סמוטריץ ממשלהסמוטריץ ממשלה

הממשלה אישרה תוספת של 42 מיליארד שקל לתקציב הביטחון לשנים 2025-2026

בהמשך לתוספת התקציבית - מערכת הביטחון תגבש תוכנית התעצמות לשנת 2027, שתתמקד באיומי "המעגל השלישי" ובחיזוק היתרון הטכנולוגי של ישראל

צלי אהרון | (5)


לאחר שורת דיונים מעמיקים בהובלת המועצה לביטחון לאומי ובהנחיית ראש הממשלה, משרד הביטחון ומשרד האוצר הגיעו להסכמה על תוספת תקציבית של 42 מיליארד שקל לשנים 2025–2026.

ההסכם, שנחתם בין שר הביטחון ישראל כ"ץ לשר האוצר בצלאל סמוטריץ', נועד לתת מענה לדרישות השוטפות של מערכת הביטחון - אך אינו כולל את ההתמודדות עם ביטחון שוטף מוגבר (בט"ש).

את צוות המשא ומתן מטעם משרד הביטחון הוביל מנכ"ל המשרד, אלוף (מיל') אמיר ברעם, ובמערכת הביטחון מבהירים כי התוספת התקציבית תאפשר קידום עסקאות רכש דחופות ומהותיות לחיזוק כושר ההרתעה של ישראל.

על פי הנחיית ראש הממשלה בנימין נתניהו, מערכת הביטחון תגבש במקביל תכנית התעצמות ארוכת טווח החל משנת 2027, שתתמקד בהגברת המוכנות ויתרון טכנולוגי מול איומי "המעגל השלישי" - מונח המתייחס למדינות אויב רחוקות כמו איראן.

התוכנית תידון במסגרת תפיסת ביטחון רחבה וטעונה את אישור ראש הממשלה.

עוד סוכם כי מנגנוני הבקרה על תקציב הביטחון יחוזקו - בהתאם להנחיות ראש הממשלה. וזאת במטרה להבטיח פיקוח הדוק ושימוש יעיל בכספים הציבוריים.



שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', מסר: "תקציב הביטחון נותן מענה מלא, אחראי ומדויק לכל צורכי הלחימה וההיערכות. כדרכי, אני דואג שהמדינה תדע לעמוד בכל אתגר עם גב כלכלי חזק ועם מחויבות ביטחונית עמוקה. התקציב כולל מענה מלא ללחימה העצימה בעזה, לצד היערכות ביטחונית מקיפה מול כלל האיומים – מדרום, מצפון ומנקודות רחוקות יותר".


שר הביטחון ישראל כ"ץ, מסר: "מברך על התוספת התקציבית שתיתן למערכת הביטחון את הכלים הדרושים כדי להתחמש, להתחזק, ולהתכונן לתרחישים רבים. האתגרים שלפנינו מורכבים, בזירות רחוקות וקרובות, מול אויבים שמצהירים בגלוי על רצונם להשמיד אותנו".


מנכ"ל משרד הביטחון, אלוף (מיל') אמיר ברעם, מסר: "הסיכום התקציבי עם משרד האוצר יאפשר למשרד הביטחון לחתום באופן מיידי על עסקאות לרכש האמל"ח והחימושים הנדרשים כדי להשלים מלאים שנצרכו ולתמוך בצרכי צה"ל להמשך המערכה".

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    אנונימי 17/07/2025 17:19
    הגב לתגובה זו
    היו ימים שהיה דיון מעמיק אם סל התרופות יהיה 400 מליון או 600 מליון. אם אפשר לבנות עוד בית חולים ב2 מיליארד שקלים. תוספות לרופאים למורים לאחיות.היום הכל פשוט. 700 מליון דולר ללסיוע לעזה42 מיליארד תוספת לתקציב הקיים שכולל תוספת אדירה משנה רגילה. יש כסף להכל.אבל מאיפה
  • 4.
    אנונימי 17/07/2025 17:12
    הגב לתגובה זו
    למה אין התיחסות להשפעה של זה מאיפה יגיע הכסף האם ממכירת איגרות חוב של המדינה בחוץ לארץ או מהדפסת כסף אצלינו ואיך זה ישפיע על המדד ושער השקל אנחנו יודעים שהאינפלציה פה לא ניקבעת על ההתיקרויות בפועל אלא לפי שיקולים פוליטיים בלבד
  • 3.
    ערן 17/07/2025 17:11
    הגב לתגובה זו
    בלי הגנות ובלי כלום ומיטב בניה של המדינה הזו נהרגים לחינם.יש הרבה כסף במדינה אבל פשוט נגנב ונעלם לכל הקומבינות של הפוליטיקאים וחברי המרכז ושאר מגזרים.
  • 2.
    בא 17/07/2025 14:33
    הגב לתגובה זו
    100 חרדים עולים למדינה כמו איש קבע אחד ....לקרביים מגיע הכול מדובר ב70 אחוז גובניקים....והגבול פרוץ כרגיל...
  • 1.
    החיים 17/07/2025 14:02
    הגב לתגובה זו
    ממשלת הבזיון הלאומני משיחי דתימלכי ההשתמטות והביזהשוב מטילה נטל כבד על הציבור המשרת והעובדבעודה שוקדת על חוק השתמטות וביזה להחזיר את החרדים לממשלהלהזכירכם יש חוק גיוס לכולם שלא נאכף ולא מופעלות סנקציות...
ירושה (דאלי)ירושה (דאלי)
מדריך

העברת ירושה ישירות לנכדים - המגמה החדשה בישראל

היתרונות והחסרונות בהעברת כספים ונכסים ישירות לנכדים

עמית בר |
נושאים בכתבה ירושה צוואה


בעשור האחרון חל שינוי משמעותי, אפילו מהפך באופן שבו משפחות ישראליות מתכננות את העברת הרכוש לדורות הבאים. אם בעבר הנורמה הייתה העברה אוטומטית מהורים לילדים, כיום עולה מגמה של "דילוג דורי" - העברת נכסים ישירות מסבים וסבתות לנכדים. התופעה, שגדלה בקצב מואץ, משקפת שינויים כלכליים וחברתיים עמוקים בחברה הישראלית ומעוררת שאלות משפטיות, כלכליות ומשפחתיות מורכבות.

המסגרת החוקית: מה מותר ואיך עושים זאת נכון

חוק הירושה הישראלי מעניק חופש רחב בעריכת צוואות. בהיעדר צוואה, החוק קובע חלוקה אוטומטית בין היורשים החוקיים - בן הזוג והילדים. אולם כל אדם רשאי לערוך צוואה ולקבוע חלוקה שונה לחלוטין, כולל העברת כל הרכוש לנכדים תוך דילוג על הילדים.

ישנן ארבע דרכים חוקיות לעריכת צוואה בישראל: צוואה בפני עדים (הנפוצה ביותר), צוואה בכתב יד, צוואה בעל פה במצבי סכנה, וצוואה בפני רשות. כל אחת מהדרכים דורשת עמידה בתנאים פורמליים מחמירים. צוואה שלא נערכה כדין עלולה להיפסל, מה שיוביל לחלוקה לפי החוק ולא לפי רצון המוריש.

כאשר מעבירים נכסים לנכדים קטינים, נוצרות סוגיות מיוחדות. ההורים משמשים אפוטרופוסים טבעיים ומנהלים את הנכסים עד הגיע הקטין לבגרות. ניתן לקבוע בצוואה הוראות מיוחדות כמו מינוי נאמן חיצוני, הגבלות על שימוש בכספים, או תנאים לקבלת הירושה (כגון סיום לימודים או הגעה לגיל מסוים).

חשוב להבין שצוואה אינה מסמך סופי. ניתן לשנותה או לבטלה בכל עת כל עוד המצווה בחיים וכשיר. עם זאת, שינויים תכופים או צוואות סותרות עלולים להוביל לסכסוכים משפטיים לאחר הפטירה. לכן מומלץ לתעד כל שינוי בצורה ברורה ולהפקיד עותק מעודכן אצל עורך דין או ברשם הירושות.

רשות המסים
צילום: רשות המסים

בהיקף של מיליונים: ייבאו מוצרים מעלי אקספרס והצהירו שהם שווים הרבה פחות

רשות המסים חוקרת את חברת "תים הובלה בינלאומית" ובעליה, נועם פנגס, בחשד שהבריחו טובין והתחמקו מתשלום מסים מלא על מאות משלוחים מאתרי עלי אקספרס ועלי באבא

מנדי הניג |
נושאים בכתבה הונאה רשות המסים

רשות המסים מנהלת חקירה נגד חברת "תים הובלה בינלאומית" ובעליה, נועם פנגס, בחשד להברחת טובין והתחמקות מתשלום מסים בעסקאות יבוא מאתרי עלי אקספרס ועלי באבא. לפי החשד, החברה שימשה כיבואנית בפועל עבור אלפי עסקאות של לקוחות פרטיים ועסקיים, אך בעת שחרור הסחורות מהמכס הצהירה על ערכים נמוכים בהרבה מהמחיר האמיתי, ובכך חסכה מיליוני שקלים בתשלומי מכס ומע"מ.

מפרטי החקירה עולה כי פנגס התקשר עם חברת השילוח הסינית USPEED, המייצגת את קבוצת עלי באבא, והקים מערך משלוחים מרוכזים מסין למחסנים שכורים בישראל. לפי החשד, המוצרים שוחררו מהמכס בערך מוצהר נמוך, הועברו למחסנים מקומיים של עלי באבא, ומשם הופצו ללקוחות ללא תשלום מלא של מסים וללא הוצאת חשבוניות כנדרש.

ברשות המסים טוענים כי בשיטה זו ייבאו החשודים 147 משלוחים בתקופה שנבדקה, בערך מוצהר של כ-11.1 מיליון שקל סכום הנמוך משמעותית מהערך האמיתי של הסחורות. הפער בין המחירים שהוצהרו לבין התמורה ששולמה בפועל על ידי הרוכשים יצר, לטענת החוקרים, התחמקות ממס אמת בהיקף של מיליוני שקלים.

החשודים הובאו היום לדיון בבית משפט השלום בראשון לציון, שם שוחררו בתנאים מגבילים. ברשות המסים מציינים כי החקירה נמשכת וצפויות פעולות חקירה נוספות.