קופות הגמל החדשות של הפועלים יינתנו כדיבידנד בעין
[ידיעה ראשונית] מהפכת ועדת בכר מחוללת מפנה משמעותי בדרך הפעולה של הבנק הגדול במדינה. הסכם חדשני בין בנק הפועלים לבין אתגרים פיננסיים נחתם ביום ו' האחרון ובמסגרתו יועברו שלוש קופות גמל מקבוצת גאון השקעות אל בנק הפועלים. הקופות שיועברו הן: קרן ההשתלמות 'היי טק השתלמות', קופת הגמל 'היי טק גמל' וקופת הפיצויים 'היי טק פיצויים'.
הקופות המועברות ישנו את מדיניותן ויתויגו כ'פועלים השתלמות אקטיבית', 'פועלים גמל אקטיבית' ו'פועלים פיצויים אקטיבית'.
חברת אתגרים פיננסיים הקימה פרויקט דומה בתחילת שנת 2004 עם בנק לאומי גמל - הנקרא לאומי אתגרים, במסגרתו גויסו קופות גמל בסך 350 מיליון שקל בשנה וחצי האחרונות. גם בבנק לאומי שימשה אתגרים פיננסיים כמחלקת שימור לקוחות, שם היתה בין הגורמים העיקריים שהפחיתו את כלל הנטישה של הקופ"ג מ-1.8 מיליארד שקל ל-1.4 מיליארד שקל - בגייסה כ-300 מיליון שקל מלקוחות הבנק הנוטשים (כ-17%).
לפי הוראות ועדת בכר מכר בנק הפועלים את קופ"ג כנרת וגדיש לחברת מרקסטון. הבנק השאיר ברשותו את חברת הניהול אסיף המעניקה שירותי ניהול קופ"ג לחברות רבות ביניהן ההסתדרות, 'ארקיע', האוניברסיטה העברית, התעשייה האוויריות ועוד.
בכיר במחלקת השיווק של בנק הפועלים אומר כי קיים חשש בבנק מזעזוע ונטישת לקוחות לאחר קבלת התיקון לעמלות ההפצה. לדבריו אתגרים פיננסיים הוכיחה בעבר כי היא מסוגלת להפחית את תופעת הנטישה, ובבנק הפועלים מצפים להחזיר בעזרת העיסקה בין 10%-20% מהלקוחות שעברו למרקסטון, ולאפשר למעשה לבנק להמשיך ליהנות מעמלות ההפצה.
חתימת ההסכם בין בנק הפועלים לאתגרים פיננסיים גורמת עניין רב מפני שבפעם הראשונה בישראל יתאפשר לגורם חוץ בנקאי (שאיננו חברת ביטוח) לפעול בתוך כ-500 סניפים השייכים לשני הבנקים הגדולים במדינה. ההסכם מחייב את אתגרים פיננסיים להכפיל את מערך המכירות שלה.
לאחרונה הושלמה הטמעת מערכת CRM חדשנית שתאפשר לאנשי המכירות של אתגרים פיננסיים להקים חומות סיניות שיחצצו בין נכסי בנק לאומי לנכסי בנק הפועלים. לצורך חתימת ההסכם התחייבה אתגרים פיננסיים להקים סוכנות ביטוח חיים, חברה לניהול השקעות, וחברה מנהלת בבעלותה.
צרפת, בריטניה וקנדה בדרך להכרה במדינה פלסטינית – אז מה?
מהם התנאים להגדרת מדינה, האם יש משמעות לכך שמדינות מכירות במדינה פלסטינית, מהם הפתרונות לסכסוך, האם הם אפשריים
שינוי טקטוני מתרחש במערכת היחסים הדיפלומטית של ישראל עם בעלות בריתה המסורתיות. צרפת הודיעה כי בספטמבר תכיר רשמית במדינה פלסטינית, בעוד בריטניה וקנדה התחייבו עקרונית לצעד דומה בכפוף לתנאים מסוימים. המהלך המתואם מסמן סדק עמוק בחזית המערבית ומעמיד את ארצות הברית, הדבקה בעמדתה שמדינה פלסטינית יכולה לקום רק במסגרת הסכם שלום ישיר, בעמדת מיעוט.
הצעד האירופי-קנדי אינו מתרחש בחלל ריק. כ-150 מדינות ברחבי העולם כבר מכירות בפלסטין, והרשות הפלסטינית מקיימת נציגויות דיפלומטיות בעשרות בירות. אלא שעד כה, הגוש המערבי, בהובלת וושינגטון, היווה חומה בצורה נגד ההכרה. כעת, החומה הזו מתחילה להתפורר, ועימה ההערכה הישראלית בדבר תמיכה מערבית אוטומטית ובלתי מותנית.
מדינה על הנייר, כיבוש במציאות
הפרדוקס הפלסטיני חושף את הפער בין המשפט הבינלאומי למציאות בשטח. על פי אמנת מונטווידאו משנת 1933, ארבעה תנאים נדרשים להגדרת מדינה: אוכלוסייה קבועה, ממשל מתפקד, גבולות מוגדרים ויכולת לקיים יחסים בינלאומיים. הרשות הפלסטינית, במבט ביקורתי, עונה במלואו רק על הקריטריון הראשון.
הממשל הפלסטיני מפוצל ומשותק: הרשות שולטת חלקית בגדה המערבית, בעוד חמאס מחזיק ברצועת עזה מאז 2007. השליטה הצבאית הישראלית באזורי C, כ-60% משטח הגדה, והגבלות הסכמי אוסלו מרוקנים מתוכן את הריבונות הפלסטינית. הגבולות אינם מוסכמים, והיכולת לנהל מדיניות חוץ עצמאית מוגבלת בחוסר שליטה על מעברי הגבול והתלות הכלכלית בישראל.
ובכל זאת, המשפט הבינלאומי והקהילה הבינלאומית בוחרים להתעלם מהפערים הללו. מאז הכרזת אש"ף על הקמת מדינה פלסטינית ב-1988, זרם ההכרות הלך וגדל. ב-2012 העניקה העצרת הכללית של האו"ם לפלסטין מעמד של "מדינה משקיפה שאינה חברה", דרגה אחת מתחת לחברות מלאה, אך צעד סימבולי משמעותי שפתח דלתות לארגונים בינלאומיים ולבית הדין הבינלאומי בהאג.
