במהלך המלחמה בלבנון נמצאו ליקויים רבים בתפקודם של קצינים בכירים, מפקדי חטיבות, אוגדות ואף אלופים, שלטענת רבים, גרמו לתוצאות הקשות. הערב מתפרסם דוח מבקר המדינה של השופט בדימוס מיכה לינדנשטראוס שקובע חד משמעית: הקצונה הבכירה בצה"ל לא הוכשרה כראוי. בדוח המבקר הראשון שעוסק בביטחון ומתפרסם לאחר מלחמת לבנון השנייה, מצא לינדנשטראוס ליקויים חמורים בגופים שאחראים על טיב הקצינים שמפקדים היום, ובשנים האחרונות על צה"ל. בין היתר מדווח המבקר על כשלים חמורים בטיפול בהטרדות מיניות בצה"ל, על ועל סחבת מסוכנת בהסרת לוחות האסבסט בבסיסי הצבא.

ממצאי הביקורת מצביעים על ליקויים – חלקם חמורים – בשלושת הגופים המרכזיים המכשירים את הקצונה הבכירה בצה"ל: המכללה לביטחון לאומי (מב"ל), המכון לחקר תורת המערכה (מלת"ם) ותוכנית "מפנה". לאור העובדה שמדובר בדוח מבקר המדינה הראשון בנושאי ביטחון לאחר מלחמת לבנון השנייה, ניתן למצוא קשר ישיר בין המסקנות הראשונות מכשלי המלחמה לבין מסקנות הדוח.

המבקר מסר על ליקויים חמורים שנמצאו במכללה לביטחון לאומי, ובהם בעיות בתפישה, הנוגעות לכפיפותה, לייעודה ולסגל המדריכים. כן התריע המבקר מפני היעדרותם של סדרי פיקוח ובקרה נאותים, פעילות על פי סדרי מינהל לא תקינים והתנהלות לפי דפוסים לא אתיים.

גם במכון לחקר תורת המערכה נמצאו ליקויים חמורים, בעיקר נמצאו סדרי מינהל לא תקינים בכל הנודע לדיווחם של חוקרים על שעות עבודתם, ובנוגע לפיקוח ובקרה על דיווחים אלה. המבקר מבסס את דבריו על דיווחים שמצא בשנים 2004-2005, בהם חוקרים מסרו בשישה מקרים כי היו בעבודה, למרות ששהו באותה העת בנסיעות פרטיות בחו"ל.

מהדוחות עולה כי מרבית מהסגל של צה"ל אינו עובר את ההכשרות המחייבות, וכי גם הכשרתה של הקצונה הבכירה (סגן אלוף ומעלה) נפגעת בשל הליקויים הבסיסיים. המבקר מתריע מפני מצב מדאיג, הטומן בחובו סכנה של היעדר שפה מקצועית משותפת וברורה שהיא הכרחית לבנייה, לניהול ולפיקוד על המסגרות הגדולות של צה"ל בעת שגרה ובזמני חירום.

בפרק אחר מתייחס המבקר לנתוני אגף משאבי האנוש, לפיהם נשים מהוות רק 25% מכלל הקצינים בשירות קבע בצה"ל. נתונים מיוני 2005 הצביעו על ירידה חדה של 45% במעבר מדרגת רב-סרן לדרגת סגן-אלוף, וירידה של כ-60% במעבר מדרגת סא"ל לאלוף-משנה. עוד כתב המבקר כי נוכח הירידה בשיעור המתגייסים לצה"ל, בנים ובנות כאחד, יש לבחון מחדש את התוכנית לגיוס כ-3,500 בנות לשירות מחוץ לצה"ל.

מדובר צה"ל נמסר כי "היקף הלומדים במב"ל מוגבל, ועל כן, נבחרים בקפידה המועמדים. בהמשך להמלצת המבקר, תוקם ועדה מייעצת לתוכנית הלימודים ליד מפקד יחידת המכללות. אופי פעולתה והרכבה יאושרו על ידי הרמטכ"ל, ולאחר מכן תייעץ ועדה זו למפקד המכללות בהכנת תוכנית הלימודים".

בדוח הביקורת השנתי שלו מפרסם המבקר כשלים שמצא בטיפול בתלונות על הטרדות מיניות בצה"ל, בהם ליקויים, חלקם מהותיים, בתפקוד הפרקליטות הצבאית, המשטרה הצבאית החוקרת (מצ"ח) ובתי הדין הצבאיים. בדוח נכתב כי הסחבת במערכת גורמת לעינוי המתלוננות וכן הנאשמים, ולכך שבחלק מהמקרים המתלוננות משתחררות משירותן הצבאי עוד בטרם הסתיים הטיפול בתלונותיהן. כן תוארו בדוח עיכובים בהעמדה לדין של הנאשמים, וכן שיפוט בדין משמעתי בהליך הפיקודי על ידי קצינים שאינם מוסמכים לכך.

מתוך בדיקה של 28 תיקי תלונה על קצינים ונגדים שהורשעו בעבירות על הטרדה מינית, הוחלט בפרקליטות הצבאית באותם ימים, ב-18 מהתיקים שלא להביא את הנאשמים בפני ועדה מייעצת שמונתה להטיל עונשים במקרים כאלו.

בחמישה מהתיקים נימקו בפרקליטות הצבאית את ההחלטה כי למורשעים נותר פרק שירות קצר עד מועד פרישתם המתוכנן, או שיחלו בחופשת פרישה בהקדם. בבדיקת התיקים

הללו התברר כי שלושה מהמורשעים שרתו תקופות ארוכות עד לפרישתם – שניים מהם שירתו במשך שנה וחודשיים והשלישי במשך כשנתיים.

"ליקויים אלה, שרובם נובעים מאי-ביצוע פקודות ומבקרה לקויה, גורמים לכך שההנחיות המחמירות שקבע הרמטכ"ל לטיפול בהטרדות מיניות בצה"ל אינן ממומשות במלואן ופוגעים ביכולת לשרש את נושא ההטרדות המיניות בצה"ל", כתב המבקר. הוא הוסיף כי ראוי שבצה"ל יהיה מעקב אחר תלונות על הטרדה מינית של חיילות המשרתות בגופים שונים מחוץ לצה"ל, ועל דרך הטיפול בהן בגופים אלה.

בתגובה לדברים נמסר מדובר צה"ל כי "צה"ל נוקט בצעדי הסברה, אכיפה וענישה משמעותיים, מעודד את החיילות והחיילים לדווח, ורואה בפניותיהם משום הבעת אמון במערכת. על מפקדי צה"ל להציב דוגמא אישית בהתנהגותם, להגביר המודעות, לעודד דיווח וליצור אקלים המונע ומוקיע התופעה. צה"ל ימשיך במדיניות מחמירה בטיפול בחיילים ובמפקדים שסרחו".

גם לנושאים בריאותיים התייחס דוח המבקר. משנת 1998 החל צה"ל להסיר לוחות מסוג אסבסט, לאחר שהוגדר כאבק המזיק לבריאות, והוכח כגורם למחלת המסרטן, אך לטענת מבקר המדינה, צה"ל טרם השלים את המשימה – גם שמונה שנים אחרי.

"המשרד רואה בחומרה רבה את הסחבת בהסרת לוחות האסבסט בצה"ל", נכתב בדוח. לטענת המבקר, יש לתקצב את תכנית העבודה עם יעדים כמותיים ולוחות זמנים, כשהשיקול המנחה חייב להיות בריאות החיילים.

בדו"ח מוזכר חיל האוויר כזרוע שמצאה לנכון לא לאתר את מוקדי האסבסט במבנים בבסיסים, בניגוד להנחיות הגורמים המקצועיים בצה"ל ומשרד ההגנה על איכות הסביבה.

דובר צה"ל עדכן כי "בוצעו פעולות מנע רבות, הכוללות הפצת הוראות והנחיות למפקדים למניעת חשיפת החיילים לאסבסט פריך, לרבות הטלת החובה על המפקדים לאיתור ומיפוי סוגי האסבסט ביחידותיהם. הנחיית המבקר להשלים את הבדיקות ואת הפעולות הדרושות כדי לסלק את מפגע האסבסט הפריך ממחנות צה"ל, הוטמעה בתוכנית העבודה, ותושלם עד לסוף שנת העבודה 2007".

הדוח מציג עלייה מגמתית במספר הנפקדים והעריקים בצה"ל, ומדגיש את החוסר בדיווחים על ביקורי בית אצל נפקדים ובדיווח למשטרה הצבאית, שמובילים פיגור באופן הטיפול בנושא כפי שארע במקרה של החייל עדן נתן-זאדה.

הוועדה שבדקה את האירועים בשפרעם מצאה כשל פנים צבאי באופן דיווח על נפקדותו של נתן-זאדה ועל העובדה שברשותו נשק בין יחידתו למשטרה הצבאית שהיתה אמורה לטפל במקרה מהרגע שהפך לעריק.

משרד המבקר בדק את הנקודה הזו ומצא כי המידע הדרוש לגבי עריקים שברשותם כלי-נשק צבאיים לא הועבר לידי המשטרה הצבאית, שאמורה לטפל בנושא. המבקר מצא מקרה נוסף בו המשטרה הצבאית כלל לא ידעה ששבעה חיילי מילואים שקיבלו נשק מצה"ל להגנה עצמית, הפכו לעריקים או נפקדים.

עוד מגלה המבקר כי קיימים אירועים בהם מתגלה קושי לאתר את העריקים, מאחר ובני משפחותיהם מגלים אלימות כלפי שוטרים צבאיים ולכן נדרש זימון של שוטרי משטרת ישראל. בדוח המליץ המבקר לרשום לעריקים עבירה פלילית.

בתגובת צה"ל נכתב: "מזה כשנתיים מתקיימת עבודה לצמצום תופעת ההיעדרות משירות, שאת תוצאותיה ניתן לראות כבר עתה. ניתן להצביע על ירידה בת 43% במקרי העריקות בין 2002 ל-2005".

עוד נמסר כי "אגף משאבי אנוש בשיתוף מפקדים ומומחים מתחומים שונים העמיד תוכנית עבודה המכשירה את המפקדים לטיפול במקרי ההיעדרות מהשירות, להביא למניעתן ולזיהוי בעיות פרט. בנוסף, נבנתה מערכת ממוכנת שתתמוך בטיפול בנפקדים ובעריקים, המופעלת כניסיון ביחידות מסוימות, והחל ממחצית שנת 2007 תופעל בכלל יחידות צה"ל".

המבקר גם התייחס לפרויקט הקמת בנייני המשרדים החדשים של משרד הביטחון במחנה "רבין" בקריה בתל-אביב, ומצא כי מנכ"ל משרד הביטחון דאז, אלוף במיל' עמוס ירון, לא עירב את המשטרה למרות חשדות לקבלת דבר במרמה, שהתעוררו במהלך הקמת המבנה, בשל חשש מעיכובו.

המשרדים החדשים הם מבין הגדולים והמורכבים שמערכת הביטחון בנתה בשנים האחרונות, ומפרטי המקרה המתוארים במסמך עב הכרס, עולה כי בשנת 2003 התעוררו באגף הבינוי חשדות שמפקח החשמל אישר לקבלן משנה תשלומי יתר שנאמדים בכ-5.6 מיליוני שקלים.

המפקח פוטר, והמשרד הקפיא את העברת הכספים לקבלן המשנה. מאחר שמדובר בחשד לקבלת דבר במרמה, הוחלט להעביר את המקרה לטיפול משטרת ישראל.

אך באוגוסט 2004 החליט מנכ"ל משרד הביטחון דאז, האלוף במיל' עמוס ירון, שלא להעביר את החקירה למשטרה לאור החשש שזו תעכב את הקמת הפרויקט, ובשל העובדה שהמפקח פוטר, הכספים העודפים ששולמו לקבלן המשנה קוזזו והיעדר מעורבות של עובדי המשרד בפרשה.

"החלטת המנכ"ל לקתה בחוסר סבירות, מאחר שלמעשה הועדף השיקול של קידום הפרויקט על פני האינטרס הציבורי", העיר משרד המבקר. "בעקבות הביקורת הודיע המבקר כי הנושא יועבר לפרקליטות המדינה כדי שתקבע האם יש מקום להעמיד את הנושא לחקירה פלילית".

בזאת לא מסתיים הפרק על משרד הביטחון, והמבקר מתייחס גם לסמנכ"ל המשרד, ויקטור בר-גיל. על פי הדוח, בדצמבר 2004 החליט בר-גיל להקים גן בחזית הבניין, בשטח שנועד להיות ריאה ירוקה, ובו תשתית לעריכת טקסים ואירועים אחרים. המבקר טוען לליקויים רבים, החל מההחלטה של הסמנכ"ל להקים את הגן תוך הרחבת הפיתוח והתשתיות בעלות נוספת של 4.5 מיליון שקל, כשהמבקר טוען שנערכה "בלא שנעשתה בדיקה של הצדקת הצורך. זאת שעה שלדברי מערכת הביטחון הייתה קיימת מצוקה בתקציב הביטחון בכלל, ובפרויקט בפרט".

"לכל אלה נוספה קביעה של הסמנכ"ל שעל הגן להיות מוכן לקראת טקס קבלת הפנים של שר הביטחון המתקיים מדי שנה לרגל יום העצמאות במאי 2005", נכתב בדוח. לוח הזמנים הקצר הביא להוצאות נוספות של כ-240 אלף שקל והוריד לטמיון 700 אלף שקל נוספים שהוצאו על שיפוץ צריפים שנהרסו לצורך הרחבת הגן, זמן קצר לאחר ששופצו.

באותו עמוד מזכיר המבקר כי האלוף במיל' עמוס ירון סרב לקבל את הדרישה של הממונה על הביטחון במערכת הביטחון לביצוע שינויים מסוימים בלובי הבניין שעלותם הוערכה במיליון שקלים, על אף שהדבר היה דרוש מבחינה ביטחונית, בנימוק שלא נמצאו לכך מקורות תקציביים. זאת במקביל למציאת מקורות תקציביים בהיקף גבוה להרחבתו של הגן. כמו כן מתח המבקר ביקורת על התנהלות המשרד ואופן התשלומים לספקים. בבדיקה נמצא כי מעל 110 אלף חשבוניות בערך כספי של 1.3 מיליארד שקלים שולמו לספקים בפיגור.

משרד הביטחון השיב על הדברים בתגובה: "זירוז עבודת הפיתוח והריסת הצריפים נבעו מסיבות של אבטחה וביטחון ומהצורך לאפשר גישה בטוחה אל המבנה וממנו. יום העצמאות שהיה בפתח שימש אך כזרז לסיום העבודות, אך לא היווה שיקול מרכזי. פרויקט הקמת מבני המשרדים החדשים על מערכותיהם ומתקניהם עתירי הטכנולוגיה, בהיקף של כ-100,000 מ"ר, הגיע לסיומו בהצלחה רבה בפרק זמן קצר של כ-3.5 שנים בלבד, תוך עמידה כמעט מלאה בכל הפרמטרים המצביעים על הצלחת פרויקט- שליטה בתקציב, עמידה בלו"ז מתוכנן וביצוע באיכות ראויה".

בנושא הספקים, נמסר ממשרד הביטחון: "אגף הכספים רואה עצמו כגורם האחראי לעמידה בתנאי התשלום, והוא יחזור ויקיים מעקב ובקרה על עמידה בתקני הזמן".

עיקרו של ארגון אלמנות ויתומי צה"ל הוא שיקום וקידום מצבם של חברי הארגון בתחום החברתי והכלכלי בכל הקשור לחינוך ותעסוקה, הגשת סעד רפואי, נפשי, משפטי וכספי. במהלך הביקורת שנערכה למערכת הביטחון נמצאו ליקויים מהותיים בפעילות הארגון. "יו"ר הארגון, הגב' פנינה כהן, היא זו המנהלת באופן כמעט בלעדי את ענייני הארגון", נכתב בדוח.

לדברי המבקר, עיקר הליקויים נעוצים בעובדה שהוועד המנהל אינו ממלא את תפקידיו וחובותיו, וכי פעילותו מצומצמת. הנציגות פועלת כמוסד חלש מול הניהול הריכוזי של יו"ר הארגון, ואינו מפקח על פעילותם של המוסדות השונים. המבקר מדגים כי יו"ר הארגון מינתה רואה חשבון ויועץ משפטי, ודיווחה על הנעשה רק בדיעבד מבלי לקבל את אישור הנהגת הארגון. כמו כן נטען כי שכרה של היו"ר כהן אינו עומד בנורמות הקיימות והנהוגות בחברות, הפרוטוקולים לוקים בחסר והארגון אינו מאפשר ליתומים בוגרים לבחור ולהיבחר למוסדות הארגון.

גם בארגון יד לבנים מצא המבקר ליקויים: נטען כי הדוחות הכספיים לשנים 2002-2003, לא נוהלו כראוי וגרמו להטעיה בהצגת שיעור הוצאות ההנהלה מסך מחזור הפעילות של הארגון. על פי הדוח רוב ההתקשרויות נעשו ללא בחינת מספר הצעות, וחלק מהסניפים אף קיבלו שירותים מאותו ספק באופן קבוע. בחלק מהמקרים בהם נגבה כסף מחברי הארגון לא ניתנה קבלה, וכספים אלו לא הופקדו בחשבון הבנק של הסניפים.

נוסף לכל זה עוסק דוח המבקר במשאבי האנוש בקריה למחקר גרעיני (קמ"ג). משרד המבקר ערך בדיקה בקמ"ג מינואר 2004 ועד יוני 2005, וגילה ליקויים משמעותיים וחמורים בסדרי הניהול של משאבי אנוש שנמשכו שנים. בין הליקויים נמצא שהקמ"ג העניקה הטבות כספיות ניכרות לעובדים שהסכימו לפרוש לפנסיה, ללא אישור הממונה על השכר והסכמי עבודה במשרד האוצר. כמו כן נטען כי אופשר לחלק מהעובדים להיעדר מהעבודה לקראת הפרישה לגמלאות במשך ימים, שבועות וחודשים, בעוד הם קיבלו שכר מלא.

מהוועדה לאנרגיה אטומית נמסר בתגובה כי הנהלת הקמ"ג היא זו שאיתרה את מרבית הליקויים שאליהם מתייחס הדוח וכי היא זו שעשתה את הפעילות המתקנת בשנים האחרונות, כפי שמציין המבקר בדוח עצמו.