קופות הגמל החדשות של הפועלים יינתנו כדיבידנד בעין
[ידיעה ראשונית] מהפכת ועדת בכר מחוללת מפנה משמעותי בדרך הפעולה של הבנק הגדול במדינה. הסכם חדשני בין בנק הפועלים לבין אתגרים פיננסיים נחתם ביום ו' האחרון ובמסגרתו יועברו שלוש קופות גמל מקבוצת גאון השקעות אל בנק הפועלים. הקופות שיועברו הן: קרן ההשתלמות 'היי טק השתלמות', קופת הגמל 'היי טק גמל' וקופת הפיצויים 'היי טק פיצויים'.
הקופות המועברות ישנו את מדיניותן ויתויגו כ'פועלים השתלמות אקטיבית', 'פועלים גמל אקטיבית' ו'פועלים פיצויים אקטיבית'.
חברת אתגרים פיננסיים הקימה פרויקט דומה בתחילת שנת 2004 עם בנק לאומי גמל - הנקרא לאומי אתגרים, במסגרתו גויסו קופות גמל בסך 350 מיליון שקל בשנה וחצי האחרונות. גם בבנק לאומי שימשה אתגרים פיננסיים כמחלקת שימור לקוחות, שם היתה בין הגורמים העיקריים שהפחיתו את כלל הנטישה של הקופ"ג מ-1.8 מיליארד שקל ל-1.4 מיליארד שקל - בגייסה כ-300 מיליון שקל מלקוחות הבנק הנוטשים (כ-17%).
לפי הוראות ועדת בכר מכר בנק הפועלים את קופ"ג כנרת וגדיש לחברת מרקסטון. הבנק השאיר ברשותו את חברת הניהול אסיף המעניקה שירותי ניהול קופ"ג לחברות רבות ביניהן ההסתדרות, 'ארקיע', האוניברסיטה העברית, התעשייה האוויריות ועוד.
בכיר במחלקת השיווק של בנק הפועלים אומר כי קיים חשש בבנק מזעזוע ונטישת לקוחות לאחר קבלת התיקון לעמלות ההפצה. לדבריו אתגרים פיננסיים הוכיחה בעבר כי היא מסוגלת להפחית את תופעת הנטישה, ובבנק הפועלים מצפים להחזיר בעזרת העיסקה בין 10%-20% מהלקוחות שעברו למרקסטון, ולאפשר למעשה לבנק להמשיך ליהנות מעמלות ההפצה.
חתימת ההסכם בין בנק הפועלים לאתגרים פיננסיים גורמת עניין רב מפני שבפעם הראשונה בישראל יתאפשר לגורם חוץ בנקאי (שאיננו חברת ביטוח) לפעול בתוך כ-500 סניפים השייכים לשני הבנקים הגדולים במדינה. ההסכם מחייב את אתגרים פיננסיים להכפיל את מערך המכירות שלה.
לאחרונה הושלמה הטמעת מערכת CRM חדשנית שתאפשר לאנשי המכירות של אתגרים פיננסיים להקים חומות סיניות שיחצצו בין נכסי בנק לאומי לנכסי בנק הפועלים. לצורך חתימת ההסכם התחייבה אתגרים פיננסיים להקים סוכנות ביטוח חיים, חברה לניהול השקעות, וחברה מנהלת בבעלותה.

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

"השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"
דיסקונט ברוקראז' עם סקירה סלקטיבית ל-2026: רוב הסקטורים מקבלים "תשואת שוק" - אפסייד של 26% בנייס, אלביט עם מחיר יעד של 1850 שקל
אחרי שנת 2025 חריגה בכל קנה מידה, עם זינוק של כ-50% בת"א 125 וזרימה של כספי משקיעים זרים לבורסה המקומית, דיסקונט ברוקראז' מנסים לשרטט את השוק של 2026. מצד אחד, הכלכלה הריאלית בישראל הולכת להנות משנה של התאוששות משמעותית, אבל מצד שני, שוק המניות כבר
לא זול, וקשה יהיה לשחזר (ועל זה יסכימו רבים) את מה שראינו בשנה האחרונה.
נקודת המוצא זה שלא נכנס להחמרה ביטחונית משמעותית. אם נניח ככה, בדיסקונט מעריכים ש-2026 תהיה שנה שבה הכלכלה הישראלית תצמח בקצב גבוה מהעולם ואפילו מרוב מדינות המערב. תחזית הצמיחה
של הכלכלה המקומית עומדת על 4.5% עד 5.5%, לעומת כ-3% בלבד בעולם (לפי קונצנזוס בלומברג). המנועים המרכזיים יהיו השקעות, בעיקר למגורים, חזרה של הצריכה הפרטית, וחלק מענפי היצוא.
במקביל, בדיסקונט מצביעים על המשך התמתנות באינפלציה. אחרי שהאינפלציה השנתית
כבר ירדה לתוך היעד, הצפי של מחלקת המחקר הוא לירידה נוספת עד כ-1.6% בסוף 2026. לכך תורמים, בין היתר, חוזק השקל, התמתנות באינפלציה הגלובלית, שחרור מגבלות היצע, והעובדה שבשונה מ-2025, לא צפויה העלאת מע"מ.
הסביבה הזאת תאפשר לבנק ישראל להמשיך ולהפחית
ריבית. בדיסקונט מעריכים לפחות שלוש הפחתות ריבית במהלך 2026, לרמה של 3% עד 3.5% בסוף השנה. הריבית הריאלית בישראל עדיין גבוהה יחסית, גם היסטורית וגם בהשוואה לעולם, והפער הזה, יחד עם האטה באינפלציה ורגיעה בפרמיית הסיכון,
יתמוך בהמשך מהלך ההפחתות שכבר התחיל.
- אלומה מוכרת 38% מאסקו לפי שווי של 160 מיליון שקל: דיסקונט קפיטל נכנסת כשותפה
- "הארנק הירוק" של דיסקונט - מה הוא נותן לכם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אג"ח ומט"ח: השקל ימשיך להתחזק, ירידת תשואות בטווח הקצר
בשוק האג"ח, בדיסקונט ברוקראז' מעריכים כי התנאים המאקרו-כלכליים תומכים בירידת תשואות, בעיקר בחלק הקצר של עקום התשואות,
לפחות בחודשים הראשונים של 2026. המשך התמתנות האינפלציה, לצד צפי להפחתות ריבית והנחה ליציבות יחסית בפרמיית הסיכון, יוצרים סביבה נוחה יותר לאג"ח הממשלתי. עם זאת, הם מדגישים כי במבט של שנה קדימה חוסר הוודאות גובר, בעיקר בשל השאלה כיצד יתפתחו התשואות בארה"ב, ובתרחיש
הבסיס הם מצפים לתשואת החזקה חיובית באג"ח הממשלתי בישראל לאורך העקום, אך ללא אחידות בין הטווחים.
