זלמן שובל ארגן תרומה לניצולי אסון ניו אורלינס
לשכת המסחר ישראל אמריקה בראשותו של זלמן שובל, שכיהן כשגריר ישראל בארה"ב, פונה בימים אלה לאנשי עסקים וחברות ישראליים במטרה לאסוף תרומות לסיוע לניצולי האסון שפקד את ניו אורלינס. מאז שהחלה הלשכה ביוזמה לפנות למגזר הפרטי, בתיאום עם משרד החוץ, לסייע בתרומות ובמוצרים הגיעו עשרות פניות מגופים שונים ומאנשים פרטיים.
חברת סנו תרמה חיתולים חד פעמיים, חברת ליימן שליסל תרמה ממתקים, חברת H&O אוספת בימים אלה בגדים לתינוקות, FED-EX הביעו נכונות לסייע בלוגיסטיקה, אל-על הבטיחה להקצות שטח במטוס מטען מיוחד, משרד עורכי דין גדול קנה מתרומת כספי העובדים שמיכות, חברת אינטל מתרימה את כל עובדיה והנהלת החברה העולמית הבטיחה להכפיל את הסכום, ועד עובדי בזק מתכוון להתרים אף הוא את כל עובדיו, אורמת וגזית גלוב תרמו 10 אלף דולר כל אחת.
זלמן שובל, נשיא לשכת המסחר ישראל אמריקה, מסר כי עשרות אישים וחברות פנו בבקשה לתרום כספים לנפגעי האסון. ובכוונת הלשכה לשתף פעולה עם הקרן הישראלית לסיוע לנפגעי אסונות טבע, לאחר שיתקבלו האישורים המתאימים מהגורמים רשמיים.
"צירפנו למבצע גם את התאחדות התעשיינים שפנתה לכל חבריה וכן חברת IVC העמידה לרשות המבצע מאגר מידע של אלף חברות הי טק. הציבור לא קולט כנראה את היקפי האסון האדירים המגיעים למימדים עצומים, שגם ארה"ב המעצמה הגדולה בתבל מתקשה להתמודד עמו לבדה. ישראל כידידת האמת של ארה"ב חייבת להתגייס ולסייע בכל אשר ניתן. פניתי להתאחדות התעשיינים, לגורמים במשרד החוץ ולאנשי עסקים ואני פועל לקדם יוזמה של מתן סיוע הומניטרי נרחב יותר לניצולים. אנחנו אמנם מדינה קטנה יחסית, אך יש לנו ניסיון רב ויכולת לתרום. כל דקה שעוברת היא מיותרת, ואת היוזמה הזו צריך להרים עכשיו", אמר שובל.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
