היום במפלגת העבודה: הקרב הגדול במרכז
רגע האמת של פרץ: מרכז העבודה ייתכנס הערב כדי להכריע בשאלה שמעסיקה בימים האחרונים את כל המערכת הפוליטית: האם לפרוש מהממשלה או להישאר בקואליציה. יו"ר המפלגה, עמיר פרץ, מבקש מחברי המרכז להצביע בעד הישיבה עם אביגדור ליברמן. אם יפסיד בהצבעה, וההצעה של פינס והמורדים תתקבל, תהיה זו פגיעה אנושה במנהיגותו. במפלגה מעריכים כי מדובר בקרב צמוד שקשה לנבא את תוצאותיו. שני המחנות, התומכים והמתנגדים לישיבה עם ליברמן עבדו קשה בסוף השבוע. הצדדים ניסו, בטלפונים, הודעות טקסט וסיורים לגייס כמה שיותר חברי מרכז לעמדתם. "פרץ ריסק את המפלגה". בכירים בעבודה מותחים ביקורת חריפה על החלטת פרץ שלא לפרוש מהממשלה למרות הצטרפות ליברמן. ''הוא הקריב את המפלגה''. ובקדימה יש מי שזועמים על שלא יקבלו סגנות שר. את ההצעה של פרץ והשרים בנימין בן אליעזר, שלום שמחון ויצחק הרצוג, התומכים בשותפות עם ליברמן ניסח יו"ר סיעת העבודה, ח"כ סנה. "מרכז העבודה מחליט על הישארותה העבודה בממשלה, מתוך אחריות לאומית, רצון לקדם נושאים חברתיים. ו כדי לקדם תהליך מדיני. העבודה לא תאפשר לליברמן לשנות את מדיניותה של הממשלה וקווי היסוד שלה", נכתב בנוסח ההצעה. "אנחנו נשתמש בכלים הממשלתיים ופרלמנטרים כדי להגדיל את שותפות ערביי ישראל במדינה", הסביר סנה. ברגע האחרון התווסף סעיף נוסף, שעשוי להחליש את ההתנגדות במרכז כיוון שהוא מאפשר כינוס מרכז נוסף באם והשותפות הקואליציונית תעלה על שרטון ותוביל לשינוי קווי היסוד בנושאים חברתיים וקיפאון בנושא המדיני. "במהלך 2007, תבחן שוב העבודה את המשך שותפותה בממשלה לפי ההישגים והתוצאות", נכתב בהצעת ההחלטה. שאולמרט יחליט: אנחנו או ליברמן מנגד, השר אופיר פינס שמוביל את הקו המתנגד לשותפות עם ליברמן, ניסח בסוף השבוע הצעת החלטה שתובא לאישור המרכז. לפי ההצבעה ישיבה משותפת עם ליברמן סביב שולחן הממשלה היא "הפרת התחייבות של המפלגה לציבור בוחריה". בכירים במפלגה טוענים שפינס שוקל להתפטר מתפקידו אם המרכז יכריע בעד השותפות עם ליברמן. פינס, המכהן כשר התרבות המדע והספורט, קיים השבוע התייעצויות עם חברים ומקורבים, ואמר כי יקבל החלטה רק לאחר היוודע תוצאות. "לא אקבל שום החלטה אישית עד אחרי הכרעת המרכז", אמר. בהצעת ההחלטה, פונים חברי הכנסת פינס, אבישי ברוורמן, נדיה חילו, דני יתום וראלב מג'אדלה לחברי המרכז ומבקשים לפסול את החלטתו של פרץ שלא לפרוש מהקואליציה עם הצטרפותו של ליברמן. "מפלגת העבודה, בראשותו של שר הביטחון, עמיר פרץ, הבטיחה לבוחר שלא לשרת בקואליציה אחת עם ישראל ביתנו בראשותו של אביגדור ליברמן. המרכז מתבקש לאסור את הפרת ההתחייבות הזו לציבור". בנוסף, הם מבקשים כי ההצבעה לא תהיה בעד יציאת העבודה מהממשלה, אלא תחייב את חברי הסיעה להצביע נגד הרחבת הממשלה, בכנסת ובממשלה. "כך הכדור יחזור למגרש של אולמרט ושהוא יחליט עם מי הוא רוצה שותפות קואליציונית: איתנו או עם ליברמן", אמר פינס לחברי המרכז. "חלק משרי העבודה בגדו בי" השר שלום שמחון טוען שזה תרגיל: "מה יקרה אם ההצעה של אופיר תתקבל - נחזור שוב למרכז?". גם שלי יחימוביץ' וקולט אביטל הביעו תמיכה בהצעת ההחלטה נגד שותפות עם ליברמן. אך הן לא חתומות על המכתב. יחימוביץ' הדגישה כי היא מתנגדת לישיבה בממשלה עם ליברמן. במהלך סוף השבוע אמר פרץ אמר למקורביו: "חלק משרי העבודה בגדו בי". יו"ר העבודה הביע כעס על כך שכמה משרי מפלגתו שיתפו פעולה עם ראש הממשלה אהוד אולמרט בכל הקשור בהרחבת הקואליציה ושילובו של יו"ר ישראל ביתנו, אביגדור ליברמן בממשלה. הטענה מופנית, ככל הנראה, כלפי השרים בנימין בן אליעזר ושלום שמחון המובילים את הקו נגד יציאת העבודה מהממשלה ונחשבים למקורבים לאולמרט. פרץ אמר למקורביו, כי אם השרים לא היו משלבים ידיים עם ראש הממשלה היה בכוחו למנוע את כניסת ליברמן לממשלה וכך הייתה נמנעת ממנו הביקורת החריפה בעיתוני סוף השבוע, על שהסכים לשותפות עם ליברמן בממשלה תמורת סגן שר במשרד הביטחון. השרים מצדם לא מתרגשים. לדברי אחד מהם הם הצילו את פרץ מאבדון פוליטי. "זה קשקוש", אמר אחד מהם. "פרץ לא הצליח להשתלט על המורדים בסיעה והם אלו שהביאו את ליברמן. עכשיו המהלך הזה להישאר בממשלה יכול להציל את המפלגה מהתרסקות סופית שלפרץ בעצמו יש חלק גדול בה". הצבעה גלויה או חשאית? במהלך סוף השבוע סייר שר התשתיות, בנימין (פואד) בן-אליעזר, בישובים הערבים לרגל סיום חג עיד אל-פיטר, בניסיון אחרון לשכנע את חברי המרכז הערביים לאשר את השותפות עם ליברמן. "פרישה מהממשלה פירושה התאבדות", אמר בן- אליעזר. "מפלגת העבודה בחוץ, אללה ירחמה, ואנחנו נהפוך ל'שינוי' מספר שתיים. אם מפלגת העבודה תעזוב את הממשלה, היא תעלם". קרב נוסף שצפוי היום במרכז הוא על אופן ההצבעה. צעירי העבודה גייסו חתימות של 10% מחברי המרכז (250) כדי לחייב הצבעה חשאית. עם זאת, עדיין לא ברור אם ההצבעה תהיה חשאית. השר בנימין בן אליעזר טוען כי את החתימות היה עליהם להגיש 24 שעות לפני הכינוס, הם לא עשו זאת, ולכן החתימות לא תקפות. הצעירים איימו "לפוצץ את הישיבה" אם לא תתקיים הצבעה חשאית. לאור זאת, מזכ"ל המפלגה החליט להיערך, והורה על תגבור משמעותי של אנשי ביטחון, משטרה וסדרנים. חברי הכנסת שמתנגדים לשותפות הקואליציונית מאמינים שבהצבעה חשאית גוברים הסיכויים שלהם לנצח בהצבעה. לדבריהם, "חברי המרכז הערביים ירגישו חופשיים יותר להצביע בהתאם למצפונם מאחורי פרגוד ולא בלחץ של פואד". בתוך כך, יו"ר ההסתדרות, עופר עייני החליט שלא להתערב. בעצם כך, כמה מאות חברי מרכז שהם חברי הסתדרות לא מגויסים לטובת צד זה או אחר. לדברי בכיר בעבודה, עייני קיבל את ההחלטה בגלל שמדובר במאבק פוליטי, שלא קשור לענייני תקציב. לאתר NRG מעריב
מדוע מזנק הדולר ל-3.44?
ההצהרות אודות התעצמות הזירה בעזה והחשש מפני הסתבכות מתמשכת מובילים למימושים של המשקיעים הזרים ומפעילים לחץ על השקל
שער הדולר אחרי תקופה שבה השקל התחזק לרמות שאיש לא חזה שנגיע אליו בעיצומה של מלחמה, השבועות האחרונים הראו בלימה של מגמת ההתחזקות, ובימים האחרונים השקל החל להיחלש דולר שקל רציף -0.52% . יש מספר גורמים שמשנים את המגמה, ובראשם הנושא הגיאופוליטי וההצהרות לגבי כיבוש מלא של הרצועה. אם במהלך "עם כלביא" הסטנימנט כלפי ישראל היה חיובי וישראל נתפסה כווינרית, קמפיין ההרעבה שהופעל נגד ישראל שהחל נגס בדימוי החיובי של המדינה שנלחמת ברעים והסנטימנט העולמי שינה כיוון והוביל לחששות מהסתבכות וכך גם למימושים של המשקיעים הזרים. התקופה שבה הכסף הזר נכנס לבורסה בהיקפים אדירים הסתיימה לפי שעה, והחלו המימושים.
רק במהלך חודש יולי, יצאו מבורסת ת"א כמיליארד שקל במניות. וזוהי רק אחת מהזוויות שמראות עד כמה המגמה הזו משמעותית. בניגוד למגמה זו, ניתן לראות איך המשקיעים הישראליים הגדילו במהלך יולי את החשיפה לבורסה המקומית ורכשו בהיקף של כ-3 מיליארד שקל. עם זאת, למרות המכירות של המשקיעים הזרים, הם המשיכו ברכישות בסקטור הבטחוני בכ-200 מיליון שקל. למרות שהלחץ על המטבע כן ניכר בשער החליפין, הבורסה עלתה באופן כמעט רצוף במהלך חודש יולי, עם מחזורי מסחר גבוהים (כ-3.7 מיליארד שקל ביום) והמשיכה במגמה החיובית שהחלה ממש עם פתיחת המלחמה מול איראן.
הקשר העקיף לוול סטריט
בנוסף, ישנו את הקשר העקיף בין התנודות בוול סטריט לשער הדולר. כאשר הגופים המוסדיים, שמנהלים קרנות פנסיה, גמל והשתלמות, מחזיקים חלק ניכר מהתיקים שלהם בנכסים דולריים, רואים עליות בוול סטריט הם חייבים לאזן את התיק שלהם, היות ושווי הנכסים הדולריים שלהם עולה וכך הם נאלצים למכור מניות חו"ל ולאזן את החשיפה המטבעית שלהם, וכך הגידור לחשיפה הדולרית מוביל להקטנת חשיפה כשהמניות עולות - כלומר הדולר יורד.
כאשר המוסדיים מגבירים את מכירות הדולרים בשוק המקומי, בעיקר דרך מכירת אופציות ונגזרים על הדולר, הם מייצרים היצע מוגבר לדולר בשוק הישראלי, מה שדוחף את שער הדולר כלפי מטה.
- מניית הבורסה לני"ע זינקה 11% גפן ב-12%; קמטק צנחה 10%; נעילה שלילית במדדים
- הבורסה באדום: הבנקים ירדו ב-3.2%, הנדל״ן איבד כ-3.5%; עמרם נפלה 8%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השפעת הריבית
עוד גורם שמשפיע על חוזקו של השקל הוא הריבית, ואמנם בשנתיים האחרונות לא חזינו בשינוי בריביות, לא בישראל ולא בארה"ב, אבל השיח אודות הורדת הריבית גם הוא משפיע על השער. כלל האצבע הוא שככל שהריבית על השקל (ריבית בנק ישראל) נמוכה כך האטרקטיביות של השקל מול הדולר פוחתת וערך השקל פוחת ביחס לדולר (הדולר עולה). וכך, במידה וב-17.9 הפד יוריד את הריבית לפני שבנק ישראל יעשה מהלך כזה (ה-29.9 הוא מועד הבא להחלטת הריבית), הדבר יחזק את השקל ונוכל לראות בלימה של המגמה.
כ-69 מיליון שקל: קבלן מאום אל-פחם מואשם בניכוי חשבוניות פיקטיביות
בתקופה של שבעה חודשים בלבד: 96 חשבוניות, וכמעט 70 מיליון שקל של עסקאות מדווחות; מנגנון משומן של ניפוח מלאכותי של הוצאות כדי להתחמק ממס - נעצר; מקרה חריג או שזה רק קצה הקרחון של הקומבינות בענף הבניה?
כתב אישום חמור הוגש נגד נביל מחאמיד, תושב אום אל־פחם ובעליה של חברת הבנייה "מן בזאר בנייה בע"מ". האישום הוא בגין ניכוי 96 חשבוניות פיקטיביות בהיקף עסקאות של כ-69 מיליון שקל, מתוכן נוכה מס תשומות בסך של למעלה מ-10 מיליון שקל. כתב האישום מייחס למחאמיד עבירות על פי חוק מס ערך מוסף, תוך ניסיון להשתמט מתשלום מס בנסיבות מחמירות. כתב האישום הוגש על ידי עו"ד שגיא דימנט מהיחידה המשפטית מע"מ מרכז ברשות המיסים בעקבות חקירה של חקירות מכס ומע"מ חיפה.
על פי פרטי כתב האישום, מחאמיד שימש כדירקטור, בעל מניות ומנהל בפועל של החברה, ובמהלך תקופה של שבעה חודשים בלבד - בין ינואר ליולי 2020 - הוא ביצע רישום של חשבוניות פיקטיביות שלא שיקפו עסקאות אמיתיות.
החשבוניות הפיקטיביות נרשמו על שם חברת "מן בזאר בנייה בע"מ" והוגשו במסגרת הדיווחים התקופתיים של החברה לרשות המסים. סכום המס שנוכה במסגרת אותן חשבוניות מסתכם ב-10,115,210 שקל. מחאמיד פעל באופן שיטתי כדי להתחמק מתשלום מס, תוך ניכוי מס תשומות "מבלי שיש לגביו מסמך כדין".
היקף החשבוניות והמס שנוכה בפועל מעיד, לפי רשות המסים, על פעולה נרחבת שבוצעה בזמן קצר יחסית. שבעה חודשים בלבד, 96 חשבוניות, וכמעט 70 מיליון שקל של עסקאות מדווחות. מנגנון ניפוח מלאכותי של הוצאות לצורך התחמקות ממס. הרשויות מתייחסות להיקף הגבוה ולשיטתיות שבביצוע כאל נסיבות מחמירות, שמהוות בסיס להגשת כתב האישום הפלילי.
- זארה ניצחה את רשות המסים: תשלם 5% מס במקום 30%
- "לא כל עוגמת נפש היא התעמרות": נדחתה תביעת עובד רשות המסים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפרשה הזאת משתלבת בתופעה מוכרת המאפיינת ענפים מסוימים, ובפרט את תחום הבנייה. בענף זה, המבוסס לא פעם על חוזים חלקיים, שימוש בתתי־קבלנים, חברות "מטריה" ופעילות עסקית מול גורמים רבים בשטח מאפשרת להחליק ביתר קלות עסקאות שלא קרו במציאות.
