתידי (או במילים אחרות - התוכנית הפנסיונית) זה כסף אחר. ידיד המשפחה, שהוא במקרה גם בעל חברת ביטוח לא קטנה, יודע לספר על שיחות שלו עם אנשי שוק ההון - "הם ידברו כלאחר יד על אסטרטגיות מסחר בכלים הפיננסים המסובכים ביותר אבל הידע שלהם נגמר איפה שהמילה ביטוח מתחילה, אני יכול למכור להם מה שאני רוצה, אין להם מושג".
העניין החמור הוא, שהמשקיע הממוצע משחק עם כמה עשרות אלפי שקלים, אולי מעט יותר (כמה שהאישה נותנת) ואילו לבן אדם בן 50 יש כבר סכום נכבד בביטוח המנהלים. היום, יותר מאי פעם, יש לנו הלקוחות את האפשרות להיות מעורבים יותר בניהול תוכנית הפנסיה שלנו, כשחברות הביטוח מחויבות לדווח על בסיס רבעוני והתקנות החדשות בפתח. העניין הוא שאת תיק המניות שלכם אתם בודקים עשר פעמים ביום ואילו את הפנסיה שלכם אתם בודקים אחת לשנה, במקרה הטוב.
אז שנה חדשה בפתח ומבחינת חיסכון לפנסיה, לא מדובר בסתם עוד שנה. ב-1 ביולי 2008 יכנסו לתוקף התקנות המאפשרות את ניוד החיסכון הפנסיוני. כל צרכן יוכל להעביר את הכספים שחסך ממוצר פנסיוני אחד למוצר פנסיוני אחר לפי בחירתו ומבלי שהמהלך יהיה כרוך בעלות כלשהי מצדו ומבלי שהמעבר ייחשב כאירוע מס. בשורה התחתונה, התקנות יאפשרו לנו החוסכים להיות מעורבים יותר ולקבל את התוכנית המתאימה לנו ביותר, בלי קשיים בירוקרטים.
אז איך עושים את זה? דבר ראשון - תקבעו פגישה עם סוכן הביטוח שלכם ותפנו זמן לצורך העניין. דבר שני - תגיעו עם דף ועט ותתחילו לרשום את ההצעה שקיבלתם בתוספת הסברים. דבר שלישי - לא למהר לחתום. קחו את ההצעה הביתה, תעברו עליה, תעשו שיעורי בית, אולי תקבלו חוות דעת נוספת ורק אחרי חשיבה של ממש - תקבלו החלטה. אתם תופתעו לגלות כי קיימות אפשרויות וכי הידע והניסיון שלכם בתחום ההשקעות בשוק ההון בהחלט יכולים להיות לכם לעזר רב גם בתחום הביטוח הפנסיוני.
מדובר בעתיד הכלכלי שלכם, בדיוק כפי שלא תקנו בית אחרי פגישה אחת של 10 דקות עם המתווך, כך אתם לא אמורים להחליט על עתיד כספי הפרישה שלכם אחרי שיחה של 5 דקות. סוכן הביטוח מריח מייד לקוח שלא עשה שיעורי בית ובא רק לחתום, במקרה שכזה הוא יספק לו את התוכנית הכי פשוטה ולא בהכרח את התוכנית הכי מתאימה.
ועוד מילה

רפאל ו"לולב ספייס" ישתפו פעולה בפיתוח מערכת ליירוט רחפנים וכטב"מים
החברות יפתחו יחד פתרונות מבצעיים מתקדמים להתמודדות עם איומי רחפנים ברום נמוך, עם דגש על מחיר חדירה נמוך ויכולת הטמעה מהירה
רפאל מודיעה על חתימת הסכם שיתוף פעולה עם חברת ההזנק החיפאית "לולב ספייס", במטרה לפתח מערכת חדשנית ליירוט רחפנים וכלי טיס בלתי מאוישים. לפי ההסכם, שתי החברות יעבדו במשותף ובבלעדיות על פיתוח פתרונות ייחודיים להתמודדות עם איומים שטסים בגובה נמוך, עם דגש על מחיר נגיש, גמישות תפעולית ויכולת יישום מהירה בהתאם לצרכים הדינמיים של שדה הקרב.
במסגרת המאמצים של רפאל לתת מענה לאיומים מרום נמוך מאוד (Very Low Altitude - VLA), הוקמה לאחרונה בחברה מינהלת ייעודית לנושא, תחת חטיבת ההגנה האווירית. החטיבה אחראית בין היתר על פיתוח מערכות כמו כיפת ברזל, קלע דוד, ספיידר וטילי אוויר-אוויר מתקדמים, וכעת מרחיבה את פעילותה גם לאיומי רחפנים המתעצמים בשנים האחרונות.
יוסי מרגלית, ראש מנהלת ההגנה האווירית ברפאל, מסביר כי שיתוף הפעולה יוצר חיבור ייחודי בין הידע והניסיון של רפאל, שכבר הוכיחו עצמם מבצעית, לבין החדשנות והגמישות של חברת "לולב ספייס". “שיתוף הפעולה המדובר מייצר סינרגיה יוצאת דופן בין יכולות המו"פ, הידע והמערכות המוכחות מבצעית של רפאל – לבין הגמישות, היצירתיות והחדשנות הטכנולוגית של חברת ‘לולב ספייס’. השילוב הזה יאפשר לנו לפתח במהירות פתרונות יירוט עבור מנעד מתפתח של תרחישי אוייב, פתרונות זולים ויעילים ברמה שטרם נראתה בשוק העולמי. בזכות היתרונות ההדדיים שלנו, נוכל להציע ללקוחות מענה העומד בסטנדרטים הביטחוניים המחמירים ביותר מחד, ונותן מענה מבצעי גמיש בשדה הקרב, מבלי להכביד בעלויות מאידך", אמר מרגלית.
ד״ר נועם לייטר, מנכ״ל חברת "לולב ספייס", בירך על שיתוף הפעולה ואמר: "ההסכם עם רפאל מהווה עבורנו קפיצת מדרגה, הוא מאפשר לנו להביא לידי ביטוי את היכולות הייחודיות שפיתחנו – טכנולוגיה שתסייע בפריצה לשווקים חדשים ובצמצום חסמי הכניסה, בעיקר בהיבט המחיר. אנו עובדים בימים אלו עם מנהלת הגנ״א ברוק"ק, על שילוב מגוון יישומים חדשים בטכנולוגיה מתקדמת ליירוט רחפנים וכטב"מים, החל מרמת האיום הבודד ועד הגנה בפני נחיל איומים"." שיתוף הפעולה עם “לולב ספייס” מהווה חלק מאסטרטגיית החדשנות של רפאל, המבוססת על שיתופי פעולה עם חברות סטארט-אפ ישראליות. במסגרת זו, רפאל פועלת להקמת רשת חדשנות דינמית המשלבת את הידע, הניסיון והיכולות ההנדסיות של רפאל לבין היצירתיות, הגמישות והטכנולוגיות המתקדמות של חברות ההזנק. המטרה היא לאפשר פיתוח מהיר והטמעה יעילה של פתרונות חדשניים בשדה הקרב, תוך מענה לאיומים מתפתחים והפחתת חסמים.
- מנכ"ל רפאל: "פרויקט הלייזר הוא העתיד"
- מערכת הגנה אווירית ישראלית תשמור על שמי נאט"ו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לולב ספייס היא חברת סטארט-אפ חיפאית שהוקמה בשנת 2021, ומאז מתמקדת בפיתוח טכנולוגיות ניווט אוטונומי מבוססות ראייה ממוחשבת. החברה פיתחה מערכות המשלבות מצלמות חכמות ואלגוריתמים מתקדמים, שמאפשרים לכלי טיס ורובוטים לזהות את הסביבה בה הם נמצאים, למפות אותה בזמן אמת ולקבל החלטות ניווט מדויקות. תחום התמחות זה מאפשר לה לספק פתרונות קלים, חסכוניים ומהירים.

תקציב נפתח, הגירעון עולה ל-5.2%
תוספת של 31 מיליארד שקל לתקציב הביטחון כבר ב-2025; סך ההוצאה יזנק לכ-650 מיליארד שקל; מדובר בפריצת התקציב החמישית בשנתיים
הוצאות הביטחון עולות - מזל שיש עלייה דרמטית בגביית המס - שי אהרונוביץ מציל את הגירעון התקציבי; גביית המסים זינקה ב-16.6%. אבל, המס לבדו לא מספיק. הממשלה צפויה לאשר פתיחה נוספת של תקציב המדינה לשנת 2025, תוך פריצה מחודשת של מגבלת ההוצאה, הפעם בהיקף של כ-30.8 מיליארד שקל. תוספת התקציב נועדה בעיקרה לממן את הוצאות מערכת הביטחון, על רקע המלחמה המתמשכת בעזה והעימות עם איראן, אך כוללת גם הוצאות נוספות לרבות תשלומי ריבית וקצבאות נפגעי איבה.
פריצת המסגרת התקציבית תביא להרחבת הגירעון המתוכנן ל-5.2% תוצר, מהגבוהים שנרשמו בשני העשורים האחרונים. לשם השוואה, יעד הגירעון המקורי שנקבע עמד על 4.7% בלבד, וכבר עודכן ל-4.9% בהחלטה קודמת של ועדת הכספים. באוצר מדגישים כי מדובר בגידול של כ-0.3% תוצר בלבד לעומת היעד המאושר. בפועל מדובר בתוספת גירעונית של כ-6 מיליארד שקל. זה היה יכול להיות הרבה יותר גרוע, אלמלא ההכנסות עלו בזכות גביית מס גבוהה ותשלומי מס על דיבידנדים.
תקציב הביטחון תופס את הנתח המרכזי
לפי הסיכומים בין משרד האוצר למערכת הביטחון, תוספת התקציב עבור הצבא מגיעה לכ-31 מיליארד שקל, והיא מצטרפת לעלייה קודמת שהביאה את תקציב הביטחון המאושר לשנת 2025 ל-113 מיליארד שקל. נראה כי מדובר רק בשלב ראשון בתהליך מתמשך, שכן הסיכום הנוכחי אינו כולל תוספות עתידיות עבור התעצמות צבאית והוצאות שוטפות מוגברות. בנוסף, חלק מהתוספת הנוכחית (בסך כולל של כ-42 מיליארד שקל) יחולק בין תקציב 2025 ל-2026.
לצד פריצת התקציב, באוצר מתכוונים להחזיר לקופת המדינה כ-600 מיליון שקל מתוך כספים שיועדו להסכמים קואליציוניים, בין היתר לתוכנית "אופק חדש" עבור רשתות חינוך במגזר החרדי. בנוסף ייושם קיצוץ רוחבי של כ-700 מיליון שקל בתקציבי משרדי הממשלה, וקיצוצים דומים מתוכננים גם לשנים הבאות.
- הממשלה אישרה תוספת של 42 מיליארד שקל לתקציב הביטחון לשנים 2025-2026
- למרות המלחמה - הגירעון נותר יציב, הכנסות המסים עלו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
למרות ההרחבה התקציבית, באוצר מציינים כי הכנסות המדינה ממסים ממשיכות להפתיע כלפי מעלה-– וזו הסיבה המרכזית לכך שהעמקת הגירעון קטנה משמעותית מהתוספת התקציבית. במילים אחרות, המדינה מוציאה הרבה יותר, אך גם מכניסה יותר מהצפוי.