התעשיינים אוהבים מניות: חוזים גידול בהנפקות בבורסה
ראש אגף כלכלה בהתאחדות התעשיינים, נירה שמיר, מעריכה שלמרות העצבנות בשווקים, בשנת 2005 כולה יגדל מספרן של החברות התעשייתיות שייצאו להנפקה בבורסה (מכלל ענפי התעשייה) בכ-5% לעומת אשתקד. על פי שמיר, מספר החברות התעשייתיות בבורסה יגיע בסוף השנה לכ-196.
שמיר מציינת, כי בחודשים ינואר-מאי 2005 נרשם גידול מהיר של יותר מ-50% בהיקף גיוסי ההון של מפעלי תעשייה באמצעות הבורסה בת"א, (הנפקת מניות, ואג"ח קונצרני) - ממוצע חודשי של 340 מליון שקלים בחמשת החודשים הראשונים של 2005, לעומת ממוצע של 220 מליון שקל בחודש בשנת 2004.
יחד עם זאת, מעריכה שמיר, כי בכל שנת 2005, תחול עלייה מתונה יותר בהיקף גיוסי ההון באמצעות הבורסה. זאת בשל הירידות בבורסה, הנובעות מהעצבנות בשווקים, כתוצאה מחוסר הוודאות באשר להתפתחויות הביטחוניות-מדיניות הצפויות לאחר ההתנתקות.
שמיר מציינת, כי בשנת 2004 גדלו המכירות של החברות התעשייתיות הנסחרות בבורסה ב-25% לעומת השנה שקדמה לה, הרווח הגולמי גדל ב-30% והרווח התפעולי עלה ב-87%. כך עולה מניתוח התוצאות העסקיות שערכו כלכלני התאחדות התעשיינים ואיגוד התעשייה הקיבוצית בקרב כ- 190 חברות תעשייה בורסאיות שהיקף מכירותיהן הכולל הסתכם אשתקד ב-138.3 מיליארד שקל.
עוד עולה מהניתוח, כי לחברות עתירות שוק מקומי יש קושי רב לגייס הון זר. קבוצה זו רשמה תזרים מזומנים שלילי (נטו) בסך 273 מליון שקלים, מפעילות מימון. ענף המזון רשם ירידה ברווחיות הגולמית ושיעור הרווח התפעולי של ענף הגומי והפלסטיקה, נשאר כמעט ללא שינוי.
שמיר מוסיפה, כי מניתוח הנתונים ע"פ חתך של גודל חברה מתברר ככל שעולה גודל החברות בקבוצה, כך נמצא שיעור הרווח התפעולי גבוה יותר. בעוד ששיעור הרווח התפעולי מסך המכירות של החברות הגדולות מאוד, (מחזור מכירות של יותר מ-3 מיליארד שקל) הגיע בשנת 2004 ל-13.9% והינו הגבוה ביותר מבין קבוצות הגודל ? הרי שבקבוצת החברות הקטנות (מחזור מכירות של עד 120 מליון שקל), היה הרווח התפעולי הנמוך ביותר-0.2% מהמכירות. הרווח התפעולי של החברות הבינוניות (מחזור מכירות בין 120 ל-440 מיליוני שקל) הגיע בשנת 2004 ל-3.2% מהמכירות.
עוד עולה מהניתוח
מבדיקת התוצאות העסקיות של החברות התעשייתיות הנסחרות בבורסה, ע"פ חתך ענפי עולה כי ענף הכימיה (כולל חברות בנות) מהווה כמחצית מסך המכירות של החברות הנכללות בניתוח. הענף רשם גידול מרשים של 30% במכירות לצד עליה של 52% ברווח התפעולי אשר הגיע ל-14.5% מסך מכירת הענף - השיעור הגבוה ביותר מבין ענפי התעשייה.
בענף האלקטרוניקה נרשם גידול של 26% במכירות, 35% ברווח הגולמי ומעבר מהפסד תפעולי ונקי ב-2003, לרווח תפעולי ונקי בשנת 2004. הרווח הגולמי אשר הגיע ל-41% מהמכירות, הינו השיעור הגבוה ביותר מבין ענפי התעשייה.
בענף החשמל נרשם גידול של 23% במכירות בהשוואה ל-2003, שיעור הרווח הגולמי מההכנסות נותר כמעט ללא שינוי, בעוד שהרווח התפעולי עלה לרמה של 8.4% ושיעור הרווח הנקי עלה לרמה של 7.1% מההכנסות.
בענף המזון והטבק נרשמה עליה של 18% במכירות, של 13% ברווח הגולמי ושל 33% ברווח התפעולי.
ענף המתכת רשם גידול של 20% במכירות, גידול של 46% ברווח הגולמי ושל 171% ברווח התפעולי.
ענף העץ, הנייר והדפוס רשם בשנת 2004 גידול של 9% במכירות לעומת 2003, של 15% ברווח הגולמי ושל 49% ברווח התפעולי.
מכירות ענף הגומי והפלסטיק גדלו בשנת 2004 ב-22%, גידול דומה נרשם בשיעורי הרווח הגולמי והתפעולי .
חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?
הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל
השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.
בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.
בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית. בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס.
באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך.
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- ההמלצה למכור מניות בנקים - "מעריכים שנראה ירידה בתוצאות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב
מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.
ההוצאה הממוצעת של משקי הבית בישראל: 18 אלף שקל לחודש
סקר ההוצאות וההכנסות החדש של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מצביע על הפערים הגדולים בחברה הישראלית בהוצאה החודשית - 93% ממשקי הבית בעשירון העליון מחזיקים לפחות במכונית אחת, לעומת כ-41% בלבד בעשירון התחתון
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה היום את סקר הוצאות והכנסות שלה למשקי בית לשנת 2023. מן הדוח עולה כי ההכנסה הכספית הממוצעת ברוטו למשק בית עמדה באותה שנה על כ-26,330 שקל, בעוד ההכנסה נטו, לאחר ניכויים עמדה על כ-21,606 שקל לחודש. 77.7% מהכנסות משקי הבית מגיעות מעבודה, בעוד 12.9% מגיעות מקצבאות ומתמיכות, כאשר היתר מגיע מפנסיות וקופות גמל.
לפני הסקר, ההוצאה הכוללת לתצרוכת של משקי הבית, הכוללת את אומדן צריכת שירותי הדיור, הסתכמה ב־18,088 שקל לחודש, ירידה ריאלית של 1.4% לעומת 2022, זאת בעוד שההוצאה הכספית ללא דיור ירדה בשיעור חד יותר של 2.1% והסתכמה ב-14,823 שקל. סעיף הדיור נותר רכיב ההוצאה המרכזי (25.3% מההוצאה הכוללת), כאשר לאחריו ההוצאה מתחלקת בין תחבורה ותקשורת, כ-18.6% מההוצאה ומזון כולל פירות וירקות, כ-17.9% מההוצאה. כמו כן עולה כי הרכב ההוצאה נותר יציב ביחס לשנה הקודמת.
- גם עם הגירה שלילית: בישראל 10.178 מיליון תושבים
- הלמ"ס: השקעת המדינה בשירותי הבריאות נמוכה יחסית לעולם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפערים הכלכליים באים לידי ביטוי גם בבעלות על נכסים ומוצרים בני־קיימה ובתנאי הדיור: בעוד שכ-94% ממשקי הבית בעשירון העליון החזיקו מחשב אחד לפחות וכ-97% מהם היו בעלי מינוי לאינטרנט, בעשירון התחתון מדובר בכ-52% בלבד. גם בשוק הדיור ניכרים פערים משמעותיים. ערך דירה ממוצעת בבעלות משק בית בעשירון העליון עמד על 3.96 מיליון שקל, פי 2.6 מערך הדירה בעשירון התחתון שאומדנה מוערך בכ-1.51 מיליון שקל.
