רוזטה ג'נומיקס חתמה על הסכם מחקר עם אונ' קולומביה

בכדי לקדם את תכנית אבחון הסרטן המובילה שלה. על פי תנאי ההסכם, המרכז הרפואי של אוניברסיטת קולומביה יעשה שימוש במעבדה מורשית CLIA שתערוך מבדקי אימות קליניים לאמצעי אבחון לסרטן
דנה פרידלנדר |

חברת רוזטה ג'נומיקס (סימול – ROSG), העוסקת בתחום המיקרו-RNA, הודיעה כי חתמה על הסכם מחקר עם המרכז הרפואי של אוניברסיטת קולומביה, בכדי לקדם את תוכנית אבחון הסרטן המובילה שלה. על פי תנאי ההסכם, המרכז הרפואי של אוניברסיטת קולומביה יעשה שימוש במעבדה מורשית CLIA שברשותו בכדי לאמת קלינית את תכנית האבחון המובילה לסרטן ממקור שאינו ידוע. זהו הסכמה הראשון של רוזטה ג'נומיקס לביצוע אימות קליני לאחת מבדיקות אבחון הסרטן שלה. החברה מפתחת מספר אמצעי אבחון מבוססי מיקרו-RNA במתקני המחקר והפיתוח שלה בישראל ובארה"ב.

אמצעי האבחון של החברה לסרטן ממקור שאינו ידוע, המצוי כעת בשלבי הפיתוח האחרונים, מתוכנן לסייע לקלינאים בזיהוי מקורם של גידולים ששלחו גרורות לאיברי הגוף השונים. גידול סרטני "שולח גרורות" כאשר הוא מתפשט מאתר המקור שלו למקומות אחרים בגוף. מוערך כי ב 40,000-70,000 חולי סרטן חדשים בכל שנה, מקור הגידול אינו ידוע בזמן הקבלה ולא מתבצע אבחון החלטי למקור הגידול. ללא אבחון החלטי, הקלינאי אינו מסוגל להעניק טיפול מיטבי לחולים אלו.

"ההתקשרות עם צוות מחקר מנוסה במעבדה מתקדמת בעלת הרשאת CLIA הינה הכרחית לצורך קידום מהיר של אמצעי האבחון שלנו לסרטן ממקור שאינו ידוע", מציינת ד"ר דליה כהן, מנהלת מחקר ופיתוח ראשית ברוזטה גנומיקס. "אנו מאמינים כי מצאנו את השילוב המושלם בין מומחיות ויכולת מדעית במרכז הרפואי של אוניברסיטת קולומביה. פרוטוקול האבחון שלנו לסרטן ממקור שאינו ידוע הראה תוצאות מעודדות במונחים של מספר הגידולים הסרטניים הרב שאנו עשויים לזהות על פיו כמו גם רמת הדיוק הגבוהה של בדיקה זו".

על פי תנאי ההסכם, רוזטה גנומיקס תספק למרכז הרפואי של אוניברסיטת קולומביה את הפרוטוקול שפיתחה לאבחון המקור של גרורות סרטניות, אשר ייבדק באמצעות דגימות לא ידועות ("סמויות") המסופקות על-ידי המרכז הרפואי.

"אנו מצפים להתחלת מבדקי האימות של אמצעי אבחון זה של רוזטה ג'נומיקס לסרטן ממקור שאינו ידוע", אומר ד"ר מאהש מאנסוקאני, מנהל שותף במעבדת הפתולוגיה המולקולרית במרכז הרפואי קולומביה אשר יוביל את התהליך. "המעבדה המתקדמת שלנו מורשית CLIA רכשה ידע נרחב בבדיקות אימות, השגת התקנים והאישורים המתאימים, וביצוע מספר בדיקות אבחון מולקולריות, כדוגמת זו. למיקרו-RNA יש פוטנציאל עצום כסמן ביולוגי רב עוצמה במספר גידולים סרטניים, ואנו נלהבים להיות מעורבים בבדיקות האימות של אמצעי האבחון המבוססים על גנים אלו. אנו מאמינים כי מאמץ זה הינו צעד חשוב בהבאת אמצעי אבחון חדשניים מסוג זה לחולים ולרופאים".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ רשות המסים
צילום: דני שם טוב דוברות

העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?

למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית 

משה כדר |
נושאים בכתבה גילוי מרצון

לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.

ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.

כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת  בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:

תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?

הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.

שי אהרונוביץ רשות המסים
צילום: דני שם טוב דוברות

העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?

למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית 

משה כדר |
נושאים בכתבה גילוי מרצון

לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.

ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.

כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת  בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:

תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?

הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.