קופות הגמל החדשות של הפועלים יינתנו כדיבידנד בעין

מהפכת ועדת בכר מחוללת מפנה משמעותי בדרך הפעולה של הבנק הגדול במדינה: פועלים גמל ובנק הפועלים חתמו הסכם אסטרטגי עם קבוצת אתגרים פיננסיים להפעלת 3 קופ"ג ייחודיות לפי הוראות ועדת בכר. הקופות החדשות יופעלו כנראה לשימור לקוחות
חזי שטרנליכט |

[ידיעה ראשונית] מהפכת ועדת בכר מחוללת מפנה משמעותי בדרך הפעולה של הבנק הגדול במדינה. הסכם חדשני בין בנק הפועלים לבין אתגרים פיננסיים נחתם ביום ו' האחרון ובמסגרתו יועברו שלוש קופות גמל מקבוצת גאון השקעות אל בנק הפועלים. הקופות שיועברו הן: קרן ההשתלמות 'היי טק השתלמות', קופת הגמל 'היי טק גמל' וקופת הפיצויים 'היי טק פיצויים'.

הקופות המועברות ישנו את מדיניותן ויתויגו כ'פועלים השתלמות אקטיבית', 'פועלים גמל אקטיבית' ו'פועלים פיצויים אקטיבית'.

חברת אתגרים פיננסיים הקימה פרויקט דומה בתחילת שנת 2004 עם בנק לאומי גמל - הנקרא לאומי אתגרים, במסגרתו גויסו קופות גמל בסך 350 מיליון שקל בשנה וחצי האחרונות. גם בבנק לאומי שימשה אתגרים פיננסיים כמחלקת שימור לקוחות, שם היתה בין הגורמים העיקריים שהפחיתו את כלל הנטישה של הקופ"ג מ-1.8 מיליארד שקל ל-1.4 מיליארד שקל - בגייסה כ-300 מיליון שקל מלקוחות הבנק הנוטשים (כ-17%).

לפי הוראות ועדת בכר מכר בנק הפועלים את קופ"ג כנרת וגדיש לחברת מרקסטון. הבנק השאיר ברשותו את חברת הניהול אסיף המעניקה שירותי ניהול קופ"ג לחברות רבות ביניהן ההסתדרות, 'ארקיע', האוניברסיטה העברית, התעשייה האוויריות ועוד.

בכיר במחלקת השיווק של בנק הפועלים אומר כי קיים חשש בבנק מזעזוע ונטישת לקוחות לאחר קבלת התיקון לעמלות ההפצה. לדבריו אתגרים פיננסיים הוכיחה בעבר כי היא מסוגלת להפחית את תופעת הנטישה, ובבנק הפועלים מצפים להחזיר בעזרת העיסקה בין 10%-20% מהלקוחות שעברו למרקסטון, ולאפשר למעשה לבנק להמשיך ליהנות מעמלות ההפצה.

חתימת ההסכם בין בנק הפועלים לאתגרים פיננסיים גורמת עניין רב מפני שבפעם הראשונה בישראל יתאפשר לגורם חוץ בנקאי (שאיננו חברת ביטוח) לפעול בתוך כ-500 סניפים השייכים לשני הבנקים הגדולים במדינה. ההסכם מחייב את אתגרים פיננסיים להכפיל את מערך המכירות שלה.

לאחרונה הושלמה הטמעת מערכת CRM חדשנית שתאפשר לאנשי המכירות של אתגרים פיננסיים להקים חומות סיניות שיחצצו בין נכסי בנק לאומי לנכסי בנק הפועלים. לצורך חתימת ההסכם התחייבה אתגרים פיננסיים להקים סוכנות ביטוח חיים, חברה לניהול השקעות, וחברה מנהלת בבעלותה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףמשה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסף

הממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים

התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף

ליאור דנקנר |

הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.

בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.


הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים

עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.

התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.

המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.


משרד אורבך הלוי, צילום: תומר שמשמשרד אורבך הלוי, צילום: תומר שמש

מה מניע עיצוב משרד ב-5,000 שקל למ"ר?

מצד אחד משקיעים יותר מאי פעם בעיצוב משרדים, מצד שני מודל העבודה מהבית פופולרי יותר מאי פעם- במה חברות צריכות להשקיע כשהן באות לעצב משרד?

אורי הלוי |

שוק המשרדים, בניגוד לשוק המגורים, תמיד פעל בגלים. אין בו קו צמיחה אחיד או יציב, אלא תנועות חדות שנובעות ממבנה הכלכלה, מהחלטות רשויות ומהשינויים בתרבות העבודה. כיום אנו נמצאים באחת הנקודות המשמעותיות ביותר שידע התחום בשנים האחרונות: היצף בשטחי משרדים לצד אי־ודאות מתמשכת.

אחת הסיבות המרכזיות למצב היא מדיניות הרשויות המקומיות, שמעדיפות בניית משרדים על פני מגורים מסיבות של ארנונה. לכך הצטרפה האופוריה שאחרי הקורונה, תקופה שבה רבים האמינו שהשוק עומד לחזור בגדול. ניתנו היתרי בנייה רבים, ופרויקטים של משרדים יצאו לדרך כמעט בכל עיר מרכזית. אך במקביל, התרבות הארגונית השתנתה: עבודה מרחוק, לפחות יום או יומיים בשבוע, הפכה לנורמה ולא רק בהייטק, אלא גם בענפים מסורתיים. כך מצאנו את עצמנו עם כמות עצומה של פרויקטים זמינים, אך עם פחות עובדים שמגיעים למשרד מדי יום.


קפיטריית חברת אנבידיה בעיצוב משרד אורבך הלוי, צילום: יואב פלד
קפיטריית חברת אנבידיה בעיצוב משרד אורבך הלוי - קרדיט: יואב פלד


למרות ההצפה, לשוק יש חוקיות ברורה: בניינים ממותגים, יוקרתיים, חדשניים ובעלי נגישות תחבורתית גבוהה ימשיכו להוביל את הביקושים למשרדים אלה כאשר העלות עבור עיצוב משרד יוקרה כבר עלה מעל ל-5,000 שקל למטר רבוע . סוגיה נוספת היא מיקום המשרד, כאשר מיקום בנקודת מפתח, קרבה לרכבת ישראל או לקווי הרכבת הקלה וסביבת עירוב שימושים ושירותים מעניקים לבניינים יתרון משמעותי.

כך למשל, חברת Google בחרה להעביר את משרדיה במיקום אסטרטגי שקרוב יותר לתחנת הרכבת, שינוי של 300 מטר שהיה שווה מבחינתם השקעה לוגיסטית ותקציבית למגדל TOHA 2. דוגמא שמדגישה היטב את החשיבות של נגישות ויעילות, שהפכו לשיקול מרכזי בבחירת משרד.

מתי יתרחש המפנה הבא וההיצע יקטן? אינני נביא. אך ברור שהגלים ימשיכו,  והשוק יתעדף תמיד את האיכותי והנחשק.