ת"א פתחה בירידות שערים לאחר 3 ימים רצופים של עליות
הבורסה לני"ע בתל אביב פתחה את יום המסחר בירידות שערים. כשברקע, שלושה ימים רצופים של עליות באחד העם ושיאים חדשים במדדים המובילים, מדד המעו"ף בשיא של 729.4 נקודות ומדד ת"א 100 ברמה של 733.84 הנקודות.
מה שמקשה על הסנטימנט החיובי אלו הן ההערכות, כי נזקי סופת ההוריקן בארץ יגיעו ב-2006 לכ-2.7 מיליארד שקל וכי התמ"ג עתיד להחתך בשנה זו ב-0.5%, בעקבות התייקרות הנפט ועליית מחירי הדלקים בעקבותיה כמו גם בשל החלשות הדולר בעולם והקיטון בביקושים מצדה של הכלכלה החזקה בעולם - כלכלת ארה"ב, שנפגעה באורח קשה מן הסופה.
המשקיעים ימתינו היום לפתיחת המסחר בוול סטריט, שחוזרת מסוף שבוע ארוך, שכלל את הלייבור דיי אמש.
מדד ת"א 25 פתח בירידה של 0.28% לרמת 727.36 הנקודות, מדד ת"א 100 משיל 0.27% לרמה של 731.89 הנקודות, ומדד הטכנולוגיה, התל-טק 15 מצטרף אל השניים ויורד ב-0.19% לרמה של 391.92 הנקודות. מחזור המסחר מסתכם בשעה זו בכ-32.5 מיליון שקל.
מניות "חמשת המופלאים" שהינן חמשת הבנקים הגדולים, פתחו בירידות שערים לאחר שאחזו במושכות בימים האחרונים. כשברקע, המפקח על הבנקים מסר אתמול במסגרת דו"ח הפיקוח לשנת 2004, לפיה סיכוני האשראי בבנקים עדיין גבוהים, לא הצליחה לפגום בסנטימנט החיובי כלפי הללו אתמול ומדד הבנקים זינק ב-1.7% נוספים.
מניות הפועלים ומזרחי יורדות ב-0.28% ו-0.46% בהתאמה. לאחר שמונה ימים רצופים של עליות שערים. מניות לאומי ודיסקונט מאבדות 0.42% ו-0.6% בהתאמה ומניות הבינלאומי פתחו ללא שינוי.
מניות ענף הנדל"ן, שנהנו גם הן אתמול מסנטימנט חיובי במיוחד (מדד ת"א נדל"ן 15 זינק אתמול ב-2.2%), על רקע פרסומים על כוונות חברות הנדל"ן הגדולות במשק לייקר מחירים - מה שמאותת על התאוששות בענף. משרד הבינוי והשיכון מיהר אתמול לצנן את השמחה ומסר, כי ההכרזה על ההתאוששות מוקדמת ומוגזמת וכי הענף עדיין נמצא "בתחתית החבית".
לכך מצטרף דו"ח הפיקוח על הבנקים שפורסם אתמול ולפיו סיכוני האשראי במיוחד בענף הנדל"ן והבינוי עדיין גבוהים ושני אלו עשויים להפוך הבוקר את המגמה על פיה.
מניות אפריקה ישראל פתחו בעליה של 0.63%, מניות גזית גלוב יורדות קל ב-0.06%, ומניות מבני תעשיה יורדות ב-2.4%.
מניותיה של ענקית הפרמצבטיקה, טבע פתחו בירידה של 0.47% תוך שהן מרכזות מחזור של 2.5 מיליון שקל. כשברקע, הפרשה המתוכננת של 1.3 מיליארד דולר על עסקת רכישת חברת התרופות, אייבקס, כפי שעלה מתשקיף שפרסמה החברה לקראת אספת בעלי המניות.
עוד בולטות הבוקר, מניות כיל עולות ב-0.35% תוך מחזור של 3 מיליון שקל. ברקע, היום הרביעי הרצוף של עליות שערים.
ומניות כנפיים יורדות בכ-3% זהו היום השלישי ברציפות של ירידות.
"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
מהי ויזת זהב ואיפה עדיין אפשר להשיג אחת?
בעולם שמקשיח גבולות ומגבלות הגירה, מדינות רבות ממשיכות להציע מסלול מהיר לתושבות ולעיתים גם לאזרחות - למי שמוכן לשלם; מה עומד מאחורי הטרנד, למה הוא מצטמצם ואיפה הוא עדיין פתוח
ויזה זהב ממשל טראמפ השיק לאחרונה רשמית את תוכנית ה-Gold Card בארה"ב, שמאפשרת לזרים אמידים להשיג אשרת הגירה קבועה (גרין קארד) בתמורה לתרומה של מיליון דולר לאוצר הפדרלי, או שני מיליון דולר דרך תאגיד. התוכנית, שהוכרזה בפברואר 2025 והוסדרה בצו נשיאותי מספר 14351, כוללת גם אופציית Platinum Card בעלות של חמישה מיליון דולר, שמקנה פטורים ממס על הכנסות מחוץ לארה"ב. מאז השקת האתר trumpcard.gov, הוגשו אלפי בקשות ראשוניות, בעיקר ממשקיעים מסין, הודו והמזרח התיכון, עם הכנסה צפויה לארה"ב של 50 מיליארד דולר בשנה הראשונה. זוהי התפתחות משמעותית בשוק הגלובלי של ויזות זהב, ששווי השוק שלו הוערך עד כה ב-30-50 מיליארד דולר בשנה וצפוי לגדול אפילו פי 2 בזכות המהלך של טראמפ.
ויזות זהב, או תוכניות תושבות בהשקעה (Residence by Investment), קיימות כבר ארבעה עשורים ומשמשות ככלי כלכלי למדינות שמחפשות זרימת הון זר. בשנת 2024 נמכרו כ-10,000 ויזות כאלו ברחבי העולם, עם השקעה ממוצעת של 500 אלף דולר למשקיע. עם זאת, בשנת 2025 נרשמת מגמה של צמצום: 12 מדינות סגרו או הגבילו תוכניות, בעיקר באירופה, בעקבות לחץ מהאיחוד האירופי על סיכוני הלבנת הון וביטחון. למרות זאת, כ-30 תוכניות נותרו פעילות, עם דגש על אסיה, המזרח התיכון והקריביים.
מהי ויזת זהב
ויזת זהב מאפשרת למשקיע זר להשיג תושבות זמנית או קבועה במדינה בתמורה להשקעה מינימלית מוגדרת. ההשקעה יכולה לכלול רכישת נדל"ן (בממוצע 300-800 אלף דולר), השקעה בקרנות ממשלתיות (מ-250 אלף דולר), הקמת עסק שיוצר 10-50 מקומות עבודה, או תרומה ישירה לממשלה (מ-100 אלף דולר). ברוב התוכניות אין דרישה למגורים קבועים - רק ביקור מינימלי של 7-30 יום בשנה - מה שהופך אותן לפתרון גמיש למשפחות אמידות שמחפשות גיוון גיאוגרפי, אופטימיזציית מס (למשל, פטורים על מס הון) או גישה לשווקים חדשים.
בשנת 2025 השוק מושך כ-150 אלף משקיעים פוטנציאליים, בעיקר מסין (35% מהבקשות), רוסיה (20%) והודו (15%), על רקע חוסר יציבות כלכלית ומגבלות יצוא הון. היתרונות כוללים ניידות גלובלית: למשל, תושבות באיחוד האירופי מאפשרת כניסה ללא ויזה ל-180 מדינות, וגישה למערכות חינוך ובריאות מתקדמות. עם זאת, התוכניות כוללות בדיקות רקע קפדניות (Due Diligence) שדורשות ניקיון פלילי ומקורות כספים לגיטימיים, עם שיעור דחייה של 5%-10%.
דרכון זהב, או אזרחות בהשקעה (Citizenship by Investment), לוקח את הרעיון צעד קדימה ומעניק אזרחות מלאה בתוך 3-12 חודשים, ללא דרישת מגורים קודמת. בשנת 2025, 14 מדינות מציעות תוכניות כאלו, בעיקר באיים הקריביים, עם השקעה מינימלית של 200 אלף דולר. היתרון העיקרי הוא חופש תנועה: דרכון מהקריביים, למשל, מאפשר כניסה ללא ויזה ל-145-160 מדינות, כולל האיחוד האירופי, בריטניה וקנדה.
