התעשיינים אוהבים מניות: חוזים גידול בהנפקות בבורסה
ראש אגף כלכלה בהתאחדות התעשיינים, נירה שמיר, מעריכה שלמרות העצבנות בשווקים, בשנת 2005 כולה יגדל מספרן של החברות התעשייתיות שייצאו להנפקה בבורסה (מכלל ענפי התעשייה) בכ-5% לעומת אשתקד. על פי שמיר, מספר החברות התעשייתיות בבורסה יגיע בסוף השנה לכ-196.
שמיר מציינת, כי בחודשים ינואר-מאי 2005 נרשם גידול מהיר של יותר מ-50% בהיקף גיוסי ההון של מפעלי תעשייה באמצעות הבורסה בת"א, (הנפקת מניות, ואג"ח קונצרני) - ממוצע חודשי של 340 מליון שקלים בחמשת החודשים הראשונים של 2005, לעומת ממוצע של 220 מליון שקל בחודש בשנת 2004.
יחד עם זאת, מעריכה שמיר, כי בכל שנת 2005, תחול עלייה מתונה יותר בהיקף גיוסי ההון באמצעות הבורסה. זאת בשל הירידות בבורסה, הנובעות מהעצבנות בשווקים, כתוצאה מחוסר הוודאות באשר להתפתחויות הביטחוניות-מדיניות הצפויות לאחר ההתנתקות.
שמיר מציינת, כי בשנת 2004 גדלו המכירות של החברות התעשייתיות הנסחרות בבורסה ב-25% לעומת השנה שקדמה לה, הרווח הגולמי גדל ב-30% והרווח התפעולי עלה ב-87%. כך עולה מניתוח התוצאות העסקיות שערכו כלכלני התאחדות התעשיינים ואיגוד התעשייה הקיבוצית בקרב כ- 190 חברות תעשייה בורסאיות שהיקף מכירותיהן הכולל הסתכם אשתקד ב-138.3 מיליארד שקל.
עוד עולה מהניתוח, כי לחברות עתירות שוק מקומי יש קושי רב לגייס הון זר. קבוצה זו רשמה תזרים מזומנים שלילי (נטו) בסך 273 מליון שקלים, מפעילות מימון. ענף המזון רשם ירידה ברווחיות הגולמית ושיעור הרווח התפעולי של ענף הגומי והפלסטיקה, נשאר כמעט ללא שינוי.
שמיר מוסיפה, כי מניתוח הנתונים ע"פ חתך של גודל חברה מתברר ככל שעולה גודל החברות בקבוצה, כך נמצא שיעור הרווח התפעולי גבוה יותר. בעוד ששיעור הרווח התפעולי מסך המכירות של החברות הגדולות מאוד, (מחזור מכירות של יותר מ-3 מיליארד שקל) הגיע בשנת 2004 ל-13.9% והינו הגבוה ביותר מבין קבוצות הגודל ? הרי שבקבוצת החברות הקטנות (מחזור מכירות של עד 120 מליון שקל), היה הרווח התפעולי הנמוך ביותר-0.2% מהמכירות. הרווח התפעולי של החברות הבינוניות (מחזור מכירות בין 120 ל-440 מיליוני שקל) הגיע בשנת 2004 ל-3.2% מהמכירות.
עוד עולה מהניתוח
מבדיקת התוצאות העסקיות של החברות התעשייתיות הנסחרות בבורסה, ע"פ חתך ענפי עולה כי ענף הכימיה (כולל חברות בנות) מהווה כמחצית מסך המכירות של החברות הנכללות בניתוח. הענף רשם גידול מרשים של 30% במכירות לצד עליה של 52% ברווח התפעולי אשר הגיע ל-14.5% מסך מכירת הענף - השיעור הגבוה ביותר מבין ענפי התעשייה.
בענף האלקטרוניקה נרשם גידול של 26% במכירות, 35% ברווח הגולמי ומעבר מהפסד תפעולי ונקי ב-2003, לרווח תפעולי ונקי בשנת 2004. הרווח הגולמי אשר הגיע ל-41% מהמכירות, הינו השיעור הגבוה ביותר מבין ענפי התעשייה.
בענף החשמל נרשם גידול של 23% במכירות בהשוואה ל-2003, שיעור הרווח הגולמי מההכנסות נותר כמעט ללא שינוי, בעוד שהרווח התפעולי עלה לרמה של 8.4% ושיעור הרווח הנקי עלה לרמה של 7.1% מההכנסות.
בענף המזון והטבק נרשמה עליה של 18% במכירות, של 13% ברווח הגולמי ושל 33% ברווח התפעולי.
ענף המתכת רשם גידול של 20% במכירות, גידול של 46% ברווח הגולמי ושל 171% ברווח התפעולי.
ענף העץ, הנייר והדפוס רשם בשנת 2004 גידול של 9% במכירות לעומת 2003, של 15% ברווח הגולמי ושל 49% ברווח התפעולי.
מכירות ענף הגומי והפלסטיק גדלו בשנת 2004 ב-22%, גידול דומה נרשם בשיעורי הרווח הגולמי והתפעולי .
אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביהצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה; איך זה ישפיע על חשבון המים שלכם?
רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב; שאלות ותשובות על השינויים הצפויים
לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה
והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.
על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.
עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות
ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.
- הבינלאומי: צמיחה בפעילות הליבה, התשואה על ההון ירדה ל-16.2%
- אנרג'יאן תספק גז טבעי לקפריסין דרך צינור תת ימי חדש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%
הגירעון יורד ל-4.5% מהתוצר בעקבות שילוב של זינוק של 15% בהכנסות המדינה והאטה בקצב ההוצאות, בעוד הוצאות המלחמה המצטברות מאז אוקטובר 2023 מטפסות ל-226.9 מיליארד שקל; הגירעון החודשי בנובמבר התכווץ ל-3.3 מיליארד שקל והממשלה ממשיכה לנוע מתחת ליעד הגירעון
השנתי של 2025
החשב הכללי באוצר הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית.
התמונה בולטת במיוחד בנובמבר האחרון. הגירעון החודשי הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 12.2 מיליארד שקל בנובמבר אשתקד, פער שמחדד את התנודתיות בהוצאות הממשלה בסוף השנה ואת התרומה של הקפיצה בהכנסות ממסים. מתחילת השנה עומד הגירעון המצטבר על 74.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-36% בהשוואה ל-116.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024.
מנוע השיפור נמצא בצד ההכנסות. סך הכנסות המדינה מתחילת השנה הגיע ל-503.3 מיליארד שקל, עלייה של 15.1% לעומת התקופה המקבילה. הכנסות ממסים זינקו ב-15.6%, כאשר המסים הישירים, המשקפים בין היתר הכנסות משכר, רווחי חברות ורווחי הון – עלו ב-18.7%. המסים העקיפים, ובראשם מיסי צריכה, עלו ב-11.3%. בחודש נובמבר לבדו נרשמו הכנסות של 45.8 מיליארד שקל.
לצד זאת, הוצאות הממשלה עלו בקצב מתון בהרבה. מתחילת השנה הגיע היקף ההוצאות ל-578 מיליארד שקל, עלייה של 4.3% בלבד בהשוואה ל-2024. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-3.5%, והוצאות מערכת הביטחון עלו ב-2%. הגידול המתון משקף שילוב בין ריסון יחסי בהוצאות השוטפות לבין התזמון של העברות חד-פעמיות ורכישות ביטחוניות לאורך השנה.
- משרד האוצר פרסם את מכרז ביטוח הרכב הגדול בישראל לשנת 2026: כ-400 מיליון שקל בשנה
- מכרז הרכב הממשלתי - רשימת הזוכים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מרכיב מרכזי בדו"ח נוגע להוצאות המלחמה. לפי אומדן החשכ"ל, הוצאות המלחמה ברוטו בשנת 2025 עומדות על 85.3 מיליארד שקל. מפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 מסתכם היקף ההוצאה המצטבר ב-226.9 מיליארד שקל, כולל 8.3 מיליארד שקל מקרן הפיצויים, מתוכם 3.8 מיליארד שקל בגין נזק ישיר. בנוסף נכללות בדו"ח הוצאות ביטחוניות שמומנו מסיוע אמריקאי והוצאות במסגרת תכנית "תקומה".
