בורסות המערב מתאוששות מהמפולת של סוף פברואר

הדאו גונס רשם עלייה שבועית של 1.3%. לאחר צניחה בשיעור של 4.5% בבורסות בארה"ב, בסוף פברואר, הראו המדדים המובילים של וול סטריט סימני התאוששות השבוע.

הירידות הגדולות של סוף החודש נרשמו על רקע הצניחה בבורסות המזרח, בשילוב עם התבטאויות של אישים בארה"ב, בראשם אלן גרינספאן, הנגיד המיתולוגי, לגבי כניסתו הצפויה של המשק האמריקאי למיתון לקראת סוף שנת 2007. שילוב זה עורר את חשש המשקיעים מפני מעבר למגמה שלילית ארוכת טווח ותחילת ירידות. אולם, בשבוע האחרון שידרו הבורסות במזרח קור רוח יחסי. כמו כן, בתי השקעות רבים פרסמו, כי להערכתם, מדובר בתיקון טכני ולא בתחילת מגמת ירידות.

בזירת המאקרו, האינדיקטור האמפירי למצב המשק האמריקאי, פורסמו נתונים כלכליים מעורבים אשר מראים כי המשק האמריקאי מאט אך בינתיים אינו נכנס למיתון. כל אלו, שלחו את המדדים המובילים בארה"ב לעליות.

בין נתוני המאקרו הבולטים ניתן למנות את מדד מנהלי הרכש למגזר הלא יצרני לחודש ינואר, שירד ב- 5.6 נק' לעומת צפי לירידה מינורית יותר של 1.5 נק'. זאת ועוד, הפריון בעבודה עלה במהלך הרבעון הרביעי של שנת 2006 ב- 1.6%. הזמנות המפעלים לחודש ינואר ירדו ב- 5.6%, לעומת צפי האנליסטים לירידה של 4.0%. המלאי הסיטונאי עלה ב- 0.7% לעומת צפי מוקדם לעלייה של 0.1%. הגירעון המסחרי של ארה"ב ממשיך להצטמצם (כבר 5 חודשים), ירד ב- 3.8% ונאמד ב- 59.1 מיליארד דולר. בלט באיתנותו שוק העבודה האמריקאי: שיעור האבטלה ירד לרמה של 4.5% לעומת תחזית האנליסטים לרמה של 4.6%. השכר הממוצע עקף גם הוא את תחזיות האנליסטים ועלה ב- 0.4%.

כאמור, לאור נתונים אלו, עולה שוב הסוגיה הקשה: מה גרוע יותר עבור הכלכלה האמריקאית - כניסה למיתון או אינפלציה? נראה, כי המשקיעים ימשיכו לעקוב אחר נתוני המאקרו, תוך כדי ניסיון לאתר מגמה מתגברת אם בכיוון לחצים אינפלציוניים ואם בכיוון כניסה למיתון, כאשר שתי האפשרויות יגרמו לתופעות שליליות.

השווקים האירופאים, בדומה לשוק המניות המקומי, הושפעו בעיקר מהמתרחש בשוק האמריקאי וסיכמו את שבוע המסחר האחרון בתשואה חיובית. זאת למרות העלאת הריבית המוניטרית בגוש האירו ב- 0.25% לרמה של 3.75%.

באסיה, רוב השווקים, בעיקר אלו המוגדרים שווקים מתעוררים, לא הראו מגמה חיובית בשבוע האחרון. נראה, כי סכנת אי הנזילות בשווקים אלו, מרתיעה את המשקיעים הזרים, שבעקבות הנפילות משכו מהשווקים המתעוררים סכום של 9 מיליארד דולר. נזכיר, כי הצניחה של סוף החודש הקודם החלה במפולת הבורסה בשנחאי בכ- 9.0% על רקע פרסומים לרגולציה בשוק הסיני, שתגביל את נזילות המשקיעים הזרים.

בין המניות הישראליות שבלטו השבוע בניו יורק, נזכיר את דלק USA, שפרסמה בשבוע האחרון את דוחותיה הכספיים לשנת 2006. החברה דיווחה על שנת שיא ברווחיות. הרווח הנקי השנתי גדל בכ- 45% לכ- 93 מיליון דולר. מניית החברה עלתה בסיכום שבועי ב- 1.1%. אלון USA פרסמה גם היא את דוחותיה הכספיים לשנת 2006. הרווח הנקי נאמד בכ- 26 מיליון דולר, המהווים רווח של 56 סנט למניה, 2 סנט מתחת לתחזיות האנליסטים המוקדמות. החברה מסבירה את הירידה ברווחיות בירידה בתפוקת בית הזיקוק Big Spring, אשר במפרץ מקסיקו ובשל נזקי הסופות ריטה וקטרינה. זו מוסרת, כי תפוקת בית הזיקוק הנ"ל צפויה לעלות במשך השנה הקרובה. בנוסף, דיווחה החברה על הסכם רכישת חברת Skinny's, בעלת 102 חנויות נוחות ותחנות דלק במרכז ובמערב טקסס, תמורת 70 מיליון דולר. בחברה מעריכים, כי השלמת העסקה תבוצע במהלך הרבעון השני של 2007. מניית החברה עלתה בסיכום שבועי ב- 4.9%.

אומריקס, הצטרפה גם היא למדווחות ובנוסף הצטרפה למרוויחות. החברה רשמה עלייה של 132% בהכנסות לרמה של 63.8 מיליון דולר. הרווח הנקי למניה נאמד ב- 1.65 דולר למניה, זאת לעומת הפסד של 2.45 דולר למניה בסיכום שנת 2005. מניית החברה עלתה בסיכום שבועי ב- 9.0%.

און טראק, דיווחה על עלייה של 42% בהכנסות לרמה של 13.2 מיליון דולר. ברווח הנקי רשמה החברה הפסד של 300 אלף דולר, זאת, לעומת הפסד של 3.2 מיליון דולר במשך שנת 2005. מניית החברה עלתה בסיכום שבועי ב- 3.4%.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |

קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

גל"צ (אריאל חרמוני משרד הביטחון)גל"צ (אריאל חרמוני משרד הביטחון)

בית המשפט העליון עוצר את סגירת גלי צה"ל: מה עומד מאחורי ההחלטה?

בית המשפט העליון החליט לעצור זמנית את הליכי סגירת גלי צה"ל עד לקבלת הכרעה סופית בעתירות שהוגשו נגד ההחלטה. נשיא בית המשפט, השופט יצחק עמית, קבע כי העיכוב נדרש לאור חוסר התחייבות מצד הממשלה להימנע מפעולות בלתי הפיכות עד להכרעה משפטית. ההחלטה מבטיחה כי פעילות התחנה תימשך במתכונתה הנוכחית לפחות בשלב זה, ומונעת התקדמות נוספת בתהליך הסגירה.

רן קידר |
נושאים בכתבה גל"צ

מדוע הוחלט לסגור את התחנה?

ממשלת ישראל החליטה לסגור את התחנה הצבאית ולהפסיק את פעילותה, אך חוות דעת משפטית של היועצת המשפטית לממשלה, גליה בהר, הצביעה על כך שההחלטה התקבלה ללא סמכות חוקית מלאה. לפי ניתוחה, סגירת התחנה אפשרית רק באמצעות חקיקה ראשית. בנוסף, בהר ציינה כי ההחלטה התבססה על המלצות ועדה שהליך מינוי חבריה וסמכויותיה סבלו מבעיות מהותיות.

עם קבלת ההחלטה, שר הביטחון ישראל כ"ץ הודיע על תחילת פעולות מעשיות לסגירת התחנה, שכללו עצירת מיונים לשירות בתחנה, הפסקת שיבוץ חיילים בסדיר ובמילואים, וסיום העסקתם של עובדים רבים. מהלך זה הוביל להגשת עתירות לבג"ץ ויצר מחלוקת משפטית ומדינית סביב הסגירה.

העימות המשפטי והראיות

ועד עובדי גלי צה"ל פנה לבית המשפט בבקשה דחופה להוצאת צו ביניים. הוועד טען כי משרד הביטחון פועל לפגוע בשידורים ובהתקשרויות עם עובדי התחנה, ביניהם שדרנים מוכרים כמו רזי ברקאי ורונן כהן. המדינה ושר הביטחון הכחישו את הטענות והאשימו את הוועד בהגשת תצהיר שקרי. עם זאת, הוועד הגיש לבית המשפט ראיות מתוך מערכות פנימיות במשרד הביטחון שמחזקות את טענותיו.

באופן מפתיע, גם היועצת המשפטית לממשלה הצטרפה לעמדת העותרים ותמכה בבקשה להוצאת צו ביניים. בדיון נקבע כי הדיונים בעתירות ייערכו בסוף ינואר, אך עד אז יושעה הליך הסגירה. השופט עמית הודיע כי יש להיעתר לבקשה ולמנוע פעולות בלתי הפיכות עד להכרעה סופית.

נציגי ועד עובדי התחנה בירכו על ההחלטה וציינו כי היא מאפשרת להמשיך ולשמר את פעילות התחנה המהווה חלק חשוב מחופש הביטוי והעיתונות. גם דמויות בולטות בזירה התקשורתית, כמו ראשי פורום בוגרי התחנה, הביעו תמיכה בהחלטה והדגישו את החשיבות בשמירת התשתית התקשורתית שגלי צה"ל בנתה במשך 75 שנה.