זלמן שובל ארגן תרומה לניצולי אסון ניו אורלינס

זלמן שובל, נשיא לשכת המסחר ישראל אמריקה, פונה בימים אלה לאנשי עסקים וחברות ישראליים במטרה לאסוף תרומות לסיוע לניצולי האסון שפקד את ניו אורלינס
ליאור גוטליב |

לשכת המסחר ישראל אמריקה בראשותו של זלמן שובל, שכיהן כשגריר ישראל בארה"ב, פונה בימים אלה לאנשי עסקים וחברות ישראליים במטרה לאסוף תרומות לסיוע לניצולי האסון שפקד את ניו אורלינס. מאז שהחלה הלשכה ביוזמה לפנות למגזר הפרטי, בתיאום עם משרד החוץ, לסייע בתרומות ובמוצרים הגיעו עשרות פניות מגופים שונים ומאנשים פרטיים.

חברת סנו תרמה חיתולים חד פעמיים, חברת ליימן שליסל תרמה ממתקים, חברת H&O אוספת בימים אלה בגדים לתינוקות, FED-EX הביעו נכונות לסייע בלוגיסטיקה, אל-על הבטיחה להקצות שטח במטוס מטען מיוחד, משרד עורכי דין גדול קנה מתרומת כספי העובדים שמיכות, חברת אינטל מתרימה את כל עובדיה והנהלת החברה העולמית הבטיחה להכפיל את הסכום, ועד עובדי בזק מתכוון להתרים אף הוא את כל עובדיו, אורמת וגזית גלוב תרמו 10 אלף דולר כל אחת.

זלמן שובל, נשיא לשכת המסחר ישראל אמריקה, מסר כי עשרות אישים וחברות פנו בבקשה לתרום כספים לנפגעי האסון. ובכוונת הלשכה לשתף פעולה עם הקרן הישראלית לסיוע לנפגעי אסונות טבע, לאחר שיתקבלו האישורים המתאימים מהגורמים רשמיים.

"צירפנו למבצע גם את התאחדות התעשיינים שפנתה לכל חבריה וכן חברת IVC העמידה לרשות המבצע מאגר מידע של אלף חברות הי טק. הציבור לא קולט כנראה את היקפי האסון האדירים המגיעים למימדים עצומים, שגם ארה"ב המעצמה הגדולה בתבל מתקשה להתמודד עמו לבדה. ישראל כידידת האמת של ארה"ב חייבת להתגייס ולסייע בכל אשר ניתן. פניתי להתאחדות התעשיינים, לגורמים במשרד החוץ ולאנשי עסקים ואני פועל לקדם יוזמה של מתן סיוע הומניטרי נרחב יותר לניצולים. אנחנו אמנם מדינה קטנה יחסית, אך יש לנו ניסיון רב ויכולת לתרום. כל דקה שעוברת היא מיותרת, ואת היוזמה הזו צריך להרים עכשיו", אמר שובל.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףמשה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסף

הממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים

התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף

ליאור דנקנר |

הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.

בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.


הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים

עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.

התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.

המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.


משרד אורבך הלוי, צילום: תומר שמשמשרד אורבך הלוי, צילום: תומר שמש

מה מניע עיצוב משרד ב-5,000 שקל למ"ר?

מצד אחד משקיעים יותר מאי פעם בעיצוב משרדים, מצד שני מודל העבודה מהבית פופולרי יותר מאי פעם- במה חברות צריכות להשקיע כשהן באות לעצב משרד?

אורי הלוי |

שוק המשרדים, בניגוד לשוק המגורים, תמיד פעל בגלים. אין בו קו צמיחה אחיד או יציב, אלא תנועות חדות שנובעות ממבנה הכלכלה, מהחלטות רשויות ומהשינויים בתרבות העבודה. כיום אנו נמצאים באחת הנקודות המשמעותיות ביותר שידע התחום בשנים האחרונות: היצף בשטחי משרדים לצד אי־ודאות מתמשכת.

אחת הסיבות המרכזיות למצב היא מדיניות הרשויות המקומיות, שמעדיפות בניית משרדים על פני מגורים מסיבות של ארנונה. לכך הצטרפה האופוריה שאחרי הקורונה, תקופה שבה רבים האמינו שהשוק עומד לחזור בגדול. ניתנו היתרי בנייה רבים, ופרויקטים של משרדים יצאו לדרך כמעט בכל עיר מרכזית. אך במקביל, התרבות הארגונית השתנתה: עבודה מרחוק, לפחות יום או יומיים בשבוע, הפכה לנורמה ולא רק בהייטק, אלא גם בענפים מסורתיים. כך מצאנו את עצמנו עם כמות עצומה של פרויקטים זמינים, אך עם פחות עובדים שמגיעים למשרד מדי יום.


קפיטריית חברת אנבידיה בעיצוב משרד אורבך הלוי, צילום: יואב פלד
קפיטריית חברת אנבידיה בעיצוב משרד אורבך הלוי - קרדיט: יואב פלד


למרות ההצפה, לשוק יש חוקיות ברורה: בניינים ממותגים, יוקרתיים, חדשניים ובעלי נגישות תחבורתית גבוהה ימשיכו להוביל את הביקושים למשרדים אלה כאשר העלות עבור עיצוב משרד יוקרה כבר עלה מעל ל-5,000 שקל למטר רבוע . סוגיה נוספת היא מיקום המשרד, כאשר מיקום בנקודת מפתח, קרבה לרכבת ישראל או לקווי הרכבת הקלה וסביבת עירוב שימושים ושירותים מעניקים לבניינים יתרון משמעותי.

כך למשל, חברת Google בחרה להעביר את משרדיה במיקום אסטרטגי שקרוב יותר לתחנת הרכבת, שינוי של 300 מטר שהיה שווה מבחינתם השקעה לוגיסטית ותקציבית למגדל TOHA 2. דוגמא שמדגישה היטב את החשיבות של נגישות ויעילות, שהפכו לשיקול מרכזי בבחירת משרד.

מתי יתרחש המפנה הבא וההיצע יקטן? אינני נביא. אך ברור שהגלים ימשיכו,  והשוק יתעדף תמיד את האיכותי והנחשק.