חזקיהו אל תיגע בעמלות הבנקים

בניסיון לאזן את הכוחות בענף הבנקאות בישראל החליט הבנק המרכזי להתערב בגובה העמלות. סיון איזסקו מאמין כי במלחמה הזו, הבנקים אומנם יאבדו הכנסות, אך בנק ישראל לא ישיג את מטרותו ותועלת לציבור לא בהכרח תהיה
סיון איזסקו |

לפני כחודשיים אישרה הכנסת את חוק הפיקוח על עמלות הבנקים ובימים אלו רוני חזקיהו, המפקח על הבנקים עסוק בבחינת מספר העמלות שיקוצצו. בבנק ישראל מאמינים כי קיצוץ מספר העמלות מכ-400 עמלות היום לכ-70 סוגי עמלות בעתיד יקל על האזרח הקטן בהשוואה הכדאיות שבניהול חשבונו בבנק זה או אחר.

מטרת בנק ישראל הינה באופן מוצהר להגדיל את התחרות בין הבנקים. אלא שגם בעידן שאחרי הפיקוח, חישוב העלות הכוללת של כ-70 העמלות, אשר חלקן תהיינה נקובות בסכום חודשי קבוע, חלקן באחוז מהיקף הפעולה וחלקן בהתאם למספר הפעולות ברבעון, לא יביא את הלקוח, אשר כבר היום לא מסוגל להבין אפילו את חשבון הסלולר שלו הכולל 3 מרכיבים בלבד (שיחות, SMS ותשלום קבוע) למסקנה האם המתחרה זול יותר. אלא שגם אם האזרח הקטן הוא במקרה דוקטור למתמטיקה אשר יצליח לשרוד את החישוב המשוקלל עם 70 המשתנים על מנת להשוות באיזה בנק הכי כדאי לו לנהל את החשבון, היתרון לגודל שקיים היום ל-2 הבנקים הגדולים ימשיך להתקיים גם בעידן שאחרי הפיקוח על מספר העמלות וגם לאחר עידן הפיקוח על גובה העמלות. כלומר, בשל היתרון לגודל, תמיד יוכלו הגדולים להציע מחירים שהבנקים הקטנים לא יוכלו להתחרות בהם, כך שגם אם בסופו של דבר הציבור ישלם פחות, נתחי השוק לא צפויים להשתנות, כלומר מטרת בנק ישראל לא תושג.

ומי בכלל אמר שאנחנו רוצים לשלם פחות עבור העמלות? אולי אנחנו בכלל רוצים להמשיך ולשלם עמלות אבל בד בבד לקבל שירות הולם ומקצועי? וכשאני אומר שירות הולם הכוונה היא לא לתפיסת הלקוח את רמת השירות אלא שיפור אמפירי ברמת השירות ובאיכותו. לא שיפור אמורפי במדד שביעות הרצון המושג בד"כ באמצעות פרסומת מוצלחת.

עד שנות ה-90 Jyske bank היה עוד בנק טיפוסי, שמרן ולא מבודל בדנמרק. באמצע שנות ה 90 החליט הבנק לשנות אסטרטגיה ולהפוך לבנק ממוקד לקוח. השינוי אותו הנהיג הבנק היה פועל יוצא מהערכים שהנהלת הבנק האמינה בהם והחליטה לתת להם ביטוי, כגון:

שולחנות הפקידים עוגלו ע"מ לשדר שוויון ומסך המחשב של הפקידים הוצב בצורה כזו שתאפשר ללקוח לראות את פרטי חשבונו ע"מ ליצור פתיחות בהתאם לחזון. הלקוחות הושבו בכיסאות זהים לאלו של הפקידים ע"מ לענות על ערך כבוד האדם שהוצג בחזון הבנק. לפקידים ניתנה אפשרות לקבל לקוחות, במקרה ששמירת הפרטיות הייתה נחוצה, בחדר אישי ובאווירה ביתית.

לכל לקוח הוגדרה קבוצת פקידים קטנה אשר יקבל שירות רק מהם. על ידי כך יכלו הפקידים להגיע להתעניינות ולהיכרות עמוקה עם הלקוחות, דבר שהוביל למערכת יחסים אישית וארוכה יותר ובנוסף, ואולי החשוב מכולם - הלקוחות לא נאלצו לחכות לפקיד בודד במידה והפקיד האישי עסוק.

הסניפים עוצבו מחדש באופן שאינו מזכיר בנק, אלא יותר לובי של בית מלון. העיצוב, בתוספת פינת קפה חופשית, גלריית עיתונים מעודכנת ופינת משחקים מבודדת לילדים הפכה את משך ההמתנה לבלתי רלוונטית.

נכון, למהלך היו עלויות גבוהות ומי שנשא בהם היה כמובן קהל הלקוחות, אלא שציבור הלקוחות היה כל כך מרוצה, עד כי שילם את העמלות הגבוהות בהנאה רבה והמליץ לחבריו להצטרף לבנק. מדי שנה רשם הבנק גידול במספר הלקוחות וצמיחה בנתונים הכספיים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מתוך מפגש של שר האוצר עם נשיאות המגזר העסקי, קרדיט צילום- איתי קדם נשיאות המגזר העסקימתוך מפגש של שר האוצר עם נשיאות המגזר העסקי, קרדיט צילום- איתי קדם נשיאות המגזר העסקי

סמוטריץ' נגד בנק ישראל: "אם הנגיד לא יוריד את הריבית אני אוריד מיסים"

שר האוצר אומר שיוריד מיסים ויפתח את שוק האשראי לתחרות שתוריד את המחירים, אבל מאחורי ההצהרות מסתתר פער בין פוליטיקה לכלכלה

תמיר חכמוף |

שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', נפגש היום עם נשיאות המגזר העסקי בראשות דובי אמיתי וצוות האוצר, כחלק מההיערכות לגיבוש תקציב המדינה לשנת 2026. במפגש השתתפו ראשי האיגודים המרכזיים במשק, מהתאחדות התעשיינים, איגוד הבנקים וחברות הביטוח ועד התאחדות הקבלנים ולשכת המסחר.

במהלך הדיון, סמוטריץ' בחר להתמקד בסוגיות המאקרו החשובות, כמו הריבית הגבוהה, עתיד התקציב והצורך ביצירת תחרות במערכת הבנקאית, אך במקום להתמקד בתחום הפיסקלי שבאחריותו, הוא בחר למתוח ביקורת חריפה על המדיניות המוניטרית ועל נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, ואמר כי "הנגיד היה צריך להוריד את הריבית מזמן. אם הוא לא יעשה כן, אני אוריד את המיסים". מיד לאחר מכן סייג כי "עצמאותו של הנגיד קריטית ואסור לפגוע בסמכויותיו, אך הנגיד אחראי על המדיניות המוניטרית ואני על הפיסקלית".

בנוגע לתקציב המדינה לשנת 2026, יו"ר נשיאות המגזר העסקי, דובי אמיתי, הטיל ספק ביכולת הממשלה להעבירו לנוכח המצב הפוליטי המורכב. סמוטריץ' מנגד התחייב: ״יהיה תקציב. מבינים את הצורך בשמירת אמון השחקנים כולם בכלכלה הישראלית. תקציב 2026 ממלחמה לצמיחה״.. עוד ציין כי בכוונתו להיאבק בהון השחור באמצעות "חניקה כלכלית של ארגוני הפשיעה".

על מערכת הבנקאות אמר סמוטריץ': "אני נחוש לגוון את מקורות ההון. גם לכם המגזר העסקי זו דרמה. אתם מכירים את הרפורמה שאנחנו עושים בפיקדונות. נגישות לכסף זול לשחקנים שיצרו תחרות על הבנקים, בעיני זו רפורמה שסוגרת את המעגל. אני מקווה שנצליח להרגיל גם את האזרחים להשתחרר מהדביקות לבנק ולחפש את האלטרנטיבות, אבל גם לכם לעסקים ולמשקי הבית תהיה נגישות הרבה יותר משמעותית. כמות האשראי תגדל, מחיר האשראי ירד, והתוצאה תביא לירידת מחירים".

בנק ישראל ציין כי ״הנגיד ובנק ישראל מקבלים החלטות אך ורק על בסיס אמות מידה מקצועיות. אינפלציה גבוהה פוגעת בראש ובראשונה בשכבות החלשות וריסונה הוא תנאי הכרחי לפעילות כלכלית תקינה. אחריות תקציבית, במיוחד בעת הזו, היא צורך השעה״.