זהב שחור בעיניים: המשקיעים בורחים מהחוזים על הנפט; ששב לצנוח
התנודתיות במחירי החוזים העתידיים על הנפט נמשכת. למרות ההגעה להסכמה בין רוסיה לסעודיה על קיצוץ תפוקת הנפט, חודש אפריל היה החודש הכי פורה מבחינת תפוקת נפט ב-30 שנה האחרונות עם שאיבה יומית ממוצעת של 1.73 מיליון חביות נפט ביום. טירוף אם זוכרים שזה היה חודש שבו היו למעלה מ-2 מיליארד בני אדם בהסגר – מהודו ועד ארצות הברית.
כאמור, בחודש שעבר הגענו לשיא שלילי במחירי הנפט, לאחר שהחוזים העתידיים של חודש מאי ירדו למינוס 38 דולר ובסוף התייצבו על מחיר של דולרים בודדים. מחיר הנפט צולל בחודשים האחרונים, לאחר שסעודיה ורוסיה – 2 מ-3 מפיקות הנפט הגדולות בעולם – לא הגיעו להסכמה על קיצוצים, כשיחד עם הירידה החדה בדרישה בשל המגפה, הביאו להתמלאות המחסנים וקריסת המחירים.
הירידה הנוכחית מסיימת 3 ימים שבהם הנפט דווקא טיפס לגבוה של 19.7 דולר לחבית, אך כאמור היום הוא החל להתדרדר שוב על רקע החשש מהתפרצות מחודשת של מלחמת הסחר, שצפויה להעיק על הנפט עוד יותר ודה פקטו מבריחה את המשקיעים מהסחורה.
מנהל קרן ETF של נפט מהונג קונג, שמנהל 500 מיליון דולר, אמר לסוכנות בלומברג כי סרב לבקשת הברוקרים שלו להגדיל את החשיפה לחוזי הנפט; כשבמקביל S&P גלובל הודיע כי החוזים על נפט מסוג WTI יגולגלו מחודש יולי לחודש אוגוסט. כלומר, הם נפטרים מהחוזים הנוכחיים שלהם וקונים את החוזים של חודש שלאחריו.
- תדיראן השקיעה 60 מיליון שקל בטכנולוגיית טיהור אוויר מזגנים עיליים
- ג'נרל מוטורס: ירידה של 35% בהכנסות הרבעון בסין אבל לא הכל שחור
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ישנם סימנים שהירידה לדרישה לנפט הגיעה לתחתית, בעקבות ההתחלה של הסרת הסגר במדינות המערב, אבל יש אליסטים שצופים כי ייקח לפחות שנה עד שהדרישה לנפט תחזור לרמה שלפני הקורונה. ויש מצב שהם אופטימיים, בעקבות הלחצים על סקטור התעופה העולמי. כמו כן, השאיבה האקססיבית שיצרה את הלחץ על המחסנים בחודש שעבר, ממשיך ללחוץ על המחיר.
במקביל, במכתב למשקיעים שפרסם במהלך סוף השבוע, בנק ההשקעות גולדמן זאקס, צופה דווקא התייצבות במחיר הנפט למחיר של 25 דולר לחבית עד סוף חודש מאי, שיכלול לטענתם, ראלי תלת שלבי. אם זה נכון, המשמעות היא שלפחות נכון לכרגע, יש קרוב ל-30% אפסייד על מחיר הנפט.
- 4.יעקב 05/05/2020 07:55הגב לתגובה זוכל מה שאתם הפרשנים מפרסמים - קורה בדיוק ההיפך...
- 3.קש 04/05/2020 17:39הגב לתגובה זוהגדול הבא יוביל ל41 היכוני למהלך בין 10-41
- 2.משה - חיפה 04/05/2020 13:39הגב לתגובה זוקצת אורך רוח והתשואות מזנקות לשמים.
- 1.dw 04/05/2020 13:35הגב לתגובה זודוגמה מישראל להשלכות של מחיר הנפט הנמוך - ישנה חברה בשם רא"מ המבקשת לקדם מכרה פצלי שמן במישור רותם. המודל העיסקי שלהם מניח 55-80$ לחבית. אנחנו רחוקים מזה, גם בשנה ושנתיים הבאות. לכן הצדקה שמישהו שפוי ישים ולו שקל שחוק אחד על פיתוח המכרה והגדלת ההיצע, כי בזן ופז נפט יכולות לקנות כמה נפט שהן רוצות מיבוא, במחירים טובים יותר. רא"מ היא דוגמה להיצע שפשוט לא יקרה, ומן הסתם כמוה יש עוד הרבה מכרות פצלי שמן בעולם שלא יופעלו והקיימים יושבתו.

"המשבר באירופה הפך את האנרגיות המתחדשות לאסטרטגיה, ואנחנו שם"
אייל פודהורצר, מייסד משותף ומנכ"ל אקונרג'י, מציב יעדים שאפתניים לחברה לקראת 2026, ומסביר מדוע גרמניה היא יעד אסטרטגי
יתרונה הגדול של אקונרג'י הוא הפוזיציה שלה כ"שחקן מקומי" בכל שוק שבו היא פועלת, כך לדברי אייל פודהורצר מייסד שותף ומנכ"ל אקונרג'י, בכנס אנרגיה ותשתיות של ביזפורטל. "בניגוד לשחקנים רבים שמגיעים עם הון בלבד, אנחנו למעשה יזמים מקומיים. נכנסנו מלמטה, מעולמות הפיתוח, וכיום אנחנו יצרני חשמל. בכל מדינה אנחנו בונים תשתית מקומית עם צוותי הנדסה, תכנון ותפעול, שמאפשרת לנו לנצל ידע, להוזיל עלויות ולהגדיל רווחיות".
בבואם לבחון מדינה חדשה, הסביר פודהורצר, החברה בודקת מספר פרמטרים: גודל השוק, יעדיה האנרגטיים של המדינה, חיבור לרשת החשמל, ורווחיות הפרויקטים. "המלחמה בין רוסיה לאוקראינה האיצה את התוכניות – מדינות קבעו יעדים שאפתניים מאוד. גרמניה, למשל, שואפת להגיע ל־80% אנרגיות מתחדשות עד 2030 ול־100% עד 2035", ציין.
"צוואר הבקבוק הוא לא הכסף – אלא החיבור לרשת"
על אף עודפי ההון המחפשים השקעות באירופה, פודהורצר מבהיר: "הבעיה אינה מימון, אלא זמינות פרויקטים וחיבור לרשת. אנחנו מפתחים היום פרויקטים שכבר אושרו אך יתחברו לחשמל רק ב־2029 או 2030. לכן אנחנו בונים מלאי פרויקטים ארוך טווח".
- סולאראדג' זינקה 120% בחודש; אנפייז צונחת לאחר תחזית חלשה לרבעון הקרוב
- פריים אנרג'י תרכוש מתקנים סולאריים ב-72 מיליון שקל; הכנסה שנתית של 35 מיליון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לדבריו, המלחמה באוקראינה סימנה נקודת מפנה: "אירופה הציבה לעצמה יעד ברור שהוא עצמאות אנרגטית. ראינו רגולציה חדשה, מכסות גבוהות יותר, מענקים ותמריצים. כיום אין היגיון כלכלי בהקמת אנרגיה שאינה מתחדשת. השוק מתרחב גם בזכות המעבר לרכב חשמלי".