עד כמה בטוחים היישומים המקוונים?
אחרי אין-ספור הבטחות שווא, נראה שהיישומים המקוונים סוף סוף תופסים תאוצה: ההשקה של חבילת היישומים המקוונת של גוגל, ומבחני הבטה המתמשכים שעורכת מיקרוסופט ל-Office Live, מעידים על כך שענקיות המחשוב סבורות שהיישומים המקוונים בשלים מספיק כדי לאתגר את מודל המיחשוב השולחני, ששולט מאז שנות השמונים.
אלא שעל היישומים המקוונים מוטל צל כבד, שמקורו בתחום האבטחה - כל זמן שהיישומים המקוונים לא יספקו רמת אבטחה גבוהה, השימוש בהם יהיה מוגבל. על פי הנתונים של מכון האבטחה SANS, לאנשי האבטחה אכן יש סיבה לדאגה: המכון מדווח כי בשבוע האחרון נתגלו למעלה מ-60 פרצות חדשות ביישומי האינטרנט, וזאת בהשוואה לשתי פרצות שנתגלו באותו שבוע בחלונות, שתי פרצות ב-Mac OS (מערכת ההפעלה של מחשבי מקינטוש), שלוש פרצות בלינוקס, שתיים באינטרנט אקספלורר, תשע ביישומי חלונות מצד שלישי ו-16 ביישומים חוצי פלטפורמות.
"בדרך כלל האבטחה של יישומי האינטרנט פחות הדוקה מזו של יישומים אחרים", אומר אלן פאלר, מנהל מחקרי אבטחה במכון SANS, אם כי לדבריו תהליכי הבדיקה של גוגל מחמירים בהרבה מאלו של חברת סטארט-אפ ממוצעת, והיישומים של גוגל אינם מופיעים ברשימת הפרצות שפרסם המכון.
דגלאס מריל, סגן נשיא להנדסה בגוגל, מודה אמנם ששיטות התכנות של יישומי האינטרנט פחות בשלות מאלו של היישומים השולחניים, ולדבריו "בכל פעם שמופיעה טכנולוגיה חדשה, מתגלות בעיות חדשות". אולם, מריל טוען שההשוואה שערך מכון SANS אינה הוגנת, משום שהמכון לא לקח בחשבון את משך הזמן בו קיים כל יישום. "טבעי שבתוכנות חדשות יש יותר פרצות בהשוואה למערכות הפעלה שנמצאות בשוק כבר זמן רב", אומר מריל.
המצדדים ביישומי הרשת מאמינים, אם כן, שהזמן יעשה את שלו בכל הנוגע לאבטחה. בנוסף, הם טוענים שליישומי הרשת יש עוד אס בשרוול - תהליך התיקון של פרצות האבטחה הנו יעיל וזריז בהרבה כשמדובר ביישומי רשת. הסיבה לכך היא פשוטה: במקום להתקין טלאים באין-ספור מחשבים שונים, כל מה שנדרש זה להתקין את הטלאי הרלוונטי בשרת שמכיל את היישום. "הרבה יותר פשוט להתקין טלאי בשרת, מאשר על פני מספר גדול של מחשבי לקוח, המפוזרים על פני מספר גדול של רשתות", אומר מריל.

רשות החדשנות תשקיע רבע מיליארד שקל בקרנות דיפ־טק במסגרת קרן יוזמה
המדינה תשקיע עד 250 מיליון שקל בקרנות דיפ־טק ישראליות באמצעות קרן יוזמה; כל קרן תוכל לקבל מענק של עד 10 מיליון דולר, המיועד להבטיח סגירה ראשונה ולמשוך משקיעים נוספים
רשות החדשנות משיקה מסלול ייעודי חדש להשקעה בקרנות הון סיכון המתמחות בדיפ־טק, בהיקף כולל של כ-250 מיליון שקל (כ-70 מיליון דולר)
במסגרת המהלך, המדינה תעניק מענקים של עד 10 מיליון דולר לכל קרן, המהווים עד 12.5% מגודלה, וזאת במטרה לסייע לקרנות להגיע ל"סגירה ראשונה", להרחיב את בסיס ההון ולהתחיל להשקיע בחברות הפועלות בתחומים עתירי טכנולוגיה כמו שבבים, אנרגיה מתחדשת, מחשוב קוונטי, טכנולוגיות אקלים ובריאות.
על פי תנאי המסלול, לפחות 70% מההשקעות יתבצעו בחברות ישראליות או כאלו שעיקר המו"פ שלהן בישראל, ולפחות 50% מההשקעות יופנו לחברות המפתחות מוצרים מוחשיים או תהליכי ייצור. הקרן המינימלית שתהיה זכאית למסלול צריכה לעמוד על 32 מיליון דולר, כאשר לפחות 28 מיליון יגיעו ממשקיעים פרטיים.
המסלול דומה במבנהו למודל קרן יוזמה המקורי שפעל בתחילת שנות ה-90 והניח
את היסודות לתעשיית ההון סיכון בישראל, אך בשונה ממנו מתמקד הפעם אך ורק בתחום הדיפ־טק. הקרן הנוכחית מצטרפת למסגרת "יוזמה 2.0" שהושקה ב-2024, במסגרתה אושרו עד כה מסגרות השקעה ל-18 גופים מוסדיים ישראליים בהיקף כולל של כ-670 מיליון דולר (כספי מדינה ומוסדיים יחד)
דרור בין, מנכ"ל רשות החדשנות: "ענף ההייטק הישראלי תמיד ידע לצמוח מתוך אתגרים, אך המציאות הנוכחית מציבה בפני חברות הדיפטק וקרנות ההון סיכון, המתמחות בהן, קשיים חסרי תקדים. השקעות בתחומים כמו שבבים, אנרגיה מתחדשת, מחשוב קוונטי, טכנולוגיות אקלים ובריאות - הן קריטיות לביסוס היתרון התחרותי של ישראל בעשורים הבאים. הקרן החדשה נועדה להבטיח שלא נאבד את המומנטום, ולספק את ההשקעה שתאפשר לקרנות הון סיכון להגיע "לסגירה ראשונה" שתאפשר להן להתחיל ולהשקיע בחברות , ולחברות להמשיך במחקר, בפיתוח ובחדשנות פורצת דרך. זו השקעה בעתיד של כלכלת ישראל, בחוסן הלאומי וביכולת שלנו להמשיך להיות במרכז הבמה הטכנולוגית העולמית".
- האם הרשות להגנת הפרטיות תשתק את החדשנות?
- השקת מעבדה לאומית לשיגור טכנולוגיות ישראליות לחלל בהשקעה של 40 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7