כיצד ישפיעו הרפורמות הקרובות בביטוח על הכיס שלנו?
חברות הביטוח עומדות להיכנס לתקופה של פיקוח מוגבר מצד משרד האוצר, הכנסת שינויים חשבונאיים על פי התקינה החשבונאית הבינ"ל ה-IFRS, ושינויים רגולטוריים נוספים. שינויים אלו צפויים להיכנס לתוקפם בד בבד עם יישום רפורמת בכר בענף הביטוח, עם הפיכתם הצפויה של הבנקים למשווקים עיקריים של הביטוח.
אריק פרץ, סגן בכיר לממונה (בפועל) על שוק ההון, הביטוח והחיסכון באוצר, ואייל בן אבי, מנהל מגזר ביטוח ומוסדות פיננסייים בקסלמן פתרונות בניהול סיכונים PwC, מבהירים בראיון מצולם ל-Bizportal מבהירים כמה נושאים מרכזיים בעניין.
בין הנושאים הללו - תשובות לשאלות: מתי ייכנסו הבנקים לשווק הביטוחי, באיזה היקף השיווק הבנקאי יהיה ומה תהיה ההשפעה של המעבר לשיווק ביטוח בנקאי על הצרכן. בנוסף, מתייחסים לטענות חברות הביטוח על "עודף רגולציה" שכובלת את ידיהן ופוגעת בסופו של דבר בכיסו של הצרכן שנאלץ לשלם פרמיות גבוהות יותר.
לדבריו של פרץ, "הבעיה המרכזית של חברות הביטוח בהתנהלותן העסקית, הינה בהיעדר סט של רגולציה עצמית. למרות מספר ניירות שהוציא המפקח על הביטוח, המבהירים את חשיבות קיומה של מערכת בקרה פנימית, אין כמעט יוזמה מכיוונן של חברות הביטוח ליישום בקרה פנימית, הנדרשת מתוקף היותן במקרים רבים, גוף פיננסי, חתם ומבטח בו זמנית. כתוצאה מכך, נדרשת התערבותו של הרגולטור בנושא. לכן, כפינו על החברות להקצות מספר שעות מינימלי לבקרה פנימית, מתוך תקווה שצעד זה יגשר על הפערים, עד למצב שבו החברות יכירו בחשיבות הנושא."
עוד אמר פרץ כי "אגף המפקח על הביטוח שואף להגביר את מעורבות הצרכנים בנושא הביטוח ולכן נעשים צעדים רבים, דוגמת יצירת גישה לפוליסות באמצעות האינטרנט, גילוי פעילות החברות, ועוד. זאת, במטרה ליצור שוק שיהיה מקצועי ותחרותי יותר, ואף יאפשר להפחית את הרגולציה בעתיד."
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףהממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים
התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף
הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.
בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.
הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים
עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.
התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.
- שיא- 361,255 נוסעים ברכבת ביום חמישי האחרון
- בעלות של 35 מיליון שקלים: מסוף אוטובוסים חדש יחובר לכביש 412
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.
העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?
המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות
הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.
לתוך המערכת הזו נכנסות
השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט
ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.
מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת
השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.
התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה.
במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.
- מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026
- תושבי ירושלים יקבלו החזר ארנונה של אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב
ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.
