איזה סוגי קרנות פועלות בשוק ההון?
בשוק ההון פועלות כיום קרוב ל-950 קרנות נאמנות המנוהלות ע"י כ- 50 גופים. לכל קרן נאמנות - מדיניות השקעה משלה המוגדרת ומפורטת בתשקיף שלה המתחדש מדי שנה. מנהל הקרן יכול לשנות את המדיניות שלה, לפעמים גם מהקצה אל הקצה, ובלבד שהודיע על כך במודעות, וגם באמצעות הבנקים / חברי בורסה, למחזיקים ביחידות ההשתתפות בקרן . שינויים תכופים מדי עלולים להעיד על ניהול לא מקצועי של הקרן, או על שיקולים לא ענייניים של מנהל הקרן רוב הקרנות הן קרנות המוגדרות כמתמחות.
קרן המתמחה באפיק השקעה מסוים מוגדרת כקרן המתחייבת להשקיע לפחות 50% באותו אפיק. רצויה התחייבות להשקעה של לפחות 70% באותו אפיק כדי שהקרן תהיה מזוהה יותר עם אפיק השקעה זה. ככלל, ישנן קרנות המתמחות במניות, קרנות המתמחות באג"ח, קרנות המתמחות במט"ח וקרנות המתמחות בשקלים. אבל, תמונת הקרנות היא הרבה יותר מורכבת. ראשית: בתוך כל קבוצה יש הרבה קבוצות משנה. למשל, בקרנות המתמחות במניות, יש קרנות המתמחות במניות ת"א 25, אחרות המתמחות במניות ת"א 75, ת"א 100, יתר, תל-טק, הייטק, ישראליות בחו"ל, מניות (בכלל), בחו"ל, מניות על בסיס גיאוגרפי מסוים, מניות על בסיס ענף מסוים, ועוד ועוד. כך גם לגבי הקרנות המתמחות באג"ח, או כאלה המתמחות במט"ח, או בשקלים.
שנית: ישנן קרנות שאין להן התמחות מוגדרת, ובהן-קרנות שאינן מתחייבות מראש לשום אפיק מוגדר, ואלה קרנות הנקראות גמישות (למרות שבפועל רובן מנייתיות), בעוד ישנן קרנות שדווקא מתחייבות, אבל לא לאפיק יחיד אלא לשורה של אפיקים בו זמנית, ואלה קרויות קרנות משולבות.
שלישית: וכאילו כדי לסבך את התמונה, בכל קטגוריה של השקעה יש קטגוריות של מיסוי. ישנן קרנות שהן "חייבות" מבחינת המיסוי וישנן כאלה המוגדרות "פטורות". מבלי לגלוש להסבר מפורט ומורכב מדי, נציין, כי קרן "חייבת" היא קרן שמשלמת בעצמה את המס עבור לקוחותיה - בעלי יחידות ההשתתפות, ולכן כאשר המשקיע מוכר את יחידות ההשתתפות שלו בקרן, הוא פטור מלשלם מס כלשהו. החסרון העיקרי של קרן כזו מבחינת המשקיע הוא, שאם הוא הפסיד על השקעתו זו, הוא אינו יכול לקזז את ההפסד מול רווח שהיה לו אולי בהשקעה אחרת בניירות ערך. קרן "פטורה", לעומת זאת, פטורה ממס, ולכן המשקיע צריך לשלם את מס רווח ההון אם וכאשר הוא מממש את השקעתו ברווח. יתרונה הגדול (והלא יחיד) הוא באפשרות של המשקיע לקזז רווח הון/ הפסד הון שהשיג בה מול הפסד/ רווח הון שהשיג אותו משקיע בהשקעה אחרת בניירות ערך.
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןיותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים
5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?
בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר.
לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם
לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים.
שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק
שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.
לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.
- מעל אלף מיליונרים חדשים ביום - האמריקאים התעשרו ב-2024
- UBS: "צופים 45,000 מיליונרים בישראל עד 2029"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.
