ת"א פתחה בירידות שערים לאחר 3 ימים רצופים של עליות

מדד ת"א 25 יורד ב-0.28%, מדד ת"א 100 משיל 0.27%, מניות חמשת הבנקים הגדולים פתחו בירידות שערים, מניות טבע יורדות בכ-0.5%, מניות כנפיים מאבדות כ-3%
ליאור גוטליב |

הבורסה לני"ע בתל אביב פתחה את יום המסחר בירידות שערים. כשברקע, שלושה ימים רצופים של עליות באחד העם ושיאים חדשים במדדים המובילים, מדד המעו"ף בשיא של 729.4 נקודות ומדד ת"א 100 ברמה של 733.84 הנקודות.

מה שמקשה על הסנטימנט החיובי אלו הן ההערכות, כי נזקי סופת ההוריקן בארץ יגיעו ב-2006 לכ-2.7 מיליארד שקל וכי התמ"ג עתיד להחתך בשנה זו ב-0.5%, בעקבות התייקרות הנפט ועליית מחירי הדלקים בעקבותיה כמו גם בשל החלשות הדולר בעולם והקיטון בביקושים מצדה של הכלכלה החזקה בעולם - כלכלת ארה"ב, שנפגעה באורח קשה מן הסופה.

המשקיעים ימתינו היום לפתיחת המסחר בוול סטריט, שחוזרת מסוף שבוע ארוך, שכלל את הלייבור דיי אמש.

מדד ת"א 25 פתח בירידה של 0.28% לרמת 727.36 הנקודות, מדד ת"א 100 משיל 0.27% לרמה של 731.89 הנקודות, ומדד הטכנולוגיה, התל-טק 15 מצטרף אל השניים ויורד ב-0.19% לרמה של 391.92 הנקודות. מחזור המסחר מסתכם בשעה זו בכ-32.5 מיליון שקל.

מניות "חמשת המופלאים" שהינן חמשת הבנקים הגדולים, פתחו בירידות שערים לאחר שאחזו במושכות בימים האחרונים. כשברקע, המפקח על הבנקים מסר אתמול במסגרת דו"ח הפיקוח לשנת 2004, לפיה סיכוני האשראי בבנקים עדיין גבוהים, לא הצליחה לפגום בסנטימנט החיובי כלפי הללו אתמול ומדד הבנקים זינק ב-1.7% נוספים.

מניות הפועלים ומזרחי יורדות ב-0.28% ו-0.46% בהתאמה. לאחר שמונה ימים רצופים של עליות שערים. מניות לאומי ודיסקונט מאבדות 0.42% ו-0.6% בהתאמה ומניות הבינלאומי פתחו ללא שינוי.

מניות ענף הנדל"ן, שנהנו גם הן אתמול מסנטימנט חיובי במיוחד (מדד ת"א נדל"ן 15 זינק אתמול ב-2.2%), על רקע פרסומים על כוונות חברות הנדל"ן הגדולות במשק לייקר מחירים - מה שמאותת על התאוששות בענף. משרד הבינוי והשיכון מיהר אתמול לצנן את השמחה ומסר, כי ההכרזה על ההתאוששות מוקדמת ומוגזמת וכי הענף עדיין נמצא "בתחתית החבית".

לכך מצטרף דו"ח הפיקוח על הבנקים שפורסם אתמול ולפיו סיכוני האשראי במיוחד בענף הנדל"ן והבינוי עדיין גבוהים ושני אלו עשויים להפוך הבוקר את המגמה על פיה.

מניות אפריקה ישראל פתחו בעליה של 0.63%, מניות גזית גלוב יורדות קל ב-0.06%, ומניות מבני תעשיה יורדות ב-2.4%.

מניותיה של ענקית הפרמצבטיקה, טבע פתחו בירידה של 0.47% תוך שהן מרכזות מחזור של 2.5 מיליון שקל. כשברקע, הפרשה המתוכננת של 1.3 מיליארד דולר על עסקת רכישת חברת התרופות, אייבקס, כפי שעלה מתשקיף שפרסמה החברה לקראת אספת בעלי המניות.

עוד בולטות הבוקר, מניות כיל עולות ב-0.35% תוך מחזור של 3 מיליון שקל. ברקע, היום הרביעי הרצוף של עליות שערים.

ומניות כנפיים יורדות בכ-3% זהו היום השלישי ברציפות של ירידות.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקעובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוק
פרשנות

שכר המינימום מתעדכן, המציאות לא

שכר במינימום, יוקר במקסימום: הנוסחה הקיימת מעלה את השכר הנומינלי, אבל מתעלמת מהמחירים ומהכנסה פנויה וגם - בכמה יעלה יעלה שכר המינימום באפריל על פי המנגנון החדש?

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה שכר מינימום

היום, ה-4 בינואר 2026, שוק העבודה הישראלי חווה רגע נדיר של נחת. מנגנון העדכון האוטומטי של חוק שכר מינימום נכנס לתוקפו, ובהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - השכר יזנק החל ממשכורת אפריל הקרוב בכ-3.3% לרמת שיא של 6,443.85 ש"ח. על הנייר, זוהי בשורה פנטסטית: בזמן שיוקר המחיה משתולל, העובדים ברמות השכר הנמוכות מקבלים תוספת של כ-196 ש"ח בחודש. במציאות שבה כ-23.3% מהשכירים בישראל משתכרים "שכר נמוך" (עד שני שלישים מהשכר החציוני), מדובר באוויר לנשימה.

הפרדוקס הישראלי: שכר גבוה, ארנק ריק

כדי להבין את ייחודיות המצב בישראל, כדאי להרים את הראש אל מעבר לים. האיחוד האירופי אימץ לאחרונה את דירקטיבת "שכר המינימום ההולם" (Adequate Minimum Wages), המהווה שינוי תפיסתי דרמטי: לא עוד מספר שרירותי, אלא יעד כפול - שכר מינימום שיהווה לפחות 60% מהשכר החציוני ו-50% מהשכר הממוצע.

כאן נחשף הפרדוקס: במונחים יחסיים, ישראל היא "מעצמת שוויון". שכר המינימום שלנו (כ-61% מהשכר החציוני) הוא מהגבוהים ב-OECD ביחס לשכר הכללי במשק. אולם, כשבודקים את יכולת ההשתכרות במונחי כוח קנייה (PPP), הבלון מתפוצץ. בגלל יוקר המחיה הקיצוני - מהדיור ועד מחירי המזון - השכר הישראלי קונה הרבה פחות משכר מקביל בגרמניה או בהולנד. בעוד אירופה מתמקדת ב"הלימות" ובקיום בכבוד, ישראל נצמדת לנוסחה מתמטית עיוורת (47.5% מהשכר הממוצע). נוסחה זו נגזרת מעליות השכר בענף ההייטק, אך מתעלמת לחלוטין ממחירי העגבנייה והשכירות. התוצאה? השכר הממוצע עולה נומינלית, אך ההכנסה הפנויה של משקי הבית נותרת מאחור.

זאת ועוד: העובד הישראלי נדרש לעבוד 42 שעות שבועיות כדי להגיע לשכר המינימום, לעומת ממוצע של 37 שעות ב-OECD. המשמעות היא שעלינו לעבוד 14% יותר ממקבילינו בעולם כדי להגיע לאותו רף בסיסי.

שני צדדים למטבע הכלכלי

מול הנימוקים המוסריים והחברתיים של תומכי ההעלאה, ניצבים המתנגדים - המגזר העסקי וחלק מהאקדמיה הכלכלית. לשיטתם, התערבות אגרסיבית במחיר העבודה בעת משבר עלולה לפגוע במרקם העסקי ובתעסוקה. גם החשש מ"סחרור אינפלציוני" עולה בכל פעם שהשכר מתעדכן, וזאת למרות שהוכח כי משקלה של עליית שכר המינימום באינפלציה של השנים האחרונות היה זניח.