מהפכת התקשורת הבאה

IMS היא טכנולוגית התקשורת שתאפשר למפעילים להיכנס לתחומי תקשורת חדשים, וללקוחות - לקבל את כל השירותים מאותו ספק
אבי בליזובסקי |

NSI, המספקת שירותי בדיקות, ומייצגת בארץ את אמפיריקס - יצרנית ציוד בדיקה למערכות תקשורת, ארגנה אתמול (ג') יום עיון ביחד עם נציגים מחברת אמפיריקס מארה"ב, אשר בו הוצגו המערכות והפתרונות ממשפחת Hammer מבית אמפיריקס. לדברי אלכס קפלון, סמנכ"ל מוצרים ופיתוח עסקי בחברת NSI, מלבד היותה של החברה מהמפיצים הגדולים של אמפיריקס באירופה, היא גם מפתחת מוצרי תוכנה על מוצרי האמר, וכן מבצעת פרויקטים רבים במשרדי החברה ואצל לקוחותיה, שנציגי 25 מהם הגיעו ליום העיון. בעולם יש לאמפיריקס כ-3,000 לקוחות, ובהן יצרניות ציוד ומערכות מיחשוב - כגון יבמ, סיסקו, ג'וניפר, מוטורולה וסימנס; מפעילים גדולים, ובהם NTT ביפן, ספרינט נקסטל בארה"ב, דויטשה טלקום ופרנס טלקום באירופה; ובקרב הארגונים הגדולים, שבוחנים את מערכות התקשורת שלהם, דוגמת בנקים, מוסדות רפואיים, ועוד.

במרכז הכנס עמדה טכנולוגית IMS - IP MULTIMEDIA Sub System. טכנולוגיה זו תאפשר למפעילים לעבור משירותי קול פשוטים, לשירותים עשירים - של קול (כמו דואר קולי, IVR, שיחות ועידה ועוד) ובנוסף, לתחומים חדשים, כגון שיחות וידאו וקישור נתונים.

לדברי דוויין סוורד, סגן נשיא לניהול מוצרי האמר, אמפיריקס, "כאשר מפעילי תקשורת נכנסים לתחומים נוספים, כדי להגדיל את הכנסותיהם (אם הם ספקי טלפוניה, אזי הם ייכנסו לאינטרנט ולוידאו, אם הם ספקי כבלים – לקול ולאינטרנט), הם יכולים לבחור באחת משתי האפשרויות – להיצמד ליצרן אחד ואז להיות תלויים בקצב וביכולת שלו לאפשר להם לספק את השירותים החדשים, או שהם רוכשים את הציוד הטוב ביותר מכל יצרן. אלא שכאן הם חושפים את עצמם לבעיה – בעוד שבטכנולוגיות דוגמתץ VoIP, יש את תקן SIP, שמאפשר לחבר את כל הציוד של כל היצרנים כדי שיעבדו ביחד, הרי שלטכנולוגיה החדשה – IMS, אין תקן, ולכן נדרשת בדיקה מקיפה של תאימות בין המוצרים השונים".

ואולם, לדברי סוורד, IMS היא טכנולוגיה הנמצאת בשלבים מוקדמים, וכל הזמן מתעדכנות גרסאות חדשות שלה. כתוצאה מכך, ציין, נאלצים היצרנים הגדולים להציע פתרונות קנייניים. "האתגר הגדול ביותר של ה-IMS", אמר, "הוא התאימות ההדדית. כחברה שנותנת פתרונות בדיקה וניטור, אנחנו מעורבים מאוד בתחום – לנו לא אכפת אם המוצרים הם של סיסקו, ג'וניפר, לוסנט, נורטל או אחרים. אנחנו מתמקדים באיכות השירות מקצה לקצה, ברשת מרובת יצרנים". הוא הוסיף, כי מבחינת נתח השוק אמפריקיס היא מספר 1 בבדיקות בתחום ה-VoIP בחמש השנים האחרונות, "ו-IMS היתה איפוא התפתחות טבעית, כי היישום החשוב ביותר עבור כל מפעיל, הוא שירות הטלפוניה".

כדוגמה לתהליך בדיקה, הציג סוורד תהליך של קיום שיחה סלולרית, כאשר אחד או שני הצדדים, נמצא ברשת זרה (נדידה). במקרה כזה, המערכת חייבת בזמן אמת לבדוק לאיזו רשת הוא שייך (לפי מספר הטלפון) ובאותה רשת - האם החוזה שלו מאפשר לו נדידה, ואם כן - באילו תנאים. לאחר מכן, מופנית בקשה לרשת של הלקוח, ואם הוא לא ברשת שלו, הרשת שבה הוא נמצא, יוזמת פניה לרשת שלו, על מנת לוודא את פרטיו. כאשר שכל המעגל הזה נסגר - מתקיימת השיחה. כל התהליך קורה, כשהלקוח לא אמור להרגיש בכך, ולשם כך חייבים יצרני הציוד וחברות הסלולר המעורבות, לבצע בדיקות מסוגים שונים. זאת, כדי שהציוד יעבוד. ואולם, הסביר, בטכנולוגית IMS שירות הסלולר הוא רק ממשק אחד, ה-VoIP הוא ממשק אחר, וכך גם שיחת וידאו. ואילו כל שאר השלבים - כגון בדיקת הרישום, חיוב וגביה - יכולים להיעשות ביחד, בשכבה נפרדת משכבת היישום. הוא סיכם בציינו כי המערכת תומכת ביישומים כגון תחילת שיחה בסלולר והמשכה ב-VoIP, וזאת מבלי שהמשוחחים ירגישו במעבר.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
פיטורים
צילום: copilot

גל הפיטורין מתגבר והולך ומגיע עד עובדי המדינה

אנחנו עדים לפיטורין במגזר הטק כבר מספר חודשים, ובכל זאת ההודעה של פייבר על חזרה לפורמט של סטארט-אפ ועל פיטורין של 250 עובדים היא דרמטית, ואליה מצטרפת הודעה של זיפריקרוטר, שסוגרת את מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל; בנוסף, גם המגזר הציבורי מתחיל להתערער, כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, אותת על פיטורין צפויים של כ-20,000 עובדי מדינה (שליש מעובדי המטה)

רן קידר |
נושאים בכתבה פיטורים AI

לאחרונה, כמעט ולא היה יום שבו לא היתה כותרת אחת לפחות על פיטורין בחברה גדולה. רשימת השמות אינסופית וכוללת את אינטל (שנמצאת גם ככה במהלכי ייעול דרמטיים), מיקרוסופט, אמזון, גוגל, סיילספורס, והנה אתמול פייבר, חברה ציבורית שנסחרת בוול סטריט, הודיעה על מהלך דרמטי שבו היא מפטרת שליש מכח האדם, כ-250 עובדים, וחוזרת לפורמט של סטארטפ. לרוב, השוק אוהב לשמוע על הודעות פיטורין, שממוסגרות בשיח על ייעול ועל שינוי יעדים. אבל כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, מדבר על כשליש מעובדי המטה של המדינה ש-"יוחלפו" על ידי הבינה המלאכותית, התופעה חורגת מגבולות המגזר הפרטי ובבירור היא קיימת בשוק העבודה כולו, והמגמה ברורה: פחות עובדים, יותר AI. 

אל החדשות על פייבר ועל העתיד התעסוקתי שלה בישראל הצטרפה הבוקר חברה נוספת, כש-ZipRecruiter הודיעה על סגירת מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל, בדרך לפיטורי כל עובדי הסניף המקומי, כ-65 במספר, ימים ספורים לפני החגים. 

מנכ"ל פייבר, מיכה קאופמן, הגדיר את המהלך כ-"איתחול כואב" והדגיש כי הפיטורים נוגעים לכל המחלקות, וכי ההחלטה היא אחת הקשות שקיבל עד כה. הסיבה המרכזית הוגדרה כך: טכנולוגיות AI כבר מסוגלות לבצע חלק גדול מהשירותים שבעבר שווקו בפלטפורמת הפרילנסרים של פייבר, ופוגעות ישירות במודל העסקי שלה קאופמן לא לבד, כמובן, ולצד ההצהרה שלו, ניתן לראות גם הצהרות עם טון אחר, כפי ששמענו לאחרונה ממנכ"ל סיילספורס, מארק בניוף, שהתגאה בפני משקיעים בכך שהחליף 4,000 עובדים בסוכני AI, וכך התייעל וצמצם את מחלקת התמיכה שלו מ-9,000 ל-5,000 בלבד. 

כמובן, שהגורם המרכזי הוא יכולותיה של הבינה המלאכותית וכמובן שהמגמה אינה ייחודית לישראל. בארה"ב פוטרו מאז תחילת השנה מעל 800 אלף עובדים, כשענפי הטכנולוגיה, הקמעונאות והייצור הם הנפגעים העיקריים. ענקיות כמו מיקרוסופט, אמזון, מטא ו־סיילספורס קיצצו אלפי משרות תוך כדי השקעה מסיבית במערכות AI. גם מגזרי שירות הלקוחות והפיננסים נפגעים, כאשר בנקים וחברות ביטוח מחליפים עובדים במערכות אוטומטיות. מגמות דומות ניכרות גם באוסטרליה ובאירופה, שם ממשלות מטמיעות מערכות AI לטיפול בפניות אזרחים ובניהול מערכות חירום.

הבשורה הדרמטית מגיעה לא רק מהמגזר העסקי אלא גם מהמגזר הציבורי. בארה"ב, הקמת ה-DOGE (המחלקה ליעילות ממשלתית) הובילה לירידה דרמטית במספר עובדי המדינה, בעיקר בתחומי מטה ושירות. בחודש מרץ 2025 לבדו הוכרזו פיטורים בהיקף של כ־275 אלף עובדים פדרליים. במנהל השירותים הממשלתיים (GSA) הוחל בצ’טבוט בשם GSAi שמבצע משימות עבור כ־1,500 עובדים, צעד שהוביל לצמצומים חדים במשרות מנהלתיות. במשרד לענייני ותיקים נרשמה תוכנית רחבה לקיצוץ כ-83 אלף משרות, שבסופו של דבר הוקטנה ל-30 אלף לאחר שילוב פרישות טבעיות והתפטרויות. וכך, הסקטור הציבורי האמריקאי גם הוא חלק מהמגמה של פיטורין והתייעלות. 

ביטוח לאומי תעסוקה אבטלה
צילום: תמר מצפי

ירידה חדה במספר דורשי העבודה באוגוסט בשל מבצע "עם כלביא"

שירות התעסוקה: מספר דורשי העבודה ירד ב-14.7% ל-186.1 אלף, בעיקר עקב רישום רטרואקטיבי של עובדים שיצאו לחל״ת ביוני ושבו לעבודה ביולי; הירידה בלטה במיוחד בקרב נשים, צעירים וחרדים

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה תעסוקה מובטלים

שירות התעסוקה משקף את מצב שוק העבודה לחודש אוגוסט, וממנו עולה כי מספר דורשי העבודה ירד ב-14.7% (ירידה של 32.1 אלף) לעומת יולי, לרמה של 186.1 אלף דורשי עבודה בלבד. מדובר בירידה חדה וחריגה לעונה זו של השנה, בה בדרך כלל נרשמת עלייה זמנית במספר דורשי העבודה בשל תופעת פיטורי הקיץ.

הירידה מוסברת בעיקר בהכרה רטרואקטיבית בזכאות לחל״ת לעובדים שהוצאו לחל״ת במהלך מבצע "עם כלביא" ביוני. עובדים אלו חזרו בפועל לעבודתם כבר ביולי, אך נדרשו להירשם כדורשי עבודה בשירות התעסוקה על מנת לממש את זכאותם לדמי חל״ת. התופעה ניפחה את מספר דורשי העבודה ביולי, וכעת עם מיצויה, נרשמה ירידה חדה במיוחד באוגוסט, על אף שפיטורי קיץ נרשמו גם השנה (כ-4.3 אלף עובדים).

נזכיר שברקע גל הפיטורין מתגבר והולך ומגיע עד עובדי המדינה אנחנו עדים לפיטורין במגזר הטק כבר מספר חודשים, ובכל זאת ההודעה של פייבר על חזרה לפורמט של סטארט-אפ ועל פיטורין של 250 עובדים היא דרמטית, ואליה מצטרפת הודעה של זיפריקרוטר, שסוגרת את מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל; בנוסף, גם המגזר הציבורי מתחיל להתערער, כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, אותת על פיטורין צפויים של כ-20,000 עובדי מדינה (שליש מעובדי המטה)

הירידה בלטה בקרב נשים, צעירים וחרדים

הירידה במספר דורשי העבודה הורגשה בכל קבוצות הגיל אך בלטה בקרב צעירים עד גיל 34, כאשר מספרם ירד בכ-20.6% וחתך את חלקם מכלל דורשי העבודה ל-29.4%. מספר הנשים דורשות העבודה ירד אף הוא ב-16.5% לעומת יולי, לעומת ירידה של 12.5% בלבד בקרב גברים, כך ששיעור הנשים מכלל דורשי העבודה ירד ל-57.8% לאחר חודשים של עלייה עקבית. גם בקרב החברה החרדית נרשמה ירידה חדה במיוחד של 23.1% לעומת יולי, אף שפיטורי הקיץ מאפיינים אוכלוסייה זו יותר, ושיעורם ירד ל-9.8% בלבד מכלל דורשי העבודה.

לצד הירידה הכללית נרשם שינוי בתמהיל דורשי העבודה: שיעור האשכולות הנמוכים (1–3) ירד ב-0.4 נקודות האחוז, בעוד שיעור האשכולות הגבוהים (8–10) עלה ב-0.4 נקודות האחוז והגיע ל-20.1% לעומת 16.8% בלבד באוגוסט 2023. הירידה המשמעותית ביותר נרשמה בענפי תעסוקה הרגישים למצבי משבר, כמו מלצרים ומוזגי משקאות (-70.7%), מעצבי שיער ועובדים במכוני יופי (-63.3%), מנהלי בתי מלון ומסעדות (-59.9%) ומוכרים בחנויות (-59.2%). מנגד, היחידים שבהם נרשמה עלייה היו מורים בחינוך העל-יסודי (7.1%), כתוצאה מתופעת פיטורי הקיץ.