זלמן שובל ארגן תרומה לניצולי אסון ניו אורלינס

זלמן שובל, נשיא לשכת המסחר ישראל אמריקה, פונה בימים אלה לאנשי עסקים וחברות ישראליים במטרה לאסוף תרומות לסיוע לניצולי האסון שפקד את ניו אורלינס
ליאור גוטליב |

לשכת המסחר ישראל אמריקה בראשותו של זלמן שובל, שכיהן כשגריר ישראל בארה"ב, פונה בימים אלה לאנשי עסקים וחברות ישראליים במטרה לאסוף תרומות לסיוע לניצולי האסון שפקד את ניו אורלינס. מאז שהחלה הלשכה ביוזמה לפנות למגזר הפרטי, בתיאום עם משרד החוץ, לסייע בתרומות ובמוצרים הגיעו עשרות פניות מגופים שונים ומאנשים פרטיים.

חברת סנו תרמה חיתולים חד פעמיים, חברת ליימן שליסל תרמה ממתקים, חברת H&O אוספת בימים אלה בגדים לתינוקות, FED-EX הביעו נכונות לסייע בלוגיסטיקה, אל-על הבטיחה להקצות שטח במטוס מטען מיוחד, משרד עורכי דין גדול קנה מתרומת כספי העובדים שמיכות, חברת אינטל מתרימה את כל עובדיה והנהלת החברה העולמית הבטיחה להכפיל את הסכום, ועד עובדי בזק מתכוון להתרים אף הוא את כל עובדיו, אורמת וגזית גלוב תרמו 10 אלף דולר כל אחת.

זלמן שובל, נשיא לשכת המסחר ישראל אמריקה, מסר כי עשרות אישים וחברות פנו בבקשה לתרום כספים לנפגעי האסון. ובכוונת הלשכה לשתף פעולה עם הקרן הישראלית לסיוע לנפגעי אסונות טבע, לאחר שיתקבלו האישורים המתאימים מהגורמים רשמיים.

"צירפנו למבצע גם את התאחדות התעשיינים שפנתה לכל חבריה וכן חברת IVC העמידה לרשות המבצע מאגר מידע של אלף חברות הי טק. הציבור לא קולט כנראה את היקפי האסון האדירים המגיעים למימדים עצומים, שגם ארה"ב המעצמה הגדולה בתבל מתקשה להתמודד עמו לבדה. ישראל כידידת האמת של ארה"ב חייבת להתגייס ולסייע בכל אשר ניתן. פניתי להתאחדות התעשיינים, לגורמים במשרד החוץ ולאנשי עסקים ואני פועל לקדם יוזמה של מתן סיוע הומניטרי נרחב יותר לניצולים. אנחנו אמנם מדינה קטנה יחסית, אך יש לנו ניסיון רב ויכולת לתרום. כל דקה שעוברת היא מיותרת, ואת היוזמה הזו צריך להרים עכשיו", אמר שובל.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)

לקראת מימוש חוק הרווחים הכלואים - המוקש הגדול שטמון בהעברת נכסים מחברה לידיים פרטיות

חוק הרווחים הכלואים מייצר אי וודאות ובלבול רב. מדובר בחוק שמתמרץ בעצם במקרים רבים סגירת חברות והעברת הנכסים לבעלי המניות - לפעמים זה מוביל לנזק גדול; על החוק ועל הסיכונים

נושאים בכתבה רווחים כלואים

במסגרת חוק הרווחים הכלואים (או בשמו הרשמי: חוק ההתייעלות הכלכלית), אישרה הכנסת הוראת שעה שמקנה הקלות במס לחברות ולבעלי המניות שלהן. סעיף 6 לחוק מאפשר העברת נכסים מחברה לבעל מניות בשני דרכים: הליך פירוק החברה או העברת נכסים מהחברה לבעל מניות פרטי, וזאת בפטור ממס רכישה וממס שבח.

ואולם, בניגוד לפטור שניתן בעניין מס רכישה ומס שבח, החוק "שותק" בכל הנוגע להיטל השבחה והיטלי פיתוח, ואינו מקנה פטור מהיטלים אלה במסגרת העברת הנכסים.

מדובר במוקש גדול שיכול "לצוף"  בדיעבד, לאחר השלמת המהלך, בדמות של היטל השבחה או היטל פיתוח. אי הוודאות הזו בעת ביצוע ההעברה, עלולה לגרור למיסוי מוניציפלי בו ייתקל בעל המניות המעביר, בשלב מאוחר יותר.

בימים אלה אנו מצויים בישורת האחרונה של יישום וביצוע הוראת השעה, שכאמור כוללת שתי אפשרויות אשר ביצוען צריך להיות עד סוף השנה ואף מוקדם מכך.

מסלול פירוק - פירוק מלא של החברה והעברת כל נכסיה והתחייבויותיה לבעלי המניות. מועד הפירוק חייב להסתיים עד 31 בדצמבר 2025  והמס על רווחים ראויים לחלוקה מחושב במועד זה.  

ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

ביטוח לאומי מסרב להיות אחראי על בדיקות תגי הנכים

המוסד לביטוח לאומי - "העומסים חריגים, הוועדות מטפלות ב-600 אלף תיקים בשנה"

רן קידר |

הצעה שמופיעה בטיוטות חוק ההסדרים לשנת 2026 מבקשת לבצע שינוי דרמטי בתהליך הנפקת תגי חניה לנכים: ביטול הבדיקות הרפואיות הישירות ברשות הרישוי של משרד התחבורה, והעברת הסמכות להחליט על הזכאות לגופים אחרים, בעיקר הביטוח הלאומי, משרד הביטחון ומשרד העבודה והרווחה. במקום בדיקה חדשה בכל בקשה, המערכת תסתמך על אישורים רפואיים קיימים שכבר ניתנו לאותם אנשים במסגרת קצבאות נכות או שיקום.

הביטוח הלאומי מתנגד נחרצות. המוסד טוען שהוועדות הרפואיות שלו מטפלות כיום בכ-600 אלף תיקים בשנה, מספר שיא שנובע בעיקר מהשלכות מלחמת “חרבות ברזל”, תביעות מילואימניקים, נפגעי פעולות איבה ומשפחות חטופים ונעדרים. הוספת מאות אלפי בקשות לתגי חניה תגרום לעיכובים של חודשים ארוכים, ודווקא האנשים שהתג נועד לסייע להם,  נכים קשים, חולים כרוניים וילדים עם מוגבלות – יישארו ללא פתרון ניידות מיידי.

תגים מזוייפים

בישראל חל זינוק חסר תקדים במספר תגי הנכה. ב-2020 עמד המספר על כ-90 אלף תגים פעילים; כעת הוא הגיע כ-660 אלף גידול של פי 7.5 בחמש שנים בלבד. חקירות משטרה ודוחות מבקר המדינה חשפו כי עשרות עד מאות אלפי תגים הונפקו במרמה, באמצעות מסמכים רפואיים מזויפים או “רופאים מומחים” שחתמו בתשלום. התוצאה בשטח: חניות נכים תפוסות על ידי מי שאינם זכאים, ונכים אמיתיים נאלצים לחפש חניה רחוק או לוותר על יציאה מהבית.

במהלך השנה פרסם משרד התחבורה נוהל חדש וקשוח יותר להנפקת תגים, שכלל דרישה למסמכים עדכניים וביטול חידושים אוטומטיים. אולם יישום הנוהל נדחה שוב ושוב, וההצעה הנוכחית בחוק ההסדרים נתפסת כניסיון לעקוף את הבעיה הבירוקרטית על ידי העברת האחריות לגוף אחר.

הביטוח הלאומי מדגיש שוב ושוב כי “תגי חניה לנכים אינם בסמכותנו ואינם חלק מהמשימות שלנו”. נציגי המוסד אמרו בדיונים בכנסת שהעומסים כבר כיום חריגים, וקליטת הנושא תפגע קודם כל באוכלוסיות המוחלשות ביותר. מנגד, משרד האוצר ומש משרד התחבורה טוענים שהשינוי יחסוך כסף ציבורי, יקטין משמעותית את הזיופים ויאפשר בדיקה מחודשת שיטתית של כל התגים שהונפקו בעשור האחרון. לפי הערכות פנימיות, שלילת התגים הלא-כשרים עשויה להחזיר לשוק מאות אלפי מקומות חניה ייעודיים. בחלק מגרסאות ההצעה נקבע גם שתושבי חוץ ומי שאינם זכאי קצבה מביטוח לאומי או ממשרד הביטחון ימשיכו להיבדק במשרד התחבורה – כדי למנוע ניצול נוסף של הפרצה.