בורסות המערב מתאוששות מהמפולת של סוף פברואר

הדאו גונס רשם עלייה שבועית של 1.3%. לאחר צניחה בשיעור של 4.5% בבורסות בארה"ב, בסוף פברואר, הראו המדדים המובילים של וול סטריט סימני התאוששות השבוע.

הירידות הגדולות של סוף החודש נרשמו על רקע הצניחה בבורסות המזרח, בשילוב עם התבטאויות של אישים בארה"ב, בראשם אלן גרינספאן, הנגיד המיתולוגי, לגבי כניסתו הצפויה של המשק האמריקאי למיתון לקראת סוף שנת 2007. שילוב זה עורר את חשש המשקיעים מפני מעבר למגמה שלילית ארוכת טווח ותחילת ירידות. אולם, בשבוע האחרון שידרו הבורסות במזרח קור רוח יחסי. כמו כן, בתי השקעות רבים פרסמו, כי להערכתם, מדובר בתיקון טכני ולא בתחילת מגמת ירידות.

בזירת המאקרו, האינדיקטור האמפירי למצב המשק האמריקאי, פורסמו נתונים כלכליים מעורבים אשר מראים כי המשק האמריקאי מאט אך בינתיים אינו נכנס למיתון. כל אלו, שלחו את המדדים המובילים בארה"ב לעליות.

בין נתוני המאקרו הבולטים ניתן למנות את מדד מנהלי הרכש למגזר הלא יצרני לחודש ינואר, שירד ב- 5.6 נק' לעומת צפי לירידה מינורית יותר של 1.5 נק'. זאת ועוד, הפריון בעבודה עלה במהלך הרבעון הרביעי של שנת 2006 ב- 1.6%. הזמנות המפעלים לחודש ינואר ירדו ב- 5.6%, לעומת צפי האנליסטים לירידה של 4.0%. המלאי הסיטונאי עלה ב- 0.7% לעומת צפי מוקדם לעלייה של 0.1%. הגירעון המסחרי של ארה"ב ממשיך להצטמצם (כבר 5 חודשים), ירד ב- 3.8% ונאמד ב- 59.1 מיליארד דולר. בלט באיתנותו שוק העבודה האמריקאי: שיעור האבטלה ירד לרמה של 4.5% לעומת תחזית האנליסטים לרמה של 4.6%. השכר הממוצע עקף גם הוא את תחזיות האנליסטים ועלה ב- 0.4%.

כאמור, לאור נתונים אלו, עולה שוב הסוגיה הקשה: מה גרוע יותר עבור הכלכלה האמריקאית - כניסה למיתון או אינפלציה? נראה, כי המשקיעים ימשיכו לעקוב אחר נתוני המאקרו, תוך כדי ניסיון לאתר מגמה מתגברת אם בכיוון לחצים אינפלציוניים ואם בכיוון כניסה למיתון, כאשר שתי האפשרויות יגרמו לתופעות שליליות.

השווקים האירופאים, בדומה לשוק המניות המקומי, הושפעו בעיקר מהמתרחש בשוק האמריקאי וסיכמו את שבוע המסחר האחרון בתשואה חיובית. זאת למרות העלאת הריבית המוניטרית בגוש האירו ב- 0.25% לרמה של 3.75%.

באסיה, רוב השווקים, בעיקר אלו המוגדרים שווקים מתעוררים, לא הראו מגמה חיובית בשבוע האחרון. נראה, כי סכנת אי הנזילות בשווקים אלו, מרתיעה את המשקיעים הזרים, שבעקבות הנפילות משכו מהשווקים המתעוררים סכום של 9 מיליארד דולר. נזכיר, כי הצניחה של סוף החודש הקודם החלה במפולת הבורסה בשנחאי בכ- 9.0% על רקע פרסומים לרגולציה בשוק הסיני, שתגביל את נזילות המשקיעים הזרים.

בין המניות הישראליות שבלטו השבוע בניו יורק, נזכיר את דלק USA, שפרסמה בשבוע האחרון את דוחותיה הכספיים לשנת 2006. החברה דיווחה על שנת שיא ברווחיות. הרווח הנקי השנתי גדל בכ- 45% לכ- 93 מיליון דולר. מניית החברה עלתה בסיכום שבועי ב- 1.1%. אלון USA פרסמה גם היא את דוחותיה הכספיים לשנת 2006. הרווח הנקי נאמד בכ- 26 מיליון דולר, המהווים רווח של 56 סנט למניה, 2 סנט מתחת לתחזיות האנליסטים המוקדמות. החברה מסבירה את הירידה ברווחיות בירידה בתפוקת בית הזיקוק Big Spring, אשר במפרץ מקסיקו ובשל נזקי הסופות ריטה וקטרינה. זו מוסרת, כי תפוקת בית הזיקוק הנ"ל צפויה לעלות במשך השנה הקרובה. בנוסף, דיווחה החברה על הסכם רכישת חברת Skinny's, בעלת 102 חנויות נוחות ותחנות דלק במרכז ובמערב טקסס, תמורת 70 מיליון דולר. בחברה מעריכים, כי השלמת העסקה תבוצע במהלך הרבעון השני של 2007. מניית החברה עלתה בסיכום שבועי ב- 4.9%.

אומריקס, הצטרפה גם היא למדווחות ובנוסף הצטרפה למרוויחות. החברה רשמה עלייה של 132% בהכנסות לרמה של 63.8 מיליון דולר. הרווח הנקי למניה נאמד ב- 1.65 דולר למניה, זאת לעומת הפסד של 2.45 דולר למניה בסיכום שנת 2005. מניית החברה עלתה בסיכום שבועי ב- 9.0%.

און טראק, דיווחה על עלייה של 42% בהכנסות לרמה של 13.2 מיליון דולר. ברווח הנקי רשמה החברה הפסד של 300 אלף דולר, זאת, לעומת הפסד של 3.2 מיליון דולר במשך שנת 2005. מניית החברה עלתה בסיכום שבועי ב- 3.4%.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
כטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיותכטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיות

לאור "ליקויים מקצועיים" אלביט ותע"א הוצאו מהתערוכה האווירית בדובאי

במכתב שנשלח שעות אחרי התקיפה בדוחא, תוארו הסיבות הרשמיות, אך הטענה היא השהחלטה התקבלה כבר קודם לכן באופן בלתי רשמי, כחלק ממהלך מתואם להרחיק את ישראל מהאירועים הביטחוניים המרכזיים באזור

רן קידר |

מארגני תערוכת התעופה של דובאי הודיעו למספר חברות ביטחוניות ישראליות כי הן אינן מוזמנות להשתתף באירוע הבינלאומי שייערך בנובמבר הקרוב. וכך, היחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות, שנבנו בקפידה מאז הסכמי אברהם ב-2020, ממשיכים להיסדק תחת כובד ההשלכות של העימות הממושך בעזה.

מארגני התערוכה שלחו מכתבים למספר חברות ביטחוניות מישראל, ביניהן התעשייה האווירית ואלביט מערכות אלביט מערכות 0.94%  , ובהם נכתב כי השתתפותן לא תאושר. על הנייר, הסיבה היא "ליקויים מקצועיים", אך זוהי כנראה תגובה להתקפה של ישראל על אדמת קטאר לפני יומיים. מעבר לתוצאות המיידיות של התקיפה, הגלים שעוררה, כללו הסתייגות של טראמפ (אמנם קלה, אבל בכל זאת), נאום תוקפני של נשיאת האיחוד האירופי ועכשיו, התגובה הלא רשמית של איחוד האמירויות. כזכור,  בריטניה מנעה לאחרונה מנציגים ישראלים להשתתף בתערוכת הביטחון הגדולה שלה, וצרפת חסמה גישה של חברות ישראליות לתערוכת הנשק בפאריז ביוני האחרון.

זו אינה הפעם הראשונה שהתערוכה בדובאי מסתבכת בהקשר הישראלי, היות ובנובמבר 2023, שבועות לאחר פרוץ המלחמה בעזה, הדוכנים של התעשייה האווירית ורפאל נותרו ריקים מבלי שניתן לכך הסבר רשמי.

אלביט מערכות, שהקימה יחידה ייעודית באמירויות, והתעשייה האווירית, שהובילה פרויקטים משותפים עם התאגיד הביטחוני המקומי EDGE, היו חלק בלתי נפרד מהתממשקות ההסכמים בין המדינות מאז 2020. הן לקחו חלק גם בתערוכה האחרונה באבו דאבי בפברואר האחרון. משרד הביטחון הישראלי אישר שקיבל את ההודעה מהמארגנים אך לא מסר פרטים. 

למרות הכל, התעשייה הביטחונית הולכת ומתחזקת

עם זאת, למרות הצהרות על חרמות ועל שקילה מחודשת של רכישות, לאחרונה דווח כי גרמניה, למשל, מתכננת מישראל (באמצעות התעשייה האווירית) שלושה כטב"מים מסוג "איתן" (Heron) תמורת 1.2 מיליארד דולר, וזאת למרות קולות הולכים וגוברים ממדינות רבות באיחוד האירופי להגביר את הלחץ על ישראל כדי לעצור את המלחמה בעזה. 

כטב"ם איתן (חיל אוויר)כטב"ם איתן (חיל אוויר)

גרמניה רוכשת שלושה כטב"מים מישראל ב-1.2 מיליארד דולר

העסקה הביטחונית הגדולה מתקדמת למרות המתיחות הדיפלומטית באירופה



עמית בר |

גרמניה עומדת לפני חתימה על עסקת רכש ביטחונית משמעותית עם ישראל. מדובר ברכישת שלושה כטב"מים מדגם Heron TP של התעשייה האווירית בסכום כולל של 1.2 מיליארד דולר. העסקה צפויה לקבל אישור מהפרלמנט הגרמני עד סוף השנה, והכלים אמורים להיכנס לשירות מבצעי ב-2028.

החוזה כולל לא רק את הכטב"מים עצמם אלא חבילה מלאה של שירותים נלווים. אספקת חלפים, הדרכות מקיפות לצוותים הגרמניים ותחזוקה שוטפת עד 2034. משרד הביטחון הישראלי משמש כקבלן הראשי בעסקה, כשהתעשייה האווירית אחראית על הייצור וההטמעה.

הרכישה הזו היא חלק מתוכנית רחבה של גרמניה לחיזוק יכולותיה הצבאיות. מאז הפלישה הרוסית לאוקראינה ב-2022, ברלין שינתה כיוון ומשקיעה באופן חסר תקדים בתחום הביטחון. הוקמה קרן מיוחדת של 100 מיליארד יורו למודרניזציה צבאית, ותקציב ההגנה השנתי צפוי להכפיל עצמו ולהגיע ל-162 מיליארד יורו עד 2029. העסקה עם ישראל היא אחת מיותר מ-80 הזמנות רכש צבאיות שגרמניה מתכננת להגיש לאישור הפרלמנט בחודשים הקרובים.

הטכנולוגיה מאחורי העסקה

ה-Heron TP, המכונה גם "איתן", נחשב לאחד הכטב"מים המתקדמים בעולם. הכלי מסוגל לטוס בגובה של 45,000 רגל ולהישאר באוויר יותר מ-30 שעות רצופות. יכולת הנשיאה שלו מרשימה - עד 2.7 טון של ציוד, כולל חיישנים מתקדמים, מצלמות רבות עוצמה ומערכות מכ"ם. הכטב"ם הוכיח את יעילותו במשימות מבצעיות רבות, החל מסיורי גבול ועד איסוף מודיעין בזמן אמת.

גרמניה אינה זרה לטכנולוגיה הזו. מאז 2018 היא מפעילה חמישה כטב"מים מאותו דגם בהסכם ליסינג שעלה כמיליארד יורו. ההחלטה לרכוש שלושה כלים נוספים ולעבור מליסינג לבעלות מלאה משקפת שביעות רצון מהביצועים ורצון לחסוך בעלויות לטווח ארוך. עם השלמת העסקה, הצי הגרמני יגדל לשמונה כטב"מים, מה שיאפשר גמישות מבצעית רבה יותר.