התעשיינים אוהבים מניות: חוזים גידול בהנפקות בבורסה
ראש אגף כלכלה בהתאחדות התעשיינים, נירה שמיר, מעריכה שלמרות העצבנות בשווקים, בשנת 2005 כולה יגדל מספרן של החברות התעשייתיות שייצאו להנפקה בבורסה (מכלל ענפי התעשייה) בכ-5% לעומת אשתקד. על פי שמיר, מספר החברות התעשייתיות בבורסה יגיע בסוף השנה לכ-196.
שמיר מציינת, כי בחודשים ינואר-מאי 2005 נרשם גידול מהיר של יותר מ-50% בהיקף גיוסי ההון של מפעלי תעשייה באמצעות הבורסה בת"א, (הנפקת מניות, ואג"ח קונצרני) - ממוצע חודשי של 340 מליון שקלים בחמשת החודשים הראשונים של 2005, לעומת ממוצע של 220 מליון שקל בחודש בשנת 2004.
יחד עם זאת, מעריכה שמיר, כי בכל שנת 2005, תחול עלייה מתונה יותר בהיקף גיוסי ההון באמצעות הבורסה. זאת בשל הירידות בבורסה, הנובעות מהעצבנות בשווקים, כתוצאה מחוסר הוודאות באשר להתפתחויות הביטחוניות-מדיניות הצפויות לאחר ההתנתקות.
שמיר מציינת, כי בשנת 2004 גדלו המכירות של החברות התעשייתיות הנסחרות בבורסה ב-25% לעומת השנה שקדמה לה, הרווח הגולמי גדל ב-30% והרווח התפעולי עלה ב-87%. כך עולה מניתוח התוצאות העסקיות שערכו כלכלני התאחדות התעשיינים ואיגוד התעשייה הקיבוצית בקרב כ- 190 חברות תעשייה בורסאיות שהיקף מכירותיהן הכולל הסתכם אשתקד ב-138.3 מיליארד שקל.
עוד עולה מהניתוח, כי לחברות עתירות שוק מקומי יש קושי רב לגייס הון זר. קבוצה זו רשמה תזרים מזומנים שלילי (נטו) בסך 273 מליון שקלים, מפעילות מימון. ענף המזון רשם ירידה ברווחיות הגולמית ושיעור הרווח התפעולי של ענף הגומי והפלסטיקה, נשאר כמעט ללא שינוי.
שמיר מוסיפה, כי מניתוח הנתונים ע"פ חתך של גודל חברה מתברר ככל שעולה גודל החברות בקבוצה, כך נמצא שיעור הרווח התפעולי גבוה יותר. בעוד ששיעור הרווח התפעולי מסך המכירות של החברות הגדולות מאוד, (מחזור מכירות של יותר מ-3 מיליארד שקל) הגיע בשנת 2004 ל-13.9% והינו הגבוה ביותר מבין קבוצות הגודל ? הרי שבקבוצת החברות הקטנות (מחזור מכירות של עד 120 מליון שקל), היה הרווח התפעולי הנמוך ביותר-0.2% מהמכירות. הרווח התפעולי של החברות הבינוניות (מחזור מכירות בין 120 ל-440 מיליוני שקל) הגיע בשנת 2004 ל-3.2% מהמכירות.
עוד עולה מהניתוח
מבדיקת התוצאות העסקיות של החברות התעשייתיות הנסחרות בבורסה, ע"פ חתך ענפי עולה כי ענף הכימיה (כולל חברות בנות) מהווה כמחצית מסך המכירות של החברות הנכללות בניתוח. הענף רשם גידול מרשים של 30% במכירות לצד עליה של 52% ברווח התפעולי אשר הגיע ל-14.5% מסך מכירת הענף - השיעור הגבוה ביותר מבין ענפי התעשייה.
בענף האלקטרוניקה נרשם גידול של 26% במכירות, 35% ברווח הגולמי ומעבר מהפסד תפעולי ונקי ב-2003, לרווח תפעולי ונקי בשנת 2004. הרווח הגולמי אשר הגיע ל-41% מהמכירות, הינו השיעור הגבוה ביותר מבין ענפי התעשייה.
בענף החשמל נרשם גידול של 23% במכירות בהשוואה ל-2003, שיעור הרווח הגולמי מההכנסות נותר כמעט ללא שינוי, בעוד שהרווח התפעולי עלה לרמה של 8.4% ושיעור הרווח הנקי עלה לרמה של 7.1% מההכנסות.
בענף המזון והטבק נרשמה עליה של 18% במכירות, של 13% ברווח הגולמי ושל 33% ברווח התפעולי.
ענף המתכת רשם גידול של 20% במכירות, גידול של 46% ברווח הגולמי ושל 171% ברווח התפעולי.
ענף העץ, הנייר והדפוס רשם בשנת 2004 גידול של 9% במכירות לעומת 2003, של 15% ברווח הגולמי ושל 49% ברווח התפעולי.
מכירות ענף הגומי והפלסטיק גדלו בשנת 2004 ב-22%, גידול דומה נרשם בשיעורי הרווח הגולמי והתפעולי .
דן תורג'מן. קרדיט: אור ברוךלאור מחדלי התביעה, דן תורג'מן ניצל ממאסר בפועל
בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל; לצד עבודות השירות, הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל - מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו
עבירות מס בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל. לצד עבודות השירות הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל – מחציתם אישית
ומחציתם על חברה שבבעלותו.
תורג'מן הורשע בשש עבירות של השמטת הכנסה וב-14 עבירות של מרמה, עורמה ותחבולה, בגין אי-דיווח שיטתי על הכנסות מיזמות נדל"ן והשכרת דירות לאורך שנים. על פי הכרעת הדין, הוא עסק ביזמות, שיווק מגרשים ומתן שירותי בנייה באמצעות
חברה בבעלותו, מבלי שדיווח לרשויות המס, מבלי שניהל ספרים ומבלי שהפיק חשבוניות כחוק.
למרות חומרת המעשים והיקפם, בית המשפט נמנע מהטלת מאסר בפועל - בניגוד לעמדת הפרקליטות, שדרשה 15 חודשי מאסר - וזאת בשל מה שהוגדר ככשל חמור בהתנהלות רשויות האכיפה.
השופטת מתחה ביקורת חריפה על רשות המסים והפרקליטות, וקבעה כי כתב האישום הוגש בשיהוי קיצוני ובלתי מוסבר, שנים רבות לאחר ביצוע העבירות המרכזיות.
בהכרעתה קבעה השופטת כי העבירות בוצעו בעיקר בין השנים 2007 ל-2012, אך כתב האישום הוגש רק בשנת 2023, כ-11
עד 16 שנים לאחר מכן. לדבריה, החקירה הפכה גלויה כבר בשנת 2018, אך התיק “נתקע” במשך שנים הן ביחידה החוקרת והן בפרקליטות, ללא הצדקה עניינית. “מדובר במקרה חריג שבחריגים, עינוי דין של ממש”, כתבה, וציינה כי במקרים דומים נגזרים עונשי מאסר בפועל גם כאשר היקף העבירות
נמוך יותר.
- עשור אחרי עבירות המס - זה מה שקבע בית המשפט
- המדינה התעכבה - ובמקום מאסר נגזרו עבודות שירות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כתב האישום כלל שלושה אישומים עיקריים: העלמת הכנסות מיזמות ושיווק נדל"ן בסכום של כ־2.7 מיליון שקל; התחמקות מתשלום מס שבח באמצעות רישום נכס על שם אחר; והשמטת הכנסות נוספות של כמיליון שקל מהשכרת דירות. במסגרת ההליך האזרחי חתם הנאשם על
הסכמי שומה והסיר את המחדלים, תוך תשלום מס של כחצי מיליון שקל.
ועדת החוץ והביטחון אישרה לקריאה שנייה ושלישית את חוק הפנסיות לפורשי צה״ל
החקיקה מסדירה את סמכות הרמטכ״ל בעקבות פסיקת בג״ץ, על רקע התרעות בצה״ל על גל פרישות והתנגדות חריפה בכנסת לעלות התקציבית
ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), תיקון מספר 36, המסדיר את סמכות הרמטכ"ל להעניק לפורשי צה"ל רכיב פנסיה מוגדל. ההצעה אושרה ברוב של חמישה תומכים מול מתנגד אחד, לאחר דחיית כלל ההסתייגויות שהוגשו לה.
החקיקה נועדה להסדיר מצב משפטי שנוצר בעקבות פסיקת בג"ץ מחודש ספטמבר האחרון, שקבע כי המדיניות הנהוגה בצה"ל להענקת תוספות פנסיה לפורשים חורגת מהמסגרת שקבע המחוקק ואינה מעוגנת בדין. בית המשפט קבע כי ללא חקיקה ראשית, הסמכות תבוטל החל מ־1 בינואר 2026, תוך מתן פרק זמן להסדרת הנושא בכנסת. מאז פסק הדין קיימה ועדת החוץ והביטחון שורת דיונים בהצעת החוק, שבמהלכם הציגו נציגי צה"ל תמונת מצב מדאיגה באשר להשפעת חוסר הוודאות על משרתי הקבע. באגף כוח האדם התריעו כי מאז פרסום פסק הדין הוגשו כ־300 בקשות פרישה, לצד כ־300 בקשות נוספות שנמצאות עדיין בתהליך.
רח"ט אכ"א, תא"ל אמיר ודמני, אמר בדיונים כי צה"ל נאלץ להתמודד עם פערים בכוח האדם באמצעות קידום משרתים צעירים ובעלי ניסיון מצומצם יותר. לדבריו, קיימת שחיקה הן במעמד והן בתנאי השירות, והחשש המרכזי הוא שאנשים איכותיים בוחרים שלא להישאר בשירות הקבע.
התנגדות חריפה להצעת החוק
ח"כ עמית הלוי הגיש למעלה מ־3,000 הסתייגויות וטען כי מדובר במהלך תקציבי בהיקף של מיליארדי שקלים, שמוסתר מהציבור. לדבריו, הכספים מיועדים לפנסיות של פורשי קבע במקום להפניית משאבים ללוחמים הזקוקים לציוד ולתוספות תקציביות. הלוי טען עוד כי הפנסיות הצבאיות גבוהות משמעותית מהפנסיה הממוצעת בשירות המדינה, וכי מדובר בפורשים צעירים יחסית, לעיתים בשנות ה־40 לחייהם. לדבריו, החוק מוסיף התחייבות תקציבית נוספת של כ־1.7 מיליארד שקל למערכת שכבר נהנית מתנאים מועדפים.
- התרומה הישראלית ששווה לארה"ב מיליארדים כל שנה
- רפאל חושפת את הדור הבא של מערכות ההגנה הישראליות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בדיון האחרון אמר ח"כ הלוי כי החוק, שהובא להצבעה, מהווה בעיניו פגיעה קשה במשרתי הקבע ובלוחמי צה"ל. הוא טען כי ההשלכות ארוכות הטווח של ההחלטה עלולות לפגוע במערכת הביטחון עצמה.
