התעשיינים אוהבים מניות: חוזים גידול בהנפקות בבורסה
ראש אגף כלכלה בהתאחדות התעשיינים, נירה שמיר, מעריכה שלמרות העצבנות בשווקים, בשנת 2005 כולה יגדל מספרן של החברות התעשייתיות שייצאו להנפקה בבורסה (מכלל ענפי התעשייה) בכ-5% לעומת אשתקד. על פי שמיר, מספר החברות התעשייתיות בבורסה יגיע בסוף השנה לכ-196.
שמיר מציינת, כי בחודשים ינואר-מאי 2005 נרשם גידול מהיר של יותר מ-50% בהיקף גיוסי ההון של מפעלי תעשייה באמצעות הבורסה בת"א, (הנפקת מניות, ואג"ח קונצרני) - ממוצע חודשי של 340 מליון שקלים בחמשת החודשים הראשונים של 2005, לעומת ממוצע של 220 מליון שקל בחודש בשנת 2004.
יחד עם זאת, מעריכה שמיר, כי בכל שנת 2005, תחול עלייה מתונה יותר בהיקף גיוסי ההון באמצעות הבורסה. זאת בשל הירידות בבורסה, הנובעות מהעצבנות בשווקים, כתוצאה מחוסר הוודאות באשר להתפתחויות הביטחוניות-מדיניות הצפויות לאחר ההתנתקות.
שמיר מציינת, כי בשנת 2004 גדלו המכירות של החברות התעשייתיות הנסחרות בבורסה ב-25% לעומת השנה שקדמה לה, הרווח הגולמי גדל ב-30% והרווח התפעולי עלה ב-87%. כך עולה מניתוח התוצאות העסקיות שערכו כלכלני התאחדות התעשיינים ואיגוד התעשייה הקיבוצית בקרב כ- 190 חברות תעשייה בורסאיות שהיקף מכירותיהן הכולל הסתכם אשתקד ב-138.3 מיליארד שקל.
עוד עולה מהניתוח, כי לחברות עתירות שוק מקומי יש קושי רב לגייס הון זר. קבוצה זו רשמה תזרים מזומנים שלילי (נטו) בסך 273 מליון שקלים, מפעילות מימון. ענף המזון רשם ירידה ברווחיות הגולמית ושיעור הרווח התפעולי של ענף הגומי והפלסטיקה, נשאר כמעט ללא שינוי.
שמיר מוסיפה, כי מניתוח הנתונים ע"פ חתך של גודל חברה מתברר ככל שעולה גודל החברות בקבוצה, כך נמצא שיעור הרווח התפעולי גבוה יותר. בעוד ששיעור הרווח התפעולי מסך המכירות של החברות הגדולות מאוד, (מחזור מכירות של יותר מ-3 מיליארד שקל) הגיע בשנת 2004 ל-13.9% והינו הגבוה ביותר מבין קבוצות הגודל ? הרי שבקבוצת החברות הקטנות (מחזור מכירות של עד 120 מליון שקל), היה הרווח התפעולי הנמוך ביותר-0.2% מהמכירות. הרווח התפעולי של החברות הבינוניות (מחזור מכירות בין 120 ל-440 מיליוני שקל) הגיע בשנת 2004 ל-3.2% מהמכירות.
עוד עולה מהניתוח
מבדיקת התוצאות העסקיות של החברות התעשייתיות הנסחרות בבורסה, ע"פ חתך ענפי עולה כי ענף הכימיה (כולל חברות בנות) מהווה כמחצית מסך המכירות של החברות הנכללות בניתוח. הענף רשם גידול מרשים של 30% במכירות לצד עליה של 52% ברווח התפעולי אשר הגיע ל-14.5% מסך מכירת הענף - השיעור הגבוה ביותר מבין ענפי התעשייה.
בענף האלקטרוניקה נרשם גידול של 26% במכירות, 35% ברווח הגולמי ומעבר מהפסד תפעולי ונקי ב-2003, לרווח תפעולי ונקי בשנת 2004. הרווח הגולמי אשר הגיע ל-41% מהמכירות, הינו השיעור הגבוה ביותר מבין ענפי התעשייה.
בענף החשמל נרשם גידול של 23% במכירות בהשוואה ל-2003, שיעור הרווח הגולמי מההכנסות נותר כמעט ללא שינוי, בעוד שהרווח התפעולי עלה לרמה של 8.4% ושיעור הרווח הנקי עלה לרמה של 7.1% מההכנסות.
בענף המזון והטבק נרשמה עליה של 18% במכירות, של 13% ברווח הגולמי ושל 33% ברווח התפעולי.
ענף המתכת רשם גידול של 20% במכירות, גידול של 46% ברווח הגולמי ושל 171% ברווח התפעולי.
ענף העץ, הנייר והדפוס רשם בשנת 2004 גידול של 9% במכירות לעומת 2003, של 15% ברווח הגולמי ושל 49% ברווח התפעולי.
מכירות ענף הגומי והפלסטיק גדלו בשנת 2004 ב-22%, גידול דומה נרשם בשיעורי הרווח הגולמי והתפעולי .
החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
וגם - הון שחור והעלמות מס, שאלות ותשובות
רשות המסים, באמצעות משרד פקיד שומה חקירות ירושלים והדרום ובשיתוף אגף החקירות של ביטוח לאומי, מנהלת חקירה גלויה בחשד להעלמת הכנסות בהיקף של כ-1.5 מיליון ש"ח על ידי חאתם תמימי, תושב העיר העתיקה בירושלים העוסק בשיפוצים ובנייה. החשוד, בן 45, נלקח לחקירה באוקטובר 2025 ושוחרר בתנאים מגבילים על ידי בית משפט השלום בירושלים, הכוללים איסור יציאה מהארץ, דיווח תקופתי על פעילותו העסקית והתייצבות קבועה בפיקוח.
מבקשת המעצר, שפורסמה לאחרונה, חושפת דפוס התנהלות שיטתי. בשנת 2020, בעקבות ביקורת ניהול ספרים, נפתח תיק נגד תמימי, אך הוא לא הגיש דו"חות מס לשנים 2020–2024, כולל הצהרת הון שנדרשה ממנו. בשנת 2022, פתח תיק על שם בת זוגו כמנגנון הסוואה, ובמסגרתו ביצע עבודות שיפוצים ובנייה ברחבי הארץ – בעיקר בירושלים, תל אביב ובאזור המרכז – ללקוחות פרטיים ומסחריים. עם זאת, דיווח רק על חלק קטן מההכנסות, בעוד ששארן נשמרו במזומן או בצ'קים שפודו אצל נותני שירותי מטבע כדי להימנע מתיעוד בנקאי. עדויות מלקוחות, שנגבו במסגרת החקירה, מאשרות תשלומים ישירים בסכומים של עשרות אלפי שקלים לעבודות כמו שיפוץ מטבחים, התקנת ריצופים והרחבות דירות, ללא חשבוניות.
החקירה חשפה כי תמימי לא ניהל ספרי חשבונות כנדרש בחוק, ולא הגיש דו"חות שנתיים מלבד דו"ח חלקי לשנת 2022 על שם בת זוגו. חיפושים שנערכו בביתה של בת הזוג תפסו מסמכים, מחשבים ורישומים ידניים המעידים על הכנסות נוספות של כ-300 אלף ש"ח בשנה. ממצאים אלה מצביעים על העלמה רטרואקטיבית בין 2020 ל-2023, עם פוטנציאל להרחבת החקירה ל-2024. רשות המסים מעריכה כי הסכום הכולל עשוי לגדול בעקבות ריבית וקנסות, והיא שוקלת העמדה לדין פלילי בעבירות של העלמת מס והלבנת הון.
מקרה זה אינו מבודד בענף השיפוצים והבנייה, הנחשב לאחד האזורים הרגישים להעלמות מס בישראל. על פי דוחות רשות המסים לשנת 2025, הענף מהווה כ-15% מכלל החקירות הפליליות בתחום המס, בעיקר בשל תשלומים במזומן, חוסר חובה להוצאת חשבוניות ללקוחות פרטיים וקושי באימות נתונים. בחודשים האחרונים דווחו מקרים דומים: במאי 2025, קבלן שיפוצים מדרום הארץ, יוסף פרץ, נחשד בהעלמת כ-2 מיליון ש"ח על פני חמש שנים, באמצעות פדיון צ'קים בצ'יינג'ים והעברות ישירות לספקים, כפי שפורסם בהחשד: העלמת הכנסות של כ-2 מיליון שקל בידי קבלן שיפוצים. באוגוסט 2025, חקירה משותפת של רשות המסים וביטוח לאומי חשפה רשת קבלנים במרכז שדיווחו רק 40% מההכנסות, בהיקף כולל של 4 מיליון ש"ח, עם תפיסת מסמכים וקנסות ראשוניים של 1.2 מיליון ש"ח. בנובמבר 2025, קבלן בנייה בתל אביב נעצר זמנית בחשד להעלמת 800 אלף ש"ח, לאחר תלונה של ספק חומרים שחשד בפעילות לא מדווחת.
- עורך דין ידוע סיפק חברות קש לרשת שהרוויחה מאות מיליונים מחשבוניות פיקטיביות
- רופאת בוטוקס חשודה בהעלמת הכנסות של כ-2 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האכיפה הממוקדת בענף משקפת מגמה של רשות המסים להגברת שיתופי פעולה עם גופים כמו משרד הבינוי והשיכון ומאגרי נתונים בנקאיים. ב-2025, נפתחו כ-450 חקירות חדשות בתחום, לעומת 380 ב-2024, עם דגש על קבלנים עצמאיים שאינם רשומים בפנקס הקבלנים. מצד אחד, זו תגובה לגירעון התקציבי ולצורך בגביית מסים נוספים, כפי שמעידים תיקוני החקיקה האחרונים שהעלו את שיעור המע"מ ל-18%. מצד שני, מבקרים בענף טוענים כי האכיפה יוצרת עומס על קבלנים קטנים לגיטימיים, שמתקשים להתמודד עם דרישות דיווח מורכבות, וממליצים על פישוט הליכים דיגיטליים להוצאת חשבוניות.
יפית גריאני (רמי זרנגר)יפית גריאני נבחרה להוביל את כאל בעיצומו של תהליך מכירה
מובילה את החברה בתקופת מעבר לבעלי בית חדשים, עם פרשת דלק שעדיין לא לגמרי נסגרה
דירקטוריון חברת כרטיסי האשראי כאל מאשר היום (1 בדצמבר 2025) את מינויה של יפית גריאני לתפקיד המנכ"לית. המינוי, שייכנס לתוקף לאחר קבלת אישור בנק ישראל, מגיע בשיאו של תהליך מכירה מורכב: בנק דיסקונט מוכר את החזקותיו, 72% ממניות כאל, לקבוצת יוניון-הראל של ג'ורג' חורש בתמורה ל-3.75 עד 4 מיליארד שקל, בהתאם לעמידה ביעדי רווחיות מוגדרים בשנים 2026-2028.
גריאני (57), כיהנה בעבר כמשנה למנכ"ל ישראכרט ובתפקידי ניהול בכירים בדיסקונט, ומחליפה את לוי הלוי שכיהן כמנכ"ל מאז 2018. ועדת האיתור בחנה שבעה מועמדים בכירים, בהם רם גב מבנק הפועלים ואורי וטרמן משופרסל, ובחרה בגריאני על בסיס ניסיונה הבנקאי, ההיכרות העמוקה עם כאל והתמיכה שקיבלה ממנכ"ל דיסקונט, אורי לוין.
בין דיסקונט לבעלי הבית החדשים
המינוי ממקם את גריאני בדיוק על קו התפר בין בעלת השליטה היוצאת לבין הקבוצה שנכנסת. בפועל, היא נדרשת לנהל בתקופה אחת גם את סגירת הקשר עם דיסקונט וגם את התאמת הארגון לציפיות של יוניון-הראל, כשמחיר העסקה עצמו קשור ישירות ליכולת של כאל לשמור על
רווחיות לאורך השנים הקרובות. זה יוצר מציאות ניהולית שבה כל החלטה תפעולית, החל בהוצאות וכלה בהתרחבות לאשראי חוץ בנקאי, נבחנת גם דרך ההשפעה שלה על מנגנון התמורה בעסקה.
המינוי מתרחש ברקע עסקה שעדיין ממתינה לאישורי רשות התחרות ובנק ישראל. הרגולטורים בוחנים במיוחד את הקשרים בין קבוצת יוניון לרשת סופר־פארם, ואת האופן שבו הם משתלבים עם שיתוף הפעולה האסטרטגי של כאל עם מועדון BE של שופרסל. ההחלטות הניהוליות שתקבל גריאני בתקופה הקרובה עשויות להשפיע ישירות הן על עמידת החברה ביעדים התפעוליים והן על השווי הסופי שיקבל דיסקונט בעסקה.
- הבינלאומי מצטרף לעסקת כאל: מוכר את מלוא ההחזקה תמורת 1.056 מיליארד שקל
- למה דיסקונט מתעקש למכור את כאל בזול?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
להרחבה: דיסקונט מוכר את כאל להראל וג'ורג' חורש תמורת עד 4 מיליארד שקל
