שוב ירי על חיפה וכרמיאל בצהריים: יש נפגעים
הפגזות נרחבות על ערי הצפון: החיזבאללה פתח בירי של מטחי קטיושות לעבר שורה של ערים ויישובים בצפון. בכרמיאל פגע אחד הטילים פגיעה ישירה בבית, שגרמה להרס של כל הקומה העליונה. אדם אחד נפצע קל. בחיפה, טבריה ובדרום רמת הגולן נחתו כמה טילים בשטחים פתוחים, וגם צפת ספגה פגיעות. במקביל, תקף חיל האוויר יעדי חיזבאללה בביירות.
אחרי כמה שעות של הפוגה שבו אנשי החיזבאללה להפגיז את יישובי הצפון. מטחי קטיושות נורו לעבר חיפה, צפת, טבריה, הקריות, עכו, כרמיאל ורמת הגולן. קטיושה שנחתה בכרמיאל פגעה ישירות בבית וגרמה להרס של כל הקומה העליונה. אדם אחד נפגע קל כתוצאה מהפגיעה בבית. גם בצפת פגע טיל באחד הבתים.
"הרובע השיעי לא קיים עוד"
הרמטכ"ל הגיע לוועדת חוץ ביטחון ואמר כי הרובע השיעי לא קיים עוד וכי נסראללה לא ראה אור מתחילת המתקפה. מופז ביקר היום במקלטים בנהריה ואמר כי תוך שבועיים צה''ל יכול להשלים המבצע.
במקביל, תקף צה"ל מהאוויר מחסן אמל"ח, מוצב של החיזאללה, מרחב שיגור רקטות וגשר בדרום ביירות. מהבוקר עד עכשיו הופצצו 6 גשרים, מספר צירי גישה, מבנים ומפקדות של החיזבאללה בביירות.
למרות התקיפות של צה"ל הלילה בלבנון התעוררו גם הבוקר תושבי חיפה והמפרץ לקול פיצוצי הקטיושות. מערכת האזעקה הופעלה, אולם טרם אותרו בעיר מוקדי נפילות, ולא דווח על נפגעים.
ארבעה נפצעו קל מקטיושות ביישוב טל-אל
גם יישובים אחרים, באזור הגליל, ספגו מטחי קטיושות, כאשר ביישוב טל-אל נפצעו 4 בני אדם, שטופלו על ידי צוותי מד"א והועברו לבית החולים בנהריה. כמה מטחים נחתו גם בשטח בין מושב בן-עמי לעכו, באביבים ובקיבוץ לוחמי הגטאות.
במהלך הלילה, תקפו מטוסי קרב של חיל האוויר מטרות נרחבות בלבנון. 3 מכ"מים הושמדו, כמו גם אנטנות של תחנת הטלוויזיה "אל-מנאר", 61 תחנות דלק, שלושה בתי מחבלים, 25 כלי-רכב חשודים ותשתיות טרור.
סוכנויות הידיעות דיווחו, כי 13 בני-אדם נהרגו ורבים נוספים נפצעו בתקיפות. גורמי ביטחון במדינה דיווחו, כי 8 מההרוגים הם חיילים בצבא לבנון, שנפגעו בתקיפת חיל האוויר על שני בסיסים צבאיים. לדברי שוטרים ועדי ראייה, מדובר בשרשרת תקיפות אשר אירעו בכמה מוקדים שונים, ביניהם אזורים סמוך לביירות, באזור בעל-בק שבמזרח המדינה, ובצפון המדינה, סמוך לנמל טריפולי.
בהכנת הידיעה השתתפו: אלי לוי, יובל לידור, דני ברנר, דורון נחום ואמיר בוחבוט.
דן תורג'מן. קרדיט: אור ברוךלאור מחדלי התביעה, דן תורג'מן ניצל ממאסר בפועל
בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל; לצד עבודות השירות, הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל - מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו
עבירות מס בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל. לצד עבודות השירות הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל – מחציתם אישית
ומחציתם על חברה שבבעלותו.
תורג'מן הורשע בשש עבירות של השמטת הכנסה וב-14 עבירות של מרמה, עורמה ותחבולה, בגין אי-דיווח שיטתי על הכנסות מיזמות נדל"ן והשכרת דירות לאורך שנים. על פי הכרעת הדין, הוא עסק ביזמות, שיווק מגרשים ומתן שירותי בנייה באמצעות
חברה בבעלותו, מבלי שדיווח לרשויות המס, מבלי שניהל ספרים ומבלי שהפיק חשבוניות כחוק.
למרות חומרת המעשים והיקפם, בית המשפט נמנע מהטלת מאסר בפועל - בניגוד לעמדת הפרקליטות, שדרשה 15 חודשי מאסר - וזאת בשל מה שהוגדר ככשל חמור בהתנהלות רשויות האכיפה.
השופטת מתחה ביקורת חריפה על רשות המסים והפרקליטות, וקבעה כי כתב האישום הוגש בשיהוי קיצוני ובלתי מוסבר, שנים רבות לאחר ביצוע העבירות המרכזיות.
בהכרעתה קבעה השופטת כי העבירות בוצעו בעיקר בין השנים 2007 ל-2012, אך כתב האישום הוגש רק בשנת 2023, כ-11
עד 16 שנים לאחר מכן. לדבריה, החקירה הפכה גלויה כבר בשנת 2018, אך התיק “נתקע” במשך שנים הן ביחידה החוקרת והן בפרקליטות, ללא הצדקה עניינית. “מדובר במקרה חריג שבחריגים, עינוי דין של ממש”, כתבה, וציינה כי במקרים דומים נגזרים עונשי מאסר בפועל גם כאשר היקף העבירות
נמוך יותר.
- עשור אחרי עבירות המס - זה מה שקבע בית המשפט
- המדינה התעכבה - ובמקום מאסר נגזרו עבודות שירות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כתב האישום כלל שלושה אישומים עיקריים: העלמת הכנסות מיזמות ושיווק נדל"ן בסכום של כ־2.7 מיליון שקל; התחמקות מתשלום מס שבח באמצעות רישום נכס על שם אחר; והשמטת הכנסות נוספות של כמיליון שקל מהשכרת דירות. במסגרת ההליך האזרחי חתם הנאשם על
הסכמי שומה והסיר את המחדלים, תוך תשלום מס של כחצי מיליון שקל.
ועדת החוץ והביטחון אישרה לקריאה שנייה ושלישית את חוק הפנסיות לפורשי צה״ל
החקיקה מסדירה את סמכות הרמטכ״ל בעקבות פסיקת בג״ץ, על רקע התרעות בצה״ל על גל פרישות והתנגדות חריפה בכנסת לעלות התקציבית
ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), תיקון מספר 36, המסדיר את סמכות הרמטכ"ל להעניק לפורשי צה"ל רכיב פנסיה מוגדל. ההצעה אושרה ברוב של חמישה תומכים מול מתנגד אחד, לאחר דחיית כלל ההסתייגויות שהוגשו לה.
החקיקה נועדה להסדיר מצב משפטי שנוצר בעקבות פסיקת בג"ץ מחודש ספטמבר האחרון, שקבע כי המדיניות הנהוגה בצה"ל להענקת תוספות פנסיה לפורשים חורגת מהמסגרת שקבע המחוקק ואינה מעוגנת בדין. בית המשפט קבע כי ללא חקיקה ראשית, הסמכות תבוטל החל מ־1 בינואר 2026, תוך מתן פרק זמן להסדרת הנושא בכנסת. מאז פסק הדין קיימה ועדת החוץ והביטחון שורת דיונים בהצעת החוק, שבמהלכם הציגו נציגי צה"ל תמונת מצב מדאיגה באשר להשפעת חוסר הוודאות על משרתי הקבע. באגף כוח האדם התריעו כי מאז פרסום פסק הדין הוגשו כ־300 בקשות פרישה, לצד כ־300 בקשות נוספות שנמצאות עדיין בתהליך.
רח"ט אכ"א, תא"ל אמיר ודמני, אמר בדיונים כי צה"ל נאלץ להתמודד עם פערים בכוח האדם באמצעות קידום משרתים צעירים ובעלי ניסיון מצומצם יותר. לדבריו, קיימת שחיקה הן במעמד והן בתנאי השירות, והחשש המרכזי הוא שאנשים איכותיים בוחרים שלא להישאר בשירות הקבע.
התנגדות חריפה להצעת החוק
ח"כ עמית הלוי הגיש למעלה מ־3,000 הסתייגויות וטען כי מדובר במהלך תקציבי בהיקף של מיליארדי שקלים, שמוסתר מהציבור. לדבריו, הכספים מיועדים לפנסיות של פורשי קבע במקום להפניית משאבים ללוחמים הזקוקים לציוד ולתוספות תקציביות. הלוי טען עוד כי הפנסיות הצבאיות גבוהות משמעותית מהפנסיה הממוצעת בשירות המדינה, וכי מדובר בפורשים צעירים יחסית, לעיתים בשנות ה־40 לחייהם. לדבריו, החוק מוסיף התחייבות תקציבית נוספת של כ־1.7 מיליארד שקל למערכת שכבר נהנית מתנאים מועדפים.
- התרומה הישראלית ששווה לארה"ב מיליארדים כל שנה
- רפאל חושפת את הדור הבא של מערכות ההגנה הישראליות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בדיון האחרון אמר ח"כ הלוי כי החוק, שהובא להצבעה, מהווה בעיניו פגיעה קשה במשרתי הקבע ובלוחמי צה"ל. הוא טען כי ההשלכות ארוכות הטווח של ההחלטה עלולות לפגוע במערכת הביטחון עצמה.
