חלום העצמאות נדחה
מועצת המנהלים של בנק לאומי אמורה היתה לאשר אמש (א') את ההסכם עם בנק איגוד, לפיו ימשיך לספק לאיגוד את כל שירותי המיחשוב להם הוא זקוק עד שנת 2017. בכך הגיעה לסיומה סאגה ארוכה של ניסיונות מצד בנק איגוד להתנתק מהטבור של לאומי בכל מה שקשור לשירותי מיחשוב - ולחפש חלופות אחרות.
כמובן שהדרישה לעצמאות מצד בנק איגוד לא מצאה חן בעיני אנשי בנק לאומי. על פי התוצאות שהושגו אפשר להבין גם למה; על פי ההסכם החדש שנחתם, בנק איגוד ישלם ללאומי סך של 430 מיליון שקלים בתקופה של 10 שנים. אפילו בנק כלאומי לא יכול לזלזל בסכומים כאלו ואכן האנשים האחראים על כך בבנק לקחו את העניינים ברצינות. שלא לציטוט, יגידו אנשי לאומי שלא נכנסו ללחץ אלא ראו בכך עסק לכל דבר. אבל על לקוח שמכניס 430 מיליון שקלים, אף אחד לא ירצה לוותר - ובצדק. לאותם אנשים בבנק לאומי היה ברור שבסופו של דבר הלקוח המכובד - בנק איגוד - ישאר בבית. בדיעבד, הם צדקו.
ההסכם הנוכחי בין שני הבנקים היה אמור להסתיים ב-2009, אולם כבר לפני שנתיים פנתה הנהלת איגוד לחברות חיצוניות כדי לבדוק אפשרות לבצע תהליך של מיקור חוץ, שישאיר יותר שליטה בידי הבנק בכל מה שקשור לתהליכי מיחשוב התומכים בליבה העסקית של הבנק. איציק מלאך, משנה למנכ"ל, ראש אגף נכסים ומיחשוב וחבר הנהלת בנק לאומי, ציין כי בנק איגוד ניהל תהליך ארוך וממצה. בלאומי גאים מאוד על כך שבמהלך השנתיים הם התמודדו בהצעות המחיר ובפתרונות שהציעו לאיגוד מול חברות מובילות כגון אינפוסיס (שמיוצגת בישראל על ידי חברת PCS) ואייפלקס (שיוצגה על ידי מטריקס). "ההחלטה של איגוד יוצרת מצב של WinWin", אומר מלאך.
כזכור, בנק איגוד היה בבעלות בנק לאומי עד 1993. במסגרת רפורמה בנקאית, נמכר הבנק לאנשי העסקים שייקה לנדאו, איש הביטוח שלמה אליהן ויורשי דוד לובינסקי. ללאומי יש מניות בבנק, אבל אין שליטה. הבנק מעסיק כ-1,000 עובדים ב-31 סניפים, והוא נחשב לבנק השישי בגודלו בישראל. בעידוד בנק ישראל, הרוצה להגביר את התחרות מול הבנקים הגדולים ולהקטין את הריכוזיות, יצא בנק איגוד בימים אלו בקמפיין המציע שיעורי ריבית חיובית גבוהים יותר מכל בנק אחד.
הבנק היה הראשון שקיבל את אישור בנק ישראל לשמש כיועץ פנסיוני, עובדה שחייבה כמובן מענה ברמה הטכנולוגית - עדיין באמצעות שירותי המיחשוב של לאומי. תהליך הבדיקה היה מלווה בלא מעט אמוציות ארגוניות וגם אישיות. הוא חצה קדנציות של מנהלים ברמות שונות, שתמכו בחיזוק עצמאותו של בנק איגוד ויכולתו להתמודד בשוק חופשי. על פי גורמים בשתי החברות שהתמודדו על הפרויקט, בנק איגוד השקיע לא פחות מאשר מיליון שקלים בתהליכי הבדיקה. מעבר לצד העסקי, היו פה ללא ספק הרבה מאוד אמוציות אישיות וגם רצון של הנהלה ובעלי תפקידים באיגוד לשמור על עצמאות. כמעט כל אלה שהחלו בתהליך הזה, התחלפו.
בשוק היו הדעות חלוקות לגבי אופי המהלך של איגוד: האם ראוי שהבנק יהיה תלוי בשירותי מיחשוב של בנק אחר, גדול ומבוסס ככול שיהיה או שזו המציאות ובנק בינוני פשוט לא יכול להתמודד לבד עם העלויות האדירות ולכן צריך למצוא את הכי טוב מבין החלופות?
בסופו של דבר, כמקובל במוסדות פיננסיים, המספרים הם שקובעים. גם בבנק לאומי וגם באיגוד מציינים שההצעה של לאומי היתה הטובה ביותר, והיא מבטיחה את המרחב האופטימלי לאיגוד לממש את כל תוכניותיו בכל מה שקשור למיחשוב וטכנולוגיה. בבנק איגוד מדגישים, כי ההצעה של לאומי היא נמוכה יותר מההצעות הקודמות שהיו בהסכם המקורי, ומבחינה זו, בנק איגוד השיג מטרה חשובה: הוזלת עלויות תוך הבטחה לקבל שירותים טובים ומשוכללים יותר. באיגוד מדגישים כי מעולם לא הייתה הצעה להעביר את כל תשתיות המיחשוב לבנק ולנהל אותם באופן עצמאי. "רצינו ללכת על המודל של הבנק הבינלאומי אבל בצורה קצת יותר זהירה", אמר מקור בהנהלת הבנק.
ללא תשתיות המיחשוב הקריטיות שלהם, הבנקים לא יכולים לתפקד. רמת התשתיות בישראל, במרבית הבנקים מלבד שלושת הגדולים, עדיין רחוקה מלהשביע רצון. ההשקעות הן גדולות וסדרי העדיפויות של הבעלים מורכבים מאספקטים שונים. העובדה שבנק איגוד ימשיך לקבל את השירותים שלו מבנק לאומי היא החלטה עסקית-מסחרית של מועצות מנהלים הרואות לנגד עיניהן מבחני כדאיות כלכלית ויחסי עלות-תועלת. האם היא נכונה גם מההבט של הסיוע של המיחשוב לזנק מעלה ולתת פייט אמיתי לבנקים הגדולים? זו שאלה שנצטרך לתת עליה את התשובה בעוד כמה שנים.
