מהפכת התקשורת הבאה
NSI, המספקת שירותי בדיקות, ומייצגת בארץ את אמפיריקס - יצרנית ציוד בדיקה למערכות תקשורת, ארגנה אתמול (ג') יום עיון ביחד עם נציגים מחברת אמפיריקס מארה"ב, אשר בו הוצגו המערכות והפתרונות ממשפחת Hammer מבית אמפיריקס. לדברי אלכס קפלון, סמנכ"ל מוצרים ופיתוח עסקי בחברת NSI, מלבד היותה של החברה מהמפיצים הגדולים של אמפיריקס באירופה, היא גם מפתחת מוצרי תוכנה על מוצרי האמר, וכן מבצעת פרויקטים רבים במשרדי החברה ואצל לקוחותיה, שנציגי 25 מהם הגיעו ליום העיון. בעולם יש לאמפיריקס כ-3,000 לקוחות, ובהן יצרניות ציוד ומערכות מיחשוב - כגון יבמ, סיסקו, ג'וניפר, מוטורולה וסימנס; מפעילים גדולים, ובהם NTT ביפן, ספרינט נקסטל בארה"ב, דויטשה טלקום ופרנס טלקום באירופה; ובקרב הארגונים הגדולים, שבוחנים את מערכות התקשורת שלהם, דוגמת בנקים, מוסדות רפואיים, ועוד.
במרכז הכנס עמדה טכנולוגית IMS - IP MULTIMEDIA Sub System. טכנולוגיה זו תאפשר למפעילים לעבור משירותי קול פשוטים, לשירותים עשירים - של קול (כמו דואר קולי, IVR, שיחות ועידה ועוד) ובנוסף, לתחומים חדשים, כגון שיחות וידאו וקישור נתונים.
לדברי דוויין סוורד, סגן נשיא לניהול מוצרי האמר, אמפיריקס, "כאשר מפעילי תקשורת נכנסים לתחומים נוספים, כדי להגדיל את הכנסותיהם (אם הם ספקי טלפוניה, אזי הם ייכנסו לאינטרנט ולוידאו, אם הם ספקי כבלים – לקול ולאינטרנט), הם יכולים לבחור באחת משתי האפשרויות – להיצמד ליצרן אחד ואז להיות תלויים בקצב וביכולת שלו לאפשר להם לספק את השירותים החדשים, או שהם רוכשים את הציוד הטוב ביותר מכל יצרן. אלא שכאן הם חושפים את עצמם לבעיה – בעוד שבטכנולוגיות דוגמתץ VoIP, יש את תקן SIP, שמאפשר לחבר את כל הציוד של כל היצרנים כדי שיעבדו ביחד, הרי שלטכנולוגיה החדשה – IMS, אין תקן, ולכן נדרשת בדיקה מקיפה של תאימות בין המוצרים השונים".
ואולם, לדברי סוורד, IMS היא טכנולוגיה הנמצאת בשלבים מוקדמים, וכל הזמן מתעדכנות גרסאות חדשות שלה. כתוצאה מכך, ציין, נאלצים היצרנים הגדולים להציע פתרונות קנייניים. "האתגר הגדול ביותר של ה-IMS", אמר, "הוא התאימות ההדדית. כחברה שנותנת פתרונות בדיקה וניטור, אנחנו מעורבים מאוד בתחום – לנו לא אכפת אם המוצרים הם של סיסקו, ג'וניפר, לוסנט, נורטל או אחרים. אנחנו מתמקדים באיכות השירות מקצה לקצה, ברשת מרובת יצרנים". הוא הוסיף, כי מבחינת נתח השוק אמפריקיס היא מספר 1 בבדיקות בתחום ה-VoIP בחמש השנים האחרונות, "ו-IMS היתה איפוא התפתחות טבעית, כי היישום החשוב ביותר עבור כל מפעיל, הוא שירות הטלפוניה".
כדוגמה לתהליך בדיקה, הציג סוורד תהליך של קיום שיחה סלולרית, כאשר אחד או שני הצדדים, נמצא ברשת זרה (נדידה). במקרה כזה, המערכת חייבת בזמן אמת לבדוק לאיזו רשת הוא שייך (לפי מספר הטלפון) ובאותה רשת - האם החוזה שלו מאפשר לו נדידה, ואם כן - באילו תנאים. לאחר מכן, מופנית בקשה לרשת של הלקוח, ואם הוא לא ברשת שלו, הרשת שבה הוא נמצא, יוזמת פניה לרשת שלו, על מנת לוודא את פרטיו. כאשר שכל המעגל הזה נסגר - מתקיימת השיחה. כל התהליך קורה, כשהלקוח לא אמור להרגיש בכך, ולשם כך חייבים יצרני הציוד וחברות הסלולר המעורבות, לבצע בדיקות מסוגים שונים. זאת, כדי שהציוד יעבוד. ואולם, הסביר, בטכנולוגית IMS שירות הסלולר הוא רק ממשק אחד, ה-VoIP הוא ממשק אחר, וכך גם שיחת וידאו. ואילו כל שאר השלבים - כגון בדיקת הרישום, חיוב וגביה - יכולים להיעשות ביחד, בשכבה נפרדת משכבת היישום. הוא סיכם בציינו כי המערכת תומכת ביישומים כגון תחילת שיחה בסלולר והמשכה ב-VoIP, וזאת מבלי שהמשוחחים ירגישו במעבר.
"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת
יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.
במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן.
בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי.
נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".
- בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
- יפן מתכננת תקציב ביטחון שיא של 60 מיליארד דולר: רחפנים ורובוטים במקום חיילים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם
הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.
