מקרקעין/קיומם של הליכי תכנון במקביל להליכי הפקעה
עובדות וטענות: לצורך הקמת מסילת הדרכים של "רכבת הפרברים", הופקעו מקרקעין השייכים למשיבה וזאת על בסיס צווים שהוצאו מכוח סעיף 3 לפקודת הדרכים ומסילות הברזל (הגנה ופיתוח), 1943. המערערת, רכבת ישראל, הגישה לבית המשפט המחוזי בקשה למתן סעד הצהרתי לפיו מותר לה לתפוס חזקה מיידית במקרקעין. בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה בקובעו כי צווי התפיסה הוצאו שלא כדין היות ולא קדם להוצאתם אישורן של תוכניות מתאר כדין. בית המשפט נימק קביעתו בכך שעקרונות חוק התכנון והבניה, תשכ"ה-1965, הדורשים קיומה של תוכנית מתאר ואישורה בטרם ההפקעה, חלים גם על הפקעה לפי פקודת הדרכים. מכאן הערעור נשוא הדיון.
דיון משפטי:
כב' הש' ע' ארבל:
אחד המאפיינים הבולטים של פקודת הדרכים עניינו פשטות הליכי הפקעת המקרקעין לפיה. לעניין זה, די מבחינתו של בעל סמכות ההפקעה על פי פקודת הדרכים להורות על ההפקעה בצו, כאמור בסעיף 3. קרי, הוצאת הצווים, כשלעצמה, משכללת את הפקעת המקרקעין המצוינים בצווים. יחד עם זאת, הכלל בו על הרשות המפקיעה לנקוט הוא, שהליך הפקעת המקרקעין ייערך אך לאחר סיום הליכי התכנון, וזאת אף אם המקור הנורמטיבי מכוחו הופקעו המקרקעין הנו פקודת הדרכים. עמדה זו מבטיחה, כי הפגיעה בזכותו של הפרט על קניינו, אחת מזכויות היסוד של האדם, אכן נעשית לצורך תכלית ציבורית ראויה ובאופן מידתי. ההקפדה על סיומם של הליכי התכנון עובר להפקעה גם משרתת את אינטרס השמירה על אמון הציבור בשלטון, אשר עליו מוטלת החובה ליטול מקרקעיו של הפרט אך ורק במקרים בהם לא עומדת לרשויות חלופה אחרת להגשמת הצורך הציבורי. בנוסף, היות והפקעת המקרקעין מכוח הפקודה מצומצמת למטרה מסוימת קם החשש שמא תוכנית המתאר לא תאושר ולא יהיה בידי הרשות המפקיעה להחזיק במקרקעין.
מן הכלל אל הפרט: כאמור, הפקעת מקרקעין על בסיס הוראות פקודת הדרכים מחייבת, ככלל, אישורה של תוכנית מתאר, מה שלא התבצע בענייננו. יתרה מכך, על המקרקעין המופקעים ניצב ביתה של המשיבה מזה עשרות שנים. נטילת קניינו של אדם, ועל אחת כמה וכמה פינויו מבית מגוריו אותו הוא מכיר ובו בילה את מיטב שנותיו, הנה כורח ואינה נעשית כדבר שבשגרה. מוטב היה לו הליכי ההפקעה היו נערכים לאחר סיום הליכי התכנון. יחד עם זאת, במקרה דנן, בכך שבמועד הוצאת צווי ההפקעה לא אושרו תוכניות המתאר הרלוונטיות, אין כדי להביא, בהכרח, לבטלותם. זאת, עקב היות הקמתה של רכבת הפרברים פרויקט לאומי בעל חשיבות רבה לכלל הציבור. חשיבותה של התכלית לשמה הופקעו המקרקעין, בשים לב להיקף הפרויקט המחייב הפקעת שטחים רבים בהם עתיד לעבור תוואי הרכבת, עשויה להצדיק קיומם של הליכי התכנון במקביל להליך ההפקעה. בקיצור וזירוז ההליכים בדרך זו יש למעשה תועלת רבה מנקודת מבטו של הכלל. במילים אחרות, שיקולים כבדי משקל מטים את הכף לכיוון קבלת הערעור.
הערעור מתקבל
אין צו להוצאות
בחור במכולת, נוצר באמצעות AIהפתעה - "צעירים בארץ עם ידע פיננסי טוב מהמבוגרים"
בניגוד למדינות ה-OECD שבהן המבוגרים בעלי אוריינות פיננסית שעולה על הצעירים, בישראל זה הפוך - כך קובע מחקר של בנק ישראל
מחקר חדש של בנק ישראל מגלה כי למרות שהממוצע הארצי של אוריינות פיננסית בישראל דומה למדינות ה-OECD, הפערים הפנימיים בין קבוצות האוכלוסייה גדולים משמעותית. בחברה הערבית קיימת בעיה חריפה במיוחד, עם ציון של 54 נקודות בלבד לעומת 67 נקודות בקרב יהודים לא-חרדים - פער של כמעט 13 נקודות שמעיד על חסמים מבניים.
מחקר מקיף שנערך אשתקד במסגרת הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשיתוף עם בנק ישראל, בחן את רמת האוריינות הפיננסית בקרב 4,586 אזרחים בוגרים. התוצאות מצביעות על כך שבעוד המדד הכללי של אוריינות פיננסית בישראל הסתכם ב-64 נקודות - זהה לממוצע מדינות ה-OECD - קיימים פערים מובהקים בתוך החברה הישראלית.
"רמת האוריינות הפיננסית בישראל דומה לממוצע מדינות ה-OECD, ולא נמצאו פערים בין ישראל לממוצע ה-OECD במדד הכולל והן ברכיביו השונים", כותבים החוקרים ספי בכר, מאיה הרן רוזן ורמסיס גרא. עם זאת, הם מזהירים כי "קיימים פערים מובהקים באוריינות הפיננסית בין קבוצות האוכלוסייה בישראל: יהודים לא-חרדים זוכים לציונים הגבוהים ביותר, ואילו בחברה הערבית הציונים נמוכים גם לאחר פיקוח על משתנים שונים".
החברה הערבית: פער שלא נעלם גם אחרי התחשבות בגורמים דמוגרפיים
במדד הכללי של אוריינות פיננסית, האוכלוסייה הערבית קיבלה ציון של 54 נקודות בלבד, לעומת 67 נקודות ביהודים לא-חרדים ו-62 נקודות בחרדים. "בהשוואה בין קבוצות אוכלוסייה נמצא, כי בחברה הערבית קיים פער שלילי ומובהק בשני משתני התוצאה, גם לאחר שליטה על מאפיינים דמוגרפיים ורמת ידיעת השפה העברית", מציין המחקר. "ממצא זה מצביע על קיומם של חסמים נוספים בחברה הערבית, בדומה לממצאים של הצוות הבין-משרדי לגיבוש תוכנית לאומית להגברת ההכלה הפיננסית".
- הישראלים משלמים בזמן, אך חשים חוסר ידע פיננסי
- תוכנית חיסכון לכל ילד - יותר מניות, פחות אג"ח
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנתונים מראים כי רק 13% מהאוכלוסייה הערבית עוברים את סף המינימום של 70 נקודות שנקבע על-ידי ה-OECD כציון הנדרש להתנהלות פיננסית מיטבית, לעומת 53% ביהודים לא-חרדים. בידע הפיננסי - הבנת מושגים כמו אינפלציה, ריבית ופיזור סיכונים - הציון של הערבים עמד על 20 נקודות בלבד, לעומת 31 נקודות ביהודים לא-חרדים.
