שוק ההון: האטה בכלכלה הגדולה בעולם או ירידה חולפת?

שבוע נוסף של ירידות שערים הסתיים בבורסת הוול סטריט כשברקע נמשך המשבר בשוק המשכנתאות בארה"ב המאיים לפגוע במגזר הנדל"ן ופרסום נתוני מאקרו מהותיים.

בתקופה האחרונה ממשיכה להשאל השאלה האם הכלכלה הגדולה בעולם נמצאת לפני תקופת מיתון או בשפל רגעי? קרן המטבע הבינלאומית שחשפה בשבוע החולף טיוטה של התחזית הכלכלית השנתית טוענת בדו"ח כי: קצב הצמיחה של הכלכלה האמריקאית אכן יואט השנה וצפוי לצמוח ב-2007 ב-2.6% בלבד, לעומת 3.4% בשנת 2006. כמו כן, קצב הצמיחה של הכלכלה העולמית יגדל ב-4.9% בשנת 2007 לעומת 5.3% בשנה הקודמת. בנוסף, נמשך בשבוע, ואף החריף, המשבר בשוק המשכנתאות. בחמשת החודשיים האחרונים פשטו רגל או נמכרו יותר מ-20 בנקים משוק המשכנתאות בארה"ב. זאת, בעקבות גידול חובות שלא ניתן לפדותם. רק השבוע דיווחה ניו סנצ'ורי פייננשל, החברה השנייה בגודלה בשוק המשכנתאות, כי תפסיק להעניק הלוואות חדשות לרוכשי בתים ודירות. וחברה גדולה אחרת, אקרטידר הום לנדרס, דיווחה כי היא נאלצת לגייס כסף על מנת לפרוע את הלוואותיה.

במקביל, פורסמו השבוע נתוני האינפלציה, כאשר מדד המחירים לצרכן לחודש פברואר עלה ב-0.4%, כשהתחזיות המוקדמות צפו לעלייה מתונה יותר של 0.3%. מדד הליבה, המנוכה ממחירי אנרגיה ומזון, עלה בהתאם לתחזית הכלכלנים ברמה של 0.2%. מנגד, מדד המחירים ליצרן לחודש פברואר הפתיע את התחזיות המוקדמות של הכלכלנים, כאשר טיפס ב-1.3% לעומת צפי לעלייה של 0.3% בלבד. מדד הליבה אף הוא רשם עלייה של 0.4% שהייתה כפולה מהתחזיות הכלכלנים המוקדמות.

המכירות הקמעוניות לחודש פברואר עלו ב-0.3%, התחזיות המוקדמות צפו לגידול רב יותר במכירות לאחר שאלו לא צמחו בחודש ינואר. נתונים נוספים שפורסמו: מחירי הייבוא והיצוא לחודש פברואר: מחירי הייבוא עלו ב-0.1%, ומחירי הייצוא עלו ב-0.7%. הייצור התעשייתי גדל ב-1.0% בפברואר בעקבות גידול של 6.7% בתפוקת ייצור האנרגיה, התחזיות המוקדמות בוול סטריט צפו עלייה של 0.3% בייצור לאחר ירידה שנרשמה בחודש ינואר. נראה כי, החשש מהאטה בכלכלת ארה"ב השפיע גם על מדד אמון הצרכנים שירד ב-2.5% לרמה של 88.8 נקודות. התחזיות צפו לירידה מתונה יותר לרמה של 89.8 נקודות.

מסביב לעולם: בחלק המערבי של העולם, אירופה, הושפעו השווקים גם כן מההאטה הצפויה בכלכלת ארה"ב, והמדדים המובילים רשמו ירידות שערים. כמו כן, גם באסיה המדדים הושפעו באופן שלישי מהירידות ברחבי העולם.

מניות ישראליות בולטות: כוכבת השבוע בישראליות בוול סטריט הייתה החדשה- ביבגנד, המתמחה בנתבים לרשתות פס רחב. החברה שהשלימה את ההנפקה בשבוע החולף עלתה ביומה הראשון ב-31%, כך ששווי החברה הגיעה לכ-975 מליון דולר. יחד עם זאת, התממשה המניה ביום שלמחרת ב-2.0% . נציין כי, החברה השלימה גיוס של 139 מליון דולר.

עוד מניה ישראלית שבלטה השבוע הייתה "סימטרון" שזינקה ב-80.7% לאחר שכבר עלתה ב-117%, לאחר שדיווחה על רווח תפעולי ורשמה רווח נקי של חצי מליון דולר.

"מלונקס" המשיכה את דרכה מטה גם השבוע ואיבדה כ-15.1% מערכה וכ-24.0% מיום הנפקתה. החברה שמפחת מוצרי תקשורות מבוססי מוליכים למחצה רשמה ירידות כה חדות בעקבות פרסום הדו"חות הכספיים לרבעון האחרון של שנת 2006, ותחזיות מאכזבות לשנת 2007.

"אודיקודס" צנחה השבוע ב-27.4% בעקבות פרסום אזהרת הרווח של הכנסות ורווח לחברה לרבעון הראשון של שנת 2007. על רקע האזהרה, מספר בתי השקעות חתכו בהמלצותיהם לחברה. ביניהם CIBC שהעביר את המלצתו מ"תשואת יתר" ל"תשואה ענפית". לעומת זאת, במריל לינץ' הותירו את המלצת ה"קנייה" על המניה בטוענה כי הירידות האחרונות משקפות כבר את האזהרה של החברה.

"רדוויז’ן" אומנם ירדה בסיכום שבועי ב-0.4% אך רשמה עלייה של 5.5% על רקע הרכישה של חברת WebEx המתמקצעת בתחום של שיחות וועידה, ע"י הענקית סיסקו. שיתוף הפעולה בין שתי החברות יכול להביא איתו הרחבה של שת"פ בין שתי החברות.

באסיה, רוב השווקים, בעיקר אלו המוגדרים שווקים מתעוררים, לא הראו מגמה חיובית בשבוע האחרון. נראה, כי סכנת אי הנזילות בשווקים אלו מרתיעה את המשקיעים הזרים, שבעקבות הנפילות משכו מהשווקים המתעוררים סכום של 9 מיליארד דולר. נזכיר, כי הצניחה של סוף החודש הקודם, החלה במפולת הבורסה בשנחאי בכ- 9.0% על רקע פרסומים לרגולציה בשוק הסיני, שתגביל את נזילות המשקיעים הזרים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |

קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

גל"צ (אריאל חרמוני משרד הביטחון)גל"צ (אריאל חרמוני משרד הביטחון)

בית המשפט העליון עוצר את סגירת גלי צה"ל: מה עומד מאחורי ההחלטה?

בית המשפט העליון החליט לעצור זמנית את הליכי סגירת גלי צה"ל עד לקבלת הכרעה סופית בעתירות שהוגשו נגד ההחלטה. נשיא בית המשפט, השופט יצחק עמית, קבע כי העיכוב נדרש לאור חוסר התחייבות מצד הממשלה להימנע מפעולות בלתי הפיכות עד להכרעה משפטית. ההחלטה מבטיחה כי פעילות התחנה תימשך במתכונתה הנוכחית לפחות בשלב זה, ומונעת התקדמות נוספת בתהליך הסגירה.

רן קידר |
נושאים בכתבה גל"צ

מדוע הוחלט לסגור את התחנה?

ממשלת ישראל החליטה לסגור את התחנה הצבאית ולהפסיק את פעילותה, אך חוות דעת משפטית של היועצת המשפטית לממשלה, גליה בהר, הצביעה על כך שההחלטה התקבלה ללא סמכות חוקית מלאה. לפי ניתוחה, סגירת התחנה אפשרית רק באמצעות חקיקה ראשית. בנוסף, בהר ציינה כי ההחלטה התבססה על המלצות ועדה שהליך מינוי חבריה וסמכויותיה סבלו מבעיות מהותיות.

עם קבלת ההחלטה, שר הביטחון ישראל כ"ץ הודיע על תחילת פעולות מעשיות לסגירת התחנה, שכללו עצירת מיונים לשירות בתחנה, הפסקת שיבוץ חיילים בסדיר ובמילואים, וסיום העסקתם של עובדים רבים. מהלך זה הוביל להגשת עתירות לבג"ץ ויצר מחלוקת משפטית ומדינית סביב הסגירה.

העימות המשפטי והראיות

ועד עובדי גלי צה"ל פנה לבית המשפט בבקשה דחופה להוצאת צו ביניים. הוועד טען כי משרד הביטחון פועל לפגוע בשידורים ובהתקשרויות עם עובדי התחנה, ביניהם שדרנים מוכרים כמו רזי ברקאי ורונן כהן. המדינה ושר הביטחון הכחישו את הטענות והאשימו את הוועד בהגשת תצהיר שקרי. עם זאת, הוועד הגיש לבית המשפט ראיות מתוך מערכות פנימיות במשרד הביטחון שמחזקות את טענותיו.

באופן מפתיע, גם היועצת המשפטית לממשלה הצטרפה לעמדת העותרים ותמכה בבקשה להוצאת צו ביניים. בדיון נקבע כי הדיונים בעתירות ייערכו בסוף ינואר, אך עד אז יושעה הליך הסגירה. השופט עמית הודיע כי יש להיעתר לבקשה ולמנוע פעולות בלתי הפיכות עד להכרעה סופית.

נציגי ועד עובדי התחנה בירכו על ההחלטה וציינו כי היא מאפשרת להמשיך ולשמר את פעילות התחנה המהווה חלק חשוב מחופש הביטוי והעיתונות. גם דמויות בולטות בזירה התקשורתית, כמו ראשי פורום בוגרי התחנה, הביעו תמיכה בהחלטה והדגישו את החשיבות בשמירת התשתית התקשורתית שגלי צה"ל בנתה במשך 75 שנה.