מהפכת התקשורת הבאה
NSI, המספקת שירותי בדיקות, ומייצגת בארץ את אמפיריקס - יצרנית ציוד בדיקה למערכות תקשורת, ארגנה אתמול (ג') יום עיון ביחד עם נציגים מחברת אמפיריקס מארה"ב, אשר בו הוצגו המערכות והפתרונות ממשפחת Hammer מבית אמפיריקס. לדברי אלכס קפלון, סמנכ"ל מוצרים ופיתוח עסקי בחברת NSI, מלבד היותה של החברה מהמפיצים הגדולים של אמפיריקס באירופה, היא גם מפתחת מוצרי תוכנה על מוצרי האמר, וכן מבצעת פרויקטים רבים במשרדי החברה ואצל לקוחותיה, שנציגי 25 מהם הגיעו ליום העיון. בעולם יש לאמפיריקס כ-3,000 לקוחות, ובהן יצרניות ציוד ומערכות מיחשוב - כגון יבמ, סיסקו, ג'וניפר, מוטורולה וסימנס; מפעילים גדולים, ובהם NTT ביפן, ספרינט נקסטל בארה"ב, דויטשה טלקום ופרנס טלקום באירופה; ובקרב הארגונים הגדולים, שבוחנים את מערכות התקשורת שלהם, דוגמת בנקים, מוסדות רפואיים, ועוד.
במרכז הכנס עמדה טכנולוגית IMS - IP MULTIMEDIA Sub System. טכנולוגיה זו תאפשר למפעילים לעבור משירותי קול פשוטים, לשירותים עשירים - של קול (כמו דואר קולי, IVR, שיחות ועידה ועוד) ובנוסף, לתחומים חדשים, כגון שיחות וידאו וקישור נתונים.
לדברי דוויין סוורד, סגן נשיא לניהול מוצרי האמר, אמפיריקס, "כאשר מפעילי תקשורת נכנסים לתחומים נוספים, כדי להגדיל את הכנסותיהם (אם הם ספקי טלפוניה, אזי הם ייכנסו לאינטרנט ולוידאו, אם הם ספקי כבלים – לקול ולאינטרנט), הם יכולים לבחור באחת משתי האפשרויות – להיצמד ליצרן אחד ואז להיות תלויים בקצב וביכולת שלו לאפשר להם לספק את השירותים החדשים, או שהם רוכשים את הציוד הטוב ביותר מכל יצרן. אלא שכאן הם חושפים את עצמם לבעיה – בעוד שבטכנולוגיות דוגמתץ VoIP, יש את תקן SIP, שמאפשר לחבר את כל הציוד של כל היצרנים כדי שיעבדו ביחד, הרי שלטכנולוגיה החדשה – IMS, אין תקן, ולכן נדרשת בדיקה מקיפה של תאימות בין המוצרים השונים".
ואולם, לדברי סוורד, IMS היא טכנולוגיה הנמצאת בשלבים מוקדמים, וכל הזמן מתעדכנות גרסאות חדשות שלה. כתוצאה מכך, ציין, נאלצים היצרנים הגדולים להציע פתרונות קנייניים. "האתגר הגדול ביותר של ה-IMS", אמר, "הוא התאימות ההדדית. כחברה שנותנת פתרונות בדיקה וניטור, אנחנו מעורבים מאוד בתחום – לנו לא אכפת אם המוצרים הם של סיסקו, ג'וניפר, לוסנט, נורטל או אחרים. אנחנו מתמקדים באיכות השירות מקצה לקצה, ברשת מרובת יצרנים". הוא הוסיף, כי מבחינת נתח השוק אמפריקיס היא מספר 1 בבדיקות בתחום ה-VoIP בחמש השנים האחרונות, "ו-IMS היתה איפוא התפתחות טבעית, כי היישום החשוב ביותר עבור כל מפעיל, הוא שירות הטלפוניה".
כדוגמה לתהליך בדיקה, הציג סוורד תהליך של קיום שיחה סלולרית, כאשר אחד או שני הצדדים, נמצא ברשת זרה (נדידה). במקרה כזה, המערכת חייבת בזמן אמת לבדוק לאיזו רשת הוא שייך (לפי מספר הטלפון) ובאותה רשת - האם החוזה שלו מאפשר לו נדידה, ואם כן - באילו תנאים. לאחר מכן, מופנית בקשה לרשת של הלקוח, ואם הוא לא ברשת שלו, הרשת שבה הוא נמצא, יוזמת פניה לרשת שלו, על מנת לוודא את פרטיו. כאשר שכל המעגל הזה נסגר - מתקיימת השיחה. כל התהליך קורה, כשהלקוח לא אמור להרגיש בכך, ולשם כך חייבים יצרני הציוד וחברות הסלולר המעורבות, לבצע בדיקות מסוגים שונים. זאת, כדי שהציוד יעבוד. ואולם, הסביר, בטכנולוגית IMS שירות הסלולר הוא רק ממשק אחד, ה-VoIP הוא ממשק אחר, וכך גם שיחת וידאו. ואילו כל שאר השלבים - כגון בדיקת הרישום, חיוב וגביה - יכולים להיעשות ביחד, בשכבה נפרדת משכבת היישום. הוא סיכם בציינו כי המערכת תומכת ביישומים כגון תחילת שיחה בסלולר והמשכה ב-VoIP, וזאת מבלי שהמשוחחים ירגישו במעבר.
חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?
הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל
השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.
בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.
בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית. בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס.
באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך.
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- ההמלצה למכור מניות בנקים - "מעריכים שנראה ירידה בתוצאות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב
מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.
ההוצאה הממוצעת של משקי הבית בישראל: 18 אלף שקל לחודש
סקר ההוצאות וההכנסות החדש של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מצביע על הפערים הגדולים בחברה הישראלית בהוצאה החודשית - 93% ממשקי הבית בעשירון העליון מחזיקים לפחות במכונית אחת, לעומת כ-41% בלבד בעשירון התחתון
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה היום את סקר הוצאות והכנסות שלה למשקי בית לשנת 2023. מן הדוח עולה כי ההכנסה הכספית הממוצעת ברוטו למשק בית עמדה באותה שנה על כ-26,330 שקל, בעוד ההכנסה נטו, לאחר ניכויים עמדה על כ-21,606 שקל לחודש. 77.7% מהכנסות משקי הבית מגיעות מעבודה, בעוד 12.9% מגיעות מקצבאות ומתמיכות, כאשר היתר מגיע מפנסיות וקופות גמל.
לפני הסקר, ההוצאה הכוללת לתצרוכת של משקי הבית, הכוללת את אומדן צריכת שירותי הדיור, הסתכמה ב־18,088 שקל לחודש, ירידה ריאלית של 1.4% לעומת 2022, זאת בעוד שההוצאה הכספית ללא דיור ירדה בשיעור חד יותר של 2.1% והסתכמה ב-14,823 שקל. סעיף הדיור נותר רכיב ההוצאה המרכזי (25.3% מההוצאה הכוללת), כאשר לאחריו ההוצאה מתחלקת בין תחבורה ותקשורת, כ-18.6% מההוצאה ומזון כולל פירות וירקות, כ-17.9% מההוצאה. כמו כן עולה כי הרכב ההוצאה נותר יציב ביחס לשנה הקודמת.
- גם עם הגירה שלילית: בישראל 10.178 מיליון תושבים
- הלמ"ס: השקעת המדינה בשירותי הבריאות נמוכה יחסית לעולם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפערים הכלכליים באים לידי ביטוי גם בבעלות על נכסים ומוצרים בני־קיימה ובתנאי הדיור: בעוד שכ-94% ממשקי הבית בעשירון העליון החזיקו מחשב אחד לפחות וכ-97% מהם היו בעלי מינוי לאינטרנט, בעשירון התחתון מדובר בכ-52% בלבד. גם בשוק הדיור ניכרים פערים משמעותיים. ערך דירה ממוצעת בבעלות משק בית בעשירון העליון עמד על 3.96 מיליון שקל, פי 2.6 מערך הדירה בעשירון התחתון שאומדנה מוערך בכ-1.51 מיליון שקל.
