זהב שחור בעיניים: המשקיעים בורחים מהחוזים על הנפט; ששב לצנוח

החוזים על הנפט הגולמי יורדים ב-6.8% למחיר של 18.4 דולר לחבית, כשהנפט מסוג ברנט יורד ב-2.6. הצפי הוא שייקח לפחות שנה עד שהדרישה הגלובלית לנפט תתאושש וגולדמן זאקס צופים שעד סוף מאי המחיר יקפוץ ל-25 דולר
ארז ליבנה | (4)

התנודתיות במחירי החוזים העתידיים על הנפט נמשכת. למרות ההגעה להסכמה בין רוסיה לסעודיה על קיצוץ תפוקת הנפט, חודש אפריל היה החודש הכי פורה מבחינת תפוקת נפט ב-30 שנה האחרונות עם שאיבה יומית ממוצעת של 1.73 מיליון חביות נפט ביום. טירוף אם זוכרים שזה היה חודש שבו היו למעלה מ-2 מיליארד בני אדם בהסגר – מהודו ועד ארצות הברית.  

 

כאמור, בחודש שעבר הגענו לשיא שלילי במחירי הנפט, לאחר שהחוזים העתידיים של חודש מאי ירדו למינוס 38 דולר ובסוף התייצבו על מחיר של דולרים בודדים. מחיר הנפט צולל בחודשים האחרונים, לאחר שסעודיה ורוסיה – 2 מ-3 מפיקות הנפט הגדולות בעולם – לא הגיעו להסכמה על קיצוצים, כשיחד עם הירידה החדה בדרישה בשל המגפה, הביאו להתמלאות המחסנים וקריסת המחירים.

 

הירידה הנוכחית מסיימת 3 ימים שבהם הנפט דווקא טיפס לגבוה של 19.7 דולר לחבית, אך כאמור היום הוא החל להתדרדר שוב על רקע החשש מהתפרצות מחודשת של מלחמת הסחר, שצפויה להעיק על הנפט עוד יותר ודה פקטו מבריחה את המשקיעים מהסחורה.

 

מנהל קרן ETF של נפט מהונג קונג, שמנהל 500 מיליון דולר, אמר לסוכנות בלומברג כי סרב לבקשת הברוקרים שלו להגדיל את החשיפה לחוזי הנפט; כשבמקביל S&P גלובל הודיע כי החוזים על נפט מסוג WTI יגולגלו מחודש יולי לחודש אוגוסט. כלומר, הם נפטרים מהחוזים הנוכחיים שלהם וקונים את החוזים של חודש שלאחריו.

 

ישנם סימנים שהירידה לדרישה לנפט הגיעה לתחתית, בעקבות ההתחלה של הסרת הסגר במדינות המערב, אבל יש אליסטים שצופים כי ייקח לפחות שנה עד שהדרישה לנפט תחזור לרמה שלפני הקורונה. ויש מצב שהם אופטימיים, בעקבות הלחצים על סקטור התעופה העולמי. כמו כן, השאיבה האקססיבית שיצרה את הלחץ על המחסנים בחודש שעבר, ממשיך ללחוץ על המחיר.

 

במקביל, במכתב למשקיעים שפרסם במהלך סוף השבוע, בנק ההשקעות גולדמן זאקס, צופה דווקא התייצבות במחיר הנפט למחיר של 25 דולר לחבית עד סוף חודש מאי, שיכלול לטענתם, ראלי תלת שלבי. אם זה נכון, המשמעות היא שלפחות נכון לכרגע, יש קרוב ל-30% אפסייד על מחיר הנפט.

 

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    יעקב 05/05/2020 07:55
    הגב לתגובה זו
    כל מה שאתם הפרשנים מפרסמים - קורה בדיוק ההיפך...
  • 3.
    קש 04/05/2020 17:39
    הגב לתגובה זו
    הגדול הבא יוביל ל41 היכוני למהלך בין 10-41
  • 2.
    משה - חיפה 04/05/2020 13:39
    הגב לתגובה זו
    קצת אורך רוח והתשואות מזנקות לשמים.
  • 1.
    dw 04/05/2020 13:35
    הגב לתגובה זו
    דוגמה מישראל להשלכות של מחיר הנפט הנמוך - ישנה חברה בשם רא"מ המבקשת לקדם מכרה פצלי שמן במישור רותם. המודל העיסקי שלהם מניח 55-80$ לחבית. אנחנו רחוקים מזה, גם בשנה ושנתיים הבאות. לכן הצדקה שמישהו שפוי ישים ולו שקל שחוק אחד על פיתוח המכרה והגדלת ההיצע, כי בזן ופז נפט יכולות לקנות כמה נפט שהן רוצות מיבוא, במחירים טובים יותר. רא"מ היא דוגמה להיצע שפשוט לא יקרה, ומן הסתם כמוה יש עוד הרבה מכרות פצלי שמן בעולם שלא יופעלו והקיימים יושבתו.
גז טבעי
צילום: טוויטר

עימות בין ישראל וארה"ב על הגז: עסקת היצוא למצרים תקועה

עימות בין ישראל לארה"ב על רקע הסכם הגז עם מצרים; השר אלי כהן: הממשל האמריקאי מפעיל לחצים אדירים לאישור עסקת לווייתן; שר האנרגיה האמריקני ביטל את ביקורו

תמיר חכמוף |

שר האנרגיה אלי כהן הודיע כי מקבילו האמריקני, כריס רייט, ביטל את ביקורו בישראל שתוכנן לשבוע הבא, צעד שמגיע על רקע סירובו של כהן לאשרר בשלב זה את הסכם הייצוא למצרים, עד שיובטחו האינטרסים הישראליים וייקבע מחיר גז "הוגן לשוק המקומי". העניין נחשף אצלנו בביזפורטל - גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה על חשבון ישראל

על פי דיווחים, מאחורי הקלעים מתנהל בימים האחרונים מסע לחצים מצד הממשל האמריקני, שכלל פניות ישירות לכהן ואף הביא להתערבותו של ראש הממשלה נתניהו, במטרה להביא לאישור העסקה שנאמדת בכ-35 מיליארד דולר. על פי ההסכם, מאגר לווייתן אמור לספק למצרים כ-130 מיליארד מ"ק גז טבעי לאורך השנים הקרובות, אך כדי לממש זאת נדרש חתימתו של שר האנרגיה על היתר הייצוא החדש, מה שטרם קרה.

יש לציין כי חברת האנרגיה האמריקאית שברון, המחזיקה בכ-40% מהמאגר ומובילה את התפעול ואת מכר המלאי. נתון זה, לצד מעורבותו הפומבית של הממשל בוושינגטון בקידום העסקה, מרמז על משקלם הכלכלי והפוליטי של אינטרסים עסקיים חוצי יבשות שמופעלים לטובת השלמתה המיידית של עסקת הענק. במקביל, שותפות לווייתן האחרות, ובהן ניו-מד הישראלית, נמנעו בשלב זה מהתייחסות פומבית למסע הלחצים.

הצדדים החליטו להאריך את המועד לקבלת האישורים בחודש נוסף, אך במקביל נראה שהפערים הולכים ומעמיקים בין ישראל ומצריים. גורמים מדיניים מציינים כי כהן קושר את אישור העסקה להסדרת סוגיות מדיניות מול מצרים, ברקע טענות ישראליות להפרות של הסכם השלום.

עסקת היצוא שעל הפרק

ב-7 באוגוסט 2025 דווח על עסקת יצוא הגז הגדולה ביותר בתולדות המדינה, במסגרתה חתמו השותפות במאגר לוויתן, בראשות ניו-מד אנרג'י, עם חברת BOE המצרית על הסכם למכירת כ-35 מיליארד דולר. העסקה הייתה אמורה להתחלק לשני שלבים: השלב הראשון, שהיקפו לוויתן בעסקת יצוא למצרים של 35 מיליארד דולר עד 2040; שותפויות הגז מזנקות