לאחר 7 שבועות של ירידות - הצבע הירוק חזר לבורסה

בארבעה ימי עליות החזירו המדדים התל אביבים את האופטימיות למשקיעים ואת מדד המעו"ף במחזרה אל מעל לרמת 800 הנקודות
דרור איטח |

לאחר שבעה שבועות רצופים של מסכי בורסה אדומים, בהם נגררו מדדי תל אביב דרומה ומדד ת"א 25 אל מתחת לרמת 800 הנקודות, חזרה השבוע האופטימיות של המשקיעים ששלחו את המדדים לעליות שערים חדות שהחזירו את מדד המעו"ף שוב מעבר לרמת 800 הנקודות. את הדחיפה הגדולה קיבלה ת"א מהשוק האמריקני שרשם אף הוא עליות שערים מרשימות. אך את המבחן הגדול עברה הבורסה ביום המסחר האחרון של השבוע, אותו חתמה בעליות למרות ירידות שערים חדות בארה"ב.

האווירה החיובית בת"א נזקפה כאמור לעליות בשווקים האמריקנים. את השבוע פתחה הבורסה במגמה חיובית זאת לאחר שמנאום של יו"ר הפדרל ריזרב האמריקני ביום ה' שעבר, הסיקו המשקיעים כי ישנו סיכוי שלאחר 17 העלאות רצופות של הריבית הדולרית, יפסיק הפד מגמה זו.

לאחר הודעה זו הגיבו השווקים בוול סטריט בעליות שערים חדות שפתחו פערי ארביטראז' חיוביים אשר שלחו את הבורסה התל אביבית ביומה הראשון לעליות של מעל ל-2% ואת מדד הבנקים לעליות של 4.6%. בשבוע שעבר העיבה המתיחות הביטחונית על המסחר המקומי. במהלך שבוע הנוכחי התעלמו המשקיעים ממתיחות זו, כאשר לא נרשמת שום התקדמות במאמצי מדינת ישראל להחזרת החייל החטוף - גלעד שליט.

המגמה החיובית נמשכה שלושה ימים ברציפות ונקטעה ביומו הרביעי של השבוע. בוקר המסחר שנפתח באווירת מימושים חתם בירידות שערים חדות עם פתיחה שלילית של שווקי וול סטריט. ביום זה עמדה הבורסה איתנה והפתיעה בעליות שערים שסיכמו שבוע חיובי ראשון מאז ה-16 במאי האחרון.

במגזר המטבעות רשם הדולר שפל של למעלה משנה למול השקל. למרות שלפי שעה הושוו פערי הריביות בין השקל לדולר, נהנה השקל מעוצמה למול עמיתו האמריקני. בשלושת ימי המסחר הראשונים של השבוע השיל הדולר כ-2.2% למול השקל וירד לראשונה מאז חודש מאי 2005 אל מתחת לרמת 4.38 שקל. ביום המסחר הרביעי לשבוע (יום ה') תיקן הדולר בעליות של 0.53%.

השוק הסולידי ברובו המשיך גם השבוע במגמה החיובית. בקרב אגרות החוב השקליות מסוג שחר המשיכה מגמת ירידת התשואות לאורך העקום כולו, בניגוד לעליית התשואות באג"ח האמריקאי ל-10 ו -30 שנים. כאמור אגרות החוב מסוג שחר סיימו את השבוע בעליות שערים של 0.65%, על רקע הנחות אינפלציה אפסיות ואף שליליות לחודשים הקרובים וכן החלטתו של הנגיד להותיר את הריבית במשק ללא שינוי. השחרים הארוכים (בעלי מח"מ 5 שנים ומעלה) רשמו עליות מרשימות של כ - 1.1%, כאשר התשואה בשחר הארוך ירדה לרמה של 6.47% לעומת 6.64% בשבוע שעבר. אגרות החוב הנושאות הצמדה לדולר נחלשו על רקע החולשה המתמשכת בשערו של הדולר מול השקל, שצנח לשפל של 14 חודשים, כאמור אלו סיימו את השבוע בירידות של 1.1% לערך.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
כלכלת ישראל (X)כלכלת ישראל (X)

נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?

נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?

ענת גלעד |

לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.

המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.

הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון

בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.

הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.

הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.