חזקיהו אל תיגע בעמלות הבנקים
לפני כחודשיים אישרה הכנסת את חוק הפיקוח על עמלות הבנקים ובימים אלו רוני חזקיהו, המפקח על הבנקים עסוק בבחינת מספר העמלות שיקוצצו. בבנק ישראל מאמינים כי קיצוץ מספר העמלות מכ-400 עמלות היום לכ-70 סוגי עמלות בעתיד יקל על האזרח הקטן בהשוואה הכדאיות שבניהול חשבונו בבנק זה או אחר.
מטרת בנק ישראל הינה באופן מוצהר להגדיל את התחרות בין הבנקים. אלא שגם בעידן שאחרי הפיקוח, חישוב העלות הכוללת של כ-70 העמלות, אשר חלקן תהיינה נקובות בסכום חודשי קבוע, חלקן באחוז מהיקף הפעולה וחלקן בהתאם למספר הפעולות ברבעון, לא יביא את הלקוח, אשר כבר היום לא מסוגל להבין אפילו את חשבון הסלולר שלו הכולל 3 מרכיבים בלבד (שיחות, SMS ותשלום קבוע) למסקנה האם המתחרה זול יותר. אלא שגם אם האזרח הקטן הוא במקרה דוקטור למתמטיקה אשר יצליח לשרוד את החישוב המשוקלל עם 70 המשתנים על מנת להשוות באיזה בנק הכי כדאי לו לנהל את החשבון, היתרון לגודל שקיים היום ל-2 הבנקים הגדולים ימשיך להתקיים גם בעידן שאחרי הפיקוח על מספר העמלות וגם לאחר עידן הפיקוח על גובה העמלות. כלומר, בשל היתרון לגודל, תמיד יוכלו הגדולים להציע מחירים שהבנקים הקטנים לא יוכלו להתחרות בהם, כך שגם אם בסופו של דבר הציבור ישלם פחות, נתחי השוק לא צפויים להשתנות, כלומר מטרת בנק ישראל לא תושג.
ומי בכלל אמר שאנחנו רוצים לשלם פחות עבור העמלות? אולי אנחנו בכלל רוצים להמשיך ולשלם עמלות אבל בד בבד לקבל שירות הולם ומקצועי? וכשאני אומר שירות הולם הכוונה היא לא לתפיסת הלקוח את רמת השירות אלא שיפור אמפירי ברמת השירות ובאיכותו. לא שיפור אמורפי במדד שביעות הרצון המושג בד"כ באמצעות פרסומת מוצלחת.
עד שנות ה-90 Jyske bank היה עוד בנק טיפוסי, שמרן ולא מבודל בדנמרק. באמצע שנות ה 90 החליט הבנק לשנות אסטרטגיה ולהפוך לבנק ממוקד לקוח. השינוי אותו הנהיג הבנק היה פועל יוצא מהערכים שהנהלת הבנק האמינה בהם והחליטה לתת להם ביטוי, כגון:
שולחנות הפקידים עוגלו ע"מ לשדר שוויון ומסך המחשב של הפקידים הוצב בצורה כזו שתאפשר ללקוח לראות את פרטי חשבונו ע"מ ליצור פתיחות בהתאם לחזון. הלקוחות הושבו בכיסאות זהים לאלו של הפקידים ע"מ לענות על ערך כבוד האדם שהוצג בחזון הבנק. לפקידים ניתנה אפשרות לקבל לקוחות, במקרה ששמירת הפרטיות הייתה נחוצה, בחדר אישי ובאווירה ביתית.
לכל לקוח הוגדרה קבוצת פקידים קטנה אשר יקבל שירות רק מהם. על ידי כך יכלו הפקידים להגיע להתעניינות ולהיכרות עמוקה עם הלקוחות, דבר שהוביל למערכת יחסים אישית וארוכה יותר ובנוסף, ואולי החשוב מכולם - הלקוחות לא נאלצו לחכות לפקיד בודד במידה והפקיד האישי עסוק.
הסניפים עוצבו מחדש באופן שאינו מזכיר בנק, אלא יותר לובי של בית מלון. העיצוב, בתוספת פינת קפה חופשית, גלריית עיתונים מעודכנת ופינת משחקים מבודדת לילדים הפכה את משך ההמתנה לבלתי רלוונטית.
נכון, למהלך היו עלויות גבוהות ומי שנשא בהם היה כמובן קהל הלקוחות, אלא שציבור הלקוחות היה כל כך מרוצה, עד כי שילם את העמלות הגבוהות בהנאה רבה והמליץ לחבריו להצטרף לבנק. מדי שנה רשם הבנק גידול במספר הלקוחות וצמיחה בנתונים הכספיים.

"לא ייתכן שלאומי הגיע לשווי 100 מיליארד על חשבון הציבור"
שר האוצר מציג את מתווה התקציב - הוא רומז להעלות את המסים על הבנקים או להפחית את הרווחים שלהם לטובת רווחת הציבור: "בנק ישראל גרם לעלית רווחי הבנקים מ-8 מיליארד שקל ל-30 מיליארד בשנה. זה לא ייתכן"
שר האוצר וצוות המשרד, לצד מנהל רשות המסים, הכלכן הראשי ובכירי המשרד מציגים כעת את מתווה התקציב לשנה הבאה. זה עדיין לא המספרים (נעדכן בהמשך), אבל המסר ברור - המילואימניקים במרכז, המסים לציבור צפויים לרדת; הבנקים על הכוונת. "מי שמשרת מקבל הרבה יותר וזה הכי צודק", אומר בצלאל סמוטריץ', שר האוצר, "אנחנו נוריד מסים לאדם העובד. אנחנו נעשה את זה תוך שמירת המסגרות התקציביות, תוך הטלת מס רכוש ומסים נוספים שצריך להעלותם".
"הורדת מס הכנסה מעודדת צמיחה. יש תוכנית מפורטת של הורדת מסים. 20% מאוכלוסיית ישראל משלמת 80% מנטל המס. אנחנו נוריד את נטל המסים ונגדיל צמיחה. זה יהיה במיליארדים גדולים זה לא יהיה בשוליים".
סמוטריץ' סימן כאמור את הבנקים ובצדק - "ההתנהלות של הבנקים היא שערורייה. אי אפשר לתפוס שהרווח גדל מ-8 מיליארד שקל ל-30 מיליארד בשנה רק כי הנגיד מחליט להעלות ריבית. לא ייתכן שלאומי הגיע לשווי 100 מיליארד על חשבון הציבור".
"במקום שהבנקים יוציאו הרבה כסף על פרסום בכל מקום שיחזירו את הכסף לציבור הלקוחות שלהם. מדברים על גימיקים שהם נותנים לציבור, זה גימיקים. שולי הרווח של הבנקים חסרי פרופורציות. אין שום סיבה למספרים האלו.
- סמוטריץ' מבטיח: "מחירי הדירות יירדו, המסים יירדו" - האם להאמין לו?
- סמוטריץ’: “אין כוונה לפגוע בהטבות המס בקרנות ההשתלמות”
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"בקשר ליוקר המחיה, אנחנו באוצר ובממשלה נחושים להוביל רפורמה משמעותית מאוד במשק החלב. אנחנו נשמור על החקלאים. נשמור על החקלאות. נשמור על החקלאות שלנו, נשמור על הנכסים שלנו, אבל נדאג שהמחירים לצרכן ירדו. גם התקציב הביטחוני צריך לעבור חשיבה מחדש וצריך להיות הרבה יותר יעיל. יש הרבה מה לקצץ בתקציב הביטחון".
