סיכום שבוע המסחר בחו"ל
שלל פרסומי הדו"חות הכספיים הטובים של חברות ענק בארה"ב המשיך השבוע לתת את הטון. מתחילת עונת הדו"חות של הרבעון הראשון לשנת 2006, חברות דומיננטיות רבות בארה"ב הכו בתוצאותיהן את תחזיות האנליסטים וסחפו את המדדים המובילים ובפרט את מדד הדאו ג'ונס לשיא של כל הזמנים. זאת, חרף הנתונים הכלכליים המזכירים מעת לעת, כי כלכלת ארה"ב נמצאת במצב שברירי שבין האטה כלכלית וסביבה אינפלציונית.
השבוע, פורסם כי התמ"ג של ארה"ב צמח בקצב שנתי של 1.3% ברבעון הראשון של שנת 2006, הקצב האיטי ביותר בארבע השנים האחרונות. בנוסף, מדד אמון הצרכן לחודש אפריל בארה"ב, ירד לרמה של 87.1 נק', מרמה של 88.4 נק'.
בענף הנדל"ן, המוזכר שוב ושוב כעקב אכילס של הכלכלה האמריקאית נרשמו בחודש מארס 6.12 מיליון מכירות בתים קיימים בלבד. זאת, לעומת הצפי המוקדם ל- 6.5 מיליון. היקף המכירות של בתים חדשים בחודש מארס נאמד ב- 858 אלף יחידות דיור, לעומת התחזית המוקדמת ל- 890 אלף יחידות. נתון זה מהווה עלייה של 2.6%, לעומת מספר יחידות הדיור החדשות, שנמכרו במהלך חודש פברואר.
אולם, כאמור, נתוני המאקרו החלשים לא הצליחו להעיב על האווירה החיובית ששררה בבורסות בניו יורק, על רקע פרסומי התוצאות הרבעוניות של ענקיות כגון אפל ומיקרוסופט שעקפו את התחזיות המוקדמות והציגו תקופה רווחית מאד.מעניין יהיה לעקוב בתקופה הקרובה אחר דיווחי החברות בארה"ב ולראות עד כמה צפונה יוכלו הדו"חות הכספיים לסחוף את המדדים המובילים, אל מול נתוני המאקרו, שבינתיים מהווים אינדיקציה למשקיעים להיות פחות אופטימיים.
בשוק האירופי נרשמה השבוע מגמה מעורבת, על רקע הדו"חות הכספיים הטובים, שכאמור מסכמים תקופה רבעונית רווחית למדי עם המון מיזוגי ענק ורכישות. אולם, מאידך, ירידת מחירי הנחושת בבורסת הסחורות בארה"ב גרמו לירידות חדות יחסית במניות של חברות הכרייה, ואלו הכבידו על המדדים המובילים באירופה.
בבורסות במזרח אסיה נרשמה גם כן מגמה מעורבת, עם נטייה לשליליות, על רקע שלל נתוני מאקרו חלשים בכלכלה היפנית והחלשות מניות הכרייה האסייתיות. בשל ירידת מחירי הנחושת מדד הליבה של מדד המחירים לצרכן ביפן ירד ב- 0.3% בחודש מארס, לעומת הרבעון המקביל אשתקד. בנוסף, התפוקה התעשייתית ביפן ירדה ב- 0.6%, לעומת התקופה המקבילה אשתקד.
ישראליות בניו יורק:
השבוע הצטרפו הישראליות בניו יורק למדווחות מעבר לים:
צ'ק פוינט דיווחה על עלייה של 23% בהכנסות, לרמה של 164 מיליון דולר. אולם, הרווח הנקי נשחק ב- 24% בשל רכישתה של פרוטקט דאטה ועלויות מחקר ופיתוח. מניית החברה עלתה ב- 5.5% בסיכום השבוע החולף.
אמדוקס דיווחה על עלייה של 17% בהכנסות, לרמה של 706 מיליון דולר, וצמיחה של כ- 6% ברווח הנקי, לרמה של 87 מיליון דולר. מניית החברה רשמה עלייה של 1.1%.
סייפן איכזבה, כאשר דיווחה שהכנסות החברה רשמו ירידה של כ- 40%, לעומת הרבעון המקביל אשתקד. הרווח הנקי ירד לרמה של 4.7 מיליון דולר, לעומת 10.7 מיליון דולר אשתקד. מניית החברה צנחה ב- 7.2%.
חברת DSPG דיווחה, כי ההכנסות ירדו ב- 5% והסתכמו ב- 49.3 מיליון דולר. הרווח הנקי ירד ב- 33.7% לרמה של 5.3 מיליון דולר. המנייה ירדה ב- 5.9%.
אונטראק בלטה השבוע במסחר, לאחר שהודיעה על הזמנה ראשונה של 100,000 כרטיסים ע"י חברת התוכנה הקנייתית Smart Application International. מניית החברה עלתה בסיכום שבועי ב- 4.9%.
כטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיותלאור "ליקויים מקצועיים" אלביט ותע"א הוצאו מהתערוכה האווירית בדובאי
במכתב שנשלח שעות אחרי התקיפה בדוחא, תוארו הסיבות הרשמיות, אך הטענה היא השהחלטה התקבלה כבר קודם לכן באופן בלתי רשמי, כחלק ממהלך מתואם להרחיק את ישראל מהאירועים הביטחוניים המרכזיים באזור
מארגני תערוכת התעופה של דובאי הודיעו למספר חברות ביטחוניות ישראליות כי הן אינן מוזמנות להשתתף באירוע הבינלאומי שייערך בנובמבר הקרוב. וכך, היחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות, שנבנו בקפידה מאז הסכמי אברהם ב-2020, ממשיכים להיסדק תחת כובד ההשלכות של העימות
הממושך בעזה.
מארגני התערוכה שלחו מכתבים למספר חברות ביטחוניות מישראל, ביניהן התעשייה האווירית ואלביט מערכות אלביט מערכות 0.94% , ובהם נכתב כי השתתפותן לא תאושר. על הנייר, הסיבה היא "ליקויים מקצועיים", אך זוהי כנראה תגובה להתקפה של ישראל על אדמת קטאר לפני יומיים. מעבר לתוצאות המיידיות של התקיפה, הגלים שעוררה, כללו הסתייגות של טראמפ (אמנם קלה, אבל בכל זאת), נאום תוקפני של נשיאת האיחוד האירופי ועכשיו, התגובה הלא רשמית של איחוד האמירויות. כזכור, בריטניה מנעה לאחרונה מנציגים ישראלים להשתתף בתערוכת הביטחון הגדולה שלה, וצרפת חסמה גישה של חברות ישראליות לתערוכת הנשק בפאריז ביוני האחרון.
זו אינה הפעם הראשונה שהתערוכה בדובאי מסתבכת בהקשר הישראלי, היות ובנובמבר 2023, שבועות לאחר פרוץ המלחמה בעזה, הדוכנים של התעשייה האווירית ורפאל נותרו ריקים מבלי שניתן לכך הסבר רשמי.
אלביט מערכות, שהקימה יחידה ייעודית באמירויות, והתעשייה האווירית, שהובילה פרויקטים משותפים עם התאגיד הביטחוני המקומי EDGE, היו חלק בלתי נפרד מהתממשקות ההסכמים בין המדינות מאז 2020. הן לקחו חלק גם בתערוכה האחרונה באבו דאבי בפברואר האחרון. משרד הביטחון הישראלי אישר שקיבל את ההודעה מהמארגנים אך לא מסר פרטים.
- אלביט מערכות חושפת את Frontier: מערכת AI חדשה להגנת גבולות
- דירוג 100 הביטחוניות 2025: אלביט ורפאל עלו, תע״א באותו המקום
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
למרות הכל, התעשייה הביטחונית הולכת ומתחזקת
עם זאת, למרות הצהרות על חרמות ועל שקילה מחודשת של רכישות, לאחרונה דווח כי גרמניה, למשל, מתכננת מישראל (באמצעות התעשייה האווירית) שלושה כטב"מים מסוג "איתן" (Heron) תמורת 1.2 מיליארד דולר, וזאת למרות קולות הולכים וגוברים ממדינות רבות באיחוד האירופי להגביר את הלחץ על ישראל כדי לעצור את המלחמה בעזה.
כטב"ם איתן (חיל אוויר)גרמניה רוכשת שלושה כטב"מים מישראל ב-1.2 מיליארד דולר
העסקה הביטחונית הגדולה מתקדמת למרות המתיחות הדיפלומטית באירופה
גרמניה עומדת לפני חתימה על עסקת רכש ביטחונית משמעותית עם ישראל. מדובר ברכישת שלושה כטב"מים מדגם Heron TP של התעשייה האווירית בסכום כולל של 1.2 מיליארד דולר. העסקה צפויה לקבל אישור מהפרלמנט הגרמני עד סוף השנה, והכלים אמורים להיכנס לשירות מבצעי ב-2028.
החוזה כולל לא רק את הכטב"מים עצמם אלא חבילה מלאה של שירותים נלווים. אספקת חלפים, הדרכות מקיפות לצוותים הגרמניים ותחזוקה שוטפת עד 2034. משרד הביטחון הישראלי משמש כקבלן הראשי בעסקה, כשהתעשייה האווירית אחראית על הייצור וההטמעה.
הרכישה הזו היא חלק מתוכנית רחבה של גרמניה לחיזוק יכולותיה הצבאיות. מאז הפלישה הרוסית לאוקראינה ב-2022, ברלין שינתה כיוון ומשקיעה באופן חסר תקדים בתחום הביטחון. הוקמה קרן מיוחדת של 100 מיליארד יורו למודרניזציה צבאית, ותקציב ההגנה השנתי צפוי להכפיל עצמו ולהגיע ל-162 מיליארד יורו עד 2029. העסקה עם ישראל היא אחת מיותר מ-80 הזמנות רכש צבאיות שגרמניה מתכננת להגיש לאישור הפרלמנט בחודשים הקרובים.
הטכנולוגיה מאחורי העסקה
ה-Heron TP, המכונה גם "איתן", נחשב לאחד הכטב"מים המתקדמים בעולם. הכלי מסוגל לטוס בגובה של 45,000 רגל ולהישאר באוויר יותר מ-30 שעות רצופות. יכולת הנשיאה שלו מרשימה - עד 2.7 טון של ציוד, כולל חיישנים מתקדמים, מצלמות רבות עוצמה ומערכות מכ"ם. הכטב"ם הוכיח את יעילותו במשימות מבצעיות רבות, החל מסיורי גבול ועד איסוף מודיעין בזמן אמת.
- רחפנים רוסיים חדרו לפולין: עוד דלק למניות הביטחון
- הסיבה שהחות'ים הצליחו לפגוע בשדה התעופה; והאם אפשר למנוע את הפגיעות בהמשך?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גרמניה אינה זרה לטכנולוגיה הזו. מאז 2018 היא מפעילה חמישה כטב"מים מאותו דגם בהסכם ליסינג שעלה כמיליארד יורו. ההחלטה לרכוש שלושה כלים נוספים ולעבור מליסינג לבעלות מלאה משקפת שביעות רצון מהביצועים ורצון לחסוך בעלויות לטווח ארוך. עם השלמת העסקה, הצי הגרמני יגדל לשמונה כטב"מים, מה שיאפשר גמישות מבצעית רבה יותר.
