מהפכת התקשורת הבאה
NSI, המספקת שירותי בדיקות, ומייצגת בארץ את אמפיריקס - יצרנית ציוד בדיקה למערכות תקשורת, ארגנה אתמול (ג') יום עיון ביחד עם נציגים מחברת אמפיריקס מארה"ב, אשר בו הוצגו המערכות והפתרונות ממשפחת Hammer מבית אמפיריקס. לדברי אלכס קפלון, סמנכ"ל מוצרים ופיתוח עסקי בחברת NSI, מלבד היותה של החברה מהמפיצים הגדולים של אמפיריקס באירופה, היא גם מפתחת מוצרי תוכנה על מוצרי האמר, וכן מבצעת פרויקטים רבים במשרדי החברה ואצל לקוחותיה, שנציגי 25 מהם הגיעו ליום העיון. בעולם יש לאמפיריקס כ-3,000 לקוחות, ובהן יצרניות ציוד ומערכות מיחשוב - כגון יבמ, סיסקו, ג'וניפר, מוטורולה וסימנס; מפעילים גדולים, ובהם NTT ביפן, ספרינט נקסטל בארה"ב, דויטשה טלקום ופרנס טלקום באירופה; ובקרב הארגונים הגדולים, שבוחנים את מערכות התקשורת שלהם, דוגמת בנקים, מוסדות רפואיים, ועוד.
במרכז הכנס עמדה טכנולוגית IMS - IP MULTIMEDIA Sub System. טכנולוגיה זו תאפשר למפעילים לעבור משירותי קול פשוטים, לשירותים עשירים - של קול (כמו דואר קולי, IVR, שיחות ועידה ועוד) ובנוסף, לתחומים חדשים, כגון שיחות וידאו וקישור נתונים.
לדברי דוויין סוורד, סגן נשיא לניהול מוצרי האמר, אמפיריקס, "כאשר מפעילי תקשורת נכנסים לתחומים נוספים, כדי להגדיל את הכנסותיהם (אם הם ספקי טלפוניה, אזי הם ייכנסו לאינטרנט ולוידאו, אם הם ספקי כבלים – לקול ולאינטרנט), הם יכולים לבחור באחת משתי האפשרויות – להיצמד ליצרן אחד ואז להיות תלויים בקצב וביכולת שלו לאפשר להם לספק את השירותים החדשים, או שהם רוכשים את הציוד הטוב ביותר מכל יצרן. אלא שכאן הם חושפים את עצמם לבעיה – בעוד שבטכנולוגיות דוגמתץ VoIP, יש את תקן SIP, שמאפשר לחבר את כל הציוד של כל היצרנים כדי שיעבדו ביחד, הרי שלטכנולוגיה החדשה – IMS, אין תקן, ולכן נדרשת בדיקה מקיפה של תאימות בין המוצרים השונים".
ואולם, לדברי סוורד, IMS היא טכנולוגיה הנמצאת בשלבים מוקדמים, וכל הזמן מתעדכנות גרסאות חדשות שלה. כתוצאה מכך, ציין, נאלצים היצרנים הגדולים להציע פתרונות קנייניים. "האתגר הגדול ביותר של ה-IMS", אמר, "הוא התאימות ההדדית. כחברה שנותנת פתרונות בדיקה וניטור, אנחנו מעורבים מאוד בתחום – לנו לא אכפת אם המוצרים הם של סיסקו, ג'וניפר, לוסנט, נורטל או אחרים. אנחנו מתמקדים באיכות השירות מקצה לקצה, ברשת מרובת יצרנים". הוא הוסיף, כי מבחינת נתח השוק אמפריקיס היא מספר 1 בבדיקות בתחום ה-VoIP בחמש השנים האחרונות, "ו-IMS היתה איפוא התפתחות טבעית, כי היישום החשוב ביותר עבור כל מפעיל, הוא שירות הטלפוניה".
כדוגמה לתהליך בדיקה, הציג סוורד תהליך של קיום שיחה סלולרית, כאשר אחד או שני הצדדים, נמצא ברשת זרה (נדידה). במקרה כזה, המערכת חייבת בזמן אמת לבדוק לאיזו רשת הוא שייך (לפי מספר הטלפון) ובאותה רשת - האם החוזה שלו מאפשר לו נדידה, ואם כן - באילו תנאים. לאחר מכן, מופנית בקשה לרשת של הלקוח, ואם הוא לא ברשת שלו, הרשת שבה הוא נמצא, יוזמת פניה לרשת שלו, על מנת לוודא את פרטיו. כאשר שכל המעגל הזה נסגר - מתקיימת השיחה. כל התהליך קורה, כשהלקוח לא אמור להרגיש בכך, ולשם כך חייבים יצרני הציוד וחברות הסלולר המעורבות, לבצע בדיקות מסוגים שונים. זאת, כדי שהציוד יעבוד. ואולם, הסביר, בטכנולוגית IMS שירות הסלולר הוא רק ממשק אחד, ה-VoIP הוא ממשק אחר, וכך גם שיחת וידאו. ואילו כל שאר השלבים - כגון בדיקת הרישום, חיוב וגביה - יכולים להיעשות ביחד, בשכבה נפרדת משכבת היישום. הוא סיכם בציינו כי המערכת תומכת ביישומים כגון תחילת שיחה בסלולר והמשכה ב-VoIP, וזאת מבלי שהמשוחחים ירגישו במעבר.
משרד התקשורת ביטל את עמלות הוראת הקבע בחברות התקשורת
החל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית; במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10%
מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה
מזה כ-10 ימים, והחל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית. במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה.
לפי התקנות, חברות התקשורת עדיין יוכלו, במקרים מוצדקים, לדרוש תשלום מראש עבור חבילת השירות כדי לצמצם סיכוני גבייה, אך ללא
גביית עמלה נוספת. במקביל, השר קרעי מוביל כעת מהלך משלים להרחבת האיסור גם על חברות הטלוויזיה הרב-ערוצית, במטרה להבטיח שוק הוגן ושוויוני לכלל הצרכנים.
לאחרונה, משרד התקשורת נמצא במוקד של דיון ציבורי אודות הרפורמה באופן חישוב הרייטינג. להבדיל מהקונצנזוס של ביטולי עמלות, במקרה של ועדת המדרוג, יש מחלוקת גדולה. המניע של המשרד הוא לערוך רפורמה בשיטה שקיימת כבר עשורים רבים, מבלי שעודכנה, ואילו הביקורת מגיע על רקע העברת מוקדי הכח הקיימים וביזורם.
עוד נושא שבו משרד התקשורת נמצא בכותרות הוא רכישת הוט מובייל על ידי פלאפון, שהעלתה לפני שבוע את ההצעה להוט מובייל ל-2.1 מיליארד שקל. ההצעה הקודמת עמדה על 2 מיליארד שקל והעלאה הנוכחית היא מסר למתמודדים האחרים שפלאפון נחושה לרכוש את הוט מובייל. שוק התקשורת השתנה מאוד ב-13 השנה האחרונות, מאז הרפורמה שהורידה את המחירים בכ-80% והתחרות בו כיום היא גדולה מאוד עם מספר חברות חזקות משמעותי. כלומר, למרות ששר התקשורת הביע התנגדות עסקה, לא נראה שיש לו באמת גושפנקא אמיתית וריאלית להתנגדות הזו.
- מינוי חדש במשרד התקשורת: לילך וינשטוק מונתה למשנה למנכ"ל
- משרד התקשורת מבטל את העמלות על הוראות קבע לחברות התקשורת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדבר מגיע גם לאחר מהלך נוסף של המשרד, שפרסם קול קורא לפני כחודש, שבמהותו בוחן מחדש את חובת ההפרדה המבנית החלה על קבוצות בזק והוט. במידה וההפרדה תבוטל, חברת התקשורת תוכל סוף-סוף למזג לתוכה את פעילות yes ולהכיר בהפסדים הצבורים שלה מה שיכול ליצור לה מגן מס ולחסוך לה מסים בהיקף של מאות מיליוני שקלים. הקול הקורא שפרסם משרד התקשורת מבקש לשמוע עמדות מהציבור ומהחברות לקראת שינוי כולל במודל הרגולציה של שוק התקשורת. זה צעד בתהליך ארוך, שבמסגרתו נבחנת השאלה האם יש עדיין הצדקה להחזיק את בזק כמבנה מפוצל - בין פעילות התשתיות הקוויות, בזק בינלאומי ו-yes - או שהגיע הזמן לשחרר את החברות לפעול תחת קורת גג אחת כמו בשאר החברות.
משרד התקשורת ביטל את עמלות הוראת הקבע בחברות התקשורת
החל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית; במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10%
מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה
מזה כ-10 ימים, והחל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית. במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה.
לפי התקנות, חברות התקשורת עדיין יוכלו, במקרים מוצדקים, לדרוש תשלום מראש עבור חבילת השירות כדי לצמצם סיכוני גבייה, אך ללא
גביית עמלה נוספת. במקביל, השר קרעי מוביל כעת מהלך משלים להרחבת האיסור גם על חברות הטלוויזיה הרב-ערוצית, במטרה להבטיח שוק הוגן ושוויוני לכלל הצרכנים.
לאחרונה, משרד התקשורת נמצא במוקד של דיון ציבורי אודות הרפורמה באופן חישוב הרייטינג. להבדיל מהקונצנזוס של ביטולי עמלות, במקרה של ועדת המדרוג, יש מחלוקת גדולה. המניע של המשרד הוא לערוך רפורמה בשיטה שקיימת כבר עשורים רבים, מבלי שעודכנה, ואילו הביקורת מגיע על רקע העברת מוקדי הכח הקיימים וביזורם.
עוד נושא שבו משרד התקשורת נמצא בכותרות הוא רכישת הוט מובייל על ידי פלאפון, שהעלתה לפני שבוע את ההצעה להוט מובייל ל-2.1 מיליארד שקל. ההצעה הקודמת עמדה על 2 מיליארד שקל והעלאה הנוכחית היא מסר למתמודדים האחרים שפלאפון נחושה לרכוש את הוט מובייל. שוק התקשורת השתנה מאוד ב-13 השנה האחרונות, מאז הרפורמה שהורידה את המחירים בכ-80% והתחרות בו כיום היא גדולה מאוד עם מספר חברות חזקות משמעותי. כלומר, למרות ששר התקשורת הביע התנגדות עסקה, לא נראה שיש לו באמת גושפנקא אמיתית וריאלית להתנגדות הזו.
- מינוי חדש במשרד התקשורת: לילך וינשטוק מונתה למשנה למנכ"ל
- משרד התקשורת מבטל את העמלות על הוראות קבע לחברות התקשורת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדבר מגיע גם לאחר מהלך נוסף של המשרד, שפרסם קול קורא לפני כחודש, שבמהותו בוחן מחדש את חובת ההפרדה המבנית החלה על קבוצות בזק והוט. במידה וההפרדה תבוטל, חברת התקשורת תוכל סוף-סוף למזג לתוכה את פעילות yes ולהכיר בהפסדים הצבורים שלה מה שיכול ליצור לה מגן מס ולחסוך לה מסים בהיקף של מאות מיליוני שקלים. הקול הקורא שפרסם משרד התקשורת מבקש לשמוע עמדות מהציבור ומהחברות לקראת שינוי כולל במודל הרגולציה של שוק התקשורת. זה צעד בתהליך ארוך, שבמסגרתו נבחנת השאלה האם יש עדיין הצדקה להחזיק את בזק כמבנה מפוצל - בין פעילות התשתיות הקוויות, בזק בינלאומי ו-yes - או שהגיע הזמן לשחרר את החברות לפעול תחת קורת גג אחת כמו בשאר החברות.
