ת"א פתחה בירידות שערים לאחר 3 ימים רצופים של עליות
הבורסה לני"ע בתל אביב פתחה את יום המסחר בירידות שערים. כשברקע, שלושה ימים רצופים של עליות באחד העם ושיאים חדשים במדדים המובילים, מדד המעו"ף בשיא של 729.4 נקודות ומדד ת"א 100 ברמה של 733.84 הנקודות.
מה שמקשה על הסנטימנט החיובי אלו הן ההערכות, כי נזקי סופת ההוריקן בארץ יגיעו ב-2006 לכ-2.7 מיליארד שקל וכי התמ"ג עתיד להחתך בשנה זו ב-0.5%, בעקבות התייקרות הנפט ועליית מחירי הדלקים בעקבותיה כמו גם בשל החלשות הדולר בעולם והקיטון בביקושים מצדה של הכלכלה החזקה בעולם - כלכלת ארה"ב, שנפגעה באורח קשה מן הסופה.
המשקיעים ימתינו היום לפתיחת המסחר בוול סטריט, שחוזרת מסוף שבוע ארוך, שכלל את הלייבור דיי אמש.
מדד ת"א 25 פתח בירידה של 0.28% לרמת 727.36 הנקודות, מדד ת"א 100 משיל 0.27% לרמה של 731.89 הנקודות, ומדד הטכנולוגיה, התל-טק 15 מצטרף אל השניים ויורד ב-0.19% לרמה של 391.92 הנקודות. מחזור המסחר מסתכם בשעה זו בכ-32.5 מיליון שקל.
מניות "חמשת המופלאים" שהינן חמשת הבנקים הגדולים, פתחו בירידות שערים לאחר שאחזו במושכות בימים האחרונים. כשברקע, המפקח על הבנקים מסר אתמול במסגרת דו"ח הפיקוח לשנת 2004, לפיה סיכוני האשראי בבנקים עדיין גבוהים, לא הצליחה לפגום בסנטימנט החיובי כלפי הללו אתמול ומדד הבנקים זינק ב-1.7% נוספים.
מניות הפועלים ומזרחי יורדות ב-0.28% ו-0.46% בהתאמה. לאחר שמונה ימים רצופים של עליות שערים. מניות לאומי ודיסקונט מאבדות 0.42% ו-0.6% בהתאמה ומניות הבינלאומי פתחו ללא שינוי.
מניות ענף הנדל"ן, שנהנו גם הן אתמול מסנטימנט חיובי במיוחד (מדד ת"א נדל"ן 15 זינק אתמול ב-2.2%), על רקע פרסומים על כוונות חברות הנדל"ן הגדולות במשק לייקר מחירים - מה שמאותת על התאוששות בענף. משרד הבינוי והשיכון מיהר אתמול לצנן את השמחה ומסר, כי ההכרזה על ההתאוששות מוקדמת ומוגזמת וכי הענף עדיין נמצא "בתחתית החבית".
לכך מצטרף דו"ח הפיקוח על הבנקים שפורסם אתמול ולפיו סיכוני האשראי במיוחד בענף הנדל"ן והבינוי עדיין גבוהים ושני אלו עשויים להפוך הבוקר את המגמה על פיה.
מניות אפריקה ישראל פתחו בעליה של 0.63%, מניות גזית גלוב יורדות קל ב-0.06%, ומניות מבני תעשיה יורדות ב-2.4%.
מניותיה של ענקית הפרמצבטיקה, טבע פתחו בירידה של 0.47% תוך שהן מרכזות מחזור של 2.5 מיליון שקל. כשברקע, הפרשה המתוכננת של 1.3 מיליארד דולר על עסקת רכישת חברת התרופות, אייבקס, כפי שעלה מתשקיף שפרסמה החברה לקראת אספת בעלי המניות.
עוד בולטות הבוקר, מניות כיל עולות ב-0.35% תוך מחזור של 3 מיליון שקל. ברקע, היום הרביעי הרצוף של עליות שערים.
ומניות כנפיים יורדות בכ-3% זהו היום השלישי ברציפות של ירידות.
ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.
יותר נשים חרדיות בהייטק, מספר הגברים חרדים והערבים נותר נמוך
חטיבת המחקר של בנק ישראל חושפת דוח מיוחד על השתלבות המגזר הערבי והמגזר החרדי בענף הייטק, שמצביע על עלייה בהשתלבות נשים חרדיות בתחום לעומת שיעור נמוך מאוד של עובדים צעירים ערבים וצעירים חרדים
נשים חרדיות מועסקות יותר בהייטק וחלקן מתקרב לחלקן היחסי באוכלוסייה, כך קובע דוח מיוחד של חטיבת המחקר בבנק ישראל הבוחן את השתלבות המגזר החרדי והמגזר הערבי בהייטק.
הדוח מדגיש כי מגזר ההייטק הוא מנוע צמיחה מרכזי של הכלכלה הישראלית וכי הייצוג של עובדים ערבים וחרדים בתעסוקה במגזר זה נמוך מאוד לעומת משקלם באוכלוסייה, ממצא היכול להעיד על קיומו של פוטנציאל הון אנושי בלתי ממומש באוכלוסיות אלו. את הניתוח ערכו יובל שדה ואלעד דה־מלאך מחטיבת המחקר בבנק ישראל, שבחנו את השתלבות האוכלוסייה הערבית והחרדית במגזר ההייטק בשנים 2009–2023.
לפי הדוח, מספר הגברים החרדים הצעירים במגזר ההייטק נותר נמוך מאוד לאורך העשור, הן ביחס לחלקם באוכלוסייה והן בהשוואה ליתר קבוצות האוכלוסייה. ייצוגם נותר נמוך גם בשלבי רכישת ההשכלה המתאימה להייטק, על אף עלייה מסוימת בהשתתפותם בלימודים אקדמיים במקצועות הייטק. ממצאים אלה מצביעים על כך שמוקד החסם בהשתלבותם בהייטק מצוי בשלבים המוקדמים של רכישת ההשכלה, ובפרט ברכישת ידע במקצועות ליבה, אנגלית, מתמטיקה ומדעים במערכת החינוך היסודית והעל-יסודית.
- בנק ישראל מסביר שחוק הגיוס הוא חוק השתמטות
- טרקטור הוצת ביהוד, אאורה מזהירה: "בפעם הבאה זה עלול להיגמר בחיי אדם"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לעומת החרדים, בקרב הערבים, חל גידול ניכר ברכישת השכלה מתאימה להייטק בעשור האחרון וצמצום הפער מהאוכלוסייה היהודית הלא חרדית, אבל במקביל, לא חל צמצום דומה בפערים בתעסוקה בענפי ההייטק. בעוד ייצוג הערבים בקרב בוגרי תארים להייטק עלה מ־4.6% ל־9.0% מהבוגרים, ייצוגם בקרב השכירים הצעירים במגזר ההייטק נותר נמוך כשם שהיה ב-2014, ועמד בשנת 2023 על 3.7%. מכאן עולה כי קיימים גורמים משמעותיים נוספים, פרט להשכלה, שמונעים את הכניסה של צעירים ערבים לתעסוקה במגזר ההייטק, וכי הגדלת שיעור הערבים במגזר ההייטק דורשת גישור בין שלב רכישת ההשכלה באקדמיה להשתלבות בשוק העבודה. דוח הבנק ממליץ להפעיל תכניות מיוחדות שיספקו הדרכה וליווי בשלב ההשמה לתעסוקה.
