המס על הליסינג יתייקר לפחות פי 3

באוצר הצ יגו להירשזון את הרפורמה בליסינג: "שווי השימוש יעלה פי 4-3". שר האוצר מתכוון לקיים בשבוע הבא סדרת שימועים בסוגיה
מעריב NRG |

אתמול נחשפו לראשונה בפני שר האוצר אברהם הירשזון כל הנתונים שקשורים ב"רכב צמוד" בישראל, לקראת העלאת שווי השימוש בכלי רכב אלה.

במצגת שהכינו אנשי האוצר הוצגו בפני השר נתונים רבים, ובהם השוואת המצב בארץ למדינות אחרות ותוכניות האוצר לעתיד. השר החליט לקיים בשבוע הבא סדרה של שימועים לגורמי הענף הנוגעים בדבר.

הירשזון ציין השבוע, כי לא נקבע עדיין מועד להעלאת שווי השימוש. לדבריו, "לא הופעלו עליי שום לחצים בנושא שווי השימוש, ואני לא חש מאוים. זה טבעי שיש הרבה מתנגדים לנושא. נקיים שימועים לכל הגורמים, נשמע את כל ההסתייגויות ונקבל החלטה ראויה ומאוזנת".

מקור בכיר מאוד באוצר אמר אתמול ל"עסקים",

שהעמדה המקצועית של משרד האוצר היא ששווי השימוש צריך לעלות ב"הרבה יותר מפי 2 - אפילו פי 3 או 4, אבל כרגע הסכומים עצמם חשובים פחות מהעיקרון - להעלות את שווי השימוש החל ב1 בינואר 2007 לערך הריאלי שלו". על כל פנים, לפי המסתמן יגדל שווי השימוש ברכב צמוד פי 2.5 בהדרגה במשך מספר שנים.

שווי השימוש עשוי להגיע בסוף התהליך ל-3,300 שקל לחודש למכונית משפחתית לעומת 1,330 שקל כיום, ול-5,500 שקל למכוניות מנהלים לעומת 2,160 שקל כיום.

בשלב ראשון יועלה השווי בכ-30% ויכניס למדינה 1.2 מיליארד שקל בשנה. במקביל יינתנו הקלות לציבור, כמו הפחתת איגרות הרישוי על רכב פרטי והקלות נוספות בתחום המסים.

מי מרוויח מהמיסוי?

בדיון - שבו נכחו בכירי האוצר, ובהם המנכ"ל יוסי בכר ומנהל רשות המסים ג'קי מצא - נחשף בין היתר שיעור המכירות של מכוניות נוסעים חדשות לציי רכב (לא רק חברות ליסינג).

כיום מגיע בישראל שיעור זה לכ-63% מסך כלי הרכב החדשים שנמכרים, לעומת 40%-20% במרבית מדינות העולם המערבי. עמדת האוצר, כפי שהוצגה בפני השר, היא שההיקף העצום של מכירות כלי רכב לציי רכב נובע בעיקר בזכות ההטבה שגלומה כיום במיסוי נמוך מדי של ההטבה שנקראת "רכב צמוד".

לפי אנשי האוצר, מרבית העובדים שנהנים כיום מ"רכב צמוד" לא זוכים בפועל בהטבה משמעותית, מכיוון שזהו תחליף לסעיף שכר שנקרא בעבר "הוצאות רכב".

עם זאת, חלק מן העובדים, במיוחד הבכירים שבהם ובעיקר המעסיקים, נהנים מאוד מן המיסוי הנמוך. בנוסף לכך, יש גם כמובן גם חברות מסחריות, כמו חברות ליסינג, שנהנות מן הסידור הנוכחי.

אנשי האוצר הציגו בפני השר את הטיעונים השונים שעולים סביב הנושא בתקשורת, ובין השאר פסלו את הטענה שמספרן הגדול של מכוניות "צמודות" מצעיר את גיל צי הרכב ומשפר את הבטיחות.

"מי שצריך היה להופיע לשימוע", אמר אתמול מקור במשרד האוצר, "הוא הנהג עצמו - מי שנוהג כיום במכונית צמודה ומי שישלם שווי שימוש גבוה יותר החל בשנה הבאה. הבעיה היא שאת משתמש הקצה אף אחד לא מייצג באמת. מי שמתיימר לייצג אותו הם כל מיני אינטרסנטים עם טיעונים ילדותיים".

בפני השר הוצגו גם חלופות שונות בנוגע לתוספת הגבייה המתוכננת באמצעות העלאת "שווי השימוש", ובהן גם הורדת מסים.

כעת, נושא העלאת שווי השימוש מצוי לפתחו של שר האוצר, שאמור להכריע בנושא לאחר שיערוך שימועים בנושא. לכשתתקבל החלטה, תעבור הסוגיה לוועדת הכספים של הכנסת לאישור התקנות החדשות.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ארצות הברית ויזה דרכון
צילום: Freepik

מהי ויזת זהב ואיפה עדיין אפשר להשיג אחת?

בעולם שמקשיח גבולות ומגבלות הגירה, מדינות רבות ממשיכות להציע מסלול מהיר לתושבות ולעיתים גם לאזרחות - למי שמוכן לשלם; מה עומד מאחורי הטרנד, למה הוא מצטמצם ואיפה הוא עדיין פתוח



עמית בר |
נושאים בכתבה ויזה זהב

ממשל טראמפ השיק לאחרונה רשמית את תוכנית ה-Gold Card בארה"ב, שמאפשרת לזרים אמידים להשיג אשרת הגירה קבועה (גרין קארד) בתמורה לתרומה של מיליון דולר לאוצר הפדרלי, או שני מיליון דולר דרך תאגיד. התוכנית, שהוכרזה בפברואר 2025 והוסדרה בצו נשיאותי מספר 14351, כוללת גם אופציית Platinum Card בעלות של חמישה מיליון דולר, שמקנה פטורים ממס על הכנסות מחוץ לארה"ב. מאז השקת האתר trumpcard.gov, הוגשו אלפי בקשות ראשוניות, בעיקר ממשקיעים מסין, הודו והמזרח התיכון, עם הכנסה צפויה לארה"ב של 50 מיליארד דולר בשנה הראשונה. זוהי התפתחות משמעותית בשוק הגלובלי של ויזות זהב, ששווי השוק שלו הוערך עד כה ב-30-50 מיליארד דולר בשנה וצפוי לגדול אפילו פי 2 בזכות המהלך של טראמפ. 

ויזות זהב, או תוכניות תושבות בהשקעה (Residence by Investment), קיימות כבר ארבעה עשורים ומשמשות ככלי כלכלי למדינות שמחפשות זרימת הון זר. בשנת 2024 נמכרו כ-10,000 ויזות כאלו ברחבי העולם, עם השקעה ממוצעת של 500 אלף דולר למשקיע. עם זאת, בשנת 2025 נרשמת מגמה של צמצום: 12 מדינות סגרו או הגבילו תוכניות, בעיקר באירופה, בעקבות לחץ מהאיחוד האירופי על סיכוני הלבנת הון וביטחון. למרות זאת, כ-30 תוכניות נותרו פעילות, עם דגש על אסיה, המזרח התיכון והקריביים.


מהי ויזת זהב


ויזת זהב מאפשרת למשקיע זר להשיג תושבות זמנית או קבועה במדינה בתמורה להשקעה מינימלית מוגדרת. ההשקעה יכולה לכלול רכישת נדל"ן (בממוצע 300-800 אלף דולר), השקעה בקרנות ממשלתיות (מ-250 אלף דולר), הקמת עסק שיוצר 10-50 מקומות עבודה, או תרומה ישירה לממשלה (מ-100 אלף דולר). ברוב התוכניות אין דרישה למגורים קבועים - רק ביקור מינימלי של 7-30 יום בשנה - מה שהופך אותן לפתרון גמיש למשפחות אמידות שמחפשות גיוון גיאוגרפי, אופטימיזציית מס (למשל, פטורים על מס הון) או גישה לשווקים חדשים.

בשנת 2025 השוק מושך כ-150 אלף משקיעים פוטנציאליים, בעיקר מסין (35% מהבקשות), רוסיה (20%) והודו (15%), על רקע חוסר יציבות כלכלית ומגבלות יצוא הון. היתרונות כוללים ניידות גלובלית: למשל, תושבות באיחוד האירופי מאפשרת כניסה ללא ויזה ל-180 מדינות, וגישה למערכות חינוך ובריאות מתקדמות. עם זאת, התוכניות כוללות בדיקות רקע קפדניות (Due Diligence) שדורשות ניקיון פלילי ומקורות כספים לגיטימיים, עם שיעור דחייה של 5%-10%.

דרכון זהב, או אזרחות בהשקעה (Citizenship by Investment), לוקח את הרעיון צעד קדימה ומעניק אזרחות מלאה בתוך 3-12 חודשים, ללא דרישת מגורים קודמת. בשנת 2025, 14 מדינות מציעות תוכניות כאלו, בעיקר באיים הקריביים, עם השקעה מינימלית של 200 אלף דולר. היתרון העיקרי הוא חופש תנועה: דרכון מהקריביים, למשל, מאפשר כניסה ללא ויזה ל-145-160 מדינות, כולל האיחוד האירופי, בריטניה וקנדה.

ארצות הברית ויזה דרכון
צילום: Freepik

מהי ויזת זהב ואיפה עדיין אפשר להשיג אחת?

בעולם שמקשיח גבולות ומגבלות הגירה, מדינות רבות ממשיכות להציע מסלול מהיר לתושבות ולעיתים גם לאזרחות - למי שמוכן לשלם; מה עומד מאחורי הטרנד, למה הוא מצטמצם ואיפה הוא עדיין פתוח



עמית בר |
נושאים בכתבה ויזה זהב

ממשל טראמפ השיק לאחרונה רשמית את תוכנית ה-Gold Card בארה"ב, שמאפשרת לזרים אמידים להשיג אשרת הגירה קבועה (גרין קארד) בתמורה לתרומה של מיליון דולר לאוצר הפדרלי, או שני מיליון דולר דרך תאגיד. התוכנית, שהוכרזה בפברואר 2025 והוסדרה בצו נשיאותי מספר 14351, כוללת גם אופציית Platinum Card בעלות של חמישה מיליון דולר, שמקנה פטורים ממס על הכנסות מחוץ לארה"ב. מאז השקת האתר trumpcard.gov, הוגשו אלפי בקשות ראשוניות, בעיקר ממשקיעים מסין, הודו והמזרח התיכון, עם הכנסה צפויה לארה"ב של 50 מיליארד דולר בשנה הראשונה. זוהי התפתחות משמעותית בשוק הגלובלי של ויזות זהב, ששווי השוק שלו הוערך עד כה ב-30-50 מיליארד דולר בשנה וצפוי לגדול אפילו פי 2 בזכות המהלך של טראמפ. 

ויזות זהב, או תוכניות תושבות בהשקעה (Residence by Investment), קיימות כבר ארבעה עשורים ומשמשות ככלי כלכלי למדינות שמחפשות זרימת הון זר. בשנת 2024 נמכרו כ-10,000 ויזות כאלו ברחבי העולם, עם השקעה ממוצעת של 500 אלף דולר למשקיע. עם זאת, בשנת 2025 נרשמת מגמה של צמצום: 12 מדינות סגרו או הגבילו תוכניות, בעיקר באירופה, בעקבות לחץ מהאיחוד האירופי על סיכוני הלבנת הון וביטחון. למרות זאת, כ-30 תוכניות נותרו פעילות, עם דגש על אסיה, המזרח התיכון והקריביים.


מהי ויזת זהב


ויזת זהב מאפשרת למשקיע זר להשיג תושבות זמנית או קבועה במדינה בתמורה להשקעה מינימלית מוגדרת. ההשקעה יכולה לכלול רכישת נדל"ן (בממוצע 300-800 אלף דולר), השקעה בקרנות ממשלתיות (מ-250 אלף דולר), הקמת עסק שיוצר 10-50 מקומות עבודה, או תרומה ישירה לממשלה (מ-100 אלף דולר). ברוב התוכניות אין דרישה למגורים קבועים - רק ביקור מינימלי של 7-30 יום בשנה - מה שהופך אותן לפתרון גמיש למשפחות אמידות שמחפשות גיוון גיאוגרפי, אופטימיזציית מס (למשל, פטורים על מס הון) או גישה לשווקים חדשים.

בשנת 2025 השוק מושך כ-150 אלף משקיעים פוטנציאליים, בעיקר מסין (35% מהבקשות), רוסיה (20%) והודו (15%), על רקע חוסר יציבות כלכלית ומגבלות יצוא הון. היתרונות כוללים ניידות גלובלית: למשל, תושבות באיחוד האירופי מאפשרת כניסה ללא ויזה ל-180 מדינות, וגישה למערכות חינוך ובריאות מתקדמות. עם זאת, התוכניות כוללות בדיקות רקע קפדניות (Due Diligence) שדורשות ניקיון פלילי ומקורות כספים לגיטימיים, עם שיעור דחייה של 5%-10%.

דרכון זהב, או אזרחות בהשקעה (Citizenship by Investment), לוקח את הרעיון צעד קדימה ומעניק אזרחות מלאה בתוך 3-12 חודשים, ללא דרישת מגורים קודמת. בשנת 2025, 14 מדינות מציעות תוכניות כאלו, בעיקר באיים הקריביים, עם השקעה מינימלית של 200 אלף דולר. היתרון העיקרי הוא חופש תנועה: דרכון מהקריביים, למשל, מאפשר כניסה ללא ויזה ל-145-160 מדינות, כולל האיחוד האירופי, בריטניה וקנדה.