איזה סוגי קרנות פועלות בשוק ההון?
בשוק ההון פועלות כיום קרוב ל-950 קרנות נאמנות המנוהלות ע"י כ- 50 גופים. לכל קרן נאמנות - מדיניות השקעה משלה המוגדרת ומפורטת בתשקיף שלה המתחדש מדי שנה. מנהל הקרן יכול לשנות את המדיניות שלה, לפעמים גם מהקצה אל הקצה, ובלבד שהודיע על כך במודעות, וגם באמצעות הבנקים / חברי בורסה, למחזיקים ביחידות ההשתתפות בקרן . שינויים תכופים מדי עלולים להעיד על ניהול לא מקצועי של הקרן, או על שיקולים לא ענייניים של מנהל הקרן רוב הקרנות הן קרנות המוגדרות כמתמחות.
קרן המתמחה באפיק השקעה מסוים מוגדרת כקרן המתחייבת להשקיע לפחות 50% באותו אפיק. רצויה התחייבות להשקעה של לפחות 70% באותו אפיק כדי שהקרן תהיה מזוהה יותר עם אפיק השקעה זה. ככלל, ישנן קרנות המתמחות במניות, קרנות המתמחות באג"ח, קרנות המתמחות במט"ח וקרנות המתמחות בשקלים. אבל, תמונת הקרנות היא הרבה יותר מורכבת. ראשית: בתוך כל קבוצה יש הרבה קבוצות משנה. למשל, בקרנות המתמחות במניות, יש קרנות המתמחות במניות ת"א 25, אחרות המתמחות במניות ת"א 75, ת"א 100, יתר, תל-טק, הייטק, ישראליות בחו"ל, מניות (בכלל), בחו"ל, מניות על בסיס גיאוגרפי מסוים, מניות על בסיס ענף מסוים, ועוד ועוד. כך גם לגבי הקרנות המתמחות באג"ח, או כאלה המתמחות במט"ח, או בשקלים.
שנית: ישנן קרנות שאין להן התמחות מוגדרת, ובהן-קרנות שאינן מתחייבות מראש לשום אפיק מוגדר, ואלה קרנות הנקראות גמישות (למרות שבפועל רובן מנייתיות), בעוד ישנן קרנות שדווקא מתחייבות, אבל לא לאפיק יחיד אלא לשורה של אפיקים בו זמנית, ואלה קרויות קרנות משולבות.
שלישית: וכאילו כדי לסבך את התמונה, בכל קטגוריה של השקעה יש קטגוריות של מיסוי. ישנן קרנות שהן "חייבות" מבחינת המיסוי וישנן כאלה המוגדרות "פטורות". מבלי לגלוש להסבר מפורט ומורכב מדי, נציין, כי קרן "חייבת" היא קרן שמשלמת בעצמה את המס עבור לקוחותיה - בעלי יחידות ההשתתפות, ולכן כאשר המשקיע מוכר את יחידות ההשתתפות שלו בקרן, הוא פטור מלשלם מס כלשהו. החסרון העיקרי של קרן כזו מבחינת המשקיע הוא, שאם הוא הפסיד על השקעתו זו, הוא אינו יכול לקזז את ההפסד מול רווח שהיה לו אולי בהשקעה אחרת בניירות ערך. קרן "פטורה", לעומת זאת, פטורה ממס, ולכן המשקיע צריך לשלם את מס רווח ההון אם וכאשר הוא מממש את השקעתו ברווח. יתרונה הגדול (והלא יחיד) הוא באפשרות של המשקיע לקזז רווח הון/ הפסד הון שהשיג בה מול הפסד/ רווח הון שהשיג אותו משקיע בהשקעה אחרת בניירות ערך.
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?
המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות
הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.
לתוך המערכת הזו נכנסות
השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט
ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.
מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת
השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.
התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה.
במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.
- מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026
- תושבי ירושלים יקבלו החזר ארנונה של אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב
ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.
