קופות הגמל החדשות של הפועלים יינתנו כדיבידנד בעין
[ידיעה ראשונית] מהפכת ועדת בכר מחוללת מפנה משמעותי בדרך הפעולה של הבנק הגדול במדינה. הסכם חדשני בין בנק הפועלים לבין אתגרים פיננסיים נחתם ביום ו' האחרון ובמסגרתו יועברו שלוש קופות גמל מקבוצת גאון השקעות אל בנק הפועלים. הקופות שיועברו הן: קרן ההשתלמות 'היי טק השתלמות', קופת הגמל 'היי טק גמל' וקופת הפיצויים 'היי טק פיצויים'.
הקופות המועברות ישנו את מדיניותן ויתויגו כ'פועלים השתלמות אקטיבית', 'פועלים גמל אקטיבית' ו'פועלים פיצויים אקטיבית'.
חברת אתגרים פיננסיים הקימה פרויקט דומה בתחילת שנת 2004 עם בנק לאומי גמל - הנקרא לאומי אתגרים, במסגרתו גויסו קופות גמל בסך 350 מיליון שקל בשנה וחצי האחרונות. גם בבנק לאומי שימשה אתגרים פיננסיים כמחלקת שימור לקוחות, שם היתה בין הגורמים העיקריים שהפחיתו את כלל הנטישה של הקופ"ג מ-1.8 מיליארד שקל ל-1.4 מיליארד שקל - בגייסה כ-300 מיליון שקל מלקוחות הבנק הנוטשים (כ-17%).
לפי הוראות ועדת בכר מכר בנק הפועלים את קופ"ג כנרת וגדיש לחברת מרקסטון. הבנק השאיר ברשותו את חברת הניהול אסיף המעניקה שירותי ניהול קופ"ג לחברות רבות ביניהן ההסתדרות, 'ארקיע', האוניברסיטה העברית, התעשייה האוויריות ועוד.
בכיר במחלקת השיווק של בנק הפועלים אומר כי קיים חשש בבנק מזעזוע ונטישת לקוחות לאחר קבלת התיקון לעמלות ההפצה. לדבריו אתגרים פיננסיים הוכיחה בעבר כי היא מסוגלת להפחית את תופעת הנטישה, ובבנק הפועלים מצפים להחזיר בעזרת העיסקה בין 10%-20% מהלקוחות שעברו למרקסטון, ולאפשר למעשה לבנק להמשיך ליהנות מעמלות ההפצה.
חתימת ההסכם בין בנק הפועלים לאתגרים פיננסיים גורמת עניין רב מפני שבפעם הראשונה בישראל יתאפשר לגורם חוץ בנקאי (שאיננו חברת ביטוח) לפעול בתוך כ-500 סניפים השייכים לשני הבנקים הגדולים במדינה. ההסכם מחייב את אתגרים פיננסיים להכפיל את מערך המכירות שלה.
לאחרונה הושלמה הטמעת מערכת CRM חדשנית שתאפשר לאנשי המכירות של אתגרים פיננסיים להקים חומות סיניות שיחצצו בין נכסי בנק לאומי לנכסי בנק הפועלים. לצורך חתימת ההסכם התחייבה אתגרים פיננסיים להקים סוכנות ביטוח חיים, חברה לניהול השקעות, וחברה מנהלת בבעלותה.
ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- יותר נשים חרדיות בהייטק, מספר הגברים חרדים והערבים נותר נמוך
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.
הפחתה משמעותית בהנחות הארנונה: איך השינויים לשנת 2026 ישפיעו על המשפחות?
המודל הישן תגמל משפחות ברוכות ילדים באופן כמעט אוטומטי בלי קשר ליכולת ההשתכרות; השינוי החדש יגרום להנחה המקסימלית לרדת ולארנונה להתייקר משמעותית לפלחים מהאוכלוסיה
ארנונה משרד הפנים פרסם לאחרונה טיוטת תקנות מתעדכנת העוסקת בזכאות להנחות בארנונה החל משנת 2026. בעוד העיקרון המרכזי נשאר זהה - הזכאות נקבעת לפי מספר הנפשות במשק הבית והכנסה חודשית ממוצעת - השינויים המתוכננים כוללים התאמות בשיעורי ההנחות ובטווחי ההכנסות. חלק מהמשפחות ייהנו מהרחבת טווחי הזכאות, אך משפחות גדולות עלולות להיפגע באופן משמעותי.
לפי הטיוטה, ההנחה המקסימלית תרד מ-90% ל-80%, והמינימלית מ-30% ל-20%. שינוי זה נובע מהצורך לאזן את תקציבי הרשויות המקומיות ויפגע בעיקר במשפחות הזכאיות כיום להנחות הגבוהות.
לדוגמה: משפחה בת 7 נפשות שכיום זכאית להנחה של 90% בהכנסה עד כ- 11,720 שקל, תקבל הנחה של 80% בלבד. משפחה כזו שמשתכרת בין כ-15,240 ל-21,420 שקל, שכיום מקבלת 30%, תזכה בעתיד רק ל-20% בטווח שכר של 19,220 עד 22,260 שקל.
הרחבת טווחי הזכאות - מעמד הביניים ירוויח
יש גם חדשות טובות, טווחי ההכנסות המזכות בהנחה התרחבו. למשל, משפחה בת ארבע נפשות שמשתכרת מעל 11,640 שקל בחודש, שכיום לא זכאית להנחה, תוכל לקבל הנחה של עד 40% לפי התקנות החדשות. משפחה במצב כזה שמשתכרת בין 13,000 ל-15,000 שקל תהיה זכאית להנחה של 20%. כך נוצרת הרחבה בטווח הזכאים, אך עם ירידה משמעותית בשיעורי ההנחה עצמה.
- העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?
- מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
התיקון מציע גם גמישות בבחינת השכר. המשפחה תוכל לבחור לחשב את ההכנסה הממוצעת לפי 12 החודשים האחרונים או לפי שלושת החודשים האחרונים בלבד. גמישות זו מאפשרת למשפחות שחוו שינויים משמעותיים בהכנסה להתאים את חישוב ההנחה בהתאם למצבן הנוכחי.
