התעשיינים אוהבים מניות: חוזים גידול בהנפקות בבורסה
ראש אגף כלכלה בהתאחדות התעשיינים, נירה שמיר, מעריכה שלמרות העצבנות בשווקים, בשנת 2005 כולה יגדל מספרן של החברות התעשייתיות שייצאו להנפקה בבורסה (מכלל ענפי התעשייה) בכ-5% לעומת אשתקד. על פי שמיר, מספר החברות התעשייתיות בבורסה יגיע בסוף השנה לכ-196.
שמיר מציינת, כי בחודשים ינואר-מאי 2005 נרשם גידול מהיר של יותר מ-50% בהיקף גיוסי ההון של מפעלי תעשייה באמצעות הבורסה בת"א, (הנפקת מניות, ואג"ח קונצרני) - ממוצע חודשי של 340 מליון שקלים בחמשת החודשים הראשונים של 2005, לעומת ממוצע של 220 מליון שקל בחודש בשנת 2004.
יחד עם זאת, מעריכה שמיר, כי בכל שנת 2005, תחול עלייה מתונה יותר בהיקף גיוסי ההון באמצעות הבורסה. זאת בשל הירידות בבורסה, הנובעות מהעצבנות בשווקים, כתוצאה מחוסר הוודאות באשר להתפתחויות הביטחוניות-מדיניות הצפויות לאחר ההתנתקות.
שמיר מציינת, כי בשנת 2004 גדלו המכירות של החברות התעשייתיות הנסחרות בבורסה ב-25% לעומת השנה שקדמה לה, הרווח הגולמי גדל ב-30% והרווח התפעולי עלה ב-87%. כך עולה מניתוח התוצאות העסקיות שערכו כלכלני התאחדות התעשיינים ואיגוד התעשייה הקיבוצית בקרב כ- 190 חברות תעשייה בורסאיות שהיקף מכירותיהן הכולל הסתכם אשתקד ב-138.3 מיליארד שקל.
עוד עולה מהניתוח, כי לחברות עתירות שוק מקומי יש קושי רב לגייס הון זר. קבוצה זו רשמה תזרים מזומנים שלילי (נטו) בסך 273 מליון שקלים, מפעילות מימון. ענף המזון רשם ירידה ברווחיות הגולמית ושיעור הרווח התפעולי של ענף הגומי והפלסטיקה, נשאר כמעט ללא שינוי.
שמיר מוסיפה, כי מניתוח הנתונים ע"פ חתך של גודל חברה מתברר ככל שעולה גודל החברות בקבוצה, כך נמצא שיעור הרווח התפעולי גבוה יותר. בעוד ששיעור הרווח התפעולי מסך המכירות של החברות הגדולות מאוד, (מחזור מכירות של יותר מ-3 מיליארד שקל) הגיע בשנת 2004 ל-13.9% והינו הגבוה ביותר מבין קבוצות הגודל ? הרי שבקבוצת החברות הקטנות (מחזור מכירות של עד 120 מליון שקל), היה הרווח התפעולי הנמוך ביותר-0.2% מהמכירות. הרווח התפעולי של החברות הבינוניות (מחזור מכירות בין 120 ל-440 מיליוני שקל) הגיע בשנת 2004 ל-3.2% מהמכירות.
עוד עולה מהניתוח
מבדיקת התוצאות העסקיות של החברות התעשייתיות הנסחרות בבורסה, ע"פ חתך ענפי עולה כי ענף הכימיה (כולל חברות בנות) מהווה כמחצית מסך המכירות של החברות הנכללות בניתוח. הענף רשם גידול מרשים של 30% במכירות לצד עליה של 52% ברווח התפעולי אשר הגיע ל-14.5% מסך מכירת הענף - השיעור הגבוה ביותר מבין ענפי התעשייה.
בענף האלקטרוניקה נרשם גידול של 26% במכירות, 35% ברווח הגולמי ומעבר מהפסד תפעולי ונקי ב-2003, לרווח תפעולי ונקי בשנת 2004. הרווח הגולמי אשר הגיע ל-41% מהמכירות, הינו השיעור הגבוה ביותר מבין ענפי התעשייה.
בענף החשמל נרשם גידול של 23% במכירות בהשוואה ל-2003, שיעור הרווח הגולמי מההכנסות נותר כמעט ללא שינוי, בעוד שהרווח התפעולי עלה לרמה של 8.4% ושיעור הרווח הנקי עלה לרמה של 7.1% מההכנסות.
בענף המזון והטבק נרשמה עליה של 18% במכירות, של 13% ברווח הגולמי ושל 33% ברווח התפעולי.
ענף המתכת רשם גידול של 20% במכירות, גידול של 46% ברווח הגולמי ושל 171% ברווח התפעולי.
ענף העץ, הנייר והדפוס רשם בשנת 2004 גידול של 9% במכירות לעומת 2003, של 15% ברווח הגולמי ושל 49% ברווח התפעולי.
מכירות ענף הגומי והפלסטיק גדלו בשנת 2004 ב-22%, גידול דומה נרשם בשיעורי הרווח הגולמי והתפעולי .
הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.
עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת 2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.
עיקרי ההסכם:
שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר.
תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית.
- בקרוב? ההחלטה שעלולה לעלות למדינה מאות מיליונים
- פנסיה בגיל 50: כל הכלים לפרישה בטוחה בלי להתרסק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה.
גיוס חרדים (צילום: חיים בן־הקון)חוק הגיוס: כשזה מגיע לחרדים, עוצמה יהודית מאבדת את העוצמה
במסגרת מאמציהם למנוע את רוע הגזירה, משמע לשאת בעול הביטחון כמו כל יהודי אחר במדינת ישראל, מנהיגי החרדים מייצרים כמה שיותר קומבינטוריקה וביסמוט נופל או מופל לפח. במסגרת ההסכמות שחוק הגיוס החדש והרע מאד הזה קובע, ייספרו בתוואי הגיוס כל הבנים שלמדו אי פעם במוסדות חרדיים, כולל 20% מהם שבכלל עזבו את המגזר. אסביר בסוף גם איך כל זה קשור לא רק לביטחון אלא גם לכלכלה.
מסתבר שכיום שיעור היוצאים בשאלה מכל שנתון חרדי עומד על שיעור של כ-20%. אתם קוראים נכון. לפי "עמותת הלל", שהיא הכתובת הראשית של יוצאות ויוצאים בשאלה מהמגזר - שמגיעים אליה ונעזרים בה לרוב כשהם בגילאי 17 עד 25, אלו מביניהם בגילאי 18 עד 20 מתגייסים ברובם לצה"ל. למעשה לפי עמותת הלל כ-75% בגילאים הללו מתגייסים לצה"ל.
בואו ניכנס רגע למספרים. בשנתון הגיוס של 2024-2025 (תשפ"ה) יש כ-76 אלף בנים שנולדו בשנת 2006, מתוכם כ-57 אלף הם יהודים שמתוכם כ-14 אלף הם מהמגזר החרדי. מתוכם התגייסו השנה כ-2,900 שהם כ-20% מהשנתון החרדי (המקור: עיתון "הארץ" )
יש לציין כי זו קפיצה משמעותית ביותר לעומת כ-1,200 מגויסים יוצאי המגזר בממוצע שנתי, משמע 8% מכל שנתון, בשנים שקדמו לתשפ"ה וזו לפחות בהחלט בשורה טובה.
- הפתרון לגיוס חרדים: הקמת ישיבות לאורך הגבול
- פסיקת בג"ץ והשלכותיה על תקציבי הישיבות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמה מתוך המתגייסים יצאו מהמגזר וכבר אינם חרדים? ע"פ הערכות כ-20% מכל שנתון עזבו את המגזר. משמע מתוך שנתון של 15,000 כ-3,000 כבר אינם חרדים. לפי עמותת הלל המלווה יוצאים ויוצאות מהמגזר, כ-75% מהם מתגייסים לצה"ל. משמע מתוך ה-2,900 שהתגייסו, שהם יוצאי המגזר החרדי ניתן להניח שכ-2,250 מהם בכלל עזבו את המגזר. מבחינתם, הם לא מתגייסים לצה"ל כחרדים אלא כדתיים לאומיים, כמסורתיים או כחילוניים (רובם נותרים קרובים לאמונה ולמסורת ואינם הופכים לחילוניים). אבל הם נספרים כמתגייסים חרדים - וזו נקודה מאד חשובה.
