מסע הרכישות קמ"ן נמשך - רכשה 90.1% מבנטל מתכות

באמצעות חברת בת - קמ"ן סחר, שילמה סכום של 2.06 מיליון דולר עבור חברת המתכות. בחברה יפעלו לשילובה של החברה החדשה בעסקיה של קמ"ן סחר
דרור איטח |

חברת קמן אחזקות שבשליטת איש העסקים רוני אלרועי ממשיכה במסע הרכישות שלה. אתמול דיווחה החברה כי באמצעות חברת בת בבעלות מלאה - קמ"ן סחר, רכשה כ-90.1% ממניות חברת בנטל ש. מתכות משני בעלי השליטה בחברה - חברת משה שאלתיאל, ובעל המניות עופר יצחקי. תמורת המניות שילמה קמ"ן סחר סכום של 2.06 מיליון דולר, המשקף שווי של 2.28 מיליון דולר לחברה.

חברת בנטל ש. מתכות פועלת בתחום המסחר באלומניום הכולל רכישה, חיתוך ומכירה של אלומיניום בצורותיו השונות. בחברה יפעלו לשילובה של החברה החדשה בעסקיה של קמ"ן סחר. החברה הנרכשת עתידה לשמש כמפיץ של חברת אלוקה בישראל באמצאות חברת קידרון סחר, שהינה חברת בת של קמ"ן סחר.

כאמור, רכשה קמ"ן סחר כ-90.1% ממניות בנטל. כ-66% ממניות נרכשו מחברת משה שאלתיאל תמורת סכום של 1.5 מיליון דולר, את היתרה - 24.1% רכשה החברה מעופר יצחקי תמורת סכום של 562 אלף דולר. את יתרת מניות החברה - 9.9% יחזיק עופר יצחקי.

יצחקי העניק לקמ"ן סחר אופציה לתקופה של 3 שנים לרכישת 9.9% הנוספים שבידיו. על פי ההסכם, נקבעה נוסחה שתעניק ליצחקי סכום השווה למכפלת שיעור אחזקותיו (9.9%) ברווח הנקי השנתי של החברה בשנה שקדמה למימוש האופציה, מוכפל ב-6. על פי ההסכם לא יפחת סכום זה מ-275 אלף דולר בתוספת הצמדה למדד. האופציה ניתנת למימוש החל משנתיים ממועד השלמת העסקה.

מנגד, קמ"ן התחייבה לרכוש מיצחקי את אחזקותיו תמורת סכום של 275 אלף דולר בתוספת הצמדה. אופציה זו ניתנת למימוש לתקופה של שנתיים מחלוף שנתיים מהשלמת העסקה.

רווחיה של בנטל הסתכמו בשנת 2005 בכ-793 אלף שקל, פי 4.6 מרווחיה 2004. בשורת ההכנסות הציגה החברה גידול של 31% לרמה של 21.6 מיליון שקל. הונה העצמי של החברה הסתכם בשנה בסיומה של השנה החולפת בכ-1.02 מיליון שקל, והיקף נכסי החברה הסתכם בכ-14 מיליון שקל.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חיילים סייבר 8200
צילום: דובר צהל

משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת

השוק גואה, האפליקציות זמינות - ומחנות צה"ל הופכים לזירות של  מסחר ואמביציה; גם החיילים שחוזרים מהקרב משקיעים-מהמרים בשווקים; בינתיים כולם מרוויחים
ענת גלעד |
נושאים בכתבה חיילים בורסה

בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי. 

יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.

נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".

 חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם

במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן. 

הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.

אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביאלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייבי

הצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה

רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב

ליאור דנקנר |

לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.

על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.

שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.


עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות

ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.

בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.