שוק ההון: האטה בכלכלה הגדולה בעולם או ירידה חולפת?
בתקופה האחרונה ממשיכה להשאל השאלה האם הכלכלה הגדולה בעולם נמצאת לפני תקופת מיתון או בשפל רגעי? קרן המטבע הבינלאומית שחשפה בשבוע החולף טיוטה של התחזית הכלכלית השנתית טוענת בדו"ח כי: קצב הצמיחה של הכלכלה האמריקאית אכן יואט השנה וצפוי לצמוח ב-2007 ב-2.6% בלבד, לעומת 3.4% בשנת 2006. כמו כן, קצב הצמיחה של הכלכלה העולמית יגדל ב-4.9% בשנת 2007 לעומת 5.3% בשנה הקודמת. בנוסף, נמשך בשבוע, ואף החריף, המשבר בשוק המשכנתאות. בחמשת החודשיים האחרונים פשטו רגל או נמכרו יותר מ-20 בנקים משוק המשכנתאות בארה"ב. זאת, בעקבות גידול חובות שלא ניתן לפדותם. רק השבוע דיווחה ניו סנצ'ורי פייננשל, החברה השנייה בגודלה בשוק המשכנתאות, כי תפסיק להעניק הלוואות חדשות לרוכשי בתים ודירות. וחברה גדולה אחרת, אקרטידר הום לנדרס, דיווחה כי היא נאלצת לגייס כסף על מנת לפרוע את הלוואותיה.
במקביל, פורסמו השבוע נתוני האינפלציה, כאשר מדד המחירים לצרכן לחודש פברואר עלה ב-0.4%, כשהתחזיות המוקדמות צפו לעלייה מתונה יותר של 0.3%. מדד הליבה, המנוכה ממחירי אנרגיה ומזון, עלה בהתאם לתחזית הכלכלנים ברמה של 0.2%. מנגד, מדד המחירים ליצרן לחודש פברואר הפתיע את התחזיות המוקדמות של הכלכלנים, כאשר טיפס ב-1.3% לעומת צפי לעלייה של 0.3% בלבד. מדד הליבה אף הוא רשם עלייה של 0.4% שהייתה כפולה מהתחזיות הכלכלנים המוקדמות.
המכירות הקמעוניות לחודש פברואר עלו ב-0.3%, התחזיות המוקדמות צפו לגידול רב יותר במכירות לאחר שאלו לא צמחו בחודש ינואר. נתונים נוספים שפורסמו: מחירי הייבוא והיצוא לחודש פברואר: מחירי הייבוא עלו ב-0.1%, ומחירי הייצוא עלו ב-0.7%. הייצור התעשייתי גדל ב-1.0% בפברואר בעקבות גידול של 6.7% בתפוקת ייצור האנרגיה, התחזיות המוקדמות בוול סטריט צפו עלייה של 0.3% בייצור לאחר ירידה שנרשמה בחודש ינואר. נראה כי, החשש מהאטה בכלכלת ארה"ב השפיע גם על מדד אמון הצרכנים שירד ב-2.5% לרמה של 88.8 נקודות. התחזיות צפו לירידה מתונה יותר לרמה של 89.8 נקודות.
מסביב לעולם: בחלק המערבי של העולם, אירופה, הושפעו השווקים גם כן מההאטה הצפויה בכלכלת ארה"ב, והמדדים המובילים רשמו ירידות שערים. כמו כן, גם באסיה המדדים הושפעו באופן שלישי מהירידות ברחבי העולם.
מניות ישראליות בולטות: כוכבת השבוע בישראליות בוול סטריט הייתה החדשה- ביבגנד, המתמחה בנתבים לרשתות פס רחב. החברה שהשלימה את ההנפקה בשבוע החולף עלתה ביומה הראשון ב-31%, כך ששווי החברה הגיעה לכ-975 מליון דולר. יחד עם זאת, התממשה המניה ביום שלמחרת ב-2.0% . נציין כי, החברה השלימה גיוס של 139 מליון דולר.
עוד מניה ישראלית שבלטה השבוע הייתה "סימטרון" שזינקה ב-80.7% לאחר שכבר עלתה ב-117%, לאחר שדיווחה על רווח תפעולי ורשמה רווח נקי של חצי מליון דולר.
"מלונקס" המשיכה את דרכה מטה גם השבוע ואיבדה כ-15.1% מערכה וכ-24.0% מיום הנפקתה. החברה שמפחת מוצרי תקשורות מבוססי מוליכים למחצה רשמה ירידות כה חדות בעקבות פרסום הדו"חות הכספיים לרבעון האחרון של שנת 2006, ותחזיות מאכזבות לשנת 2007.
"אודיקודס" צנחה השבוע ב-27.4% בעקבות פרסום אזהרת הרווח של הכנסות ורווח לחברה לרבעון הראשון של שנת 2007. על רקע האזהרה, מספר בתי השקעות חתכו בהמלצותיהם לחברה. ביניהם CIBC שהעביר את המלצתו מ"תשואת יתר" ל"תשואה ענפית". לעומת זאת, במריל לינץ' הותירו את המלצת ה"קנייה" על המניה בטוענה כי הירידות האחרונות משקפות כבר את האזהרה של החברה.
"רדוויז’ן" אומנם ירדה בסיכום שבועי ב-0.4% אך רשמה עלייה של 5.5% על רקע הרכישה של חברת WebEx המתמקצעת בתחום של שיחות וועידה, ע"י הענקית סיסקו. שיתוף הפעולה בין שתי החברות יכול להביא איתו הרחבה של שת"פ בין שתי החברות.
באסיה, רוב השווקים, בעיקר אלו המוגדרים שווקים מתעוררים, לא הראו מגמה חיובית בשבוע האחרון. נראה, כי סכנת אי הנזילות בשווקים אלו מרתיעה את המשקיעים הזרים, שבעקבות הנפילות משכו מהשווקים המתעוררים סכום של 9 מיליארד דולר. נזכיר, כי הצניחה של סוף החודש הקודם, החלה במפולת הבורסה בשנחאי בכ- 9.0% על רקע פרסומים לרגולציה בשוק הסיני, שתגביל את נזילות המשקיעים הזרים.

לאור "ליקויים מקצועיים" אלביט ותע"א הוצאו מהתערוכה האווירית בדובאי
במכתב שנשלח שעות אחרי התקיפה בדוחא, תוארו הסיבות הרשמיות, אך הטענה היא השהחלטה התקבלה כבר קודם לכן באופן בלתי רשמי, כחלק ממהלך מתואם להרחיק את ישראל מהאירועים הביטחוניים המרכזיים באזור
מארגני תערוכת התעופה של דובאי הודיעו למספר חברות ביטחוניות ישראליות כי הן אינן מוזמנות להשתתף באירוע הבינלאומי שייערך בנובמבר הקרוב. וכך, היחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות, שנבנו בקפידה מאז הסכמי אברהם ב-2020, ממשיכים להיסדק תחת כובד ההשלכות של העימות
הממושך בעזה.
מארגני התערוכה שלחו מכתבים למספר חברות ביטחוניות מישראל, ביניהן התעשייה האווירית ואלביט מערכות אלביט מערכות 0.94% , ובהם נכתב כי השתתפותן לא תאושר. על הנייר, הסיבה היא "ליקויים מקצועיים", אך זוהי כנראה תגובה להתקפה של ישראל על אדמת קטאר לפני יומיים. מעבר לתוצאות המיידיות של התקיפה, הגלים שעוררה, כללו הסתייגות של טראמפ (אמנם קלה, אבל בכל זאת), נאום תוקפני של נשיאת האיחוד האירופי ועכשיו, התגובה הלא רשמית של איחוד האמירויות. כזכור, בריטניה מנעה לאחרונה מנציגים ישראלים להשתתף בתערוכת הביטחון הגדולה שלה, וצרפת חסמה גישה של חברות ישראליות לתערוכת הנשק בפאריז ביוני האחרון.
זו אינה הפעם הראשונה שהתערוכה בדובאי מסתבכת בהקשר הישראלי, היות ובנובמבר 2023, שבועות לאחר פרוץ המלחמה בעזה, הדוכנים של התעשייה האווירית ורפאל נותרו ריקים מבלי שניתן לכך הסבר רשמי.
אלביט מערכות, שהקימה יחידה ייעודית באמירויות, והתעשייה האווירית, שהובילה פרויקטים משותפים עם התאגיד הביטחוני המקומי EDGE, היו חלק בלתי נפרד מהתממשקות ההסכמים בין המדינות מאז 2020. הן לקחו חלק גם בתערוכה האחרונה באבו דאבי בפברואר האחרון. משרד הביטחון הישראלי אישר שקיבל את ההודעה מהמארגנים אך לא מסר פרטים.
- אלביט מערכות חושפת את Frontier: מערכת AI חדשה להגנת גבולות
- דירוג 100 הביטחוניות 2025: אלביט ורפאל עלו, תע״א באותו המקום
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
למרות הכל, התעשייה הביטחונית הולכת ומתחזקת
עם זאת, למרות הצהרות על חרמות ועל שקילה מחודשת של רכישות, לאחרונה דווח כי גרמניה, למשל, מתכננת מישראל (באמצעות התעשייה האווירית) שלושה כטב"מים מסוג "איתן" (Heron) תמורת 1.2 מיליארד דולר, וזאת למרות קולות הולכים וגוברים ממדינות רבות באיחוד האירופי להגביר את הלחץ על ישראל כדי לעצור את המלחמה בעזה.

גרמניה רוכשת שלושה כטב"מים מישראל ב-1.2 מיליארד דולר
העסקה הביטחונית הגדולה מתקדמת למרות המתיחות הדיפלומטית באירופה
גרמניה עומדת לפני חתימה על עסקת רכש ביטחונית משמעותית עם ישראל. מדובר ברכישת שלושה כטב"מים מדגם Heron TP של התעשייה האווירית בסכום כולל של 1.2 מיליארד דולר. העסקה צפויה לקבל אישור מהפרלמנט הגרמני עד סוף השנה, והכלים אמורים להיכנס לשירות מבצעי ב-2028.
החוזה כולל לא רק את הכטב"מים עצמם אלא חבילה מלאה של שירותים נלווים. אספקת חלפים, הדרכות מקיפות לצוותים הגרמניים ותחזוקה שוטפת עד 2034. משרד הביטחון הישראלי משמש כקבלן הראשי בעסקה, כשהתעשייה האווירית אחראית על הייצור וההטמעה.
הרכישה הזו היא חלק מתוכנית רחבה של גרמניה לחיזוק יכולותיה הצבאיות. מאז הפלישה הרוסית לאוקראינה ב-2022, ברלין שינתה כיוון ומשקיעה באופן חסר תקדים בתחום הביטחון. הוקמה קרן מיוחדת של 100 מיליארד יורו למודרניזציה צבאית, ותקציב ההגנה השנתי צפוי להכפיל עצמו ולהגיע ל-162 מיליארד יורו עד 2029. העסקה עם ישראל היא אחת מיותר מ-80 הזמנות רכש צבאיות שגרמניה מתכננת להגיש לאישור הפרלמנט בחודשים הקרובים.
הטכנולוגיה מאחורי העסקה
ה-Heron TP, המכונה גם "איתן", נחשב לאחד הכטב"מים המתקדמים בעולם. הכלי מסוגל לטוס בגובה של 45,000 רגל ולהישאר באוויר יותר מ-30 שעות רצופות. יכולת הנשיאה שלו מרשימה - עד 2.7 טון של ציוד, כולל חיישנים מתקדמים, מצלמות רבות עוצמה ומערכות מכ"ם. הכטב"ם הוכיח את יעילותו במשימות מבצעיות רבות, החל מסיורי גבול ועד איסוף מודיעין בזמן אמת.
- רחפנים רוסיים חדרו לפולין: עוד דלק למניות הביטחון
- הסיבה שהחות'ים הצליחו לפגוע בשדה התעופה; והאם אפשר למנוע את הפגיעות בהמשך?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גרמניה אינה זרה לטכנולוגיה הזו. מאז 2018 היא מפעילה חמישה כטב"מים מאותו דגם בהסכם ליסינג שעלה כמיליארד יורו. ההחלטה לרכוש שלושה כלים נוספים ולעבור מליסינג לבעלות מלאה משקפת שביעות רצון מהביצועים ורצון לחסוך בעלויות לטווח ארוך. עם השלמת העסקה, הצי הגרמני יגדל לשמונה כטב"מים, מה שיאפשר גמישות מבצעית רבה יותר.