מהפכת התקשורת הבאה
NSI, המספקת שירותי בדיקות, ומייצגת בארץ את אמפיריקס - יצרנית ציוד בדיקה למערכות תקשורת, ארגנה אתמול (ג') יום עיון ביחד עם נציגים מחברת אמפיריקס מארה"ב, אשר בו הוצגו המערכות והפתרונות ממשפחת Hammer מבית אמפיריקס. לדברי אלכס קפלון, סמנכ"ל מוצרים ופיתוח עסקי בחברת NSI, מלבד היותה של החברה מהמפיצים הגדולים של אמפיריקס באירופה, היא גם מפתחת מוצרי תוכנה על מוצרי האמר, וכן מבצעת פרויקטים רבים במשרדי החברה ואצל לקוחותיה, שנציגי 25 מהם הגיעו ליום העיון. בעולם יש לאמפיריקס כ-3,000 לקוחות, ובהן יצרניות ציוד ומערכות מיחשוב - כגון יבמ, סיסקו, ג'וניפר, מוטורולה וסימנס; מפעילים גדולים, ובהם NTT ביפן, ספרינט נקסטל בארה"ב, דויטשה טלקום ופרנס טלקום באירופה; ובקרב הארגונים הגדולים, שבוחנים את מערכות התקשורת שלהם, דוגמת בנקים, מוסדות רפואיים, ועוד.
במרכז הכנס עמדה טכנולוגית IMS - IP MULTIMEDIA Sub System. טכנולוגיה זו תאפשר למפעילים לעבור משירותי קול פשוטים, לשירותים עשירים - של קול (כמו דואר קולי, IVR, שיחות ועידה ועוד) ובנוסף, לתחומים חדשים, כגון שיחות וידאו וקישור נתונים.
לדברי דוויין סוורד, סגן נשיא לניהול מוצרי האמר, אמפיריקס, "כאשר מפעילי תקשורת נכנסים לתחומים נוספים, כדי להגדיל את הכנסותיהם (אם הם ספקי טלפוניה, אזי הם ייכנסו לאינטרנט ולוידאו, אם הם ספקי כבלים – לקול ולאינטרנט), הם יכולים לבחור באחת משתי האפשרויות – להיצמד ליצרן אחד ואז להיות תלויים בקצב וביכולת שלו לאפשר להם לספק את השירותים החדשים, או שהם רוכשים את הציוד הטוב ביותר מכל יצרן. אלא שכאן הם חושפים את עצמם לבעיה – בעוד שבטכנולוגיות דוגמתץ VoIP, יש את תקן SIP, שמאפשר לחבר את כל הציוד של כל היצרנים כדי שיעבדו ביחד, הרי שלטכנולוגיה החדשה – IMS, אין תקן, ולכן נדרשת בדיקה מקיפה של תאימות בין המוצרים השונים".
ואולם, לדברי סוורד, IMS היא טכנולוגיה הנמצאת בשלבים מוקדמים, וכל הזמן מתעדכנות גרסאות חדשות שלה. כתוצאה מכך, ציין, נאלצים היצרנים הגדולים להציע פתרונות קנייניים. "האתגר הגדול ביותר של ה-IMS", אמר, "הוא התאימות ההדדית. כחברה שנותנת פתרונות בדיקה וניטור, אנחנו מעורבים מאוד בתחום – לנו לא אכפת אם המוצרים הם של סיסקו, ג'וניפר, לוסנט, נורטל או אחרים. אנחנו מתמקדים באיכות השירות מקצה לקצה, ברשת מרובת יצרנים". הוא הוסיף, כי מבחינת נתח השוק אמפריקיס היא מספר 1 בבדיקות בתחום ה-VoIP בחמש השנים האחרונות, "ו-IMS היתה איפוא התפתחות טבעית, כי היישום החשוב ביותר עבור כל מפעיל, הוא שירות הטלפוניה".
כדוגמה לתהליך בדיקה, הציג סוורד תהליך של קיום שיחה סלולרית, כאשר אחד או שני הצדדים, נמצא ברשת זרה (נדידה). במקרה כזה, המערכת חייבת בזמן אמת לבדוק לאיזו רשת הוא שייך (לפי מספר הטלפון) ובאותה רשת - האם החוזה שלו מאפשר לו נדידה, ואם כן - באילו תנאים. לאחר מכן, מופנית בקשה לרשת של הלקוח, ואם הוא לא ברשת שלו, הרשת שבה הוא נמצא, יוזמת פניה לרשת שלו, על מנת לוודא את פרטיו. כאשר שכל המעגל הזה נסגר - מתקיימת השיחה. כל התהליך קורה, כשהלקוח לא אמור להרגיש בכך, ולשם כך חייבים יצרני הציוד וחברות הסלולר המעורבות, לבצע בדיקות מסוגים שונים. זאת, כדי שהציוד יעבוד. ואולם, הסביר, בטכנולוגית IMS שירות הסלולר הוא רק ממשק אחד, ה-VoIP הוא ממשק אחר, וכך גם שיחת וידאו. ואילו כל שאר השלבים - כגון בדיקת הרישום, חיוב וגביה - יכולים להיעשות ביחד, בשכבה נפרדת משכבת היישום. הוא סיכם בציינו כי המערכת תומכת ביישומים כגון תחילת שיחה בסלולר והמשכה ב-VoIP, וזאת מבלי שהמשוחחים ירגישו במעבר.
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףהממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים
התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף
הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.
בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.
הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים
עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.
התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.
- שיא- 361,255 נוסעים ברכבת ביום חמישי האחרון
- בעלות של 35 מיליון שקלים: מסוף אוטובוסים חדש יחובר לכביש 412
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.

העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?
המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות
הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.
לתוך המערכת הזו נכנסות
השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט
ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.
מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת
השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.
התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה.
במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.
- מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026
- תושבי ירושלים יקבלו החזר ארנונה של אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב
ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.
